כתבת לי:

אישה, אנשק כל מילימטר בגופך החלק והחם.

אתה שוב כותב, או  למעשה מצטט את קאמי

"כי אם אין לך מי שיאהב אותך אינך אלא ביש מזל, אם אינך אוהב הרי זה אסון"

ואני מוצאת את הבחירה שלך אירונית להחריד, אתה הרי אינך ביש מזל,

אבל אתה לא יודע לאהוב.

החלוקה בינינו ברורה, לי אין מזל ואתה אסון .

אתה מיומן רק באהבת הגוף, ואת נפשך אינני יודעת היכן הנחת.

ובלילה אתה מתיש אותי, תאוותך אלי אינה יודעת שובע, שוב ושוב אתה חומד את גופי,

עד שאינני יכולה יותר ואתה אוסף אותי אל בין זרועותיך.

ובבוקר אני כהרגלי ממשיכה להתנמנם,

אתה מכין לי את הקפה שלי,

דואג שאקום.

לפעמים בא לי שתדאג לי ככה כל הזמן.