שוב מצאתי את עצמי על המזוודות, בין קופסאות קרטון ושקיות. נשמעה צפירה, הכל עצר, זמן לזכור... עצרתי. לא הצלחתי לזכור האם אני היא הזוכרת את הקולקטיב, או הקולקטיב הזוכר זורם בי עכשיו. הדירה ה13 ב7שנים, הנה אני באה...המזוודות, הקרטונים, השקיות. הפעם אני אשאר(?) עד הצפירה הבאה. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מר שכונה, אם אתה מציע אני באה
גם השרפרף הקטן מבית סבא. ששרד את תלאות הדרך והמעברים יודע שלא
תתני לו להזדקן בכבוד.
ברור שאת ממשיכה הלאה... הדירה הבאה בטח תהיה קרובה יותר לארלוזורוב.
עצרתי.
את יודעת מה אומרים על דירה 13. האמת שכלום, מי בכלל מדבר על דירה 13?
יפה לך הבלוג