כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מקפיאה את הבמיה

    בפוסט זה מופיעה המילה "פטמות" לפחות פעמיים

    47 תגובות   יום שישי , 15/6/07, 09:28

    אתמול בלילה נפרצה דירתי ותמונות הסקס שלי נגנבו ממנה וכעת הן מופצות ברחבי האינטרנט. היה לי אלבום שלם שבו רואים אותי קופצת עירומה על טרמפולינה משובצת ביהלומים כשאני מחזיקה בשני סטיק לייטים ויורקת שקדים קלויים. טוב, לאחר שכתבתי את השורה המעניינת שתביא לי קוראים מהעמוד הראשי, אגש לעניין.  

    אמא: רינג רינג, רינג רינג. רינג.

     רייטינג בעולם הבלוגים משול למערכות יחסים. אם אכתוב פוסט על פטמותיי, יבוא הקורא. אם אהיה מצחיקה וקלילה, הוא יישאר. אם אסכים להיחשף, אנהל דיאלוג וכתיבתי תמצא בעיניו, הוא יעשה מנוי וירפרש לי את הצורה פעם בדקה. ויש לי הוכחות. בתוך מספר שבועות הגעתי למקום השישי ב"האנשים הפופולאריים" בקפה, ולמקום הרביעי ב"האנשים המעניינים", וזה בלי לשלוח אפילו מייל אחד של "אני יודעת שכולכם שונאים ספאם, אבל תקראו את הפוסט החדש שלי, הוא על פטמות", לכל תשעים-ומשהו האנשים שהציעו לי "חברות". הישג לא רע לכל הדעות.  

    אמא: רינג רינג, רינג רינג. רינג רינג, רינג רינג. רינג. רינג רינג, רינג רינג. רינג. 

    חכו שנייה, הטלפון הזה עושה לי חור בראש. 

    אני: הלו.

    אמא: מה קרה? למה את לא עונה?

    אני: כי בדיוק התעטשתי והלכתי לחפש ניר טואלט אז הגעתי לשירותים ואם כבר הייתי בסביבה הלכתי לעשות כלים במקלחת ולא שמעתי את הטלפון.

    אמא: אה. מה שלומך כפרה?

    אני: מעולה.

    אמא: (נאנחת ובוכה)

    אני: מה קרה? שוב לקחת מנטוס במקום הורמונים?

    אמא: אני רוצה שתהיי מאושרת. אבל את בת שלושים וארבע ואין לך ילדים, ואין לך חבר, ואין לך בעל, ואין לך אוטו, ואת כל כך יפה ומוכשרת ומקסימה ואפילו למדת להשתמש ברוב מוצרי הקוסמטיקה מאז שעזבת את הקיבוץ. ובכל זאת את לבד.

    אני: אבל - -

    אמא: ושתי האחיות שלך כבר התחתנו ולקחו משכנתא ורק את גרה בדירה לא משופצת בגבעתיים עם כלב שמשאיר שערות על הספה וחתול שמטפס לקצה של הארון במטבח, נרדם שם, מתעורר, מתמתח ונופל כמו גוש בטון על הרצפה, עם עצירת ביניים על השיש.

    אני : נכון, אבל - -

    אמא: ואין לך רשתות בדירה.

    אני: כן, אבל זה בגלל ש - -

    אמא: אמרתי לאבא שלך, היא בתנו הבכורה, בוא ניתן לה המון כסף כדי שתצא לטיול, כבר עשר שנים היא עובדת כמו חמורה ונשארת במינוס, אבל אבא אמר שצריך לחנך אותך, אז נכון שאת נורא חרוצה ומשקיענית אבל תסתכלי על עצמך, קיבלת ממני ציצים מפוארים ומה יוצא לך מזה?

    אני: סקס.

    אמא: וזהו! את צריכה למצוא חתן. אם לא תלדי עד גיל שלושים וחמש, השחלות שלך יתכווצו ויתכווצו עד שיום אחד תחרבני אותן.

    אני: אבל - -

    אמא: קשה לי אתך. למה את עושה לי את זה.

    אני: היה לך קשה איתי כבר מההתחלה. אני יודעת שהזדיינתם לפני החתונה ושאני פנצ'ר.

    אמא: נכון. אגב, זה היה בעמידה.

    אני:

    אמא: במקלחת.

    אני: תשמעי, אני יודעת שאת חושבת שאני נורא מסכנה, אבל שתדעי לך שאני מאוד מעניינת ודי פופולארית. קצת פחות פופולארית ממעניינת, אבל זה בגלל שאברי גלעד ומיכל ינאי פופולאריים בגלל שהם פופולאריים וזו הוכחה חד משמעית לכך שאנשים פופולאריים הם לא בהכרח מעניינים ואני יותר מעניינת מפופולארית וזה אומר שאני מאוד מוצלחת.

    אמא: לפחות שתי האחיות שלך נשואות. (ניתוק) 

    אז מסתבר שבלוגים הם מערכות היחסים המשמעותיות ביותר שהצלחתי להשיג לעצמי. כי על הנייר אני סקסית, משעשעת, פופולארית ובעיקר מעניינת. אני מוצאת לי חברים וירטואליים ארוכי טווח שמלווים אותי לכל מקום, בכל תקופה בחיי. תומכים או מקללים, הם תמיד נשארים. אבל במציאות שלל התארים נאספים ומתקבצים למילה אחת: בלוגרית. בעולם האמיתי אני סתם עוד אחת שפרצו לה לדירה וגנבו לה תמונות עירום על טרמפולינה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/7/07 00:17:

      התיאור הכל כך מדויק של אמא לא מותיר לי אלא לקבוע:

      שלום, אחותי האבודה. לא ידעתי על קיומך כל השנים.

       תבואי בשבת. יהיה צ'ולנט..

       

      טוב, באמת הגעתי בגלל הפיטמות, אז זה עבד.

      וכל השאר גם נהדר ומגניב. 

      אבל אני עדיין מחכה למה שהובטח... איפה הן?

      נו שויין, בקשר לחתול אני מיעץ לך לשים באמצע הארון איזה מסמר בכדי שהוא לא יפול על השולחן ויפגע המסכן.

      זה בהחלט פוסט של כוכבים.

        30/6/07 09:14:
      70-76,
      על טרמפולינה?
        29/6/07 23:21:

      ע נ ק י ת

      ה* הירוק בדרך

        29/6/07 15:56:

      חשבתי להגיב רק כדי שתהיי אפילו יותר מעניינת (אם התואר מעניינת נמדד לפי מספר תגובות בבלוגים) ואפילו תרמתי כוכב ירוק(זה לא עולה לי כסף וזה ממש מגיע לך אז חילקתי מכל הלב).

      אני אוטוטו בת 30, גיל שבו כל אישה צריכה להיות לחוצה או להתחיל להיות לחוצה שעדיין לא התחתנה והביאה ילדים לעולם.

      כמה שאני מנסה אני לא מצליחה להלחץ מזה.

      לאמא שלי לא משנה אם אני אהיה מרוצה בחיים ואממש את עצמי מבחינה תעסוקתית, מה שקובע אצלה זה שאני אתחתן ואתחיל להכנס להריונות. הילד הראשון גם צריך להיות בן. זהו. פשוט לא?

      את באמת מקסימה ואני בטוחה שאת אפילו קצת יותר ממעניינת-פופולרית. ומי אמר שאושר נמדד בזוגיות מוצלחת וגידול ילדים?

        28/6/07 19:47:

      בלוגרית ממוקצעת. כיף לקרוא.

        28/6/07 02:39:

      הצלחת להעלות  חיוך על  שפתי.

      מחייך

      תהילה(אלישיה).

        22/6/07 21:02:

      אם תפרסמי פה את התמונות על הטרמפולינה התמונות אצל הפורצים יאבדו מערכם.

      (וגם תהיי יותר פופולרית)

        21/6/07 20:22:
      עכשיו אני מבין הכל...
      אחרי שני רשימות שלך אני כמעט ובטוח שפיצחתי את הבדידות שלך.
      את פשוט מוצלחת מדי. אני יכול לחשוב על שני גברים בלבד שיתאימו לך ולא יבהלו מהכישרון שלך.
      אחד זה ניר, אבל הוא עכשיו נורא עסוק בהנפקה וחוזר נורא מאוחר כל ערב.
      והשני זה אני. אבל אני נשוי.
      שיט.
      לפעמים נחמד להיות לבד.
      נ.ב.
      תעברי מגבעתיים. דחוף! זה לא מקום לרווקות מוצלחות
        17/6/07 13:11:

      מאד מעניין. שנון ומצחיק!

       

      כל שאאחל לך - זה המון בריאות ושחשבון הבנק שלך יהיה יפה כמוך!

      את אשה מאד יפה!

        17/6/07 12:06:

      אני מוכנה להשאיל לך את אמא שלי לשנתיים הקרובות.

      או יותר טוב, את חמותי.

      לתמיד.

        17/6/07 03:39:

      בדיוק פעמיים בפוסט + פעם אחת בכותרת... מכובד.

       

      הסטיק-לייטים גם מאירים? הצלחת לשבור אותם ולנער תוך כדי הקפצוץ על הטרמפולינה או שהיית חייבת לעשות את זה לפני? מחייך

       

      בכל מקרה, בלוג זה דבר הרבה יותר יציב מכל בן אנוש לשון

       

        17/6/07 00:21:
      את מתארת את דרך משיכת הקורא בדרך יפה, אם את מפתחת נוסחא פשוטה מספיק לא תדעי יותר מה זה מינוס
        16/6/07 23:30:

      תצחקו עד מחר ההורים שלנו צודקים מגניב

        16/6/07 21:16:

      אוי, איזה תיעוד מדוייק של השיחות עם אמי.

      יש לך רק מזל שהיא מנתקת עבורך.

        16/6/07 18:56:
      אחלה דיאלוג בין אמא שמרנית לבת סוררת.
        16/6/07 18:10:
      קנית אותי עם השקדים הקלויים.
        16/6/07 17:41:
      לא שזה מנחם כשמבואסים, אבל אחלה פוסט - מצחיק ומקורי.
        16/6/07 15:13:

       

      אחלה פוסט!

        16/6/07 15:11:

      שיעור מאלף בהשגת צפיות והפיכתן לקוראים נאמנים.

      אשתדל ללמוד ולהרחיב את מעגל קוראי הבלוג שלי, בהנחה ששני קוראים נחשבים מעגלקורץ

      חשבת לעבוד בשיווק?

      חיוך = כוכב

        16/6/07 14:36:
      או שכל האמהות אותו הדבר, או שאמא שלך ואמא שלי ישבו לקפה וניסחו יחד אסטרטגיה לעידוד הבת - הבכורה - המוצלחת - אך - הלא - נשואה
        16/6/07 11:28:
      את באמת מלכה. פשוט כך.
        16/6/07 10:19:

      דודה המלכה השווה ז..., אפילו שהיא אלתזעכן.

      את יכולה מבחינתי להשתמש בשורש ז.י.ן כמה שבא לך!!!

      דודה מלכה לאליפות!:)

        16/6/07 09:51:

      פוסט הזוי ביותר , אבל מאוד אהבתי :)

      אני , דרך אגב , תומך בדמות ה"אמא" בסיפור . 

        16/6/07 01:08:
      צר לי, אבל הקטע עמוס בדברים נדושים. חוץ מזה שלא צריך  לומר על כל צעד ושעל "הזדיינו" "להזדיין" וכו. אם כבר מתעקשים אפשר להשתמש במלים תנ"כיות, למשל - "לצחק", "לדעת". שיהיה לכולם ערב טוב, ידיעות וצחוקים.
        15/6/07 20:29:

      תענוג כרגיל

        15/6/07 20:27:

      באמת פרצו לך לדירה, או שזאת היתה סתם מתיחה?

      בכל מקרה נהנתי מהתסריט. 

      דרך אגב אנחנו מפיקים סרט על רווקות ויש לי תחקירנית/תסריטאית שמעונינת

      לשמוע עוד...האם היית מגלה עניין להשתתף בסרט תיעודי? 

        15/6/07 16:48:

      סליחה, אם התמונות הופצו ברשת, אני רוצה לינק!

      מה זה הדבר הזה? ככה מתנהגים עם חברים?

       

        15/6/07 15:13:

      בתגובה זו מצויינת המילה "מצויינת" לפחות פעמיים

        15/6/07 15:06:

      וכמובן, כיכבתי.

       

      שיט. שוב אין לי מהסוג הדרוש.

       

      טוב, ניתן אדום. העיקר הכוונה לא?

       

       

        15/6/07 14:42:

      ישר לבטן.

       

      חיבוק.

       

      לפוסט האחרון היה סוף שונה בישרא. מה יהיה עם הפרובוקציות...  :-)

       

      שבת שלום.

       

      ביי.

        15/6/07 14:37:

      עמוק...

       

       

        15/6/07 14:12:

      חשבתי שאבא שלי הוא היחיד שטורח לעדכן על תנוחות.

        15/6/07 13:34:

      ונותנת לך גם כוכב פה באופן ציבורי.

      שלא תחשבי שאני מתביישת בך צוחק

      ושכחתי להגיד שהכי אהבתי את

      איך את יודעת שיש לך חבר ואת בטיפול.

        15/6/07 12:50:
      שיט, ידעתי שהייתי צריך לקחת את הטרמפולינה ולא את התמונות!

      היי, איזה מזל שאת חדשה כאן ( יחסית) ולא צריך להקדיש שעות בשביל לשחזר אותך על פוסטייך לאחור.

      אז קראתי בוויש אחד את כולמה ואהבתי. שב"ש

        15/6/07 11:04:

      איזה פוסט נהדר. הצחקת אותי מאוד וזה די נדיר בשעות האלה של הבוקר. כוכב.

       

        15/6/07 10:27:

      איך את יכולה לעשות את זה לאמא שלך??

      בת שלושים ועדיין לא נשואה????????.

       

      אמא שלך פולניה???

       

      (נכון, בכתוב אי אפשר לראות את החיוך, אבל זה נכתב עם חיוך ובנימה פולנית)

        15/6/07 10:22:
      באתי בגלל הפטמות, נשארתי בגלל השנינה.
        15/6/07 10:16:
      איזה יופי שפתחת כאן סניף. את משעשעת במיוחד. תגידי לאמא שלך שאת מחפשת בחור דיכאוני, כזה שרק את תצליחי להצחיק (להציל) אותו. או שלא. בקיצור, את כוכבת.
        15/6/07 10:13:
      הצחקת אותי, אחלה פוסט!
        15/6/07 09:42:
      טוב..מקדם אותך ל100
        15/6/07 09:41:
      הרבה יותר שווה מעניינת מפופולרית.
        15/6/07 09:40:
      עזבי טרמפולינה.. מאיפה היהלומים והאם הם חלק מהנדוניה?
        15/6/07 09:39:

      את פשוט מקסימה...

      נהנתי לקרוא..

      שבת שלום

        15/6/07 09:36:

      לא סתם בלוגרית, אלא אחת כזאת שכייף לקרוא.

       

      מילא התמונות, אבל הפריצה... נשמע לא נעים.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת בר-און
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין