חברי היקרים, נשמתי עמוק והחלטתי לומר לכם מספר מילים- הייתי בתקופה מאד מאתגרת מבחינה בריאותית ומנטלית, היה עלי להתמודד ולהיות לשם שינוי אך ורק לעצמי,שזה לא כל כך אופייני למבנה אשיותי, אבל כנראה כל אחד והשיעור שלו. והפעם אני כותבת אליכם כי אני מתנצלת ,שלא היה לי אנרגיה לענות לכם, שלא יכולתי לשבת ליד המחשב ,פיזית...שלא עניתי לכל אותם אלו שכתבו לי בפנימי,או לאלה שלפעמים צלצלו,לא יכולתי באמת. אבל אני חייבת לציין שיש לי פה חברים שחשו אותי, היו פה בשבילי, כתבו לי מילים חמות, הציעו עזרה כלשהי, היו קשובים לכל הגה שלי כי לא אמרתי הרבה, יש פה בפרט שני אנשים שלא אעלה את שמותיהם ,כיוון שהם יכעסו עלי מאד שעמדו לצידי כמו חומה והיו שם. אני מודה לכולכם ,אני כותבת והמקדלת לא יכולה לשאת את דמעותי מ-ההתרגשות, להיות שם בסתר אין מצווה גדולה מזו.כל חיי אני מאמינה באהבה ובמיוחד "באהבת לרעך כמוך" ,אני פוגשת פה אנשים שיש להם נתינה אינסופית, רצון להיות שם בשביל האחר,זה לא מובן מאליו.להיות "מענטש" - אדם -זה ערך עליון בעיניי.שלחתם לי המון עוצמה ואמונה , אפילו אם לא התכוונתם, אני מודעת היטב לתכונה הפולנית שלי שלא תמיד אני משתפת וזה בא יותר ממקום של לא להכאיב לאחר.היו מקרים שמילותיו של האחר היו כמו קסם עבורי, הנתינה העצומה הזו הביאה אותי לכתוב לכם , איזה זכות יש לי לפגוש בכם, והפעם אני מריעה לכם ואומרת תודה, תודה על הזכות, על האמונה ועל כוחות התזמון. תודה מקרב לב. |