מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
0
לא אוהבת עסקנות חברתית
אני יודעת. אפשר להתבלבל בקלות, ולחשוב שמאבקים חברתיים הם 'כוס התה' שלי. אני מתגייסת בקלות יתירה לפעול למען מטרות חברתיות. עושה זאת בלי קושי רב, אפילו. קשה לי לראות את זכויות הנכים הבסיסיות נרמסות, ואותם שותקים. בהכנעה , כאילו נכותם היא דבר מביש שיש להסתיר. אני 'מנדבת' את יכולת ההבעה שלי לצורך זה, כי איש אינו עושה זאת, מלבדי.
אישית, כיף לי הרבה יותר לעסוק בספרות ואמנות. ותרגום. ולצפות בסרטים, תחת שאדאג לחניית נכים במקום. |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה מפגש?
צילי מארגנת?
איפה? בחייפו? (ככה פעם היו אומרים...)
אריאדנה, המון תודה על העידוד.
והכוכב.
והפתיחות.
צריך הרבה כוח בשביל להלחם עם האטימות המימסדית, יודעת את זה, גדלתי בבית עם שני הורים נכים.
אדם נכה - זה כמו לחיות בשני מסלולים שונים. מסלול אחד שהוא בוחר לו, נלחם ומורד ומשיג בכל התחומים
ומסלול שני הוא לחיות בראי החברה, שרואה אותך כחצי בן אדם ולא משנה מה תעשה. ישר כוח גם למאבק וגם לאמנות.!*
אילה, תודה על העידוד.
אהוד, תודה.
אל תבושי להאבק על הזכויות גם אם זה נשמע מטרד.
לא נראה לי שזה עניין של 'כוס תה'.
אבל אם יש בך אכפתיות, ומוטיבציה, ויכולת לעשות, ועשייה - אשרייך.
ואשרי הנהנים מכל זה.
לאלו שפות את מתרגמת? יש לי תוכנית לתרגם את ספרי -1001 הגברים שלי באינטרנט. תני לי כתובת ואשלח לך , שתצחקי. ותחווי דעה.
חנה 0505890588
אני יושב מול המקלדת ולא יודע מה לכתוב.
את הרי יודעת מה אני רוצה להגיד, לא?
אז תגידי לי, כי אני לא ממש יודע.
(בלי חיוך.)
אולי: תתנחמי בכך שמה שאת עושה הוא עבודת קודש - גם התרגומים וגם הטיפול בבעיית החנייה.
לדברים האלה, היפים כל כך והכל כך מרגשים אני יכולה להגיב רק כך
כי אין מלים.
והמון תודה.
ג'ני אהלן!
מי כמוני יודע, כמה שאת לא רק נכה
זה נכון מה שאת אומרת ואני יודע.
המאבק שלך (שלכם) הוא צודק וראוי וחקוק.
ויכולתך הספרותית, לעולם תהייה שלך ולא תעמוד בשום סתירה עם המאבק הצודק הזה, הם לא סותרים האחד את השני, להפך, אולי אף ביום מן הימים (אינשאללה שאפילו כסא הגלגלים שלך יהיה בוויטרינת הזיכרון, כבר)
תכתבי וכמו שאני מכיר אותך, יצאו לך דברים משובחים והנכות הזאת(שתהייה כבר בלשון עבר) תהייה מנוף
להסבר נירחב יותר,
לתופעת אוטם שריר הלב הממסדי.
באהבה רבה ובהערכה.
יוסף.
ראשית, תודה על הכוכב.
שנית, אני עוסקת בשפה ובעבר עסקתי בבני אדם כי זה מרתק.
זה עניין חברתי טהור.
אם אתה צועק שמגיע לך - אולי משו יזוז, אבל בדרך יעשו לך להרגיש נורא רע עם זה שבכלל ביקשת.
מי אתה חושב את עצמך שנראה לך שמגיע לך משו בכלל?
תסתדר.
הרי אם חושבים על זה לרגע, ככל שתאפשר לאדם יותר עצמאות, הוא יזדקק לך פחות
וזה מה שכולנו רוצים, לא?
אני איתך.
וטוב שזה לא כל מה שאת עושה.
אדם צריך גם דברים שהולכים יותר בקלות כדי להיות מרוצה.
הזמן הקשה ביותר מבחינת חום...
בואי נדבר בפרטי.
אני מסכים ומזדהה.
אם כי את עושה ככל הנראה הרבה יותר ממני...
אז תבואי למפגש באוגוסט ?