מחקר (הפעם לא מYNET) "מגלה" לנו שמוזיקה משפיעה על מצב רוחנו. מכך ניתן להסיק שמוזיקה עושה אותנו שמחים או עצובים - או באמצע, למתחכמים. היום ניגנתי לראשונה בפאב הכי הודי בשכונה אם לא בארץ- ה"סאב קוצ' מילגה"[1], כשמו כן הוא, חובה לציין. אחלה של אנשים, עדיין לא התאקלמו לגמרי מאז הטיול האחרון, ניחוח קארי באוויר, מכנסי דייגים, שיער ארוך וזיפים וכמובן הקרוקס בכל הצבעים.
מזמן כבר הבנו, חבריי ואני, שהדיג'יי היה תמיד דבר מאוד מושך. כולנו מצאנו את עצמנו במיטה עם אחד התקליטנים של העיר. לא שאנחנו שוכבים פה עם כולם, חלילה.
בקיצור, לדייג'ה היה אחד החלומות שלי מאז שהגעתי לת"א. בתור מלצרית ניסיתי לחשוב תמיד איך לפלס את דרכי לעבר העמדה הזוהרת. עד לפני חודשיים לא ידעתי כלום, ואם לא הייתי לוקחת שיעורים סביר להניח שעד היום לא הייתי יודעת. אני רוצה להמליץ על בחורה מוכשרת מאוד שעשתה עימי חסד ולימדה אותי שלב אחר שלב מה עושים כדי להגשים את החלום. אילת - דיג'יי אלקטרה, מוכרת בעיקר בסצינת הקוויר בעיר, ממפיקי הקווירחאנה והפרדילדו, וגם שליש מהליין שלנו - הפוסי גאלור. אם תרצו למצוא אותה, אתם מוזמנים לברר איתי.
1 - משמעות השם היא - הכל אפשרי/חופשי. כל אחד יגיד לך אחרת, וגם יטען שהוא הצודק.
מה כל כך מושך בדיג'יי?
בלי קשר וקצת עם, קבלו מספר המלצות לדברים טובים שיקרו בזמן הקרוב: פסטיבל הג'אז הבינלאומי בירושלים - אחינועם ניני תהיה שם, וגם להקת אוי ואבוי, שווה להיכנס ולראות את שאר הלהקות המופיעות. הג'ירפות! סינרגיה! מירי מסיקה! ועוד אמנים מהוללים יופיעו במסגרת פסטיבל בשקל שיתקיים בשלושה ישובים שונים ויעלה לכם בדיוק שקל (ולא, אין אפשרות לסדר חינמים) כנסו לראות. שלמה גרוניך המהמם ינגן על פסנתר ושופר פסוקים מולחנים מהתנ"כ, במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. |