פוסט מיושן מעט שחודש ומתחבר לפוסט השמחה. יש קשר בין הדברים, ושווה לקרוא! תוך חודשיים", הכריזה האלמונית שהתקשרה אלי. "מה? איך קוראים לך? מי את?" שאלתי, מזועזעת. היא הציגה את עצמה בשמה. "בת כמה את? האם את חולה? האם את במשבר כלכלי גדול?" היא סיפרה לי כי היא מסתובבת בפורומים של מתאבדים "האם הבת שלך אינה חשובה לך? שהיא שלחה את הבת, בגיל ההתבגרות, לגור עם אבא שלה.
הסיבה לרצון שלה להתאבד הינה: חוסר חיבור אנרגטי לנשמה שלה. חוסר חיבור לגוף הרוחני. חוסר איזון בכלל פיזי, רגשי, מנטאלי רוחני. חסימה אנרגטית טוטאלית של כל מרכזי האנרגיה (צ'אקרות) חיבור לתדר של "חושך". ובעיקר - טפילים אנרגטיים! הטפילים האנרגטיים הם מעין וירוסים שקיימים בחלל, ונמשכים למקומות ואקום - לאנרגיות של ייאוש, דיכאון, עצבנות, כעס.... מה שנכנה "אנרגיית חושך". טפילים אלו ניזונים מאנרגיות שליליות (אך טעימות להן) של הרגשות שהוזכרו קודם לכן. הבעיה שהם גם... מתרבים וגם... מתערבים! הם משפיעים על האדם להיות עוד יותר: כועס, עצבני, אפאטי, מדוכא, מיואש, עצוב... הם גורמים לכך שטעם החיים - נעלם. ובלי טעם, קשה להמשיך לאורך זמן.....
לכן אמרתי לאותה אישה "זה לא את שרוצה להתאבד. זה ה ם"! לכאורה זה נראה כמו משהו חיצוני שמשתלט עלינו, אך למעשה אנו אלו שזימנו אותו, שסיפקנו לו את "חומר הגלם" ואנו גם "בעלי הבית" של גופנו וחיינו ויכולים לצוות עליו להסתלק. הכוח הוא בידינו, גם כשאנו מרגישים חלשים. ברגע שיש דיאגנוזה - מגיע הפתרון. כל עוד אין דיאגנוזה - אין פתרון.
מלבד זאת, סיבה להישאר בחיים, לרצות לחיות הינה סיבה ר ו ח נ י ת ולכן הפתרון צריך להיות רוחני.
יום נפלא לבחור לחיות. מקווה שאותה אלמונית, בכל זאת חזרה בה מהחלטתה לשים קץ לחייה.
ב א ה ב ה, אילנה
נ.ב. הוספתי קצת לפוסט הזה וכעת הוא מתחבר נפלא לפוסט החדש יותר אודות לא להדחיק את השמחה. אנשים שמתבוססים יותר מידי בעצב, עלולים ללקות בטפילים האנרגטיים... זה מסוכן להיות יותר מידי זמן בעצב ובדיכאון! ראו - הוזהרתם! ב א ה ב ה ועל פי בקשת הקהל: מצ"ב קישור לכתבה שלי על הדיכאון כסמפטום רוחני והדרכים להחלמה.
http://www.lotuscenter.co.il/tikshurim/dicaon.htm |