ייעודה של שמש להאיר.

ייעודה של שמש להאיר.

לחמם, להמיס, להחיות, לרפא.

גם שלי. אני יודעת.

זכוכית מגדלת היא, האהבה.

האור מתאחד, מתעצם, מתלטף,

חלקיקי האבק נושרים, נלקחים עם הרוח,

חושפים רכות שברירית של העור החדש.

האור מתמסר בכניעה מופלאה,

זולג אל תוך פריזמה מכושפת.

אור אין סוף זוהר מתוכה,

זוהב באלפי צורות וצבעים,

מכיל את היקום כולו.

במערבולת הקסמים   

שתי קרניים הופכות אחת,

קרן השפע.

אוצרת בתוכה את נפלאות הבריאה.

שוקטת מחויכת בתבונתה החומלת,

אוהבת בעיניה היודעות.

אור גדול נברא מאהבה.

גם אני.

אני אהבה.