כותרות TheMarker >
    ';

    עולם כמנהגו נוהג

    זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    [...]
    אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
    [...]
    כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
    [...]
    כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

    (מתוך חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)

    ארכיון

    0

    הכי אחי

    57 תגובות   יום שישי , 25/7/08, 10:17

    הכי נמצאת במקרא חמש פעמים.  לפי מילוני המקרא המדעיים, משמעותה היא 'אמנם' (= כן, באמת), וכך גורסים גם המדקדקים, למשל: יונה אבן ג'אנח, והמפרשים, למשל: רד"ק. שירת ספרד עשתה שימוש רווח במילה הכי במשמעות זאת.

    לדוגמה: "... אבל חכמה להנחיל אוהבי יש/ הכי חכמה יקרה מפנינים" (אברהם בן חסדאי, משל בעל הגן והציפור).


    הצורה במשמעות זו נפלטה מלשון הספרות החדשה (לכן קשה לעתים לפענח את המשמעות בדוגמאות אחדות). הבלשן ניסן ברגגרין מלין על כך. לטעמו יש להשיב עטרה ליושנה. תחת זאת נקלטה בלשון הספרות החדשה הכי במובן סופרלטיב: "... לחשוב שאמו היא הכי טובה באמהות" (נחום סוקולוב, אישים). 
     

    ברגגרין מונה ארבע דרכי הפלגה מקובלות בימינו:


    על דרך המקרא - הנכבד באנשים;

     על דרך לשון חז"ל  - הנכבד שבאנשים;

     על דרך ימי הביניים - היותר נכבד;

    ועל דרך הלשון הרבנית והחדשה - הכי נכבד;


    כולן כשרות לשימוש על פי תפיסתו.


    יצחק פרץ בספרו "עברית כהלכה" עוסק בהרחבה בסוגיה זו בדרך דומה למדיי. אני חייבת להודות: ברגגרין הוא איש כלבבי מבחינות רבות. הוא רחב אופקים, גמיש ו"ידידותי למשתמש". דא עקא, סגנון כתיבתו יבש ולמדני. אורו עיניי, לאחר שעות ארוכות של דישה מתישה בברגגרין, כשקראתי בפתח הערך הכי (סעיף 166) אצל פרץ:  

    "מזל מיוחד לה למילה הכי בהוראת הפלגה. דומה היא לקרובה צעירה ויפה במשפחת עשירים ענפה של גדולים וקטנים. הקטנים רוחשים לה חיבה ומתרפקים עליה ונהנים מיופיה, ואילו הגדולים, בייחוד המשכילים שבהם, מתרחקים ממנה, כאילו היא פסול במשפחה. חסרה היא צעירה יפה זו את הייחוס ואת ההכרה הרשמית בעובדת יופיה".


    מה אומר? משיב נפש ממש.


    גם יצחק אבינרי עושה רושם של ברנש חביב במיוחד:


    "חן מיוחד למילה זו בפי הילדים. הם גם טועמים בה טעם של הנאה ומתיקות בהמשיכם את החיריק: הכִ---י יפה!"


    רוב מתקני הלשון לפי פרץ מצדדים בביטוי ההפלגה הזה ומכשירים אותו. (אצטרך לברר לעצמי בהמשך מה הייתה עמדתו של אבא בנדויד*. כמעט אין לי ספק שהוא אינו נמנה עם המאשרים. אולי זה ההסבר ל"כישלונם" של ברגגרין, פרץ, אבינרי וכל השאר להאציל ייחוס מכובד על העלמה "הכי" יפה ולהכשיר את ה'שרץ'. בנדויד ש'שלט' ללא מצָרים ברשות השידור במשך זמן כה רב לא הנחיל לנו כמדומתני את "הכי". בכתיבתי הרשמית איני משתמשת לעולם בביטוי זה, וגם בנסיבות דיבור רשמיות אני משתדלת שלא בטובתי להימנע ממנו).


    ועל כן מסכם פרץ: "ראוי להעיר שזוהי דוגמה לכך, כיצד הצליחו מתקני הלשון להוריד לדרגה נמוכה של סלנג – ביטוי שהיה מיוחס לפני דור, ומקומו היה אז בחלקים המעולים של ספרותנו". 


     ומסקנתי ברוח זו: מתקני לשון (לא המלומדים הגדולים, אלה שפסו כמעט מן העולם, אלא אנו - העורכים הלשוניים מן השורה), היזהרו בתיקוניכם. אל תהיו פזיזים ונמהרים בפסילה ובמחיקה, שכן דרכי ההבעה הן רבות, מגוונות ומשתנות לפרקים.  

    * רכשתי במיטב כספי את מדריך הלשון עב הכרס של אבא בנדויד, ואפס -  לא התבהרה עמדתו בעניין זה.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/8/08 07:47:
      אם כך - תודה גדולה לך (וגם לטקסטואלית).
        9/8/08 23:13:

      צטט: ד ל י ה 2008-08-09 20:47:46

      אהה... עכשיו הכול ברור!

       

      ביקשת להתנסח לקונית, טלגרפית, וללא טרחה, ולבסוף יצאת בטרחה כפולה.

       

      טוב שביקשתי הבהרות, כי המידע מאלף. תודה, מנחם!

      רק טרחה כפולה?...

      טקסטואלית המליצה שאקרא את כל הפוסטים שלך. קראתי על השואה, וגם את המכתבים שלך לעמוס עוז. כתבתי פעמים רבות (כולל פוסטים) על היחס של הציבור בארץ לשואה ולניצולי השואה.

      זה הכל בינתַיִם.   

       

        9/8/08 20:47:

      אהה... עכשיו הכול ברור!

       

      ביקשת להתנסח לקונית, טלגרפית, וללא טרחה, ולבסוף יצאת בטרחה כפולה.

       

      טוב שביקשתי הבהרות, כי המידע מאלף. תודה, מנחם!

        9/8/08 20:34:

      צטט: ד ל י ה 2008-08-09 20:17:28


      מנחם, בדיחת ההייטק חביבה למדי, אבל מלבדהּ לא הצלחתי, לצערי, לרדת לסוף דעתך.

      אם תרצה לפרש ולפרט - אשמח. אם לאו, ניחא.

       שוב אני לא מצליח לנסח את דברַי כהלכה? אם תרצי לפרש ולפרט את הדברים, שלא הצלחת לרדת לסוף דעתי - אשמח. אם לא, ניחא.

       

      1. יעקב רבי כָּתַב ספר בשם "שיחות על עברית" (ספר נוסף שלו נקרא "לשון בריאה"). הוא כָּתַב שם על "הֲכִי", ציטט מדברי יצחק אבינרי, וכתב כי אין מה להוסיף על דברי האחרון.

       

      2. יש טענה כי "הכי" - זה שיבוש:

       

      מִן הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד (שמואל ב כג 25)

      מִן הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד (דברי הימים א יא 25)

       

        9/8/08 20:17:


      מנחם, בדיחת ההייטק חביבה למדי, אבל מלבדהּ לא הצלחתי, לצערי, לרדת לסוף דעתך.

      אם תרצה לפרש ולפרט - אשמח. אם לאו, ניחא.

        9/8/08 16:11:


      א. אני מתנצל שלא קראתי חלק מהתגובות.

      ב. יעקב רבי מצטט את יצחק אבינרי, וכותב כי אין מה להוסיף על דברי האחרון.

      ג. אני לא אוהב את המִלה "אפס" במשמעות "אֲבָל". אגב, בהייטק - אשה קוראת לבעלה "אפס אחד":

      0

      1

       

      ד. אם כתבת על "מן השלושה הכי נכבד" ו"מן השלושה הנו נכבד" - תוכלי להתעלם מהערה זו.

        1/8/08 20:57:

      אנטון, שמחתי שגם אתה צחקת... שבת שלום.

       

       

        1/8/08 17:03:

      צטט: ד ל י ה 2008-07-30 13:02:24

      נדמה לי, גל יקרה, שהלכת עם המלצתי רחוק מדי מבחינתי... אני עדיין נמנית עם אלה המאמינים באחידותו של סגנון ראוי. ל"סגנון רחובי מלוכלך" יש אצלי מקום של כבוד בדיאלוגים המייצגים דיבור חי.  "כל מה שבא" רק בתנאי שיש צידוק פנימי בסוג הטקסט, בדובר או בנמען שלו.

       

      צידוק צריך להיות תמיד, ולו פנימי

      רצוי לפחות :)

      ואנטון.. אכן אכן

       

        1/8/08 16:35:


      לאקאן, היזהר! אנטון מאחוריך... צוחק אוי אני צחקתי,

      לאקאן ואנטון היזהרו! דליה קלטה אותנו...

       

      תודה ושבת שלום,

       

      אנטון

        30/7/08 14:11:


      לאקאן, היזהר! אנטון מאחוריך... צוחק

       

      למרות ההתבדחות אני מעריכה מאוד את כתיבתך (אפילו שאני צריכה לקרוא שלוש פעמים כדי להבין משהו נבוך) ואת הידע התרבותי הרחב שלך. יישר כוח, אנטון, ותודה מקרב לב על כל מה שכתבת.

       (ועכשיו אני מתכוונת לקרוא את תגובתך שוב עד שאבין הכול חיוך)

        30/7/08 13:57:

      המשתנים בשפה בדומה למשתנים באמנות... יחסים גבוה/נמוך קאנון/פופולארי, הדמוקרטיזציה והפחת שבניתוק שרשרת הסימון מסמן/מסומן מייצר תנודות בערכים... "הכי" טייל לו במרחבי המשמעויות, מאגו פעיל ודומיננטי הפך לקונפליקט פנימי ביחס ליסוד הגרעין שבתוכנו... במעמקי המצולות ולוע התהום נמצא גם אני... וכפי שכבר כתבו חכמים ממני, בין פוליטיקה וכלכלת הסובייקט שכונה היחס בין פרוורסיה להיסטריה, עברנו לשיח פוסט פוליטי המציג את הפרוורטי בניהול העניינים החברתיים.

       

      הפוסט מבאר מחדש את מיקומנו במרחב ההבנה ושפה,

       

      תודה,

       אנטון

       

        30/7/08 13:05:

      צטט: 1noga 2008-07-30 01:05:13


      בכל רשומה שלך אני מוצאת את עצמי מרותקת,

      קשת הנושאים בהם את דנה ומתהלכת

      בין אם זה לאקן, שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתו, (ונחה דעתי שישנם עוד כמה :-))

      והתהלכות בנבכי השפה, דקויותיה, מקורותיה ופרשנותה

      והרהרתי לעצמי מתי אני משתמשת במילה "הכי"

      ומצאתי שאצלי בלקסיקון בשימוש רק "כבלאו הכי",

      נראה שאני מתקמצנת..

      תודה גדולה לך על עוד רשומה מעניינת מרתקת, ובעיקר מלמדת

       

      תודה גדולה לך, נגה יקרה, על העידוד ועל הפרגון.

       

      אגב, לוּ השקעת בלאקאן את האנרגיה שהשקעתי בו אני, ודאי היית מצליחה לרדת (לפחות חלקית, כמוני) לסוף דעתו.

       

        30/7/08 13:02:

      צטט: geeee 2008-07-30 00:42:36

      צטט: ד ל י ה 2008-07-25 20:47:39

      ... יש להתחשב במשלב הלשוני. יש הבדל בין דיאלוג המשקף דיבור חי לבין טקסט רשמי מסוג זה או אחר.

       

      הוטמע בי שהכי היא יצור נקלה, ממש אספסוף של מילה, ומבחינתי הגילוי הנ"ל של גישת ברגגרין ושאר מתקני הלשון בני דורו היה מאיר עיניים, והסיר את הכתם המכוער מהמילה החמודה הזאת.

      אכן, הוטבעה בנו סלידה מהמילה הקטנה והחמודה הזו, וחבל

      יש בה תמימות ילדותית, ולעתים היא כ"כ מתאימה, הכי, הכי הכי, הרבה יותר נעימה מה___ ביותר הרשמית והמצמררת בנקיונה

      בכלל אני בעד שילובי גבוה נמוך, רחובי אקדמי, נקי ומלוכלך ובכלל מה שבא

      .

      תודה על פוסט מצוין ומעשיר

      ואסיים באזהרתך - היזהרו בתיקוניכם. אל תהיו פזיזים ונמהרים בפסילה ובמחיקה, שכן דרכי ההבעה הן רבות, מגוונות ומשתנות לפרקים

       

       

      נדמה לי, גל יקרה, שהלכת עם המלצתי רחוק מדי מבחינתי... אני עדיין נמנית עם אלה המאמינים באחידותו של סגנון ראוי. ל"סגנון רחובי מלוכלך" יש אצלי מקום של כבוד בדיאלוגים המייצגים דיבור חי.  "כל מה שבא" רק בתנאי שיש צידוק פנימי בסוג הטקסט, בדובר או בנמען שלו.

       

        30/7/08 01:05:


      בכל רשומה שלך אני מוצאת את עצמי מרותקת,

      קשת הנושאים בהם את דנה ומתהלכת

      בין אם זה לאקן, שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתו, (ונחה דעתי שישנם עוד כמה :-))

      והתהלכות בנבכי השפה, דקויותיה, מקורותיה ופרשנותה

      והרהרתי לעצמי מתי אני משתמשת במילה "הכי"

      ומצאתי שאצלי בלקסיקון בשימוש רק "כבלאו הכי",

      נראה שאני מתקמצנת..

      תודה גדולה לך על עוד רשומה מעניינת מרתקת, ובעיקר מלמדת

       

        30/7/08 00:42:

      צטט: ד ל י ה 2008-07-25 20:47:39

      ... יש להתחשב במשלב הלשוני. יש הבדל בין דיאלוג המשקף דיבור חי לבין טקסט רשמי מסוג זה או אחר.

       

      הוטמע בי שהכי היא יצור נקלה, ממש אספסוף של מילה, ומבחינתי הגילוי הנ"ל של גישת ברגגרין ושאר מתקני הלשון בני דורו היה מאיר עיניים, והסיר את הכתם המכוער מהמילה החמודה הזאת.

      אכן, הוטבעה בנו סלידה מהמילה הקטנה והחמודה הזו, וחבל

      יש בה תמימות ילדותית, ולעתים היא כ"כ מתאימה, הכי, הכי הכי, הרבה יותר נעימה מה___ ביותר הרשמית והמצמררת בנקיונה

      בכלל אני בעד שילובי גבוה נמוך, רחובי אקדמי, נקי ומלוכלך ובכלל מה שבא

      .

      תודה על פוסט מצוין ומעשיר

      ואסיים באזהרתך - היזהרו בתיקוניכם. אל תהיו פזיזים ונמהרים בפסילה ובמחיקה, שכן דרכי ההבעה הן רבות, מגוונות ומשתנות לפרקים

       

       

        29/7/08 23:46:
      נורית, תודה. טוב שבאת. התגעגעתי.
        29/7/08 23:15:


      תמיד מעניין אצלך. המילה הכי נשמעת מקסים כשילדים אומרים אותה. כשמבוגרים משתמשים בה אני לפעמים "כואבת" את כל מה שהיא מבטלת או מקטינה. כשיש משהו הכי, לצידו בולט מייד כל מי ומה שאינו הכי. אני מכבדת את ה"אנדרדוגס" ולכן לא משתמשת במילה הזו הרבה חיוך.

       

       

         

        29/7/08 22:49:

      צטט: ברביבר 2008-07-29 22:36:10

      היי דליה,

      גרמת לי להרהר אם אני משתמשת או לא ב"הכי". מה שברור לי שכשאני מלמדת את תלמידי החרשים ורוצה להבהיר להם מילים מסויימות אני כן משתמשת בכך. לדוגמא כשאני רוצה ללמדם את המילים "עליון" או "תחתון" אני מסמנת להם בשפת הסימנים שזה "הכי למעלה" או "הכי למטה". אם הייתי מנסה להבהיר להם עם משפטים כמו "במקום הנמוך ביותר" במקום "הכי למטה" זה היה בעייתי יותר ופחות מובן, וזה כנראה קשור לאפשרויות של שפת הסימנים :) *

      תודה, בלהה. לפני כשנה שמעתי הרצאה מפי מתרגמת לשפת הסימנים, יפעת בן זאב. ההרצאה הייתה מרתקת, והיא עצמה הייתה מרגשת וכובשת.

        29/7/08 22:45:

      צטט: ehudamir 2008-07-29 21:30:53

      צטט: ד ל י ה 2008-07-29 14:31:55

      אהוד, יעל ושוב אהוד - גרמתם לי קורת רוח. תודה.

       

      אהוד, איזו רשימה יפה העלית לדיון ספרותי!

      לוּ כתבתי כזאת הייתי שומרת אותה אצלי קרוב בבלוג.

      מצד שני, נראה שהחשיפה שם גדולה יותר.

      האמת, לא זה היה השיקול.

      אבל חשבתי שטקסטים בנושא ספרות, מקומם יכירם שם. לא התאים לי להפוך את בלוגי למיש-מש של נושאים.

      כך גם יודע קהל ששת קוראי למה לצפות.

      מדי פעם מתפלקת סבתי המנוחה, שתחיה, אבל חוץ מזה אני מקפיד על אווירה צינית, ונא לא לבוא בעניבות.

       

      אני דווקא חותרת להפוך את בלוגי למיש-מש של נושאים, ולא כל כך הולך לי.

      הייתי רוצה לראות את עצמי כוורסטילית עאלק... רגוע

       

      "סבתי המנוחה שתחיה" - מזכיר לי את ההשראה שנתת לפוסט שלי "מה אנחנו לוקחים מאהובינו המתים" (אתה אף הגית את השם באחת מתגובותיך). סבתך ממשיכה לחיות בך ובאמצעותך.

       

        29/7/08 22:36:

      היי דליה,

      גרמת לי להרהר אם אני משתמשת או לא ב"הכי". מה שברור לי שכשאני מלמדת את תלמידי החרשים ורוצה להבהיר להם מילים מסויימות אני כן משתמשת בכך. לדוגמא כשאני רוצה ללמדם את המילים "עליון" או "תחתון" אני מסמנת להם בשפת הסימנים שזה "הכי למעלה" או "הכי למטה". אם הייתי מנסה להבהיר להם עם משפטים כמו "במקום הנמוך ביותר" במקום "הכי למטה" זה היה בעייתי יותר ופחות מובן, וזה כנראה קשור לאפשרויות של שפת הסימנים :) *

        29/7/08 21:30:

      צטט: ד ל י ה 2008-07-29 14:31:55

      אהוד, יעל ושוב אהוד - גרמתם לי קורת רוח. תודה.

       

      אהוד, איזו רשימה יפה העלית לדיון ספרותי!

      לוּ כתבתי כזאת הייתי שומרת אותה אצלי קרוב בבלוג.

      מצד שני, נראה שהחשיפה שם גדולה יותר.

      האמת, לא זה היה השיקול.

      אבל חשבתי שטקסטים בנושא ספרות, מקומם יכירם שם. לא התאים לי להפוך את בלוגי למיש-מש של נושאים.

      כך גם יודע קהל ששת קוראי למה לצפות.

      מדי פעם מתפלקת סבתי המנוחה, שתחיה, אבל חוץ מזה אני מקפיד על אווירה צינית, ונא לא לבוא בעניבות.

       

        29/7/08 14:31:

      אהוד, יעל ושוב אהוד - גרמתם לי קורת רוח. תודה.

       

      אהוד, איזו רשימה יפה העלית לדיון ספרותי!

      לוּ כתבתי כזאת הייתי שומרת אותה אצלי קרוב בבלוג.

      מצד שני, נראה שהחשיפה שם גדולה יותר.

        29/7/08 13:09:

      אופס, מיהרתי להגיב כדי שלא תברח אותנטיותו וטריותו של החומר במוחי, ולא שמתי לב שכלל התגובות נוגעות בנושא שלשמו התכנסתי.

      ועם הקהל הקדוש הסליחה.

      ו"הדוגמנית הכי חכמה ביותר" הבעיתני והצחיקני חליפות, כגלי חום וקור. (כמו הדבר שקורה לי כשאני יוצא מהמשרד הממוזג וחוזר אליו)

      האם זה היה פרודיה? חוששתניתי שלא.

      תודה! את (ומגיבותיך) - משב רוח צונן ביום חמסין.

        29/7/08 13:02:

      צטט: ariadne 2008-07-25 11:46:19


      הכי מעניין אצלך, תודה!

       

       


      מצטופפת לתגובה הזו, דליה.

      הכי  הכי.

       

       

        29/7/08 13:02:

      אני בדרך כלל לא משתמש במילה זו, כי אני אדם מסויג באופיי, ואין אצלי דברים שהם "הכי". ואגב, למה לא "ביותר"? הדבר היפה "ביותר"? במקום "הכי"? (טוב, אותה הסתייגות דלעיל חלה גם פה) ותודה על כי העשרתני. את הכי.
        28/7/08 11:53:
      אם כך, אללי... קריצה

      צטט: ד ל י ה 2008-07-27 17:53:25

      "הדוגמנית הכי חכמה ביותר"... ממש צחקתי בכל פה. אני מקווה רק שהעילגות מכוונת להעברת המסר.

       

      תודה, יקירתי! 

       

      האמת שמסופְּקני, בּבעתתי!

        27/7/08 17:53:

      "הדוגמנית הכי חכמה ביותר"... ממש צחקתי בכל פה. אני מקווה רק שהעילגות מכוונת להעברת המסר.

       

      תודה, יקירתי! 


      נזכרתי בזה

       

      http://service.yes.co.il/yestvguide/Program.aspx?TitleId=26913&chnl_id=YES7

       

       

      אל תשאליני מדוע..

       

       

      ותודה על שהרחבת לי את גבולות הידע.

        26/7/08 19:46:
      מרק העוף העמיד אותך על הרגליים! שמחה שאת מרגישה טוב יותר. תודה לך, שולמית.
        26/7/08 19:45:

      שלום דליה

      נהניתי. למדתי. תודה רבה

      שולמית

        26/7/08 19:44:

      מיכאל היקר, ממש התענגתי על תגובתך. תודה רבה ושיהיה לך שבוע הכי נפלא שיכול להיות!
        26/7/08 19:15:


      ועל כן מסכם פרץ: "ראוי להעיר שזוהי דוגמה לכך, כיצד הצליחו מתקני הלשון להוריד לדרגה נמוכה של סלנג – ביטוי שהיה מיוחס לפני דור, ומקומו היה אז בחלקים המעולים של ספרותנו". 

      ............

      דליה,

      קראתי את הפוסט המעניין שלך יותר מפעמיים והתענגתי.*

      קודם כל מפני שאת מייחסת לעברית ולמילה הכתובה והנאמרת,  חשיבות שכזאת ורצינות ראויה לציון, ושנית מפני שדברייך מעניינים וכתובים וערוכים לעילא ולעילא.

      ובאמת, מעניינים דיעותיהם של ברגגרין, פרץ אבינרי וחבריהם באשר למילה , מושא הדיון.

      אותי המילה לקחה לשני מחוזות קצת שונים.

       

      אלף: בילדותי , בא ילד עירוני להתארח בקיבוצי (לשעבר) ולראשונה שמעתי אז את הביטוי :" להתרחץ בבריכה שלכם

      זה הדבר הכי הטוב." העמדתי אותו אז על טעותו הלשונית (כילד, כאמור). אין ספקף שימוש  בסופרלטיב.

      כי מאז היותי עול ימים למדוני ש"הכי" אינו אלא שוה-ערך ל: "ביותר". 

       

      בית:   הביטוי :  " בלאו הכי" שפירושו : "בין כה וכה" וכאן אכן נעלמת בארח פלא הסופרלטיביות. זה מקרה פרטי מאד מעניין מבחינת המילה שאנו דנים בה, ולאן שהיא מתגלגלת.

      ...

      אני מבין את פרץ ומדוע הוא קובל כך (הציטטא), אבל שפתנו, ככל שפה, חיה ונושמת, ועוברת שינויים, לטוב ולרע.

      חייב אני להעיר כאן שבהחלט הדבר בא לידי ביטוי גם בספרות, ובודאי בשירה שאני, כידוע עוסק בה עד עצם היום הזה.

      בשיר האחרון שפרסמתי כפוסט ביום חמישי, אני מתייחס קצת בעוקצנות, יותר בהומור, לנושא משלב השפה בשירה.

      מוזמנת לקרוא ולהגיב.

      באופן אישית אינני אוהב, וזאת בלשון המעטה, את פחיתות הכבוד, וירידה במעמד השפה עד כדי הזנייה של השפה העברית.

      ...

      וכיוון שאני מסיים, אני מאחל לך שבוע הכי טוב שרק ניתן, ויהי חלקי עם פשוטי העם ולא אבוש.

      שלך

      מיכאל

        26/7/08 11:56:


      תודה לאלי ולדני.

       

      (דני, לך לישון! לשון בחוץ)

        26/7/08 10:46:


      בגללך לא ישנתי הלילה

       הייתי צריך לחשוב ולחפש איך מתי ובאיזה הקשרים

       ( מי אמר למי ובאיזה הקשר\ זוכרת? )

      אני משתמש במלה

       

      אזמה אגיד

       שאת הכי הכי שומרת גחלת השפה?

        26/7/08 10:13:

      פוסט מרתק. זה ללא ספק המעבר הכי מעניין מנדירות לתדירות ...
        25/7/08 22:47:
      בהחלטטטט :))))))

      צטט: ד ל י ה 2008-07-25 20:47:39

      איזו הפריה הדדית! אני הולכת להשתמש בסלנג הזה לראשונה בחיי: יפה לנו (אוי, זה כאב).

       

      ואת כמובן צודקת. יש להתחשב במשלב הלשוני. יש הבדל בין דיאלוג המשקף דיבור חי לבין טקסט רשמי מסוג זה או אחר.

       

      הוטמע בי שהכי היא יצור נקלה, ממש אספסוף של מילה, ומבחינתי הגילוי הנ"ל של גישת ברגגרין ושאר מתקני הלשון בני דורו היה מאיר עיניים, והסיר את הכתם המכוער מהמילה החמודה הזאת.

       

       

      אכן, יפה ונעים וכיף לנו :-)

      ואגב, גם אני רכשתי בזמנו את הספר של אבא בנדויד והשתמשתי בו לא מעט.

       

      שמחה שכבודה של המילה החמודה בעיניך שוקם :-)

      זה הכיייייייייייייייי חשוב :-)

        25/7/08 20:47:

      איזו הפריה הדדית! אני הולכת להשתמש בסלנג הזה לראשונה בחיי: יפה לנו (אוי, זה כאב).

       

      ואת כמובן צודקת. יש להתחשב במשלב הלשוני. יש הבדל בין דיאלוג המשקף דיבור חי לבין טקסט רשמי מסוג זה או אחר.

       

      הוטמע בי שהכי היא יצור נקלה, ממש אספסוף של מילה, ומבחינתי הגילוי הנ"ל של גישת ברגגרין ושאר מתקני הלשון בני דורו היה מאיר עיניים, והסיר את הכתם המכוער מהמילה החמודה הזאת.

      תודה על עוד דיון מרתק על השפה העברית!

      כוכב ענק! *

       

      וראי את תגובתי המפורטת כאן: עריכה לשונית - על שינויים במשמעות ובמשלב

       

       

        25/7/08 18:00:
      אצלי זה עדיין טרי :-)
        25/7/08 17:54:

      החזרת אותי בחזרה לספסל לימודי לשון עברית:)
        25/7/08 17:34:


      אני מקווה שהמודעות הזאת לא תכביד ותאפשר לך להמשיך להתבטא בכיף ובספונטניות.

       

      תודה, שי, ושבת שלום.

        25/7/08 17:25:


      מודה שלעתים אני משתמש יותר מדי במילה הכי, לא בצורה מטורפת, אבל לפעמים לא לענין במצבים שאני רוצה להעניק לדברים מסויימים סופרלטיבים שהם לעתים סובייקטיביים...

       

      אם הרווחתי מהכתיבה שלך, באופין ישיר או עקיף,  רק להיות מודע לזה, כבר עשית את שלך.

       

      תודה על הפוסטים המענינים שלך ושבת שלום.

       

      שי

        25/7/08 16:24:

      צטט: אסקלנטה 2008-07-25 15:22:56


      "גם יצחק אבינרי עושה רושם של ברנש חביב במיוחד:
      "חן מיוחד למילה זו בפי הילדים. הם גם טועמים בה טעם של הנאה ומתיקות בהמשיכם את החיריק: הכִ---י יפה!""

      אכן, גם אני סבור כי בפי הילדים זוכה המילה "הכי" לעדנה, ולביטויה האוטנטי והיפה.

      השימוש שלנו, המבוגרים, במילה זו, מבטא כנראה, במודע ושלא במודע, רצון לחזור לשפה הילדית, או לראות את העולם מנקודת המבט הזו, שיש בה הרבה תום, תמימות ורצון לזכות בתמיכה ואהדה.

       

      נכון. הלוואי שנזכה לתמיכה ואהדה ללא צורך להתיילד (דווקא פה בקפה דה מרקר, מניסיוני עד כה, זה קורה). תודה, איציק.

        25/7/08 16:17:

      צטט: ארול 2008-07-25 14:21:40


      מצוין, תודה.

      תודה, ארול, על התגובה בכלל ועל השבח בפרט.

       

        25/7/08 15:22:

      "גם יצחק אבינרי עושה רושם של ברנש חביב במיוחד:
      "חן מיוחד למילה זו בפי הילדים. הם גם טועמים בה טעם של הנאה ומתיקות בהמשיכם את החיריק: הכִ---י יפה!""

      אכן, גם אני סבור כי בפי הילדים זוכה המילה "הכי" לעדנה, ולביטויה האוטנטי והיפה.

      השימוש שלנו, המבוגרים, במילה זו, מבטא כנראה, במודע ושלא במודע, רצון לחזור לשפה הילדית, או לראות את העולם מנקודת המבט הזו, שיש בה הרבה תום, תמימות ורצון לזכות בתמיכה ואהדה.

        25/7/08 14:21:

      מצוין, תודה.
        25/7/08 14:18:

      צטט: איתן זקצר 2008-07-25 10:58:10


      תמוה  הפיקפוק  בנקודת - החן  הזו  "הכי". 

      מאז  ומעולם  היא  משבצת  את  עצמה  בצניעות  ראוייה,

      היא  הכי  קרובה  כמו  ציפורן  לבשר.

       

      רציונלית אני מסכימה אתך לגמרי, אבל טבועה בי - לצערי - סלידתם של מתקני הלשון ההם, ותמיד כשאני רוצה לכתוב משהו בסגנון: "החוויה הכי מרגשת", אני מיד נעצרת כאילו מצאתי לכלוך באורז, ומיד משנה: "החוויה המרגשת ביותר". אבל אני עובדת על עצמי ומקווה להשתפר גם בעניין הזה... ;-) תודה, איתן.

        25/7/08 13:13:

      צטט: בת יוסף 2008-07-25 11:57:22

      אני ממעטת מאד להשתמש במילה "הכי" וזאת מהסיבה שיצחק פרץ מביא. הצליחו להורידה לדרגה נמוכה של סלנג.

      והנה את מביאה לנו בפוסט מרחיב לב, את אופני השימוש הקודמים בה ואת השימוש המיוחס שעשו בה.

      השכלתי. תודה!

      כמוני כמוך! תודה, בת יוסף.

       

        25/7/08 13:12:

      צטט: ariadne 2008-07-25 11:46:19


      הכי מעניין אצלך, תודה!

       

      תודה, דנה חביבה. נדמה לי שיהיו כאלה שיחלקו עלייך. אבל מ'כפת לי. העיקר שאת חושבת כך.

        25/7/08 11:57:

      אני ממעטת מאד להשתמש במילה "הכי" וזאת מהסיבה שיצחק פרץ מביא. הצליחו להורידה לדרגה נמוכה של סלנג.

      והנה את מביאה לנו בפוסט מרחיב לב, את אופני השימוש הקודמים בה ואת השימוש המיוחס שעשו בה.

      השכלתי. תודה!

        25/7/08 11:46:

      הכי מעניין אצלך, תודה!
        25/7/08 10:58:


      תמוה  הפיקפוק  בנקודת - החן  הזו  "הכי". 

      מאז  ומעולם  היא  משבצת  את  עצמה  בצניעות  ראוייה,

      היא  הכי  קרובה  כמו  ציפורן  לבשר.

      פרופיל

      ד ל י ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פוסטים אחרונים