כותרות TheMarker >
    ';

    אכפת לי

    אחיזת העיניים של התקשורת

    0 תגובות   יום שלישי, 22/7/08, 16:08


    המכון לדמוקרטיה פרסם תוצאות סקר לפיו העיתונות היא הראשונה בהגנה על הדמוקרטיה.

    הוכחה להגנה של העיתונות קבלנו, מיד לאחר פרסום הממצא המחמיא, כאשר עורך "הארץ" ערך לכתבת הרווחה, רותי סיני, שימוע "לפני פיטורין" מכיוון שמתחה על "הארץ" ביקורת שלא הייתה לרוחו. בסופו של דבר "חס" העורך הנכבד על הכתבת ה"סוררת", אך האירוע מוכיח כי העיתונות מתהדרת בחופש הביטוי כל עוד היא עצמה אינה האובייקט לביקורת.

    הפוזה של "כלב השמירה" נשמרת כל עוד הנביחות מופנות כלפי חוץ ולא חלילה - כלפי פנים. במילון שלי מכונה התופעה "מוסר כפול".

    דוגמא נוספת למוסר הכפול אפשר למצוא בעובדה הבאה: תחקירנית ברצועת האקטואליה בטלוויזיה החינוכית הזמינה אותי לראיון עם השדרית גל גבאי על הקשר בין הון לשלטון.בתחקיר סברתי את אוזנה של התחקירנית כי גל גבאי משדרת ברדיו 99 אף אם. שבבעלותו של ארקדמי גידאמק . סיפרתי לה כי לפני זמן קצר ניסה ארקאדי גידאמק "לרכוש" שלושה חברי כנסת מסיעת הגימלאים ולכן- הצעתי שנדון גם בו בראיון. התחקירנית חזרה אלי אחרי כמה דקות ובישרה לי כי הזמנתי לראיון בוטלה כך חד וחלק.

     

    אני בטוח שחוקיות העסקתה של גל גבאי אינה מוטלת בספק. הוא הדין לגבי שדרים אחרים המועסקים בו זמנית ברדיו של גידמאק וברשות השנייה. לכן לא ברור לי מדוע בוטל הראיון  על הון ושלטון בגלל ההצעה שיעסוק גם בסוגיית גידמאק.  האם הסיבה היא פחד, או מוסר כפול?

     

    שגרתי את שאלותי במכתב אל מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, שמטעמים השמורים עמה לא השיבה על השאלות. גם תזכורת ששלחתי אליה העלתה חרס בידי. האומנם חברו האטימות והיהירות לאתיקה השנויה במחלוקת?

     

    העליתי את תמיהותי על הכתב וניסיתי למצוא להם אכסניה ראויה. כמה מכלי התקשורת המרכזיים בישראל דחו את המאמר ביבושת. דחיית סימני השאלה שהעליתי היא סימן קריאה מודגש על דמותה של התקשורת הישראלית.  אמנם המכון לדמוקרטיה מצא את העיתונות כמגנה ראשונה על הדמוקרטיה הישראלית, אך העובדות מוכיחות כי העיתונות קשורה בל ינתק להון ולשלטון.  היא מכשיר להדפסת כסף, המבוסס על פופופוליזם צהוב שמיועד להגברת הרייטינג. כל היתר - התחזות לשמה.

     

    בדרך ל"עושר" משמיעה העיתונות קולות של ביקורת פוליטית ומדינית. היא כנראה יודעת היטב באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה, ולכן נזהרת לא לנבוח לעבר העץ ה"לא נכון".  ככל שהתקשורת מרבה בדיווח על נושא מסוים, כך הוא עולה גבוה יותר על סדר היום הציבורי. ככל שהיאאא ממעיטה בדיווח על נושא אחר, כך הוא שוקע לתחתית סדר היום שלנו. משמע- הכוח של העיתונות  הוא לא רק במה שהיא מפרסמת. עיקר כוחה הוא במה שהיא לא מפרסמת. לכן הופכת העיתונות מ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה ל"פודל המחמד" של בעלי ההון והשררה.  צמעניין עד כמה שכנעה ה"פוזה" העיתונאית את אנשי המכון לדמוקרטיה שבמחקר שלהם הקדימה העיתונות את בית המשפט העליון בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית?

    דרג את התוכן:

    תגובות (0)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    תגובות אחרונות

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    יריב בן אליעזר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין