|
וכשאת מוצאת למי לספר, לפתע את משתתקת, נחרדת, לא אומרת מילה.
במחי יד מבטלת את העצב, אומרת שיהיה בסדר, שככה זה תמיד בחיים, מחפשת תירוצים, לא מתמודדת.
רק השבוע אמרו לך שאת חברה טובה, שכולם מוצאים אצלך אוזן קשבת, ואיך בכלל יש לך מקום להכיל את כולם כל הזמן, אנשים שאת בקושי מכירה נפתחים בפניך בקלות, את נדהמת כל פעם מחדש.
רק את שותקת, מפחדת, מסתגרת, לא מצליחה לשתף במה שבאמת מתחולל בתוכך.
מרגישה שלא יודעת אפילו מה יש שם, ממה את מפחדת ולמה בעצם את לא מוצאת את המילים.
ושוב, כל פעם מחליטה מחדש, לנסות, לפנות, להיעזר, לבקש חיבוק.
וכל פעם מחדש, מתרחקת , שותקת, מקשיבה לצד השני ואת מה שאצלך בראש מבטלת.
מחליטה שבפעם הבאה זה יהיה אחרת. |
goodbaby11
בתגובה על חיפוש עבודה- ביצה מחפשת תרנגולת
aqua girl
בתגובה על יום הולדת ( ושוב חיוך)
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אהד
כמו הביצה והתרנגולת- עדיין לא ברור לי מה קדם וגרם למה - הפוסט או תהליך השינוי.
העיקר שאני מצליחה לגדול ממה שקורה, וחלק מכך בהחלט קשור לעובדה של נסיון לא פשוט להיפתח.
וואאאאהו
ובכל מקרה, הבנה היא הצעד בראשון לפתרון.
ומהתגובות פה באתר נראה שאוהבייך רבים, ומאוד נכונים לעזור לך
להתגבר על הקושי בלהיפתח.
ולפעמים, להיות אנונימי, סתם פלוני או אלמוני, ולשפוך את קרבייך בפני כולם
ברשת שבה אינך מזוהה - קל יותר, נסי זאת. אולי זה תחילתו של הפתרון.
בהצלחה.
אהד
אני מקווה שכבר עכשיו זה אחרת.
עצוב לקרוא פוסט עצוב.
רוצה לתת קצת חיוך:
ומה תדווח? סידורים אישיים?
תמורת שעות ב- ESS תמיד אהיה מוכן להקשיב לך
תודה מותק. רשום אותי לקורס הבא. אני עובדת על זה אבל זה מאד קשה........
נו, אני מרביץ קללות בפוסט האחרון, ואת מפנימה, דיברת על פולין, אז שם תמיד נהוג להיות מאופקים, ללעוס בפה מאוד סגור, לשמור דברים בבטן. שירלי, זה עושה אולקוס, גם אולקוס מנטלי הוא אולקוס... קורס קללות ופתיחות אצלי... :))
תרגישי טוב...
תודה. אני אשתף.מאוד נוגע ללב, שירלי.
מקוה שאת או קיי.
אם ההצעה של כרטיס האורח עוד בתוקף, אז אשמח.
רמי
שתפי אותי בכל הזדמנות. אני אשמח.
דברי איתי בכנות ובפתיחות, כי אחרת זה סתם.
לכי תדעי, אולי אפילו תופתעי לטובה.
תודה הילה.
אחותי, איזו תגובה, רק בשבילה היה שווה לכתוב את אשר על ליבי.ומה שכתבת כמובן הדדי (ראי ראי שעל הקיר....) וראי זה פלא, יום חדש. רגשות חדשים.
כן...מזל שהיום ( שבת) כבר יום חדש.
נכון, הפעולה מובנת, רק קשה לבצוע.
חיבוק ואוזן קשבת,
אני יותר מאשמח!
* שבת שלום!
שליפלופית איזה פוסט מרגש!!
את עוברת תהליך תהליך!!
מתוך כל שלב תצאי עוצמתית יותר ויותר.
עכשיו עולים המון דברים וזה מעולה: כל רגש טוב הוא!
תזכרי: את בחורה מיוחדת ומדהימה
ואני אוהבת'ותך ושמחה לבלות במחיצתך חלק ניכר מהיום
WOW איזו כנות. באמת ככה את מרגישה היום?
אני אדלג על הבלה בלה אבל באמת שאת מוזמנת לצלצל או להפגש איתי
(10 שנים אותו טלפון ואותה דירה..... קריפי)
חשוב ללמוד לקבל ולא רק לתת...
לחיי ימים שמחים יותר :-)
אורית.