0

6 תגובות   יום שבת, 26/7/08, 09:40

למגורים בחלל אחד גדול יש מחיר כשאתה יצור מבולגן,

מתעוררת בבוקר לתוך מהפכת עולם שלישית, מיום ה בצהריים היו פה כמות של ילדים שאני לא ממש יודעת לספור.

בלילה של יום ה הצתמצמו הכוחות לכדי שלושת ילדי ועוד 3 שאני יודעת  בודאות שלא אני יצרתי ,

יום ו עבר עם ריכוז כל הכוחות של ביתי וחברותיה באירגון פינות עבודה שונות ברחבי הלופט.

לא יאומן איך 120 מטר חלל פתוח הופך קטן . אני מביטה בה ושואלת למה אי אפשר לצמצם פעילות לאזור אחד?

הגבירה בת ה-7 פוערת זוג עיניים משתעות למולי ואומרת:"את הרי יודעת שצריך לעבוד עם האור!- זה את אמרת!"

אני מודה שאני נשארת מופתעת, מנסה להבין עם עצמי אם היה לי איזה גילגול הוליסטי שכרגע ממש לא עולה בזכרוני,

- זהוא, נזכרתי.. דיברנו פעם על בחירה של אזור כשאתה מצייר..

אני מחייכת בחיוך מנצח, בודאי שאני זוכרת יקרה שלי, אבל האור עכשיו מגיע מהמזרח, למה צריך לעבוד

גם במערב, צפון ודרום? מבט עם זילזול מה בעיניים  והנה עפה יריית התשובה :

אני מנסה ללמוד את ההבדלים! אנחנו עושות ניסויים.. לא מצליח לי שלא לצחוק.

אבל זה היה אתמול, והבוקר אחרי שגם אני הוספתי עבודות ציור וצבע בפינות הבודדות  שנותרו לי ריקות..

לא היתה לי ברירה ועשיתי עבודות שרות.. השקעתי זמן יקר בסידור וניקוי המקום ,

עוד טיפה של זמן והאור ממזרח יציף פה הכל ואני אתחיל שוב לבלגן. למה באמת סידרתי בכלל??

 

 

דרג את התוכן: