אִשָּׁה
בִּנְקֻדַּת זְמַן
קְפוּאָה אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אָבִיב.
חֲדָרֶיהָ אַפְרוּרִיִּים
מִשְׁקָעֵי אָבָק
וִילוֹנוֹת נֶאֱנָחִים.
עוֹד יוֹרֵד גֶּשֶׁם עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ הַשְּׁלוּבוֹת
חֵיקָהּ סָגוּר וּמסּוּגַר
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
רַק צִפּוֹר אַחַת כְּחֻלַּת כָּנָף
מְלָוַה מַבָּטָהּ בְּתוֹךְ שְׂעָרָהּ הַשָּׂב.
הִיא עַל עָנָף מוֹרִיק
וְהִיא,
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ נָפְשָׁה
נוֹתֶנֶת לָרוּחַ לְהַלְבִּין בְּשָׂרָה.
©כל הזכויות שמורות לרבקה דמירל