כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (25)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/8/08 18:52:

    שלום שושי

     

    שמחתי לקרוא את הפוסט. כפי שידוע לך עניין זה מעסיק גם אותי. נראה לי שעד שנשתחרר משלטון הדוגמות שעיקרן עיסוק בקיפוח על רקע עדתי לא נפתור שום בעיה בחינוך ובחברה. במקום זאת עלינו לעסוק בפער המעמדי. נכון, ישנה חפיפה באחוזים בין מוצא לבין בעיות כלכיות אך הסיבה לכך, לדעתי אינה אפליה מכוונת של עדות או עדה  ( שונה הדבר בכל מה שנוגע להפליה על רקע לאום) אלא אפליה מעמדית או יותר נכון טיפול מוטעה בבעיות של קבוצות באוכלוסיה.

     

    כל עוד תהיה לאנשי האקמיה, המושפעים מתורות פוסט קולוניוליסטיות, השפעה מכרעת על מערכת החינוך לא יתאפשר עיסוק ענייני ושינוי במבנה החינוך בישראל. דבר נוסף, הטענה של אותם האנשים ואותן הקבוצות, שמצבם של אלה המתקשים להגיע לאוניברסיטה נובע מאפליה על רקע עדתי מונעת בחינה אמיתית של הבעיות באותן הקבוצות.

     

    ואשר לטענה על מעבר המשק של מתן שרותים. הרי גם מתן שרותים הוא מקצוע וככל שנותן השרותים מקצועי יותר ומיומן שכרו יעלה ( במדינה מתוקנת) ולציבור ייטב. ב'מקצוע' אני כוללת גם גם את פקיד הקבלה במלון, אחות בבית חולים או קוסמטיקאית. כל אלה יכולים להילמד ברמה גבוהה הדורשת ידע התחום העיסוק  והשכלה כללית ( רצויה בכל מקרה) .

    גם בחינוך המקצועי יש לעבוד על כישורי שפה/ שפות ועל ידע כללי, אזרחות ועוד.כל זה בנוסף ללימודי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר האפשרית לאותו הלומד בתנאי שאותו עיסוק הולם את כישוריו ומעניין אותו.

    צריך למצוא גם מסגרת לתלמידים שגם לימודי מקצוע לא מתאימים להם. כאלה שלא מוצאים את עצמם בשלב זה של חייהם.

    שבת שלום

    שולמית

     

     

      1/8/08 13:29:

    צטט: חייצוק 2008-08-01 11:55:35

    לשושי םולטין הייקרה!

    ב 22/7 היגבתי לפוסט שלך  מאותו יום על הצורך בקידום החינוך הטכנולוגי,ותמכתי בדעתך.

    שמחתי לראות דיון רציני שהייה בכנסת לפני כשבוע שבו הוחלט להקים ועדה לקידום החינוך הטכנולוגי-מקצועי,ומתן תמריצים לתלמידים ללמוד מקצועות טכנולוגיים.

    הנושא הועלה ע"י מר רוסו מהתאחדות התעשיינים כהמלצה לפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

    כיום יש כ 30 כיתות המשתתפות בתכניתטוב(טכנאי ובגרות),

    ומוצע להגדיל ל 100 כיתות.

    את רואה שושי שהקשיבו לך.

    אמנם טרם חוקק חק בנושא,אבל הדיון הרציני  בועדת החינוך חייב לשאת פרי.

    אני שמח ייחד אתך,ונקווה שהפעם זה באמת ייקרה על אף שב 5 חדשים הקרובים לא יהייה זמן וראש לפוליטיקה להתעסק בנושא שהועלה בכנסת.

    חייצוק

    לחייצוק,

    קראת על תוכנית טוב, אני בהחלט רוצה להאמין שישכילו וירחיבו אותו, כיוון שגם התעשייה והצבא זקוקים לטכנאים משכילים וגם האנשים זקוקים לתעסוקה ברמה הולמת.

    תודה ושבת שלום.

    שושי

     

      1/8/08 11:55:

    לשושי םולטין הייקרה!

    ב 22/7 היגבתי לפוסט שלך  מאותו יום על הצורך בקידום החינוך הטכנולוגי,ותמכתי בדעתך.

    שמחתי לראות דיון רציני שהייה בכנסת לפני כשבוע שבו הוחלט להקים ועדה לקידום החינוך הטכנולוגי-מקצועי,ומתן תמריצים לתלמידים ללמוד מקצועות טכנולוגיים.

    הנושא הועלה ע"י מר רוסו מהתאחדות התעשיינים כהמלצה לפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

    כיום יש כ 30 כיתות המשתתפות בתכניתטוב(טכנאי ובגרות),

    ומוצע להגדיל ל 100 כיתות.

    את רואה שושי שהקשיבו לך.

    אמנם טרם חוקק חק בנושא,אבל הדיון הרציני  בועדת החינוך חייב לשאת פרי.

    אני שמח ייחד אתך,ונקווה שהפעם זה באמת ייקרה על אף שב 5 חדשים הקרובים לא יהייה זמן וראש לפוליטיקה להתעסק בנושא שהועלה בכנסת.

    חייצוק

      26/7/08 10:55:

    צטט: mahatma 2008-07-25 09:07:48


    אין לך מה לדאוג, הדו"ח יושם במלוא אדר וכבוד על המדף לצד כל מיני דו"חות מטופשים אחריםבוכה

     

     

    אני עדיין אופטימית (או אולי תמימה..)
      26/7/08 10:22:

    צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-07-25 08:45:17

    לבקש מאולמרט לדעת עלמה הוא מדבר זה קצת מוגזם

    בשביל זה יש לו יועצים מקצועיים, יועצי תדמית ואת ביבי כסמל התנהלות אמריקנית בישראל

    מילים ריקות שהטלויזיה תעביר להמונים בהצלחה.

    אבל את הדו"ח אכן אסור לשכוח

    תבורכי

    שבת שלום

     

    לד"ר אסתיה חוטר גזע,

    הייתי מצפה שלפני מפגש כזה, כאשר היועצים שלו מציעים לו להתרכז בחינוך,

    לבדוק קודם כל מה מתרחש בחינוך הבריטי.

    תודה,

    שושי

      25/7/08 20:29:

    צטט: יובל ורד 2008-07-24 23:48:23


    משלח ידם - לשלוח ידיים לכיס או למקומות מוצנעים, וללמד אזרחות בעת ביקורים בבתי-ספר יסודיים - ותו לא.

     

    מי שמבטל את שיעורי המלאכה והחקלאות בבי"ס יסודי ועוצם את עיניו - בל יתפלא שהוא מתעורר עם טפילים.  

    אכן העשרה חסרה מבתי ספר יסודיים, אבל גם מהתחיכוניים.

     

     

      25/7/08 17:29:

    צטט: levana feldman 2008-07-24 23:09:01


    שושי

    מאחר וייבשו את החינוך המקצועי אין אלטרנטיבה לתלמידים שנושרים מהעיוני.

    הם נפלטים לרחוב.

    וחשוב מאוד לתת מספר מסלולים שיקדמו את כולם.

    תודה

    לילה טוב.

     

    בתקווה שיחיו אותו, כי אחרת זה בלתי נסבל.

    תודה לבנה, מצטערת שרק עכשיו התפניתי לענות.

    שבת שלום,

    שושי

      25/7/08 09:07:

    אין לך מה לדאוג, הדו"ח יושם במלוא אדר וכבוד על המדף לצד כל מיני דו"חות מטופשים אחריםבוכה

    לבקש מאולמרט לדעת עלמה הוא מדבר זה קצת מוגזם

    בשביל זה יש לו יועצים מקצועיים, יועצי תדמית ואת ביבי כסמל התנהלות אמריקנית בישראל

    מילים ריקות שהטלויזיה תעביר להמונים בהצלחה.

    אבל את הדו"ח אכן אסור לשכוח

    תבורכי

    שבת שלום

      24/7/08 23:48:


    משלח ידם - לשלוח ידיים לכיס או למקומות מוצנעים, וללמד אזרחות בעת ביקורים בבתי-ספר יסודיים - ותו לא.

     

    מי שמבטל את שיעורי המלאכה והחקלאות בבי"ס יסודי ועוצם את עיניו - בל יתפלא שהוא מתעורר עם טפילים.  

      24/7/08 23:09:


    שושי

    מאחר וייבשו את החינוך המקצועי אין אלטרנטיבה לתלמידים שנושרים מהעיוני.

    הם נפלטים לרחוב.

    וחשוב מאוד לתת מספר מסלולים שיקדמו את כולם.

    תודה

    לילה טוב.

      24/7/08 09:26:

    צטט: בת יוסף 2008-07-24 06:30:41

    מעניין וחשוב.

    קראתי בעניין והשכלתי.

    תודה!

     

      24/7/08 06:30:

    מעניין וחשוב.

    קראתי בעניין והשכלתי.

      23/7/08 22:21:

    צטט: נווד אפור 2008-07-23 20:12:34

    חינוך מקובע יוצר אנשים מקובעים שיוצרים ...

    מניסיוני מערכת החינוך מחפשת את נוסחת הקסמים לפתרון בעית החינוך.

    אז בוחרים שיטה מקבעים ולא משנים עדד שמתרסקים.

    אין פתרונות קלים והכי גרוע הקיבוע.

     

    היום בכלל מדובר בקבעון - הכל לכיוון אחד,

    מוכרחים להשתחרר מזה!

    שושי

      23/7/08 20:51:

    צטט: אור72 2008-07-23 17:37:16

    כפי שאמרתי בעבר בפוסטים קודמים שלך -

    אני מסכימה עם כל מילה!

     

    לאורית,

    מי ש"בפנים" יודע על מה אני מדברת!

    שושי

      23/7/08 20:12:

    חינוך מקובע יוצר אנשים מקובעים שיוצרים ...

    מניסיוני מערכת החינוך מחפשת את נוסחת הקסמים לפתרון בעית החינוך.

    אז בוחרים שיטה מקבעים ולא משנים עדד שמתרסקים.

    אין פתרונות קלים והכי גרוע הקיבוע.

      23/7/08 20:01:

    צטט: המספרית 2008-07-23 17:16:35


    הי שושי,

    הנושא הזה, החינוך הטכנולוגי, תמיד נבלע בין נושאים "יותר חשובים" אחרים, אבל הוא חשוב מאוד!

    לו היה כאן חינוך טכנולוגי, כפי שהיה פעם,לא היינו צריכות להתאמץ לשעשע בני נוער שבאים לבית ספר

    רק כי מכריחים אותם להימנות עם הסטטיסטיקה של "זכאי הבגרויות"...

    אז אולי היה המשפט "חנוך לנער על פי דרכו" מקבל משמעות כל שהיא.

    מצדיעה לך על שלא נמאס לך להיות "הנביא בשער" ולהתריע, להתריע ולהתריע.

    כוכב על מסירותך למגזר שכבר מזמן התייאש לקבל תוספת שכר או תוספת כבוד במדינת ישראל...

    אלומה

    לאלומה,

    אני דווקא לא קוראת לחינוך מקצועי כמו שהיה פעם, אלא משופר, שיתן מענה למגוון רחב של אוכלוסיה, המסלול העיוני לא טוב לכולם, והגיע הזמן שנפנים זאת! כפי שאמרת "חנוך לנער על פי דרכו" ודרכו היא לא דרך אחת כפי שהיא כיום!

    תודה!

    שושי

     

      23/7/08 17:37:

    כפי שאמרתי בעבר בפוסטים קודמים שלך -

    אני מסכימה עם כל מילה!

      23/7/08 17:16:


    הי שושי,

    הנושא הזה, החינוך הטכנולוגי, תמיד נבלע בין נושאים "יותר חשובים" אחרים, אבל הוא חשוב מאוד!

    לו היה כאן חינוך טכנולוגי, כפי שהיה פעם,לא היינו צריכות להתאמץ לשעשע בני נוער שבאים לבית ספר

    רק כי מכריחים אותם להימנות עם הסטטיסטיקה של "זכאי הבגרויות"...

    אז אולי היה המשפט "חנוך לנער על פי דרכו" מקבל משמעות כל שהיא.

    מצדיעה לך על שלא נמאס לך להיות "הנביא בשער" ולהתריע, להתריע ולהתריע.

    כוכב על מסירותך למגזר שכבר מזמן התייאש לקבל תוספת שכר או תוספת כבוד במדינת ישראל...

    אלומה

      23/7/08 07:15:

    צטט: נ.ע.מ.ה. 2008-07-22 23:49:16

    שלום שוש,

     הארת את עיני עם הפוסט המקיף הזה.

    עם זאת אינני מסכימה לחלוטין עם העמדה שלך בדבר הכוונה לחינוך מקצועי. בעבר היא יצרה זהות בין מעמד נמוך לבין יוצאי עדות ספציפיות במדינה, והנסיון לבטל הכוונה כזאת נולד מתוך רצון לטשטש את הזהות הזאת.

    בשבדיה למשל, היה נהוג (אני לא יודעת אם כיום) לצ'פר כל נער שהולך לעיוני במשכורת, כדי שלא יילך לעבוד. כלומר - המדינה ראתה בחינוך העיוני אתגר לאומי. אבל כל מדיה עם בעיותיה היא.

    ועם זאת, כוכב על ההשקעה!

     

    קריאת הדו"ח מראה שהבעיה של ההסללה הייתה קיימת גם במדינות אחרות, ללא נושא העדתיות, אלא שבעוד שבמדינות אחרות השכילו לשנות את המצב על ידי כך שהיום בארצות המפותחות החינוך המקצועי נחשב למסלול לגיטימי מרכזי, על ידי העלאת השכלתם של הלומדים חינוך מקצועי, כולל הקמת מכללות מקצועיות, הרי שאצלנו החליטו לייבש את החינוך המקצועי.

     בריחה מהבעיה במקום התמודדות . והתוצאה הרת אסון. ואני לא מגזימה!

    שושי

      22/7/08 23:49:

    שלום שוש,

     הארת את עיני עם הפוסט המקיף הזה.

    עם זאת אינני מסכימה לחלוטין עם העמדה שלך בדבר הכוונה לחינוך מקצועי. בעבר היא יצרה זהות בין מעמד נמוך לבין יוצאי עדות ספציפיות במדינה, והנסיון לבטל הכוונה כזאת נולד מתוך רצון לטשטש את הזהות הזאת.

    בשבדיה למשל, היה נהוג (אני לא יודעת אם כיום) לצ'פר כל נער שהולך לעיוני במשכורת, כדי שלא יילך לעבוד. כלומר - המדינה ראתה בחינוך העיוני אתגר לאומי. אבל כל מדיה עם בעיותיה היא.

    ועם זאת, כוכב על ההשקעה!

      22/7/08 16:59:

    צטט: נווד אפור 2008-07-22 16:01:51

    http://it.themarker.com/tmit/article/4018

     

    למקרה שעוד לא קראת.

     

    לגבי מה שכתבת: יש מגמה לעבור מחברה יצרנית לחברה של שרותים (בסגנון ארה"ב ובריטניה).

    לכן אין באמת צורך בכל כך הרבה חינוך מקצועי (שהוא גם יותר יקר).יש מגמה מאוד ברורה של תמיכה וסיבסוד של המשפחות הגדולות והעסקים הגדולים (הרשות לעסקים קטנים כנראה נועדה לתמיכה בעיסקי הקומבינה). כמה אנשי מקצוע צריכות המשפחות הגדולות. רוב הביקוש הוא דווקא בעסקים קטנים.

     

    אם תסתכלי בלינק ששלחתי לך תראי שהמדינה היא בעלת השקעה גבוהה מאוד במו"פ אך אחוז גדול מהשקעה זו הולך לעסקים ולא לאקדמיה. פה אפשר לראות באופן ישיר תמיכה לטענה שהעלתי כאן: כסף שהולך למו"פ בחברות יוצר מו"פ שאינו נגיש לציבור הרחב. התועלת ממו"פ זה נשארת בידיהן של חברות הענק או שמשמשת להתעשרות מהירה של בעלי סטארט אפים שנמכרים לחברות ענק. הידע שנשאר באקדמיה לפחות בתאוריה הוא נגיש לכולם. למרות זאת הממשלה מעדיפה את האפשרות הראשונה.

     לנווד האפור,

    תודה על הקישור, לא , לא קראתי עד עכשיו.

    תודה שהארת את עיני. 

    אגב,  בריטניה זו שאתה טוען שעוברת לשרותים ,

    דווקא שם החינוך המקצועי הוא בהיקף הכי גדול מכל המדינות שנמנו בדו"ח,

    וכך גם הגידול בהשקעה. שם כבר הבינו! 

    אצלנו לא.

    שושי 

     

      22/7/08 16:01:

    http://it.themarker.com/tmit/article/4018

     

    למקרה שעוד לא קראת.

     

    לגבי מה שכתבת: יש מגמה לעבור מחברה יצרנית לחברה של שרותים (בסגנון ארה"ב ובריטניה).

    לכן אין באמת צורך בכל כך הרבה חינוך מקצועי (שהוא גם יותר יקר).יש מגמה מאוד ברורה של תמיכה וסיבסוד של המשפחות הגדולות והעסקים הגדולים (הרשות לעסקים קטנים כנראה נועדה לתמיכה בעיסקי הקומבינה). כמה אנשי מקצוע צריכות המשפחות הגדולות. רוב הביקוש הוא דווקא בעסקים קטנים.

     

    אם תסתכלי בלינק ששלחתי לך תראי שהמדינה היא בעלת השקעה גבוהה מאוד במו"פ אך אחוז גדול מהשקעה זו הולך לעסקים ולא לאקדמיה. פה אפשר לראות באופן ישיר תמיכה לטענה שהעלתי כאן: כסף שהולך למו"פ בחברות יוצר מו"פ שאינו נגיש לציבור הרחב. התועלת ממו"פ זה נשארת בידיהן של חברות הענק או שמשמשת להתעשרות מהירה של בעלי סטארט אפים שנמכרים לחברות ענק. הידע שנשאר באקדמיה לפחות בתאוריה הוא נגיש לכולם. למרות זאת הממשלה מעדיפה את האפשרות הראשונה.

      22/7/08 14:47:

    צטט: חייצוק 2008-07-22 14:41:55

    כמי שמאוד מתעניין בחינוך הנוער,התרשמתי מאוד מהפוסט הזה.

    את צודקת בגישתך, ואני מקווה שייפתחו העיניים ,לשרת החינוך,ולכל העוסקים בנושא להפנות יותר משאבים

    לחינוך טכנולוגי.

    יישר כח!

    חייצוק

     

    תודה!

      22/7/08 14:41:

    כמי שמאוד מתעניין בחינוך הנוער,התרשמתי מאוד מהפוסט הזה.

    את צודקת בגישתך, ואני מקווה שייפתחו העיניים ,לשרת החינוך,ולכל העוסקים בנושא להפנות יותר משאבים

    לחינוך טכנולוגי.

    יישר כח!

    חייצוק

    אל תתנו לדו"ח הזה לשקוע במצולות השכחה! (מאמר דעה)

    25 תגובות   יום שלישי, 22/7/08, 14:25

    בכנס הישראלי- בריטי שנערך ביום א' אמר ראש הממשלה, "הדבר החשוב ביותר בכלכלה הישראלית הוא טיפוח החינוך", זאת בניסיון לרתום את הבריטים לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות. האם אולמרט יודע מה באמת חשוב לכלכלה/לטיפוח החינוך? אילו היה שואל אולמרט את הבריטים או לפחות קורא , כמוני , את דו"ח החינוך הטכנולוגי והמקצועי בארץ ובעולם" שהתפרסם בשבוע שעבר, הוא היה גם מבין ויודע מה נקרא בעיניהם "טיפוח החינוך".

    אלא שאולמרט לא קרא את הדו"ח, הוא גם לא שאל את הבריטים מה הם עושים על מנת לטפח את החינוך, אחרת לא היה מספר להם כי "בשנים האחרונות אנחנו משקיעים בחינוך יותר ויותר. זאת, כיוון שהדבר שאנו הכי גאים בו בישראל הוא איכות המרכיב האנושי".


    אילו אולמרט היה מציץ בדו"ח היה נוכח לדעת כי 72% מהתלמידים בבריטניה לומדים בחינוך המקצועי, הממשלה שם הגדילה את תקציב החינוך המקצועי ב 16% , ההשקעה בחינוך המקצועי היא חלק מהתוכנית לשיפור רמת החינוך במדינה, המדינה מגדילה את ההשקעה בחינוך המקצועי בתיכונים ובאקדמיה הלאומית למיומנויות מקצועיות ועוד ועוד.

    לעומת זאת בישראל רק 37% לומדים חינוך מקצועי (על פי סטף ורטהיימר חינוך מקצועי אמיתי מסתכם בפחות מ 10% , היתר עיוני-טכנולוגי), לאחראים על תוכניות חלופיות בחינוך המקצועי - טכנולוגי אין תקציב לשנים הבאות. תקציב החינוך המקצועי בשנת 2007 קוצץ בכ-23% לעומת התקציב המקביל בשנת 2003, ואילו התקציב שבוצע בפועל בשנת 2007 נמוך בכ-35% לעומת התקציב המקביל בשנת 2003.

     

     

    זאת ועוד -הדו"ח מראה גם כי התאחדות התעשיינים מדווחת על מחסור של טכנאים המוערך בכ-5,000 בתעשיה ואילו על פי נתוני צה"ל הצבא נדרש כיום להכשיר בין 35%-50% מבוגרי המסלול העיוני לתפקידים מקצועיים.

     

     

    אז כמה מילות רקע והערות שלי, לפני שהדו"ח ישקע במצולות השכחה , כמו רבים כמותו, ואולי כדי למנוע את השכחה . מדובר בדו"ח "החינוך הטכנולוגי והמקצועי בארץ ובעולם" של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוזמן על ידי חה"כ הרב מיכאל מלכיאור.

    ומדוע הוא חשוב בעיני? משום שזה זמן אני חוזרת ומתריעה על תהליכים במערכת החינוך הזועקים הצילו, תהליכים שבעקבותיהם באה הקריאה להחזרת החינוך המקצועי, מתוך ראיה שהבגרות העיונית הפכה לחזות הכול. מדדי ההצלחה החדשים "זכאות לבגרות" ו"מניעת נשירה" גררו בעקבותיהם תהליכים שליליים כמו "נשירה סמויה" , עליהם עמדתי ברשומה "
    מניעת נשירה האמת מאחורי הכותרת" .

    הדו"ח עוסק בכמה היבטים - הרקע לביטול החינוך המקצועי והמשמעויות של זה כיום, היבט של צרכי המדינה וצרכי היחיד, וההשוואה של אלה למתרחש בעולם.

    לסגירת בתי הספר המקצועיים הייתה סיבה חברתית עמוקה והיא ה"הסללה" - מדיניות שהפנתה נערים לבתי הספר המקצועיים ויצרה תחושה שחלק מציבור התלמידים הופנה, לכאורה, למשהו נחות יותר והותיר כנראה אנשים עם משקעים עמוקים.

    השאלה שאני שואלת היא, האם העובדה שסגרו את בתי הספר המקצועיים אומרת שההסללה תמה ? לדעתי לא! גם היום מכוונים תלמידים למסלולי לימוד שונים, כולם אמנם מכוונים לחינוך עיוני, כשהמטרה תעודת בגרות, אבל בדרכים שונות ,עיוני במסלולים שונים, אתגר, אומ"ץ , מב"ר .

    הדו"ח מביא את טענתו של פרופ' לביא שטען בעבר כי התיוג לחינוך המקצועי יצר דימוי עצמי נמוך. האם ה'הסללה' שקיימת כיום בחינוך העיוני לא יוצרת תיוג כזה?! בוודאי שכן! יותר מזה היא גם יוצרת תחושת כשלון, רק 53% מהתלמידים זוכים לתעודת בגרות ומה עם היתר? האם אותה תחושת קיפוח של התלמידים שהופנו לחינוך המקצועי, אינה נחלתם של אותם תלמידים שלא מצליחים להגיע לבגרות המיוחלת?


    אותם תלמידים שהיו בחינוך המקצועי סיימו עם "משהו ביד" - מקצוע, ואילו 47% שמסיימים כיום ללא תעודת בגרות יוצאים בידיים ריקות. גם תלמיד שכל מטרת המערכת היא להעביר אותו בציון 55 (זכאות) לא יוכל לעשות עם התעודה הזו דבר.

    תלמיד שמסיים את התיכון ללא תעודת בגרות במקרה הטוב, תלמיד שסובל מ"נשירה סמויה" במקרה הגרוע או תלמיד ש"נשר" - כל אלה יוצרים בהכרח דימוי עצמי נמוך, ומהווים בנוסף גורמים המגבירים אלימות.

    נשאלת גם שאלה חברתית - האם העובדה שהתלמידים נמצאים באותו בית ספר במסלולים שונים יוצרת אינטגרציה ביניהם? האם התלמידים מתחברים זה עם זה? כאן אני י יכולה להעיד מניסיון רב שנים שהתשובה היא לרוב שלילית, גם כאשר שייכים לאותה אוכלוסיה סוציו-אקונומית. יותר מזה - מ
    דו"ח אחר של המרכז הארצי לבחינות והערכה העוסק בבחינות הפסיכומטריות עולה כי " מערכת החינוך אינה מצליחה לצמצם את הפערים החברתיים" , ז"א על אף שכיום לכאורה אין הסללה, על אף שכולם מופנים לנתיב העיוני, ממשיך להיות פער חברתי.

    בסוף שנות ה 70 עמד החינוך הטכנולוגי על 52% מכלל האוכלוסייה, כאשר הטענה המרכזית נגדו הייתה שאין נגישות לבחינות הבגרות. במקום לשלב את החינוך המקצועי עם בחינות הבגרות, כפי שנעשה במדינות המפותחות שבהן החינוך המקצועי הולך ומתפתח ומבטיח תעסוקה ותחרותיות של המדינה בשוק העבודה הגלובלי, בחרו לסגור נתיב זה.
    החינוך המקצועי במדינות שנבדקו מתחשב בצרכי המדינה וצורכי היחיד למצוא עבודה,משום מה דווקא בארצנו החליטו להתעלם מצרכי המדינה , ובסופו של דבר גם מצרכי היחיד!

    כאמור מורה הדו"ח על מחסור בטכנאים לתעשייה ומחסור באנשים מקצועיים לצבא. אילו היו בתי ספר מקצועיים היו אותם בוגרים מגיעים לצבא עם מקצוע, צוברים ניסיון ויוצאים ל"אזרחות" כאנשים שעתידם סלול לפניהם. האם אנחנו מדינה כל כך עשירה שיכולה להרשות לעצמה את ה"פריבילגיה" הזו להתעלם מצרכי המדינה? ובכלל, מדוע התחשבות בצורכי המדינה נחשבת אצלנו למילה גסה?!

    במדינות האיחוד האירופי 65% מהלומדים שייכים לחינוך המקצועי ובמדינות ה OECD 46% למדו בחינוך המקצועי. בבריטניה , כאמור, 72% (!)

    גם במדינות הנבדקות זיהו, על פי הדו"ח, את בעיית ההסללה ואת בעיית ההשכלה, אלא שבניגוד לישראל, קידמו במדינות אלו את החינוך המקצועי, תוך עריכת רפורמות שמטרתן לשפר את רמת ההשכלה המוקנית לתלמידי החינוך המקצועי , רפורמה המאפשרת מוביליות מקצועית והשכלתית ומונעת נשירה, בעוד שכאן בארץ עסוקים בשאלת "מניעת נשירה" בלי לתת מענה הולם! מציאת הפתרונות בבחינת "הפוך על הפוך - הטלת קנסות על בתי הספר על כל תלמיד שנושר (ראה
    כאן) שיטה שרק תגביר את, הנשירה הסמויה, כאשר תסכול ואלימות ימשיכו להיות מנת חלקם של אותם תלמידים שלא מצאו להם את המענה המתאים.

    שרת החינוך עסוקה ברפורמה לא ראויה, שהיא בעצם הסכם שכר גרוע למורים, שאין בו שום מענה לתלמידים, ואם יש השקעת כספים, היא נעשית בכיוון הלא נכון. אתמול התפרסמו נתונים על נשירה, האמירה של שרת החינוך בהקשר הייתה
    מאבק בנשירה חשוב מהזכאות לבגרות , רק ששרת החינוך לא הביאה מענה קונסטרוקטיבי, אלא רק אמירה - "אנו מעודדים בתי ספר לקחת אחריות על כל התלמידים, ומעריכים מוסדות חינוך שמחזיקים תלמידים שקשה להתמודד אתם, גם אם הדבר בא על חשבון הזכאות לתעודת בגרות" האם יש בחיזוק כזה כדי להעלות את רמת החינוך? בודאי שלא! אמירה כזו רק תעמיק את הנשירה הסמויה....

    טוב היה עושה אולמרט אם היה מקשיב
    לדבריו של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת כי "ייבוש החינוך המקצועי ללא תוכנית אמיתית, שתפתח את השכלת התלמידים לצד כישורים מקצועיים, עלול להביא לתוצאות הרסניות אשר יותירו את ישראל מאחור בכל הקשור להתפתחותה הטכנולוגית והתעשייתית"

    טוב הייתה עושה שרת החינוך אם הייתה אומרת - טעינו, בוא נתקן לפני שיהיה מאוחר מידי, בוא לא ניתן למשקעי העבר להכתיב את עתיד החינוך, בואו ניצור חינוך טכנולוגי בשיתוף פעולה עם מעסיקים, ובהתאם לצרכי המדינה והפרט, בואו ניקח הפעם דוגמא ממדינות ה OECD אליהם אנחנו שואפים להשתוות במבחנים הבינלאומיים, ויפה שעה אחת קודם.


    ולראש הממשלה או ליועציו אומר, לפני שיוצאים בהצהרה כזו בפני הבריטים, כדאי לעשות שיעורי בית , אחרת המסר ישמע לא אמין, כפי שקורה עכשיו
    ובכל מקרה לחברי ועדת החינוך וליו"ר -
    אל תתנו לדו"ח הזה לשקוע במצולות השכחה!

     

    עדכון 24.07.08:

    בכנס בלוגרים שהתקיים היום הבטיח חה"כ הרב מלכיאור כי הנושא עומד לנגד עיניו והוא מתכוון לקדם את נושא החינוך המקצועי!

     

    הדברים כאן מפורסמים היום באתר nfc - "לעודד את החינוך המקצועי"

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון