לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
עוד חתיכה בפאזל
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, גם קסם...
:-)
ה"חיתות" הזה בעבר מתוך מילים כתובות שנשלחו, מעלה בנו את הרגעים מול העיניים
כאילו קרו כאן ועכשיו..
קסם הנוסטלגיה והתרפקות על רגעים בזמן..
תודה.
}{
כשמצאתי את היומן של אמי ואת אלבום התמונות הישן, התנפלתי עליהם ולא עזבתי.
מרתק להכיר כך קרוב ולכן מבינה את תחושותייך.
מפחיד לאללה.
ועכשיו, שכותבת לך ככה, מנסה לחשוב למה...
זה ככה. אנחנו מגיעים למרחק נגיעה מהבפנוכו שלנו ואז נרתעים, לוקחים צעד אחורה ובגיל המתאים מנסים שוב.
הפעם, תגעי, תראי שלא מפחיד.
אני אחפש היום...
וואלה, יש לך??? שמרת.??? חובה, חובה לעיין.
זבוב ולא דבור?....
אני הולכת לחפש את המכתבים שלך מאז אלי
נראה לי שיהיה מעניין שם ...
:))
זה חתיכת מסע
לא רק בזמן במובן הפיזי שלו, אלא גם בזמן האישי שלך.
אני יכול להיות זבוב על...
אני
השתנה רק מעט, אבל הייתי מאוד, מאוד המומה. אני ממש צריכה להחביא "לרגע" את המכתבים, לעכל, ולשוב לקרא בהם. הם מאוד... חושפניים? מדברים בפתיחות על רגשותיי, מנתחים, מדברים על המון דברים חשובים, ואני מאוד בהלם מהם.איך הכתב, השתנה?
:-)
איך שלא יהיה, זה נחמד.