מידי פעם אני מזכיר לחברי נמרוד שאני בעצם נגד חקיקת יתר, ושנראה כאילו ממש משעמם במשכן הכנסת והם צריכים לחוקק חוקים כדי להצדיק משכורת כזו או אחרת. אישית, עם תקציב קשר עם הבוחר, הייתי קונה שולחן פוסבול ממש ממש טוב ועושה טורנירים של שניים על שניים, עם שלושת העוזרים הפרלמנטריים שלי. אבל היי, זה רק אני.

בכל מקרה, קראתי לפני כשבוע ב-Ynet כתבה על הצעת החוק של חברי הכנסת אורי אריאל וניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי-מפד"ל), שעל-פיה כל אבידה שהמידע עליה נמסר למשטרה - תפורסם גם באתר האינטרנט של משטרת ישראל. אני מניח שהעניין הזה הוא באמת חשוב, וכשירות לציבור זה רק יכול להועיל. אבל... אני רוצה להתעכב על הערותיו של המתנגד היחידי להצעת החוק - ח"כ מיכאל איתן (שבין תפקידיו הוא גם יו"ר וועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיה):

"הרעיון שמאחורי החוק מצויין, חשוב והגיוני, אבל אפשר להודיע לשר לבטחון פנים מחר בבוקר שיבצע, וזה לא יעלה יותר מכמה אלפי שקלים. אם השר לבטחון פנים מסכים, וזה הרי בסמכויותיו, לא צריך את החוק כדי להקים אתר כזה. משתמשים במנגנון החקיקה בצורה בזבזנית ומיותרת, זו זילות של החקיקה והממשלה... זה כמו לחוקק חוק שאומר שצריך לשים במבה בבסיסי צה"ל - זה לא תפקידה של הכנסת"

וזו בעצם הנקודה שלי כבר שנים - אם דברים עושים היגיון מעצמם, כשטובת הציבור ברור, גלוייה, ידועה ומובנת - למה, בשם כל החס וחלילות, צריך לחוקק הצעת חוק שלא מחדשת שום דבר?