כותרות TheMarker >
    ';

    צביה רובין - טקסטואלית

    נושאים מקצועיים: סיוע בהכנת עבודות אקדמיות, עריכה אקדמית, עריכה לשונית, מידענות, ועוד.

    בבלוג זה אכתוב על נושאים המעניינים אותי, כגון פמיניזם, אקולוגיה, ועוד וגם על נושאים מקצועיים הקשורים לשירותים שאני מספקת, שנמנו לעיל. כמו כן אביא קליפים של שירי הביטלס ושל שירי זמרות/ים ולהקות נוספים שאני אוהבת.

    ארכיון

    עריכה לשונית - על שינויים במשמעות ובמשלב

    18 תגובות   יום שישי , 25/7/08, 19:55

    דליה וירצברג-רופא כתבה עוד פוסט מרתק העוסק בשפה העברית, והפעם: על המילה "הכי". היא מתארת את השינוי שחל במשמעות המילה מלשון המקרא ללשון הספרות העברית החדשה. ואחר היא מתארת בצער את השינוי שחל במשלב הלשוני של המילה: כיצד ממילה שהייתה שייכת בעבר למשלב לשוני גבוה, היא הפכה למילה השייכת למשלב לשוני נמוך, לסלנג ("הכי אחי"), ללשון הילדים. 

     

     

    דליה מביאה את דעתו של יצחק פרץ, שמתקני הלשון הורידו את המשלב של המילה, וכותבת את מסקנתה:

    "ומסקנתי ברוח זו: מתקני לשון (לא המלומדים הגדולים, אלה שפסו כמעט מן העולם, אלא אנו - העורכים הלשוניים מן השורה), היזהרו בתיקוניכם. אל תהיו פזיזים ונמהרים בפסילה ובמחיקה, שכן דרכי ההבעה הן רבות, מגוונות ומשתנות לפרקים".  

     

     

    התחלתי להגיב לדליה בבלוג שלה (היא כבר קיבלה את הכוכב המאוד מוצדק שלה חיוך). אך במחשבה שנייה, משום שהנושא מעניין אותי וקשור לכמה מהעקרונות המנחים אותי כשאני עוסקת בעריכה לשונית, החלטתי להקדיש לו פוסט מיוחד. 

     

     

    ראשית, ברצוני להודות לדליה על עוד פוסט מרתק (מאוד אהבתי גם את התמונה היפה), שעורר אותי לחשוב על נושאים שמעניינים אותי. מציעה מאוד לקרוא ולעקוב אחרי הפוסטים שלה. זה מאוד מעניין וכדאי. 

     

     

    שנית, באופן עקרוני אני מסכימה למסקנתה, מלבד הסתייגות אחת שקשורה דווקא לנושא הנידון בפוסט שלה. כידוע, השפה העברית היא שפה עתיקה מאוד, וחלו בה שינויים רבים ושונים לאורך הדורות. בין השאר, שינויים באוצר המילים. ובכלל זה נכללים גם מעתקים סמנטיים (גלגולי משמעות) מסוגים שונים, כגון: מהמוחשי למופשט (מילים שהייתה להם משמעות מוחשית, קיבלו משמעות מופשטת), הרחבת משמעות (מילים שהייתה להם משמעות מסוימת ומצומצמת, קיבלו משמעות רחבה יותר), צמצום משמעות (להיפך), חילון (מילים שהיתה להם משמעות של קודש, קיבלו משמעות שקשורה לחיי היום יום, לחול), ועוד ועוד. ודליה עצמה הדגימה יפה את השינוי שחל במשמעותה של המילה "הכי" לאורך הדורות. 

     

     

    מלבד המעתקים הסמנטיים, חלו בשפה העברית גם מעתקים בתחום משלב הלשון: יש מילים שהיו שייכות פעם למשלב לשוני גבוה וכיום ירדו מגדולתן, ולהיפך. לדוגמה: המילה "ממתינה" הייתה שייכת בעבר למשלב לשוני גבוה (לעומת: "מחכה"). אולם מאז "השיחה הממתינה" היא ירדה מגדולתה ("אני בממתינה", "כל היום הוא מתעלק לי על הממתינה"). וכך קרה גם למילה "הכי": היא פשוט ירדה מגדולתה, ובעברית של ימינו היא אכן משויכת למשלב לשוני נמוך.

    כלומר, לדעתי, מדובר בתהליך טבעי שהתרחש ומתרחש בשפה חיה, בשפה עתיקה-חדשה-מתחדשת. וטוב שכך: לדעתי, העברית של ימינו צריכה לשקף את העולם של דובריה ושל דוברותיה, ולא להיות (רק) גל-עד של השכבות ההיסטוריות שלה (עם כל הכבוד הרב מאוד אליהן). וזה עוד עיקרון שמאוד חשוב בעיניי.

     

    ודליה כותבת באחת מתגובותיה באותו פוסט: "ותמיד כשאני רוצה לכתוב משהו בסגנון: "החוויה הכי מרגשת", אני מיד נעצרת כאילו מצאתי לכלוך באורז, ומיד משנה: "החוויה המרגשת ביותר". אבל אני עובדת על עצמי ומקווה להשתפר גם בעניין הזה..." (דימוי נפלא למלאכת העריכה הלשונית!).

    גם אני משנה כמובן. אולם, איני חושבת שאני צריכה "להשתפר". סוף סוף, השפה נועדה לתקשורת בין בני אדם (עיקרון חשוב, שגם לו כדאי להקדיש פוסט). ומשום שבימינו המילה "הכי" משויכת למשלב לשוני נמוך, כך יש להתייחס אליה. ולכן למשל, היא לא מתאימה לטקסט שמתאים לו משלב לשוני גבוה, כגון מאמר אקדמי. וזה כלל לא משנה מה ההיסטוריה של המילה, מה היה מעמדה המשלבי לפני כמה דורות וכו': אנחנו כותבות, מדברות ועורכות כיום לפי העברית החדשה, לפי הדרך שבה מבינים/ות בני ובנות דורנו את השפה (עוד עיקרון חשוב, לדעתי).


    ושוב תודה לדליה.

     

    ------------------------------

    בברכה,

    צביה רובין - טקסטואלית

    עריכה לשונית

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: טיפונת 2008-07-28 16:35:23


      כל הכבוד לפרגון וההשקעה

       

      תודה ותודה :-)

        28/7/08 16:35:

      כל הכבוד לפרגון וההשקעה

      צטט: shulamit 2008-07-26 19:49:05

      שלום צביה
      המילה "ממתינה" הייתה שייכת בעבר למשלב לשוני גבוה (לעומת: "מחכה"). אולם מאז "השיחה הממתינה" היא ירדה מגדולתה ("אני בממתינה", "כל היום הוא מתעלק לי על הממתינה"). וכך קרה גם למילה "הכי": היא פשוט ירדה מגדולתה, ובעברית של ימינו היא אכן משויכת למשלב לשוני נמוך.

      נדמה לי שעדיין שייכת ממתינה למשלב הגבוה כשמשתמשים  בה כפועל.

      נהניתי לקורא

      כל טוב

      שולמית

       

      כן, את צודקת באשר למשלב הלשוני הגבוה של הפועל.

      אבל נראה לי, שה"ממתינה" מה"שיחה הממתינה" תכרסם לאט לאט גם במעמדו של הפועל.

      ותודה :-)

        26/7/08 19:49:

      שלום צביה
      המילה "ממתינה" הייתה שייכת בעבר למשלב לשוני גבוה (לעומת: "מחכה"). אולם מאז "השיחה הממתינה" היא ירדה מגדולתה ("אני בממתינה", "כל היום הוא מתעלק לי על הממתינה"). וכך קרה גם למילה "הכי": היא פשוט ירדה מגדולתה, ובעברית של ימינו היא אכן משויכת למשלב לשוני נמוך.

      נדמה לי שעדיין שייכת ממתינה למשלב הגבוה כשמשתמשים  בה כפועל.

      נהניתי לקורא

      כל טוב

      שולמית

      צטט: דני.ל 2008-07-26 16:09:19

      צטט: צביה רובין-טקסטואלית 2008-07-26 15:17:35

      צטט: דני.ל 2008-07-26 13:13:28


      שישמור עלי אלוהי השפה. אני כותב וכותב ואף פעם לא חשבתי על השפה עצמה אלא רק על ה"מה" שאני כותב.

      האמת שהיה זמן שחשבו שללמד אותי ארמית היה חשוב יותר מלהתעמק בעברית.

      פוסטים מהסוג של דליה ושלח שולחים אותי למקומות שלא היתי מגיע אליהם

       

      בארמית אתה מתכוון ללימודי גמרא?

      וכאמור, יש משלבים שונים ללשון והמשלב צריך להתאים לתוכן הדברים.

      ולא כל סיפור או ספר צריכים להיות במשלב הלשוני הגבוה ביותר.

       

       כן כן

      התכוונתי ללימודי גמרא שמהם אינני זוכר יותר דבר

       

      תיארתי לעצמי. וחבל שאתה לא זוכר.

      צטט: בלאק סמארה 2008-07-26 15:25:55


      ותודה לי שהרגע כיכבתי.

       

      והכוכב שלי הכי יפה וירוק.

      אכן תודה לך

      וכוכבך אכן נוצץ באור יקרות ירקרק :-)

       

        26/7/08 16:09:

      צטט: צביה רובין-טקסטואלית 2008-07-26 15:17:35

      צטט: דני.ל 2008-07-26 13:13:28


      שישמור עלי אלוהי השפה. אני כותב וכותב ואף פעם לא חשבתי על השפה עצמה אלא רק על ה"מה" שאני כותב.

      האמת שהיה זמן שחשבו שללמד אותי ארמית היה חשוב יותר מלהתעמק בעברית.

      פוסטים מהסוג של דליה ושלח שולחים אותי למקומות שלא היתי מגיע אליהם

       

      בארמית אתה מתכוון ללימודי גמרא?

      וכאמור, יש משלבים שונים ללשון והמשלב צריך להתאים לתוכן הדברים.

      ולא כל סיפור או ספר צריכים להיות במשלב הלשוני הגבוה ביותר.

       

       כן כן

      התכוונתי ללימודי גמרא שמהם אינני זוכר יותר דבר

        26/7/08 15:25:


      ותודה לי שהרגע כיכבתי.

       

      והכוכב שלי הכי יפה וירוק.


      ותודה לעוד מככבת :-)

      ותודה למככבת הנוספת :-)

      צטט: דני.ל 2008-07-26 13:13:28


      שישמור עלי אלוהי השפה. אני כותב וכותב ואף פעם לא חשבתי על השפה עצמה אלא רק על ה"מה" שאני כותב.

      האמת שהיה זמן שחשבו שללמד אותי ארמית היה חשוב יותר מלהתעמק בעברית.

      פוסטים מהסוג של דליה ושלח שולחים אותי למקומות שלא היתי מגיע אליהם

       

      בארמית אתה מתכוון ללימודי גמרא?

      וכאמור, יש משלבים שונים ללשון והמשלב צריך להתאים לתוכן הדברים.

      ולא כל סיפור או ספר צריכים להיות במשלב הלשוני הגבוה ביותר.

      צטט: טמבורין 2008-07-26 12:20:00

       

      חברה עם עין ואוזן טובה לעברית, תפסה משפט שכתבתי בשמו של בן לולו. הוא אומר לגונק: "יש לך שתי ברירות." והיא שאלה אותי אם זה בכוונה ככה. כדי להביא את העילגות של השפה שלו... מביך קצת, אבל לא הייתי בכלל מתוחכמת כל כך. לא הייתי ערה לחוסר ההגיון בשימוש הזה. הרי יש רק ברירה אחת, או שתי אפשרויות... אבל הדוגמה הזאת הבהירה לי שספונטנית אני עושה הרבה מאוד שגיאות, כי אני כותבת דברים שאני "שומעת" בתוכי. בעריכה, כשרואים את הטקסט בעיניים, קל יותר למצוא את הטעויות. את גם חושבת שיש הבדל בין הכושר של העין והכושר של האוזן?

      נכון. יש ברירה אחת והמוווון אפשרויות :-)

       

      יש משהו במה שאת אומרת. יש לי שיטה מה לעשות כשלא יודעים איך לאיית מילה מסוימת: לנסות לכתוב אותה בכמה צורות, ובדרך כלל מייד נראה מה הצורה הנכונה. אבל אולי זה נכון רק למי שקראו הרבה ספרים וראו הרבה טקסטים שכתובים בצורה תקינה.

       

        26/7/08 13:13:


      שישמור עלי אלוהי השפה. אני כותב וכותב ואף פעם לא חשבתי על השפה עצמה אלא רק על ה"מה" שאני כותב.

      האמת שהיה זמן שחשבו שללמד אותי ארמית היה חשוב יותר מלהתעמק בעברית.

      פוסטים מהסוג של דליה ושלח שולחים אותי למקומות שלא היתי מגיע אליהם

        26/7/08 12:20:

       

      חברה עם עין ואוזן טובה לעברית, תפסה משפט שכתבתי בשמו של בן לולו. הוא אומר לגונק: "יש לך שתי ברירות." והיא שאלה אותי אם זה בכוונה ככה. כדי להביא את העילגות של השפה שלו... מביך קצת, אבל לא הייתי בכלל מתוחכמת כל כך. לא הייתי ערה לחוסר ההגיון בשימוש הזה. הרי יש רק ברירה אחת, או שתי אפשרויות... אבל הדוגמה הזאת הבהירה לי שספונטנית אני עושה הרבה מאוד שגיאות, כי אני כותבת דברים שאני "שומעת" בתוכי. בעריכה, כשרואים את הטקסט בעיניים, קל יותר למצוא את הטעויות. את גם חושבת שיש הבדל בין הכושר של העין והכושר של האוזן?

      צטט: levana feldman 2008-07-25 21:43:26


      צביה,

      לפעמים אני מתקנת אנשים "שלושה" במקום "שלוש"

      ועוד כל מיני...

      חשוב לשמור על השפה היפה שלנו...

      מסכימה עם דליה.

      תודה.

       

       

      בוודאי שחשוב. אך דליה לא דיברה על שיבושים מהסוג הזה

      אלא על שינוי במשמעות ובמשלב הלשוני של מילה.

       

      וגם אני מסכימה עם דליה בהרבה עניינים. וגם איתך.

      ותודה :-)

      צטט: ד ל י ה 2008-07-25 20:36:51

      תודה רבה, צביה! את חולקת לי כבוד רב, וזה נעים לי מאוד.

      רק אבקש במטותא לכתוב את שמי המלא: דליה וירצברג-רופא (הרופא הוא האיש שאתי...)

       

      הרחבת את היריעה כהרגלך, והבאת זווית ראייה חשובה נוספת. יישר כוח.

       

       

      שיניתי כבקשתך. ואזכור גם בפעם הבאה :-)

      תודה לך

        25/7/08 21:43:


      צביה,

      לפעמים אני מתקנת אנשים "שלושה" במקום "שלוש"

      ועוד כל מיני...

      חשוב לשמור על השפה היפה שלנו...

      מסכימה עם דליה.

      תודה.

       

        25/7/08 20:36:

      תודה רבה, צביה! את חולקת לי כבוד רב, וזה נעים לי מאוד.

      רק אבקש במטותא לכתוב את שמי המלא: דליה וירצברג-רופא (הרופא הוא האיש שאתי...)

       

      הרחבת את היריעה כהרגלך, והבאת זווית ראייה חשובה נוספת. יישר כוח.

      פרופיל

      תגיות

      צביה רובין - טקסטואלית: מכלול שירותי טקסט

      האתרים שלי

      נושאים בבלוג: כתיבת עבודות אקדמיות

      נושאים בבלוג: נושאים מקצועיים