אִשָּׁה
בִּנְקֻדַּת זְמַן
קְפוּאָה אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אָבִיב.
חֲדָרֶיהָ אַפְרוּרִיִּים
מִשְׁקָעֵי אָבָק
וִילוֹנוֹת נֶאֱנָחִים.
עוֹד יוֹרֵד גֶּשֶׁם עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ הַשְּׁלוּבוֹת
חֵיקָהּ סָגוּר וּמסּוּגַר
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
רַק צִפּוֹר אַחַת כְּחֻלַּת כָּנָף
מְלָוַה מַבָּטָהּ בְּתוֹךְ שְׂעָרָהּ הַשָּׂב.
הִיא עַל עָנָף מוֹרִיק
וְהִיא,
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה.
©כל הזכויות שמורות לרבקה דמירל
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יהודית.
ריקי,
עונג של כתיבה
הִיא עַל עָנָף מוֹרִיק
וְהִיא,
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה. *
וואו
איזו תגובה.
אשה שפרשה שוב כנפיה
תקווה חדשה בתוכה
חיים לפניה
זו אותה נקודת זמן
שהפשירה.
ומקווה שכך
ראיתי כבר
את אלו שלא חוזרות.
תודה עמוקה.
"אשה בנקודת זמן קפואה" הייתי
"חדרי ליבי אפרוריים"
משקעי לבה בוערת שהצטננה
הפכו לאבן בזלת...
ליבי סגור ומסוגר,
אין יוצא ואין בא,
כלואה בתוך נפש אילמת...
וקרן אור חדרה
דרך חריץ באבן,
אורה מתוך הלב,
אפרוריות הניס.
נגעה גם בבזלת,
שהתרככה לפתע
ואפשרה לנפש,
לפרוש כנפיים שוב...
תודה תודה.
מרגש.. את כותבת נפלא..
אשוב, ובינתיים.. תודה על שיר מדהים.
תודה!~
הציפור הכחולה
אגדה ותקוה
והתחלה חדשה
בהצלחה
תודה.
תודה שרה.
תודה
רק פריחה ואור!~
תודה
שיר יפה
מביט לחיים
בלבן של העיניים
בלי גינוני אידיאליזציה
שיר נוגה שכתוב בצורה נפלאה
כוכב להעלאת המורל
לאשה שחשה כל כך לכודה בעולמה.
את כותבת נהדר
שרה
הִיא עַל עָנָף מוֹרִיק
וְהִיא,
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה.
זה הסיום.
אך ההתחלה היא פתחו של אביב-
הרוח תהפוך לקרן שמש חמימה ומאירה,
והירוק ילך ויגבר,
ובין הירוק אלפי גוונים של פריחה וריחות....
מקסים
והכותבת מקסימה יותר
אהה
תודה.
תודה לך
יפה אמרת
אפילו המילה-"עוד" כבר מרמזת על עתיד
אדירה וביוגרפית לי
וגשמך על זרועותיי השלוהות-
תקווה
אדיר.
אין לי מילה אחרת.
הקפאון הזה
אנחת הוילונות...
אבל!
כמה אופטימיות חילחלת לתוך העצב:-
נקודה.
סִפִּו של אביב.
והצפור שתוליכה אל הירוק שבחוץ.
הִנצחת קפאון
אך עם הבטחה שהוא זמני.
נ ה ד ר
תודה כחול יקר.
תודה מיכאל.
תודה רחל
איזה שיר יפה הבאת לי!!!
תודה.
ריקיל'ה:))
אוחחח
יופי של שיר כרגיל אצלך!!!:)) }{שטוטית
עוֹד יוֹרֵד גֶּשֶׁם עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ הַשְּׁלוּבוֹת
חֵיקָהּ סָגוּר וּמִסּוּגַר
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
רַק צִפּוֹר אַחַת כְּחֻלַּת כָּנָף
מְלָוַה מַבָּטָהּ בְּתוֹךְ שְׂעָרָהּ הַשָּׂב.
הִיא עַל עָנָף מוֹרִיק
וְהִיא,
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה.
רַק צִפּוֹר אַחַת כְּחֻלַּת כָּנָף
מְלָוַה מַבָּטָהּ בְּתוֹךְ שְׂעָרָהּ הַשָּׂב.
...........
ריקי, יופי של שיר. *
יש בו עצב ואפילו משרה על הקורא תחושה של בדידות. אבל בדידות מתוך מודעות ליופיו של הטבע, ולתמורות הזמן.
רַק צִפּוֹר אַחַת כְּחֻלַּת כָּנָף
מְלָוַה מַבָּטָהּ בְּתוֹךְ שְׂעָרָהּ הַשָּׂב.
...........
ריקי, יופי של שיר. *
יש בו עצב ואפילו משרה על הקורא תחושה של בדידות. אבל בדידות מתוך מודעות ליופיו של הטבע, ולתמורות הזמן.
המון עצב נשב לי מהשיר הזה.
"עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד ליבי מכה עם ליל
ולוחש לך בלאט:
את לי, את
האחת
את לי את
אם ובת
את לי את
המעט
המעט שנותר." יורם טהר לב
כל כך יפה, כל כך עצוב...
אני מאוד מבינה אותה
*
תודה רון.
תודה לך.~~
קְפוּאָה
אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אָבִיב.
חֵיקָהּ סָגוּר וּמִסּוּגַר
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה.
פשוט מקסים
כל מילה שלי- מיותרת..
השיר מבטא גם חלק מ..
שלי..
בדרכו העדינה ציורית
והכואבת
אפרת*
* לשירה המשובחת שלך.
תודה רקדן יקר.
בורג נחמד
שמחה שאתה אוהב לקרוא אותי.
השיר נולד מתוך מעורבות ועזרה בהתנדבות
הכרת חיים אחרים,אנשים אחרים שלא תמיד
זורח להם עולמם.
ואני
חושנית כתמיד
כמו שרק ילדת סתיו יכולה...
יום זורח לך...
כוכב
שיר נפלא
שעושה לי עצוב
לא מבקר ספרותי אני
אבל אוהב לקרוא אותך
"אִשָּׁה
בִּנְקֻדַּת זְמַן
קְפוּאָה אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אָבִיב.
חֲדָרֶיהָ אַפְרוּרִיִּים"
הרשי לי למצוא לך נקודת אור ואביב אמרי לה לאשה שחדרייה אפרוריים לפתוח לרוחה את וילונות חלונה להסיר מחדריה אבק לשטוף רצפות ביתה להיישיר מבט שובב וחושני אל האביב שכבר כאןבא אביבך ועימו כל שתבקשי פקחי עינייך תחתייך פרוש כל היופי שאת צריכה
קיטפי את כל פרחי האביב הם שלך
ארנן
תודה גילוש.
היי
לא תמיד כותבת עלי
אף על פי שאשה..חשה כך לפעמים..
תודה חמודי.
תודה
היטבת לתפוס את העיקר.
בהחלט לא קל.
תודה לך
* אהבתי, תודה.
אוי זה מדכא ממש
כמעט מוות
מאיפה לקחת את זה ואת אישה חיה ?
את מי פגשת לאחרונה ?
כמו ציפור בכלוב,
מתה לעוף ולא יכולה,
לפחות לא כעת.
ככה זה, להיות אשה. לפעמים.
מדהים.
קשה להיות האשה ההיא
תודה.
ריקי -
מקסים כתבת
הִיא עַל עָנָף מוֹרִיק
וְהִיא,
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה.
תודה טאקי.
אישה
הִיא עַל עָנָף מוֹרִיק
וְהִיא,
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה.
נפלאה את!
*