זוגות זוגות הם ניצבו מולי, כל הפחדים שבעולם.

את הפחד מהמוות רצחתי בדם קר.

לפחד מלחיות באמת הסתכלתי ישר בעיניים.

לפחד שהיא תתחתן לפני שאהיה מוכן אליה ליפפתי טבעת חנק.

את הפחד אם תבגוד שיחררתי לחופשי.

על הפחד מההתבגרות - התגברתי.

לפחד מההזדקנות עשיתי כבוד.

את החששות ממה יגידו ומה יחשבו אכלתי לארוחת בוקר

ואת הפחדים ממה יהיה ומה יקרה אם - בלי מלח.

מהפחד מהצלחה עשיתי קציצות

ומהפחד מכישלון הכנתי כבד קצוץ.

את הפחדים שאני נושא עימי את נגיף ה H.I.V

ומגדל בתוכי גידול סרטני העלמתי ברגע.

את הפחד מהחושך שרפתי בלהבה ענקית

ואת הפחד מלהגיע סוף סוף להארה המוחלטת - כיביתי. סוף סוף.

אל הפחד ממקומות סגורים - נפתחתי

ואת החרדה החברתית - בודדתי.

היו גם את הפחדים הבודדים:

את הפחד שיגלו את סודותיי הרבים המתתי באור החשיפה.

את הפחד מטיסות הנחתתי והטסתי ממני.

את הפחד מלהעיז - הנסתי

ואת הפחד מלהקסים - כישפתי.

בפחד מלהתמודד עם מצבים שקשים לי נכנסתי ראש בראש.

את הפחד מלהיות לבד מילאתי באלוהים.

את הפחד ממחויבות החלטתי לבדוק אישית כי בדיוק השמיעו ברדיו את

"קח לך אישה ובנה לה בית".

והפחד מלהיות ממש אני התחלף ממש בעצמו.

את הפחד שבסופו של דבר אגיע לגיהנום - עידנתי

ואת הפחד שאתעוור - טיגנתי.

נעדר הפחד מאיבוד שפיות דעתי אותה איבדתי מזמן.

בינינו, היא גם אף פעם לא היתה שם באמת.

אני הפחד מילמלתי לעצמי

אני הפחד...