פוסטים פופולאריים
-
יומן מסע
17/4/09 | 1030 צפיות
-
בננות ירוקות
30/7/13 | 2169 צפיות
-
המוזגת מגיעה לארץ הקודש ומגלה תגלית מרעישה
24/12/11 | 1023 צפיות
-
גשם
14/12/10 | 1398 צפיות
-
יומן מסע- שנים עשר
23/10/09 | 926 צפיות
-
חולות נודדים IV
9/2/12 | 1516 צפיות
-
מסבאת הספן הגידם- המוזגת לומדת לזהות את המציאות
29/7/11 | 957 צפיות
-
רעב
22/12/09 | 1081 צפיות
-
הספן הגידם - קריאת התרנגול מבשרת את זריחת הירח.
9/9/10 | 1063 צפיות
-
יומן מסע- חלק חמישה עשר
20/11/09 | 700 צפיות
-
קליק
29/11/08 | 929 צפיות
-
הספן הגידם- המוזגת שוקעת בשינה עמוקה אך לא בשנת ישרים.
14/9/10 | 654 צפיות
-
ג'ורג'
21/12/10 | 1133 צפיות
-
המוזגת על עוללי הכרוב, וגם- על ציור, מתמטיקה, נהג מונית והאמת.
9/8/13 | 1241 צפיות
-
פחות על עוללי הכרוב ויותר על אינגה המהממת
3/2/14 | 1228 צפיות
-
ישראל 2013 - עושים כבוד לדגל!!
17/1/13 | 962 צפיות
-
המוזגת מתמודדת עם מערכות מורכבות
16/12/11 | 946 צפיות
-
קרינגטון משלם ביוקר על טעות של המוזגת, וגם היא.
17/9/11 | 902 צפיות
פוסטים אחרונים
- אבידות ומציאות 27/9/14
- אבל להומי 3/7/14
- שנה 15/5/14
- עוללי הכרוב. סיום הסאגה ההזויה 22/3/14
- שבע נשים וגבר- שידור חוזר וחג שמח 14/3/14
- גוסטף. או- לכל פתרון יש בעיה. 15/2/14
אבק וגיבורים אבודים
| הימים כמו מים עומדים, מייחלים למשב רוח. מחנק ואבק דבקים בבגדים ונספגים בקירות הבוהקים , ובלילה עולה מהם אד ומפיח באויר ריחות של שריפות ויסמין. על שפת המים תוקפים אותי געגועים לחופש הגדול. לא משנה כמה שנים יחלפו, ההתרגשות והציפיה לחופשת הקיץ שכבר מזמן החליפה צורה, היא כמו התנייה קמאית שנטבעה ונטמעה בכל נים של הגוף. יולי- אוגוסט. קיץ בחצי הצפוני של הכדור. תום סוייר צונח למרגלות חומת בית דודתו שעל גדות המיסיסיפי המהבילים, וניל הולגרסון במעופו, צופה בשוודים אדומי עור שרועים בגנים ציבוריים כקולטנים לכל קרן שמש תועה. היידי מדלגת בין פלגים של מי שלג שהפשירו ואצלנו לא תם השרב הגדול, ושיבולים צהובות מתעלפות לצידי שביל קליפות התפוזים. הקיץ עמוס בנוסטלגיה בלתי אפשרית ומגביה גלים במימיה השלוים של בריכת השגרה . האם היכולת להתרגש חולפת עם הזמן? היכולת לחלום בהקיץ? מתי לאחרונה היה לך רומן עם האקלברי פין? רט באטלר? היתקליף? ליאו קובלנסקי? ז'אן ולז'אן? אני שואלת את עצמי. מתי קטנו האהבות לגודלה של אפונה, ולאן נעלמו הגברים שחורי העיניים בהם התאהבתי מכוח אישיותם הסוחפת? גברים של מסתורין ואידאולוגיה ונצח, שנעלמו יחד עם ניו אורלינס ונפילת מסך הברזל . אפילו המלחמות הפכו שטוחות כמחבתות, מקיימות את עצמן ולא את מטרותיהן הנעלות, החיילים עייפו, המצביאים ברחו. ********************* אניטה מובילה אותי לתוך הסלון הצונן, ומתיישבת על יד פסנתר הכנף העצום. אצבעות השוקולד שלה מתעלסות עם הקלידים, וכשהיא עוצמת עיניים ומגרונה בוקע summertime…… עמוק ועשיר, אני עוצמת את שלי. הקול שלה מרפרף על שולי צליליו של גרשווין כמו גל הנושק לחוף ונסוג, מלטף ונמסך במנגינה , ונוגס בה, ושוב מרפה, ואני צוללת אל עולם רחוק. כשהיא מסיימת אני שטופת דמעות. תודה אלוהים על ניסים קטנים אני חושבת כשאני מחבקת אותה . תודה אניטה על הבכי. *********************** הספרנית בספריה הציבורית אינה שבעת רצון כשאני מבקשת להעניק לה מספר ארגזי ספרים שסחבתי בעמל רב. "אבל הם במצב טוב? " היא מקשה שוב ושוב. "הם לא ספרי איכות..." אני מתנצלת, "ספרי טיסה, מתח...", רק שזה לא מטריד אותה כלל. כל שהיא רוצה לברר הוא אם הדפים לבנים, והכריכה נוצצת. "אבל הרי את אלו, אלו עם הדפים הצהובים , המוכתמים, הדקיקים, אלו שהפכתי ועלעלתי בהם עשרות ומאות פעמים, לא הייתי חולמת לתת לך" אני חושבת לעצמי, ועונה: "כן, הם במצב מצויין". |
תגובות אחרונות
-
face
בתגובה על גשם
-
גברת1
בתגובה על שנה
-
face
בתגובה על יומן מסע
-
face
בתגובה על חולות נודדים IV
-
זכות התשוקה
בתגובה על אבידות ומציאות
-
נסיכת החלונות
בתגובה על מדבר.
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן עצובה, מעניין לאן נעלמו הספרניות של פעם, אלו שזכרו כל ספר ואילצו אותי לעבור לצד השני של הכביש כדי שלא אשאל למה אני (שוב) באיחור....
ותודה לך אורי על קבלת ההמלצה :-)
תודה פרש, שעצרת לנוח בצל קורתי.
אמת עצובה כתובה בצורה פיוטית ומרשימה.
יפה.
תודה לפרש על ההמלצה!
אורי
כתיבה משובחת יקירתי.
תודה סמדר :-)
יופי שמצאתי עוד מישהי שנעים לקרוא.
ברוכה הבאה.
תודה :-)
איזה יופי