כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    שאני אבשל? (או: איך פיתחתי פטיש לספרי בישול)

    64 תגובות   יום חמישי, 14/6/07, 00:00

    שנים התגאיתי בזה שאני לא יודעת לבשל. שאני לא יודעת לבשל כלום, אפילו לא חביתה. מקסימום הוצאתי מהפריזר איזה שניצל טבעול והכנסתי למיקרו. התגאיתי בזה ממש, חשבתי שזה הופך אותי ליותר פמינסטית ככה. שאני אבשל? הגזמתם. אני לא סתם אישה מן המניין, אני לא יודעת לבשל, וגם לא רוצה לדעת, טוב לי ככה. בעלי לשעבר היה קצת יותר כשרון ממני בזה, הוא כן היה מטגן חביתות פעם בשנה, וגם הכין ספגטי עם רוטב הישר מהקופסא.  הוא היה הבשלן בבית שלנו. אז כמו שאתם מבינים לא אכלנו יותר מדי בבית.

     

    גם אם החלטתי פעם במאה שנה "לבשל" משהו, נניח לחמם על הגז ירקות קפואים של סנפרוסט, יצא לי ברוב הפעמים פשוט לשכוח אותם על הגז, ורק הריח השרוף הזכיר לי שהם שם, או ליתר דיוק - היו שם. והסיר השחור שלקח לי שעות לשפשף לא עשה לי חשק לנסות את זה שוב במהרה.  חוסר כשרון טבעי בבישול, כזה שנולדים איתו.

     

    בשבוע הספר שלפני שלוש שנים עברתי שינוי, החלטתי לקנות לי איזה ספר בישול או שניים. פשוט הם היו במבצע, ולי יש חולשה לספרים, אפילו אם הם ספרי בישול ואני בכלל לא מבשלת. אז קניתי. זאת היתה התחלה, הרגשתי חגיגית כזו. בערך חצי שנה הוא עמד על המדף ולא פתחתי אותו אפילו, צבר לו אבק בשקט ובשלווה. אף אחד בבית לא התייחס אליו, התעלמות מוחלטת.

    מתישהו אזרתי אומץ, החלטתי לפתוח אותו ולהציץ, לקרוא ככה את תוכן העניינים. לקח לי עוד כמה שבועות עד שהחלטתי לנסות לבשל מתוכו משהו. זה אולי נראה לכם צעד קטן, אבל לסרבנית בישול שכמוני זה היה בהחלט צעד ענק ומהפכני. 

     

    אז בחרתי מתכון אחד, לא מסובך במיוחד, הכנתי רשימת מצרכים ושמתי פעמיי אל הסופר הקרוב. קניתי מצרכים ששנים לא ראיתי, דברים שבאמת מבשלים מהם אוכל אמיתי. הרגשתי וואו. ואז בישלתי אחד לאחד לפי המתכון, לא סטיתי לא ימינה ולא שמאלה, ביצעתי שורה אחרי שורה מה שכתוב. אני לא יצירתית בדברים שאני לא מבינה בהם כלום, מעדיפה ללמוד מנסיונם של אחרים, הם כתבו את הספר, הם יודעים לבשל, שווה להקשיב להם. לא טעמתי אפילו, עד כדי כך האמנתי למתכון. בסיום הבישול, ישבנו לאכול, והאוכל יצא פשוט מ-ד-ה-י-ם, חבל על הזמן. מי היה מאמין שכל כך פשוט לבשל? עושים רק את מה שכתוב ויוצא אוכל מעדן מלכים, טעים ברמות, ביתי כל כך, איך לא גיליתי את זה קודם? למה התנגדתי לזה כל כך נחרצות?

     

    ביום למחרת החלטתי לנסות עוד משהו, וביום שלאחריו עוד משהו. למדתי שיש אוכל מגוון וטעים שמתחבא בספרים האלה, ושזה ממש קלי קלות להכין אוכל באמת ברמה מעולה.

    מהר מאוד לא הספיק לי הספר ההוא, בערך אחרי שבוע החלטתי שאני חייבת שיהיו לי עוד ספרים, ולקנות ספרי בישול זה באמת תענוג, יש כל כך הרבה, מבחר עצום, והם כולם צבעוניים כאלה, ומכילים תמונות נהדרות על דפי כרומו, למי שאוהב חנויות ספרים זה בכלל כיף אמיתי. העשרתי את ספריית הבישול שלי  בספרים מסוגים שונים. הם תפסו מקום, מדף ועוד מדף, והצטערתי שאין לי מספיק מקום במטבח בשבילם. בבית החדש כבר דאגתי למדפים מיוחדים לספרי הבישול שלי, הם היו חלק מתכנון המטבח, כי הם כבר חלק מהחיים שלי. קיבלו מקום של כבוד שמגיע להם. אני חייבת לספר לכם שדי מהר גיליתי את בני סיידא האליל וקניתי מלא ספרים שלו וגם לכל החברות שלי גרמתי להתמכר אליו, כל מתכון שלו יוצא פיצוץ, לא קרה לי אפילו פעם אחת שהוא פישל. הוא כבר חייב לי על הקידום מכירות הזה שאני עושה לו.

     

    אז מאז לא שרפתי כלום, ואני מבשלת נהדר, מספרים אמנם, אבל באמת נהדר. ועדיין אני מעדיפה ללכת לפי המתכון, ולהשתמש במצרכים הרשומים, ולהקפיד על הכמויות במדוייק, ועל הזמנים עם שעון מכוון, את היצירתיות שלי אני שומרת לתחומים אחרים (כמו האיפור למשל). וגיליתי שזה לא כזה בשמים לבשל אוכל גורמה, שזה כיף ובעיקר שזה נורא נורא טעים.

     

    ואולי מישהו פה יכול להגיד לי למה בספרי הבישול כותבים מלח-פלפל ולא יכולים לפרט את הכמות המדוייקת? או לפחות המומלצת ככה בממוצע? אני שמה כמעט קבוע חצי כפית מלח ורבע כפית פלפל, אבל יכלו לחסוך לי את ההתלבטות המיותרת הזו. הספר היה מושלם אם היו סוגרים בשבילי גם את הפינה הזו.

     

    שיהיה בתאבון.

     

    (ובעצם הפוסט הזה הוא מעין פוסט המשך לפוסט על ספרים)

    דרג את התוכן:

      תגובות (64)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/6/07 21:10:

       

      צטט: michal_he 2007-06-15 16:58:10

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 04:04:45

      בית בלי כיריים, כמו חיים בלי אהבה, כמו אדם בלי לב. 

      צטט: michal_he 2007-06-14 03:27:02

      אין לי כיריים כבר שנה וחצי ואני מסתדרת עם זה מעולה. 

       

      תודה לך באמת!

      כמה "נחמד" מצידך...

      אדם לא חי בלי לב. אני נושמת משמע אני חיה.

      אהבה היא מותרות.

      מי כמוני יודעת כמה לב יש לך. את נושמת וחיה ורגישה מאין כמותך.

      אהבה היא אולי מותרות, אבל מותרות די נחוצות, ובעיקר נהדרת לגוף ולנשמה.

        15/6/07 21:09:

       

      צטט: ניר הולצמן 2007-06-15 02:35:47

      רציתי עוד לרשום את זה מהפוסט של הספרים

      והנה יש פוסט מיוחד..

      הייתה כתבה ב TheMarker (קשיח) אני חושב על איזה אתר

      שעושה משהו מיוחד לשבוע הספר.. ומעלים מתכונים מספרים

      ועוד כל מיני דברים..אני חושב שזה היה יום אחרי הפוסט של הספרים שלך

      אז עלתה לי אסוציאציה, אבל אני לא זוכר איזה אתר ולא הצלחתי למצוא עדיין.

      (עכשיו כשנזכרתי פחות או יותר בתאריך, אני אנסה לחפש שוב)

       

      לבשל זה כיף, לנקות לא ממש.. ספרים זה כיף, אבל הם יכולים להתלכלך במטבח..

      כשתמצא אל תשכח לשים לינק.

      דרך אגב, יש מבצעים נהדרים בשבוע הספר, בצומת ספרים יש על חלק מהספרים השני בשקל אחד. ובסטימצקי אם קונים 4 ספרים מקבלים 45% הנחה.

       

      לבשל בלי ללכלך זו אומנות, צריך לדעת איפה להניח את הספר, ולא לגעת בו עם ידיים מלוכלכות.

        15/6/07 16:58:

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 04:04:45

      בית בלי כיריים, כמו חיים בלי אהבה, כמו אדם בלי לב. 

      צטט: michal_he 2007-06-14 03:27:02

      אין לי כיריים כבר שנה וחצי ואני מסתדרת עם זה מעולה. 

       

      תודה לך באמת!

      כמה "נחמד" מצידך...

      אדם לא חי בלי לב. אני נושמת משמע אני חיה.

      אהבה היא מותרות.

       

        15/6/07 02:35:

      רציתי עוד לרשום את זה מהפוסט של הספרים

      והנה יש פוסט מיוחד..

      הייתה כתבה ב TheMarker (קשיח) אני חושב על איזה אתר

      שעושה משהו מיוחד לשבוע הספר.. ומעלים מתכונים מספרים

      ועוד כל מיני דברים..אני חושב שזה היה יום אחרי הפוסט של הספרים שלך

      אז עלתה לי אסוציאציה, אבל אני לא זוכר איזה אתר ולא הצלחתי למצוא עדיין.

      (עכשיו כשנזכרתי פחות או יותר בתאריך, אני אנסה לחפש שוב)

       

      לבשל זה כיף, לנקות לא ממש.. ספרים זה כיף, אבל הם יכולים להתלכלך במטבח..

        14/6/07 23:53:

       

      צטט: נטע וינריב 2007-06-14 18:56:37

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-14 15:31:38

       

      צטט: נטע וינריב 2007-06-14 02:17:37

      בני סיידא...אכן ידידותי למשתמש אבל משתמש ב ה מ ו ן שמן וחמאה ושמנת. ברור שהאוכל יצא טעים...

       

      אם את אוהבת מתכונים מדויקים (וטעימים מאוד אבל ארוכים - כל בישול מבצע) - קני את הספר של אורנה ואלה.

       

      והכי מומלץ - אתר הארסים האמריקאים gourmet.com עם מתכונים מדויקים להפליא.

      (ואני בכלל מצ'וגעת ויש לי גם מנוי.)

      יש ויש, אבל ברובם הוא משתמש באמת בהרבה שמן. יש לו מתכון אחד לקציצות אפויות מדהימות על מצע תפוחי אדמה ועגבניות (אפילו נשמע נהדר). אבל הרבה מטוגן והרבה שמן, קצת חבל.

       

      הכנתי אצל חברה את הניוקי מאורנה ואלה. ראיתי את התמונה וזה נראה כל כך טעים שלא בדקתי בכמה עבודה מדובר. קניתי בהון תועפות את כל המצרכים. עבדתי המון להכין את הבצק ולטגן והרוטב והכל. בסוף בארוחה כולם שם שמכירים את אורנה ואלההיטב ואמרו שיצא סוף ממש כמו אצלן. ודווקא אני לא התלהבתי, סתם בסדר, לא משהו מיוחד, ועוד אחרי עבודת פרך כזאת. כנראה שניוקי זה לא בשבילי.

       

      מבטיחה לנסות את האתר שאמרת. אני אספר על התוצאות.

      ניוקי זה באמת ערבה עבודה בפעם הראשונה (החומרים לא מאוד יקרים לדעתי - זה הרי אוכל של עניים). המתכונים של אורנה ואלה הם באמת מבצע, אבל מצליחים מאוד.

      קיצורי דרך הם ענין של נסיון - הכנתי את הניוקי האלה לא מזמן וקצצתי את העגבניות במגימיקס. את התפ"א ריסקתי במגימיקס. סה"כ לא היה נורא, ויצא מעולה - כמו עננים קטנים.

       

      ספרים ישראליים טובים לחסרי זמן - הסיני של אהרוני (ליווה אותי בטכניון), ספר הפסטה הגדול של בת' אילון.

      באתר שציינתי מציינים לגבי כל מתכון כמה זמן לוקח להכין, וכמה לבשל, כך שאין הפתעות.

       

      בהצלחה,

      כשהניוקי שלהם צוללים ברוטב שעשוי מחבילות על גבי חבילות של עגבניות שרי וגם עם גבינות נורא יקרות, וגם עם תבלין צ'ילי יוקרתי במיוחד, ועוד את כל זה קונים בסופר-הכי-יקר בצפון תל אביב, אז לא פלא שזה יוצא מחיר אסטרונומי.

        14/6/07 23:51:

       

      צטט: liran denesh 2007-06-14 17:06:19

      הענקת לי תקווה אמיתית שגם אני יום אחד אוכל להוציא תחת ידי תבשיל אמיתי ולא שרוף למחצה או במלואו

      את תצליחי, אל דאגה. אורז שרוף היה מנת חלקי בעבר, וגם אפונה שרופה, ועוד כל מיני. מתישהו זה מגיע. רק אסור לשכוח את האוכל על הגז, זה כלל ברזל.

        14/6/07 23:49:

       

      צטט: ארז פרץ 2007-06-14 15:43:19

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-14 13:31:51

       

      צטט: ארז פרץ 2007-06-14 13:24:52

      יפה לראות בפוסטים שלך את ההתפתחות.

       

      אני עדיין בחיפוש אחר ספר הבישול שיגרום לי לרצות לפתוח אותו ולהכין דברים...

      תקנה את "ספר הבישול של קובי בר", פשוט פשוט, מתכונים של 4-5 שורות. וטעים. נהדר. (ובכריכה רכה הוא עולה 30 ש"ח בסה"כ, אז אפילו לא כואב בכיס).

       זה הספר שהניע אותך?

      הספר הראשון שקניתי היה בישולה, לדעתי הוא לא בין המוצלחים, אבל הוא חביב סך הכל.

      מה שהניע אותי היתה דווקא החלטה לקנות ספר, שיהיה, ננסה.  

      הספר של קובי הוא באמת מצויין למי שרוצה לבשל קל ומהר ולקבל אוכל נהדר.

        14/6/07 23:48:

       

      צטט: ויק. 2007-06-14 13:43:14

      זה כיף לבשל!

      תהני מזה ..

      תנסי לאלתר ותראי איזה דברים מדהימים יצאו לך

      בהצלחה

      נשיקה

      אני נהנית. מתישהו אגיע לשלב האלתור.

      תודה ויק.

        14/6/07 23:47:

       

      צטט: בתיה בכר 2007-06-14 13:10:48

      ניסיתי, פשוט לא אוהבת. אבל אולי כי קל לי, יש מי שמבשל. מצד שני, מיד פעם אני מצליחה להכין ארוחה טעימה.

      אם יש מי שמבשל - זה טוב. ואם את לא אוהבת, וגם יש מי שיבשל - אז אפילו מצויין.

        14/6/07 23:46:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-14 09:59:35

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-14 03:41:23

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-14 00:40:35

      צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:25:42

       


      לא, מדהים. כשזה סוף סוף מוכן כבר לא בא לי.

       

      מתכונים יותר מהירים? פחות שורות קוד?...

      במעבר לדירה קיבלתי את הספר: "חפוז - אוכל נהדר בזמן קצר" / אלונה שרת ועדו למפרט.

      לא שהכנתי ממנו הרבה מתכונים...

      בדרך כלל לחם/קורנפלקס וכאלו דברים. נבוך

      אבל למשל אני אוהב להכין קדרות משוגעות - תבשיל רוטב עגבניות עם בשר ושאר שטויות...

      באחד הדייטים שהיו לי הכנתי ארוחה לאור נרות, פנקייקים ויין לבן. היה ממש מקסים מלבד חתיכות השעם בבקבוק ופנקייקים שרופים. :-P

      אני מתה על תבשילי קדרה. לבני סיידא יש ספר שנקרא "הכל בסיר אחד" ויש בו המון תבשילי קדרה מדהימים. הבעייה שחלקם בבישול איטי, אז חייבים להתחיל להכין מספיק זמן מראש.

      לא היה לי דייט שכלל ארוחה לאור נרות, מתישהו אני מקווה לנסות את זה.

      את מסתכנת בלהעיר את ידידינו הטוב, אף על פי שהוא הבטיח להפסיק. האם קראת את הסיפור שהוא העלה באלבום? 

      בטח שקראתי. סיפור נהדר.

      האמת שאני דווקא מתגעגעת אליו, הוא מופיע פחות. לא בנושא שהוא הבטיח להפסיק, אבל באופן כללי בתגובות-החידות ובחשיבה המעניינת שהוא מביא איתו.

        14/6/07 23:45:

       

      צטט: נעם דובב 2007-06-14 05:27:45

      ...ואני מוצא את הפוסטים שלך מעוררי השראה עבורי (וזה במיוחד מעורר תיאבון:)

      אני מקווה שיש לך עוד כמה כאלה בקנה ש"מתבשלים" מחייך

      אם מותר לשאול - מה את הכי אוהבת לבשל, מה הספציאליטה שלך?  

       

      נ.ב.

      בת-זוגי טבחית. 

      עם בת זוג טבחית בטח יש לך בבית אוכל נהדר.

      אני מאוד אוהבת תבשילי קדרה, גם מאוד כיף לבשל אותם ובדרך כלל הם מפיצים ריח נהדר לכל עבר במשך שעות, בגלל הבישול האיטי. והטעם שבשר או עוף מקבל אחרי בישול כזה פשוט נפלא, מדהים איך שטעם יכול לחלחל פנימה.

        14/6/07 23:31:

       

      צטט: נעם דובב 2007-06-14 05:09:57

      העובדה ששברת "מחסום" והתחלת לבשל, ביום בהיר אחד מעוררת אצלי הערכה רבה. ומרגע שהחלת לבשל את לא מחמיצה. את פשוט כובשת...

      (את קיבתם של הנהנים מבישולייך)

      {אבל גם בלי קשר קורץ}

       

      לסיום, איך אפשר בלי פלינדרום:

      לשבת, ישיש, בשישי תבשל. 

      זה באמת היה חתיכת מחסום בעיניי אז. רק אחרי שניסיתי הבנתי שבעצם זה היה יותר קל ממה שחשבתי. אבל מחסומים כאלה הם, נראים בלתי עבירים עד שמחליטים לעבור אותם.

       

      אני כל כך נהנית ממשחקי המילים שלך. תענוג לעיניים.

        14/6/07 23:29:

       

      צטט: noare 2007-06-14 04:23:03

      אין אין אין על ילדים מבשלים- הספר בה' הידיעה- יש שם ביצים מחייכות, וגם מלמדים איך לעשות לחם מטוגן!

       

      הכי אוהבת את הספר הזה בעולם והציורים - אך הציורים

      ספר מטורף, זכרון ילדות של כולם נראה לי.

        14/6/07 23:29:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-06-14 04:19:40

      בוינה את צריכה לדבר עם אשתי- מעוללה בחביתות

      אשפית המיקרו, מלכת החומוס בקופסא.

       

      אני הבשלן, וזה כנראה, עד הקבר.

      יש לי מאתיים ספרים, אבל, כמוך, מסתפק באחד או שניים

      - ניסיתי את חיים כהן- נפילה אחרי נפילה, אורנה ואלה- זה כל כך קשה, עכשיו אני מבין למה הלביבות בטטה כל כך טעימות...

      בסוף אני תמיד חוזר לאהרוני ובישולה- של שולה מודן

       

      ויש לי כמה מתכונים שהמצאתי בעצמי

      כבר מודיע- לא משחרר מתכונים, על גופתי!

      תתן לאשתך לקרוא את הפוסט, לך תדע, אולי זה עוד ישפיע עליה.

       

      חיים כהן על הפנים, גם לי יש אותו. אורנה ואלה - ניסיתי, עבודת פרך, בינתיים הספר יישאר על מדפי חנויות הספרים ולא יקשט את המדף שלי.

      בישולה - חביב. ודווקא את אהרוני אין לי.

      קובי בר - נפלא גם כן.  

       

      לפחות תגלה מה המצאת, גם אם לא תתן את המתכון. אל תשאיר אותנו ככה סקרנים, זה לא יפה.

        14/6/07 23:26:

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 04:04:45

      בית בלי כיריים, כמו חיים בלי אהבה, כמו אדם בלי לב. 

      צטט: michal_he 2007-06-14 03:27:02

      אין לי כיריים כבר שנה וחצי ואני מסתדרת עם זה מעולה. 

       

      נראה לי קצת פחות גרוע מאלו שהדגמת, אבל בהחלט נראה שקשה לחיות בכלל בלי כיריים.

        14/6/07 23:26:

       

      צטט: noare 2007-06-14 03:46:16

      עשית לי חשק לבשל,

       

      אני לא יודעת יותרמידי,אבל יש כמה דברים שאני כן מצליחה- פסטות.(יש לי מתכון לפסטה מנצחת) עוף בקולה ועוד כמה שטויות.

       

      אבל אין לי מושג בספרים מעדיפה מהראש, בני סיידא מכירה את כל הספרים שלו(ככה זה שיש עבר בחנות ספרים) אבל לא ניסיתי כלום.

       

      ואכן רק להביט בספר בישול זה תענוג....

      את בני סיידא שווה לנסות.

      בישלת משהו בסוף?

        14/6/07 18:56:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-14 15:31:38

       

      צטט: נטע וינריב 2007-06-14 02:17:37

      בני סיידא...אכן ידידותי למשתמש אבל משתמש ב ה מ ו ן שמן וחמאה ושמנת. ברור שהאוכל יצא טעים...

       

      אם את אוהבת מתכונים מדויקים (וטעימים מאוד אבל ארוכים - כל בישול מבצע) - קני את הספר של אורנה ואלה.

       

      והכי מומלץ - אתר הארסים האמריקאים gourmet.com עם מתכונים מדויקים להפליא.

      (ואני בכלל מצ'וגעת ויש לי גם מנוי.)

      יש ויש, אבל ברובם הוא משתמש באמת בהרבה שמן. יש לו מתכון אחד לקציצות אפויות מדהימות על מצע תפוחי אדמה ועגבניות (אפילו נשמע נהדר). אבל הרבה מטוגן והרבה שמן, קצת חבל.

       

      הכנתי אצל חברה את הניוקי מאורנה ואלה. ראיתי את התמונה וזה נראה כל כך טעים שלא בדקתי בכמה עבודה מדובר. קניתי בהון תועפות את כל המצרכים. עבדתי המון להכין את הבצק ולטגן והרוטב והכל. בסוף בארוחה כולם שם שמכירים את אורנה ואלההיטב ואמרו שיצא סוף ממש כמו אצלן. ודווקא אני לא התלהבתי, סתם בסדר, לא משהו מיוחד, ועוד אחרי עבודת פרך כזאת. כנראה שניוקי זה לא בשבילי.

       

      מבטיחה לנסות את האתר שאמרת. אני אספר על התוצאות.

      ניוקי זה באמת ערבה עבודה בפעם הראשונה (החומרים לא מאוד יקרים לדעתי - זה הרי אוכל של עניים). המתכונים של אורנה ואלה הם באמת מבצע, אבל מצליחים מאוד.

      קיצורי דרך הם ענין של נסיון - הכנתי את הניוקי האלה לא מזמן וקצצתי את העגבניות במגימיקס. את התפ"א ריסקתי במגימיקס. סה"כ לא היה נורא, ויצא מעולה - כמו עננים קטנים.

       

      ספרים ישראליים טובים לחסרי זמן - הסיני של אהרוני (ליווה אותי בטכניון), ספר הפסטה הגדול של בת' אילון.

      באתר שציינתי מציינים לגבי כל מתכון כמה זמן לוקח להכין, וכמה לבשל, כך שאין הפתעות.

       

      בהצלחה,

        14/6/07 17:06:
      הענקת לי תקווה אמיתית שגם אני יום אחד אוכל להוציא תחת ידי תבשיל אמיתי ולא שרוף למחצה או במלואו
        14/6/07 16:15:

       

      צטט: michal_he 2007-06-14 03:27:02

      אני לא מבשלת. אני לא שונאת ולא אוהבת. יש לי את הספר של אורנה ואלה, לא ניסיתי להכין משהו, למה קניתי אותו. לא ברור גם לי עדיין, אולי פעם. היה מבצע ממש שווה כנראה.

      אין לי כיריים כבר שנה וחצי ואני מסתדרת עם זה מעולה. החבר שלי ממש רצה (=דרש, התעקש, לחץ) שאתחבר לנשיות שלי ואבשל לו ואני התנגדתי לזה בתוקף. לפעמים אני מבשלת עם אמא שלי, זמן איכות שכזה וזה מהנה. כשאצטרך או ארצה לבשל, זה יהיה בכיף ובאהבה. כרגע זה לא חסר לי במיוחד.

      הספר של אורנה ואלה הוא ממש לא למתחילים, זה המון המון עבודה ומצרכים מאוד יקרים (בכל זאת אורנה ואלה). למה קנית? בטח בגלל האהבה לספרים, כמו שאני קניתי את הראשון שלי.

      ההתנגדות הזו שלך, היא כמו זו שהיתה לי, באה בדיוק מאותו מקום. וגם אני התחלתי רק כשפתאום רציתי. את מזכירה לי אותי בהמון דברים קטנים, כבר אמרתי לך פעם.

       

      לי לא היה גז בבית הקודם, אבל היו כיריים חשמליים, שזה פחות נוח לדעתי. את לא צריכה אותם אף פעם?

        14/6/07 16:12:

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 02:34:40

       צטט: איירבוס-max 2007-06-14 01:00:05

      צטט: el_greco 2007-06-14 00:29:23

      תמיד כיף לשמוע על נשים שמתחברות לנשיות שלהן קורץ

      אני מאוד מקווה שהתכוונת בצחוק, למרות שהיוונים מדכאים את נשותיהם עד עפר (כמו רבים אצלנו).

      >> אתה כנראה לא יודע מה היווניות עושות לגברים שלהן בבית. לכאורה מדובר במערך תקין של כבוד לגבר וקבלת מרות. להלכה יש את המטאפורה האלמותית מהסרט הדוקומנטרי "החתונה היוונית שלי"- הגבר הוא ראש המשפחה, אבל האישה היא הצוואר, והראש מסתובב לאן שהצוואר מכוון אותו.

      ממתי אישה נמדדת עפ"י יכולת הבישול שלה?

      >> שג"ב (שיגול, גידול ובישול), לא?

      חזק המשפט הזה. סרט נהדר.

        14/6/07 15:43:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-14 13:31:51

       

      צטט: ארז פרץ 2007-06-14 13:24:52

      יפה לראות בפוסטים שלך את ההתפתחות.

       

      אני עדיין בחיפוש אחר ספר הבישול שיגרום לי לרצות לפתוח אותו ולהכין דברים...

      תקנה את "ספר הבישול של קובי בר", פשוט פשוט, מתכונים של 4-5 שורות. וטעים. נהדר. (ובכריכה רכה הוא עולה 30 ש"ח בסה"כ, אז אפילו לא כואב בכיס).

       זה הספר שהניע אותך?

        14/6/07 15:31:

       

      צטט: נטע וינריב 2007-06-14 02:17:37

      בני סיידא...אכן ידידותי למשתמש אבל משתמש ב ה מ ו ן שמן וחמאה ושמנת. ברור שהאוכל יצא טעים...

       

      אם את אוהבת מתכונים מדויקים (וטעימים מאוד אבל ארוכים - כל בישול מבצע) - קני את הספר של אורנה ואלה.

       

      והכי מומלץ - אתר הארסים האמריקאים gourmet.com עם מתכונים מדויקים להפליא.

      (ואני בכלל מצ'וגעת ויש לי גם מנוי.)

      יש ויש, אבל ברובם הוא משתמש באמת בהרבה שמן. יש לו מתכון אחד לקציצות אפויות מדהימות על מצע תפוחי אדמה ועגבניות (אפילו נשמע נהדר). אבל הרבה מטוגן והרבה שמן, קצת חבל.

       

      הכנתי אצל חברה את הניוקי מאורנה ואלה. ראיתי את התמונה וזה נראה כל כך טעים שלא בדקתי בכמה עבודה מדובר. קניתי בהון תועפות את כל המצרכים. עבדתי המון להכין את הבצק ולטגן והרוטב והכל. בסוף בארוחה כולם שם שמכירים את אורנה ואלההיטב ואמרו שיצא סוף ממש כמו אצלן. ודווקא אני לא התלהבתי, סתם בסדר, לא משהו מיוחד, ועוד אחרי עבודת פרך כזאת. כנראה שניוקי זה לא בשבילי.

       

      מבטיחה לנסות את האתר שאמרת. אני אספר על התוצאות.

        14/6/07 13:43:

      זה כיף לבשל!

      תהני מזה ..

      תנסי לאלתר ותראי איזה דברים מדהימים יצאו לך

      בהצלחה

      נשיקה

        14/6/07 13:10:
      ניסיתי, פשוט לא אוהבת. אבל אולי כי קל לי, יש מי שמבשל. מצד שני, מיד פעם אני מצליחה להכין ארוחה טעימה.
        14/6/07 13:39:

       

      צטט: לימור ה 2007-06-14 01:33:07

      הפוסט שלך נותן לי תקווה שיום אחד, כשיהיו לי ילדים- הם לא יאכלו רק ג'אנק כי עד אז אדע לבשל.
      אני לא כזו גרועה- פשוט קצת מתעצלת אחרי 12 או 13 שעות היעדרות מהבית להתחיל לבשל ולהתעסק עם מתכונים.
      כשיש לי זמן (או במילים אחרות: אחת לשנה) אני מכינה פשטידות, פשוט כי זה הכי קל ואי אפשר לפקשש עם זה (ואם כבר דיברת על סיידא- ספר הפשטידות שלו פשוט מעולה!!!).
      נו, פלא ששבועות זה החג החביב עלי?

      יש תקווה. גם אני לא האמנתי בחיים שאני אגע בסיר אי פעם. מתברר שלפעמים משנים את הגישה.

      והסוד הגדול שלא מגלים לנו הוא סוד ההקפאה. אפשר להקפיא כמעט הכל, זה מחזיק המון זמן כמו טרי, וזה גם שומר על הערכים התזונתיים אם מקפיאים את האוכל בעודו טרי, הרבה יותר טוב מלשמור במקרר. מאז שגיליתי את זה, אני לא מפסיקה לבשל ולהקפיא.

       

      ואם אין זמן ואין חשק לא חייבים. כנראה שיום אחד זה עוד יגיע. אין לאן למהר.

      יש פשטידת תירס אחת בבישולה, משהו מדהים. קלה להכנה וכל כך טעימה. ואין על בני סיידא, פשוט אין.

        14/6/07 13:36:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-14 01:00:05

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 00:29:23

      תמיד כיף לשמוע על נשים שמתחברות לנשיות שלהן קורץ

      אני מאוד מקווה שהתכוונת בצחוק, למרות שהיוונים מדכאים את נשותיהם עד עפר (כמו רבים אצלנו).

      ממתי אישה נמדדת עפ"י יכולת הבישול שלה?

       

      לאמא השווייצו-פולניה שלי היתה מחמאת על לגילה:

      "בלבוסטע!"

      שנים חיכיתי שתחמיא לאישיותה, לטוב ליבה וכו' - אבל נדה!

       

      ליז'לה:

      בבקשה אל תתמכרי לנו לבישול.

      זה עלול לבוא ע"ח כמויות הפוסטים המשובחים שלך.

      אנחנו אגואיסטים לגמרי!

      אני מבשלת בדרך בכלל בימי שישי. ולמדתי טריק נהדר - להכין מספר דברים שונים בבת אחת, ואחר-כך לחלק למנות ולהקפיא כמה שיותר מהר, זה מחזיק המון זמן וזה ממש כמו טרי. וככה אני לא חייבת לבשל יותר מדי, וגם האוכל מאוד מגוון. והפריזר שלי - תענוג לעיניים, כולו שקיות-שקיות וקופסאות עם פתקים שכתוב עליהם התאריך, כל פעם שאני פותחת אני מתמוגגת.

      אז אין מה לדאוג, זוהי התמכרות מבוקרת היטב.

      וכמובן - תודה רבה מחייך 

        14/6/07 13:32:

       

      צטט: ארז טביב 2007-06-14 00:53:23

      מצחיקולית

      מי? אני? מחייך

        14/6/07 13:31:

       

      צטט: ארז פרץ 2007-06-14 13:24:52

      יפה לראות בפוסטים שלך את ההתפתחות.

       

      אני עדיין בחיפוש אחר ספר הבישול שיגרום לי לרצות לפתוח אותו ולהכין דברים... 

      תקנה את "ספר הבישול של קובי בר", פשוט פשוט, מתכונים של 4-5 שורות. וטעים. נהדר. (ובכריכה רכה הוא עולה 30 ש"ח בסה"כ, אז אפילו לא כואב בכיס).

        14/6/07 13:24:

      יפה לראות בפוסטים שלך את ההתפתחות.

       

      אני עדיין בחיפוש אחר ספר הבישול שיגרום לי לרצות לפתוח אותו ולהכין דברים... 

        14/6/07 12:05:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-14 08:42:38

       

      >> שג"ב (שיגול, גידול ובישול), לא?

      בגרמנית זה KKK :

      Kinder, Kirche, Kuchr

      ילדים, כנסייה, מטבח.

       זה קאנטיאני באופן מובהק... אין אהבה, היצר מדוכא, עשיית ילדים היא חובה לא נעימה, והכי חשוב- יש כנסיה :)

        14/6/07 09:59:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-14 03:41:23

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-14 00:40:35

      צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:25:42

       


      לא, מדהים. כשזה סוף סוף מוכן כבר לא בא לי.

       

       

      מתכונים יותר מהירים? פחות שורות קוד?...

      במעבר לדירה קיבלתי את הספר: "חפוז - אוכל נהדר בזמן קצר" / אלונה שרת ועדו למפרט.

      לא שהכנתי ממנו הרבה מתכונים...

      בדרך כלל לחם/קורנפלקס וכאלו דברים. נבוך

      אבל למשל אני אוהב להכין קדרות משוגעות - תבשיל רוטב עגבניות עם בשר ושאר שטויות...

      באחד הדייטים שהיו לי הכנתי ארוחה לאור נרות, פנקייקים ויין לבן. היה ממש מקסים מלבד חתיכות השעם בבקבוק ופנקייקים שרופים. :-P

      אני מתה על תבשילי קדרה. לבני סיידא יש ספר שנקרא "הכל בסיר אחד" ויש בו המון תבשילי קדרה מדהימים. הבעייה שחלקם בבישול איטי, אז חייבים להתחיל להכין מספיק זמן מראש.

       

      לא היה לי דייט שכלל ארוחה לאור נרות, מתישהו אני מקווה לנסות את זה.

       

      את מסתכנת בלהעיר את ידידינו הטוב, אף על פי שהוא הבטיח להפסיק. האם קראת את הסיפור שהוא העלה באלבום? 

        14/6/07 08:42:

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 02:34:40

       צטט: איירבוס-max 2007-06-14 01:00:05

      צטט: el_greco 2007-06-14 00:29:23

      תמיד כיף לשמוע על נשים שמתחברות לנשיות שלהן קורץ

      אני מאוד מקווה שהתכוונת בצחוק, למרות שהיוונים מדכאים את נשותיהם עד עפר (כמו רבים אצלנו).

      >> אתה כנראה לא יודע מה היווניות עושות לגברים שלהן בבית. לכאורה מדובר במערך תקין של כבוד לגבר וקבלת מרות. להלכה יש את המטאפורה האלמותית מהסרט הדוקומנטרי "החתונה היוונית שלי"- הגבר הוא ראש המשפחה, אבל האישה היא הצוואר, והראש מסתובב לאן שהצוואר מכוון אותו.

      ממתי אישה נמדדת עפ"י יכולת הבישול שלה?

      >> שג"ב (שיגול, גידול ובישול), לא?

      בגרמנית זה KKK :

      Kinder, Kirche, Kuchr

      ילדים, כנסייה, מטבח.

        14/6/07 05:27:

      ...ואני מוצא את הפוסטים שלך מעוררי השראה עבורי (וזה במיוחד מעורר תיאבון:)

      אני מקווה שיש לך עוד כמה כאלה בקנה ש"מתבשלים" מחייך

      אם מותר לשאול - מה את הכי אוהבת לבשל, מה הספציאליטה שלך?  

       

      נ.ב.

      בת-זוגי טבחית. 

       

        14/6/07 05:17:

       

      צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:10:38

      רק לי יש את הפאק הזה שאם אני טורחת ומבשלת משהו לא בא לי לאכול אותו אחרי זה?

       

       

       

       

      לא.. את לא לבד...

      לפחות לא בעניין הזה.

      ואני חשבתי שזה רק אני, הבעייתי: בעיקר כשאני מבשל לפורום רחב מהמשפחתי המצומצם, לא בא לי. אני טועם, כדי לוודא שהפרצופים (באשר הם :-) אכן משקפים את התוצאה, וזהו.

      אחוות מתנזרים? :-)

       

        14/6/07 05:09:

      העובדה ששברת "מחסום" והתחלת לבשל, ביום בהיר אחד מעוררת אצלי הערכה רבה. ומרגע שהחלת לבשל את לא מחמיצה. את פשוט כובשת...

      (את קיבתם של הנהנים מבישולייך)

      {אבל גם בלי קשר קורץ}

       

      לסיום, איך אפשר בלי פלינדרום:

      לשבת, ישיש, בשישי תבשל. 

        14/6/07 04:23:

      אין אין אין על ילדים מבשלים- הספר בה' הידיעה- יש שם ביצים מחייכות, וגם מלמדים איך לעשות לחם מטוגן!

       

      הכי אוהבת את הספר הזה בעולם והציורים - אך הציורים

        14/6/07 04:19:

      בוינה את צריכה לדבר עם אשתי- מעוללה בחביתות

      אשפית המיקרו, מלכת החומוס בקופסא.

       

      אני הבשלן, וזה כנראה, עד הקבר.

      יש לי מאתיים ספרים, אבל, כמוך, מסתפק באחד או שניים

      - ניסיתי את חיים כהן- נפילה אחרי נפילה, אורנה ואלה- זה כל כך קשה, עכשיו אני מבין למה הלביבות בטטה כל כך טעימות...

      בסוף אני תמיד חוזר לאהרוני ובישולה- של שולה מודן

       

      ויש לי כמה מתכונים שהמצאתי בעצמי

      כבר מודיע- לא משחרר מתכונים, על גופתי!

        14/6/07 04:04:

      בית בלי כיריים, כמו חיים בלי אהבה, כמו אדם בלי לב. 

      צטט: michal_he 2007-06-14 03:27:02

      אין לי כיריים כבר שנה וחצי ואני מסתדרת עם זה מעולה. 

       

        14/6/07 03:46:

      עשית לי חשק לבשל,

       

      אני לא יודעת יותרמידי,אבל יש כמה דברים שאני כן מצליחה- פסטות.(יש לי מתכון לפסטה מנצחת) עוף בקולה ועוד כמה שטויות.

       

      אבל אין לי מושג בספרים מעדיפה מהראש, בני סיידא מכירה את כל הספרים שלו(ככה זה שיש עבר בחנות ספרים) אבל לא ניסיתי כלום.

       

      ואכן רק להביט בספר בישול זה תענוג....

        14/6/07 03:43:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-06-14 00:43:59

      אני מאד לא בקטע של בישול אם כי לעיתים אני חוטאת. בעיקר פסטות. מה שכן אני אוהבת להכין דברים עם נעם - בעיקר עוגות אל לא רק.

      אני אוהבת לאכול פסטות בספגטים. בבית אני כמעט ולא מכינה פסטה.

      יולי עוד לא מכינה דברים, רק אוכלת אותם, אבל היום הזה עוד יגיע, ואפילו די בקרוב. אני זוכרת את הספר "ילדים מבשלים" שהיה אצל חברה שלי בבית כשהיינו ילדות, נראה תענוג אמיתי.

        14/6/07 03:41:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-14 00:40:35

       צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:25:42


      לא, מדהים. כשזה סוף סוף מוכן כבר לא בא לי.

       

       מתכונים יותר מהירים? פחות שורות קוד?...

      במעבר לדירה קיבלתי את הספר: "חפוז - אוכל נהדר בזמן קצר" / אלונה שרת ועדו למפרט.

      לא שהכנתי ממנו הרבה מתכונים...

      בדרך כלל לחם/קורנפלקס וכאלו דברים. נבוך

      אבל למשל אני אוהב להכין קדרות משוגעות - תבשיל רוטב עגבניות עם בשר ושאר שטויות...

      באחד הדייטים שהיו לי הכנתי ארוחה לאור נרות, פנקייקים ויין לבן. היה ממש מקסים מלבד חתיכות השעם בבקבוק ופנקייקים שרופים. :-P 

      אני מתה על תבשילי קדרה. לבני סיידא יש ספר שנקרא "הכל בסיר אחד" ויש בו המון תבשילי קדרה מדהימים. הבעייה שחלקם בבישול איטי, אז חייבים להתחיל להכין מספיק זמן מראש.

       

      לא היה לי דייט שכלל ארוחה לאור נרות, מתישהו אני מקווה לנסות את זה.

        14/6/07 03:39:

       

      צטט: simple 2007-06-14 00:36:06

      האמת זו התרפייה שלי, כשהמוזה שורה עלי.

      אני ממש מרגישה יוצרת.

      זה אומנות ודמיון משולבים לטעמי....

      אצלי זה לא הגיע לשלב האומנות והדמיון. אבל אני בהחלט יוצרת, אמנם לפי הוראות הכנה, אבל עדיין מרגישה את חדוות היצירה, והטעם אחר-כך תאווה לחיך, ללקק את האצבעות.

        14/6/07 03:37:

       

      צטט: solix56 2007-06-14 00:35:15

      לא פלא,  שמהנדסת מחשבים מכור לבישול 'ספרותי',

       שהתחלתי ללמוד מחשבים -באו"פ- הובהר לנו  ביחידת הלימוד הראשונה 

      שמתכון לבישול זה אלגוריתם

      זה נכון. ואני מאוד בעד אלגוריתמים. הידד לספרי הבישול!

        14/6/07 03:36:

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 00:29:23

      תמיד כיף לשמוע על נשים שמתחברות לנשיות שלהן קורץ

      לפעמים מרגישים צורך. לשון

        14/6/07 03:34:

       

      צטט: taya1 2007-06-14 00:20:36

      כמו שלבנה כבר ציינה. בהתחלה מספרים , לאט לאט צוברים בטחון ואפשר לבד.

      יוצא לא פחות טעים....

      מתה על ספרי בישול מבינה אותך לגמריי.

      יש לי את ששת שמלמד מהבסיס, מתישהו אני אקרא אותו ואבין מה המטרה של כל מרכיב. כנראה אחרי קצת תיאוריה אולי אני ארגיש שאני באמת מבינה משהו ואוכל לדעת מה אפשר לשנות ולמה. אני תמיד מעדיפה הסבר הגיוני שיעמוד מאחורי הדברים.

       

      מי תיאר לעצמו שספרי בישול יהפכו לאהבה כזו גדולה. אף פעם אין מספיק מהם.

        14/6/07 03:33:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-14 00:18:05

      צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:10:38

      רק לי יש את הפאק הזה שאם אני טורחת ומבשלת משהו לא בא לי לאכול אותו אחרי זה?

      לא רעבה לאחר כל הבישול?...

       

      ליזה, אני מניח שראוי לציין את הפוסט הזה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=42594 

      אישית, אני אוהב לבשל, אין כמו ההרגשה של היצירה, לקיחת מוצרי היסוד השונים, לערבב וליצור מנה  (בתקווה גם טעימה).

      הבעיה מתחילה כאשר צריך לנקות...

      אני מת למדיח...

      תודה שצרפת קישור לפוסט, בהחלט קשור מאוד.

      והמדיח שלי התקלקל ממש לא מזמן, ניסיתי לפתור את הבעייה ולא הצלחתי ועוד לא הזמנתי טכנאי שיתקן עצוב

        14/6/07 03:32:

       

      צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:10:38

      רק לי יש את הפאק הזה שאם אני טורחת ומבשלת משהו לא בא לי לאכול אותו אחרי זה?

      זה הרבה יותר כיף שעוד מישהו אוכל איתך. לי יש את יולי שמאוד אוהבת לאכול, ונורא כיף לאכול איתה. אז אני גם אוכלת אחרי שאני מבשלת.

        14/6/07 03:31:

       

      צטט: levana feldman 2007-06-14 00:03:10

      ליזה,

       נחמד, בהתחלה צריך ספרים ומתכונים

      בשלב מאוחר יותר מאלתרים, משנים,

      גם יוצא טעים....

      אולי כשאני אבין קצת יותר יהיה לי האומץ והרצון גם לשנות, בינתיים אני מאוד מרוצה מהתוצאות. כשהשלב הזה יגיע כנראה שאני כבר ארגיש יותר בבית עם הבישול.

        14/6/07 03:27:

      אני לא מבשלת. אני לא שונאת ולא אוהבת. יש לי את הספר של אורנה ואלה, לא ניסיתי להכין משהו, למה קניתי אותו. לא ברור גם לי עדיין, אולי פעם. היה מבצע ממש שווה כנראה.

      אין לי כיריים כבר שנה וחצי ואני מסתדרת עם זה מעולה. החבר שלי ממש רצה (=דרש, התעקש, לחץ) שאתחבר לנשיות שלי ואבשל לו ואני התנגדתי לזה בתוקף. לפעמים אני מבשלת עם אמא שלי, זמן איכות שכזה וזה מהנה. כשאצטרך או ארצה לבשל, זה יהיה בכיף ובאהבה. כרגע זה לא חסר לי במיוחד.

        14/6/07 02:34:

       צטט: איירבוס-max 2007-06-14 01:00:05

      צטט: el_greco 2007-06-14 00:29:23

      תמיד כיף לשמוע על נשים שמתחברות לנשיות שלהן קורץ

      אני מאוד מקווה שהתכוונת בצחוק, למרות שהיוונים מדכאים את נשותיהם עד עפר (כמו רבים אצלנו).

      >> אתה כנראה לא יודע מה היווניות עושות לגברים שלהן בבית. לכאורה מדובר במערך תקין של כבוד לגבר וקבלת מרות. להלכה יש את המטאפורה האלמותית מהסרט הדוקומנטרי "החתונה היוונית שלי"- הגבר הוא ראש המשפחה, אבל האישה היא הצוואר, והראש מסתובב לאן שהצוואר מכוון אותו.

      ממתי אישה נמדדת עפ"י יכולת הבישול שלה?

      >> שג"ב (שיגול, גידול ובישול), לא?

        14/6/07 02:17:

      בני סיידא...אכן ידידותי למשתמש אבל משתמש ב ה מ ו ן שמן וחמאה ושמנת. ברור שהאוכל יצא טעים...

       

      אם את אוהבת מתכונים מדויקים (וטעימים מאוד אבל ארוכים - כל בישול מבצע) - קני את הספר של אורנה ואלה.

       

      והכי מומלץ - אתר הארסים האמריקאים gourmet.com עם מתכונים מדויקים להפליא.

      (ואני בכלל מצ'וגעת ויש לי גם מנוי.)

        14/6/07 01:33:
      הפוסט שלך נותן לי תקווה שיום אחד, כשיהיו לי ילדים- הם לא יאכלו רק ג'אנק כי עד אז אדע לבשל.
      אני לא כזו גרועה- פשוט קצת מתעצלת אחרי 12 או 13 שעות היעדרות מהבית להתחיל לבשל ולהתעסק עם מתכונים.
      כשיש לי זמן (או במילים אחרות: אחת לשנה) אני מכינה פשטידות, פשוט כי זה הכי קל ואי אפשר לפקשש עם זה (ואם כבר דיברת על סיידא- ספר הפשטידות שלו פשוט מעולה!!!).
      נו, פלא ששבועות זה החג החביב עלי?
        14/6/07 01:00:

       

      צטט: el_greco 2007-06-14 00:29:23

      תמיד כיף לשמוע על נשים שמתחברות לנשיות שלהן קורץ

      אני מאוד מקווה שהתכוונת בצחוק, למרות שהיוונים מדכאים את נשותיהם עד עפר (כמו רבים אצלנו).

      ממתי אישה נמדדת עפ"י יכולת הבישול שלה?

       

      לאמא השווייצו-פולניה שלי היתה מחמאת על לגילה:

      "בלבוסטע!"

      שנים חיכיתי שתחמיא לאישיותה, לטוב ליבה וכו' - אבל נדה!

       

      ליז'לה:

      בבקשה אל תתמכרי לנו לבישול.

      זה עלול לבוא ע"ח כמויות הפוסטים המשובחים שלך.

      אנחנו אגואיסטים לגמרי!

        14/6/07 00:53:
      מצחיקולית
      אני מאד לא בקטע של בישול אם כי לעיתים אני חוטאת. בעיקר פסטות. מה שכן אני אוהבת להכין דברים עם נעם - בעיקר עוגות אל לא רק.
        14/6/07 00:40:

       צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:25:42

       


      לא, מדהים. כשזה סוף סוף מוכן כבר לא בא לי.

       

       

       מתכונים יותר מהירים? פחות שורות קוד?...

      במעבר לדירה קיבלתי את הספר: "חפוז - אוכל נהדר בזמן קצר" / אלונה שרת ועדו למפרט.

      לא שהכנתי ממנו הרבה מתכונים...

      בדרך כלל לחם/קורנפלקס וכאלו דברים. נבוך

      אבל למשל אני אוהב להכין קדרות משוגעות - תבשיל רוטב עגבניות עם בשר ושאר שטויות...

      באחד הדייטים שהיו לי הכנתי ארוחה לאור נרות, פנקייקים ויין לבן. היה ממש מקסים מלבד חתיכות השעם בבקבוק ופנקייקים שרופים. :-P 

        14/6/07 00:36:

      האמת זו התרפייה שלי, כשהמוזה שורה עלי.

      אני ממש מרגישה יוצרת.

      זה אומנות ודמיון משולבים לטעמי....

        14/6/07 00:35:

      לא פלא,  שמהנדסת מחשבים מכור לבישול 'ספרותי',

       שהתחלתי ללמוד מחשבים -באו"פ- הובהר לנו  ביחידת הלימוד הראשונה 

      שמתכון לבישול זה אלגוריתם

       

        14/6/07 00:29:
      תמיד כיף לשמוע על נשים שמתחברות לנשיות שלהן קורץ
        14/6/07 00:25:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-14 00:18:05

      צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:10:38

      רק לי יש את הפאק הזה שאם אני טורחת ומבשלת משהו לא בא לי לאכול אותו אחרי זה?

      לא רעבה לאחר כל הבישול?...

       

      ליזה, אני מניח שראוי לציין את הפוסט הזה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=42594 

      אישית, אני אוהב לבשל, אין כמו ההרגשה של היצירה, לקיחת מוצרי היסוד השונים, לערבב וליצור מנה  (בתקווה גם טעימה).

      הבעיה מתחילה כאשר צריך לנקות...

      אני מת למדיח...

       

       

      לא, מדהים. כשזה סוף סוף מוכן כבר לא בא לי.

       

        14/6/07 00:20:

      כמו שלבנה כבר ציינה. בהתחלה מספרים , לאט לאט צוברים בטחון ואפשר לבד.

      יוצא לא פחות טעים....

      מתה על ספרי בישול מבינה אותך לגמריי.

       

        14/6/07 00:18:

       

      צטט: סופרגירל 2007-06-14 00:10:38

      רק לי יש את הפאק הזה שאם אני טורחת ומבשלת משהו לא בא לי לאכול אותו אחרי זה?

       

       

      לא רעבה לאחר כל הבישול?...

       

      ליזה, אני מניח שראוי לציין את הפוסט הזה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=42594 

      אישית, אני אוהב לבשל, אין כמו ההרגשה של היצירה, לקיחת מוצרי היסוד השונים, לערבב וליצור מנה  (בתקווה גם טעימה).

      הבעיה מתחילה כאשר צריך לנקות...

      אני מת למדיח...

       

        14/6/07 00:10:

      רק לי יש את הפאק הזה שאם אני טורחת ומבשלת משהו לא בא לי לאכול אותו אחרי זה?

       

        14/6/07 00:03:

      ליזה,

       נחמד, בהתחלה צריך ספרים ומתכונים

      בשלב מאוחר יותר מאלתרים, משנים,

      גם יוצא טעים....

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין