זכרונות של עו"ד מזדקן
פוסטים פופולאריים
-
יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
10/5/19 | 5284 צפיות
-
ועדות ומכרזים
12/6/09 | 7746 צפיות
-
בית המשפט
16/9/08 | 1179 צפיות
-
ההנהלה הראשית
19/9/08 | 929 צפיות
-
בחינת קבלה ללשכה
24/10/08 | 1343 צפיות
-
ענינים של הבנה
17/9/09 | 1039 צפיות
פוסטים אחרונים
- עברית קשה שפה 28/8/19
- יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי. 10/5/19
- בנקים - וכיצד מדברים עמם. 3/4/19
- בעיריה עובדים בשבילך. 30/3/19
- אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה. 28/2/19
- חווית שירות (פלאפון) 21/1/18
מזכרונותיו של עו"ד מזדקן
פרק ראשון
כמה מלים של יגאל קרט בתגובה בפורום עורכי דין, הזכירו לי את מה שמזמן חשבתי ששווה לספר: הרפליקה הניצחת של הלקוח שזכה: "מה בסך הכל כבר עשית?"
הסיפור - מן המחצית השניה של שנות השבעים. מגיע אלי אדם שלדבריו, הנתמכים במסמכים, רומה על ידי שותפו. הוא פנה בעבר לעו"ד שקיבל ממנו סכום מסויים להגשת תביעה, צו מניעה וכו' – וסכום ניכר כדי להפקידו כערובה להחלת צו המניעה. הלקוח עשה כמצווה עליו, ושילם הכל. לפליאתו נסתבר לו כי דמי הערובה אכן הגיעו לידי עוה"ד, וכנראה אף יצאו ממנו – אך לא לקופת בתי המשפט. ועכשיו – מה הוא מצפה ממני. להגיש תביעה נגד עוה"ד כמובן, והנה מכתב מלשכת עוה"ד שאין מניעה לתבוע את ה"חבר". ובכן, איני תובע טרם שאשלח מכתב התראה, ובכלל, עו"ד אינו ממהר לתבוע חבר למקצוע. מכתב ההתראה עובר בלא תגובה. השלב הבא – תביעה בסדר דין מקוצר, מסמכים הרי יש לי די והותר. השלב הבא – מכתב אזהרה מפני קבלת פס"ד בהעדר הגנה. זו אינה פרוצדורה מקובלת, אבל הצד שכנגד הוא עו"ד, ואולי בכל זאת ירצה לחסוך מעצמו את הבושה. אין תגובה. השלב הבא – קבלת פס"ד בהעדר הגנה, ומשלוח העתק מאומת ממנו לעוה"ד, ישלם - או יוחל בהוצאה לפועל שלו. אין תגובה. השלב הבא – הוצאה לפועל. אין תגובה. השלב הבא – הוצאת צו מאסר. המתנה. השלב הבא – בביקור שיגרתי שלי בלשכת ההוצל"פ, אומר לי עובד במקום, כי הודע להוצל"פ על תשלום מלוא הסכום ונתבקשה סגירת התיק על ידי הלקוח. כמובן בלא חישוב שכ"ט שני בהוצל"פ. אני כמובן מגיש בקשה לחישוב שכ"ט שני (לא שאת הראשון קיבלתי) ופונה טלפונית ללקוח שלי, מספר לו שנודע לי כי קיבל את סכום התביעה, ועתה עליו לשלם לי שכרי. "למה מה בסך הכל עשית בשבילי..." הרופא אוסר עלי להתרגז. למרות זאת התרגזתי. נו כן, הרופא אוסר עלי גם לאכול עוגות - אבל על איסור ההתרגזות אני מקפיד יותר. ושוב מכתב התראה, ושוב תביעה, הראשונה בחיי, לתשלום שכ"ט עו"ד. ונחשו נא מי עוה"ד המופיע אצלי עם הלקוח, כמייצגו בתביעה זו שלי? כל הכבוד! שתי נקודות – אכן עוה"ד אשר מעל בכספי לקוחי מלכתחילה. הוא מסביר לי שעל פי כללי הלשכה איני רשאי לתבוע את מחירם של בולי הלשכה בערך נקוב של שלוש לירות ישראליות, שפיארו אז כל יפוי כח של עו"ד. שאלתי אותו אם יש לו עוד טענות הגנה, ואם הוא באמת מעוניין שנשב אצל השופט ונפרוש את היריעה למלוא רוחבה וגובהה. לא, הוא לא היה מעוניין. סגרנו על המגיע לי (בניגוד לאופיי, לא ויתרתי על גרוש, מבחינתי, אי הויתור היה פיצוי חלקי על ההתרגזות), ועוה"ד אפילו שילם. לקחים:
|
תגובות אחרונות
-
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
-
תנועת כמוך
בתגובה על עברית קשה שפה
-
תנועת כמוך
בתגובה על בעיריה עובדים בשבילך.
-
תנועת כמוך
בתגובה על בנקים - וכיצד מדברים עמם.
-
bonbonyetta
בתגובה על אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה.
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לאיכפתניק ולנועם,
אכן, לו כל אחד היה עושה מלאכתו בשלמות, גם תביעות הנזיקין היו מתייתרות. אבל, כשם שגם בעולם מושלם, עדיין צריך מהנדסים, גם בעולם מושלם צריך מישהו שירשום זכויות, ועוד כל מיני אדמיניסטרציות ברמה גבוהה.
בעולם הבלתי מושלם בו אנו חיים, אני נאלץ לא פעם להזהיר לקוח, שהרבה יותר חשוב עם מי הוא עושה את העיסקה - מאשר אילו תנאים אקפיד לשים בחוזה. (ומדי פעם, כמובן, להזהיר את עצמי למי לא לתת שירות...)
למה לא?
סכסוכים משפטיים הם רק פן אחד של העבודה המשפטית. אתלי רוב העבודה היא בכלל בעסקאות, חוזים ומכרזים, ואלו יתקיימו גם אם כל העולם יהיה מורכב מצדיקים.
באם כולם ישלמו שכ"ט ויעמדו בהתחייבויותיהם
והמוסד לבטוח לאומי יאשר את כל תביעות הנכות,
וכולם ייצמדו למקורות ויקיימו את "עשרת הדברות"
תהייה לכם פרנסה?
א. אני שכיר במשרד כך שההחלטה איזה לקוח לקבל ואיזה לא, היא לא בידי.
לגופו של ענין, ידענו בדיוק מי הלקוח, והאמן לי שככל שהדברים אמורים ברמתו המוסרית של הלקוח, זה עוד היה אחד התיקים היותר פשוטים.
מצד שני, הלקוח הזה הקפיד, לפחות בחודשים הראשונים, לשלם שכר טרחה והמשרד הקפיד לגבות מראש את רוב הסכומים. אני מניח שמראש צפו אפשרות שנגיע למצב הזה, אבלהיו מוכנים לקחת את הסיכון מתוך הנחה שעדין ירייחו מהלקוח מספיק.
ב. לגבי תביעת שכר הטרחה של אותו עו"ד, לא אני ניהלתי אותה, אבל למיטב ידיעתי התיק נגמר בפשרה ונוהל ברוח טובה ככל שניתן.
הבעיה היא שמדובר בלקוח שקשה מאד להביא אותו לכדי ניהול הליכים ברוח טובה.
על אנשים, טובים, הגונים, וכו' שמעתי פעם הגדרה יפה: "האיש הזה הוא שריד לתקופה שלא היתה מעולם".
רק כדי לאייר את דברי, אזכיר לך את ספר שמות. שם, כאשר נתקל משה במעשה עוול, "ויפן כה וכה, וירא כי אין איש - ויך את המצרי ויטמנהו בחול". והנה, כאשר הוא רואה עוול נוסף, אומר לו הרשע: "הכאשר עשית למצרי...".
והרי אתה עומד ותוהה, בפרשת המצרי נאמר במפורש כי לא היה איש. הכיצד "נודע הדבר"?
התשובה פשוטה: איש אמנם לא היה שם - אבל דרעקס לא חסרים.
מה שכן השתנה לרעה הוא הכמות. הכמות מביאה צפיפות, ומעמידה את עוה"ד במבחנים שלפני שלושים שנה היה קל יותר לעמוד בהם. האופי האנושי לא השתנה, אבל סף הלחץ השתנה, וההתנהגות בהתאם.
1. סיפורך הזכיר לי מה לשים באחד הפרקים הבאים בבלוג שלי.
2. סלח לי על השאלה הגסה, אבל כאשר קליינט מביא לך תביעה נגדו על אי תשלום שכ"ט, זה לא גורם לך לחשוב רעות על הקליינט, או לפחות גורם לך לחשוב האם גורלך ישפר יותר מאותו עו"ד מגיש התביעה? (כן, וגם על זה יש לי סיפור...)
3. ועוד שאלה אחת, ככל שאין התשובה עליה פוגעת בכללי החסיון. האם ניהלת זאת בדרך הפשרה או שהכחשת מכל וכל ונתת לבית המשפט לאמר את דברו?
אני מקווה שלא הכבדתי עליך מדי בשאלותיי.
במשרד שלי הגשנו לפני חודש וחצי תביעה כנגד רשות מקומית אשר לא שילמה לנו את מלוא שכר הטרחה.
עכשיו שים לב לאירוניה: התיק הראשון שהועבר על ידה לטיפולנו במזנו (לפני כ-5 שנים) היה....תביעת שכר טרחה של עורך הדין הקודם של אותה רשות מקומית.
אבל פה לא מסתיימת האירוניה, משום שתנחשו מיהו עורך הדין שהגיש את כתב ההגנה מטעם אותה רשות מקומית בתביעה שהגשנו נגדה?
בדיוק. אותו עו"ד שתביעתו נזכרת בפסקה השנייה...
1. בתביעות, נהוג שעוה"ד גוזר לעצמו את שכר הטרחה מן החוב הפסוק המשולם על ידי הנתבע. זה היה המקרה היחיד שנאלצתי לתבוע אחרי שזכיתי במשפט עבור הלקוח. (היה לי עוד מקרה שתבעתי שכ"ט - אבל זה כבר ענין לסיפור אחר - וזמנו עוד יגיע).
2. כשנכנס אליך לקוח ומראה לך שעמיתך למקצוע מעל באימונו ובכספו כאחת - אתה לא מניח מלכתחילה שגם הוא ..., בעיקר כאשר אין לך שום רמז לכך.
אריאל העורך דין המנוסה (הכל עניין של טרמינולוגיה)
לאורך יותר מ-30 שנות עבודה מתוכן כ-17 כעצמאי
בתור מהנדס בניין,לא היה לי תיק, שלא שולם בו
שכר טרחה. ראשית משום שרוב לקוחותי, הם גופים
צבוריים או חברות פרטיות, אותם אני בורר. ושנית
משום שבמקרים מסויימים, לעיתים די נדירות, לא
הייתי מספק את הסחורה (תכניות או חוות דעת),
לפני קבלת התשלום. למותר לציין, שבניגוד אליך,
די הרבה פעמיים, הייתי צריך לצעוק בטלפון ולהתעצבן,
אבל אף אחד לא חמק....