אל לי לפחוד. הפחד הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא לחורבן גמור. אתייצב מול פחדי. ארשה לו לחלוף מעלי ודרכי. וכאשר יעבור, אפנה את העין הפנימית לנתיבו.
במקום שם הלך הפחד לא יהיה דבר. רק אני אשאר.
(פרנק הרברט, "חולית" – תרגום חופשי) במקום פחד, כתוב - יאוש, במקום פחד, כתוב - כעס, במקום פחד, כתוב - אבדן, במקום פחד, כתוב... במקום פחד כתוב את המילה שלך. אולי לא פלא שלמרות שפרנק הרברט לא היה מאמן אישי, וכנראה מעולם לא שמע על אימון, יש בכתבים שלו הרבה מזה - אימון, מציאת הכוח הפנימי, הכוונה, ערכים ועוד. |
adi_marker
בתגובה על הלקוח תמיד צודק
nogalavi
בתגובה על ערב בקורסיקה
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לפחד שלנו יש תפקיד קיומי, להגן על חיינו, נקודה.
ברבות הימים רגש הפחד גבר גם מדברים שבני האדם לא אמורים לפחוד מהם,
כמו כל הדברים שדיברנו מקודם, בני אדם לא אמורים לפחוד לפני שהם נואמים מול קהל,
ובכל זאת תראה כמה פוחדים. ועוד מלא דוגמאות.
מכאן יצאתי עם האמירה, שכל בני האדם פוחדים, ואם כולם היו יודעים את זה,
כמות הפחד הייתה קטנה.
יום טוב.
לא ממש.
פחד לדבר או להביע רגשות נובע מאותו פחד הישרדותי. הפחד אינו מהרגשות, אלא ממה שחשיפתם עשויה להביא עלינו - כעס, כאב, מבוכה וכו'. ואגב - זה לא תמיד טעות. להביע את רגשות הסלידה שלך מהבוס שלך עשוי להביא לתוצאות שליליות בעליל ליכולתך לקנות אוכל בעתיד הקרוב.
אבל גם בהקשרים אחרים, הפחד הזה אינו קשור כלל, לדעתי, בשאלה האם האחרים מפחדים גם הם או לא. אנחנו לא מפחדים מהאחרים, אנחנו מפחדים ממה שיקרה לנו. זה שתבטיח לי שגם האחרים מסתכנים בכך שיצחקו מהם לא בהכרח ישכנע אותי להעמיד את עצמי במצב בו ייתכן שיצחקו לי.
למעשה, אני חושב שתמצא שרוב הביישנים מודעים היטב לעובדה שהאחרים חושפים את עצמם לסיכון הזה - הם פשוט מתקשים לעשות אותו הדבר. בתפיסתם, עדיף לוותר על מה שלא ישיגו בגלל אי-הבעת הרגש ולא להסתכן במה שהבעתו עלולה להביא. בדרך כלל זו אינה תפיסה רציונלית של המצב, אבל אנשים הם לעתים קרובות לא רציונליים. כשהם חושבים רציונלית, הם מייסרים את עצמם - "שוב הכשלתי את עצמי, שוב לא השגתי את מה שרציתי, איזה דפוק אני", אבל כשהם עומדים בסיטואציה עצמה, הפחד משתק אותם, והרציונל אינו משחק תפקיד פעיל.
ממש ממש לא שאלה מכשילה. !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זאת שאלה אמיתית,
המנגנון ההישרדותי נועד כמו שכתבת לשמור עלינו. אבל היום אנשים פוחדים גם מדברים שלא קשורים כלל למנגנון ההישרדותי.
אנשים פוחדים לדבר, פוחדים להביע רגשות, פוחדים לחשוף את עצמם, ועוד ועוד ועוד.
אז למה כולנו פוחדים ??????? כי אנחנו לא יודעים שכולם פוחדים, כל אחד חושב שזה רק אצלו, שהשני לא.
אם יום אחד כולם היו מודים בפה מלא שהם פוחדים, אולי היינו קצת מפסיקים לפחוד אחד מהשני.
נשמע לך ?
אהה - אבל האם במקום הפחד בהכרח בא האומץ? האם אלו שתי האפשרויות?
אני חושב שמה שאהבתי בתפילה של הרברט הוא דווקא התפיסה של זיהוי הפחד כמות שהוא, ופשוט - לעמוד בפניו. לא דווקא בפעולה, אלא בהישארות "אניח לו לחלוף סביבי ודרכי". אני מכיר בפחד, ואיני צריך להתעמת איתו, אני רשאי לקבל אותו, לקבל את קיומו, להניח לו לחלוף דרכי. רק - לא להרשות לו להישאר. לא להיצמד אליו. לא להניח לו להניא אותי מהמקום שבו אני נמצא, מהדרך בה בחרתי.
האם זהו האומץ?
במקום פחד כתוב את המילה שלך
או שתאמר אותה ,איפה שהכי מפחיד,איפה שהכי אכפת,איפה שזה אקוטי.
אחרי זה,זה כבר נראה אחרת..
מאחת שאמרה ,אחרי שהנשמה פרחה לה
ואחרי שאמרו לה "השתגעת ..מה פתאום..לא עושים כזה דבר.."
אז רעדתי ואמרתי.
והתגובה מהצד השני היתה "אלוהים איזה אומץ..."
תוצאה :?
ימים יגידו.
אבל אני אמרתי....
כי זה מנגנון הישרדותי שהתפתח באבולוציה ונועד למנוע מאתנו להרוג את עצמנו באומץ חסר הגיון. או שזו היתה שאלה מכשילה?
כולם פוחדים !!!!!!!!!!!!!!!!!!
למה?
במקום פחד-כתוב-אהבה!
הלוואי..
הלוואי ויכולתי..למרות שדי התמתנתי לאחרונה..עדיין..פחדנית.
:-)