תיאוריית הקשר
אי(ש) של מילים. בלוג חסר מיקוד במכוון. "הרצון לדייק במילים - תכונה מרגיזה מאוד".
פוסטים אחרונים
- פוטו-פוסט: פאריז, נובמבר 2011 + פרידה 6/12/11
- פוטו-פוסט: אמסטרדם, ספטמבר-אוקטובר 2011 10/10/11
- A gathering of grunts and greens 7/10/11
- R.E.M שלי 24/9/11
- פוטו-פוסט: וינה, יולי 2011 14/8/11
- פוטו-פוסט: ברטיסלבה, יוני 2011 31/7/11
מה אני יגיד לכם...
(למי שנבהל מעילגות הכותרת - זה מכוון. קיראו הלאה כדי להבין).
התרגזתי היום, כשקראתי ב"מעריב" על פרשת תא"ל צ'יקו תמיר. (הלינק הוא לא לטקסט הנדון, אלא לכתבה אחרת בנושא). לא בגלל הקצין הבכיר שנתן לבנו הצעיר לנהוג על רכב צה"לי. בתקופה מטורפת כמו זו שאנחנו עוברים, מקרה מהסוג הזה הוא "כסף קטן", יחסית.
אז ממה?
בכתבה מובאים דבריו של תא"ל תמיר, שמבקש לא להוציא את הסיפור מפרופורציות. "אמרתי לנהג שרכבו נפגע שאני ישלם על הנזק", הוא מצוטט בה.
"אני ישלם"?
כבר שנים שאני אומר שאנשי ה"אני ילך/אני יבוא" (כך אני קורא לאנשים ששמים י' במקום א' בפועל בעתיד בגוף ראשון) הם פסולי חיתון. אני לא אבשלום קור, לא טהרן שפה ובטח עושה בעצמי פה ושם שגיאה בעברית. אבל כל ה"אני יגיד, אני יומר, אני ידע" הזה תמיד צורם לי לאוזן במיוחד, כעילגות חריפה מאוד. אחרי שאני שומע מישהו מתבטא כך (ובמיוחד כותב כך) - אני מודה שקצת קשה לי לכבד אותו כקודם. האמת שזה חתיכת Turn Off שאפילו יכול לגמור לי באחת עניין במישהי. אפילו לקבוצה "להעיף את הי' מפועל בעתיד בגוף ראשון" בפייסבוק הצטרפתי, וראיתי שאני לא הפסיכי היחיד (הקבוצה כוללת נכון לרגע זה 3,334 איש).
אני לא יודע אם תא"ל תמיר אמר את המשפט בצורה הזו או שמי שהביא את דבריו לדפוס כתב זאת כך. האפשרות הראשונה חמורה למדי, שכן הייתי מצפה מקצין בדרגת תא"ל לדעת לדבר עברית בסיסית (ולטעמי, הידיעה שאומרים "אני אשלם" ולא "אני ישלם" היא בסיסית). האפשרות השניה חמורה אפילו עוד יותר, שכן אז מדובר באנשים שזו ממש העבודה שלהם. לפחות חלק מלעבוד בלכתוב ובלהביא דברים לדפוס זה לעשות את זה בצורה תקינה לשונית. בכל זאת, לא מדובר פה באיזה מקומון חינמוני, אלא בעיתון השני בגודלו בארץ (בעצם נכון להיום כבר השלישי, שכן "ישראל היום" עקף אותו בסיבוב). לא הייתם מצפים ממנו לרמת גימור קצת יותר גבוהה?
כבר לא בטוח. רק לפני כמה שבועות "ווילווטתי" (כלומר: מצאתי שגיאות לשון כמעשה דבורית שרגל - ולווט אנדרגראונד) מאמר קצר במוסף השבת של מעריב, שלעתים היה נדמה שהכיל יותר שגיאות מאשר מילים. אני התמקדתי רק בפסקה אחת, אבל בפסקה שלפני כן היו עוד שגיאות רבות ומביכות שכאלה. באמת שקשה לי להבין איך יורד דבר כזה לדפוס, ואיך מי שמוריד אותו לשם בצורה הזו לא מוטס הביתה אחר כבוד.
אבל מה לנו כי נלין על "מעריב", עיתון המתדרדר במשך תקופה ארוכה מכל הבחינות, כשאפילו בספרים(!) ניתן להיתקל בשגיאות מביכות ומבישות? כן כן, מסתבר שגם ספרים עם כריכה קשה ונייר כרומו משובח וצבעוני - לא ממש החומר שאיתו מחר יעטפו דגים - "מתהדרים" ברעה החולה הזו: לאחרונה קראתי את ספרו של אפרים קישון "נקמתו המתוקה של פיקאסו - צלילה לתוך ביצת האומנות המודרנית". מדובר במניפסט נגד יצירות אמנות מהסוג שמציג בפני הצופה, למשל, שני קווים אלכסונים על רקע לבן ומתיימר לספק בכך אמירה אמנותית מקורית, חדשנית ומבריקה. קישון מצליח בספר לתת Case דעתני, להדגים אין ספור פעמים וגם לשעשע. אני לא מתיימר להבין משהו בתחום בשביל לתת חוות דעת עניינית על התזה והטענות שהוא מעלה, אבל כן אומר שהספר הזכיר לי ביקור שלי במוזיאון וויטני בניו-יורק ב-2001. "המוזיאון הזה sucks!", כתבתי משם לחברים בארץ. "הם מראים 'אמנות מודרנית' שגם ילד בן 5 יכול ליצור. למשל, תמונה אחת שכל תוכנה הוא ציור של ריבוע שחור שמוקף במסגרת (מצוירת) חומה. וזה תלוי במוזיאון בניו-יורק! אני ציירתי כך עוד כשהייתי בגן הילדים!". אז אפשר לומר שלפחות במקרה שלי קישון הצליח "לשכנע את המשוכנעים". יש כאלה שאיתם זה קצת פחות הצליח לו.
ואיך כל זה קשור לנושא? מכיוון שספר כזה - דווקא ספר כזה - שקופץ ראש לעומקו של שיח בנושא תרבות ואמנות, בכל זאת שיח אינטלקטואלי משהו, מעיז לצאת לדפוס ברמת גימור לא פחות ממביכה. הנה כמה טעויות שמופיעות בספר עד עמוד 20(!)
- זוהי גם אישור לכניעתי באופן אישי ולהכרה בתבוסתי (עמוד 7) ("זוהי אישור"??)
...אשר קריאותיו לעזרה נישאות ברוח התקופה המטורללת בעוצמה של עלה נידח (עמוד 9) ("בעוצמה של עלה נידח"? good one. "עלה נידף", אם כבר)
- הערות מעין זה כתבתי כבר לפני למעלה מעשור (עמוד 17) ("הערה מעין זו" - סבבה. "הערות מעין אלו" - אוכל. "הערות מסוג זה" - גם טוב. אבל "הערות מעין זה"? חליק).
- אמני דורנו עשו כברת דרך נאה ושכללו את יכולותם (עמוד 17)
וכל זה, כאמור ב-20 עמודים שהם בעצם הרבה פחות מ-20 עמודים. הספר מתחיל בעמוד 7, ומנצל חלק קטן יחסית מכל עמוד לטקסט. הרווח בין השורות גדול, השוליים רחבים ודוגמאות של יצירות מובאות בו לרוב. רוצה לומר: לא בדיוק כמות טקסט מאסיבית כמו ב-20 העמודים הראשונים של התנ"ך, אבל כן כמות שגיאות שמספיקה לכמה וכמה ספרים עבי כרס. גם בהמשך הספר יש עוד גליצ'ים כאלה, אבל בכמות קטנה יותר.
בדברי הפתיחה לספר, מציין קישון שהוא נכתב לראשונה בגרמנית. הגרסה הישראלית עובדה לעברית על ידי המחבר פלוס אחת בשם עירית אנגל-קרביץ. אין לי מושג איך הסופר, שאני מניח שידע עברית טובה מספיק, פישל כך. מוזר לי גם ש"ידיעות אחרונות" ו"ספרי חמד" הוציאו ספר עם רמת הגהה שכזו. כמו מקישון, גם מהוצאות גדולות כאלה ציפיתי ליותר. מה קרה, כבר אין עורך? עורך לשוני? סתם מישהו שיודע לקרוא? |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואלה שמוסיפים י' לפני שווא נח???.. (ניכתב, מיגדל, מיצעטרת...) אם כבר מדברים על וואחד turn off
ועוד ציטוט (ועוד במשנה!):
"מה בדיוק עבר לחז"ל בראש כשהם המליצו לבנות ישראל החסודות לצאת ולחולל בכרמים, ולתפוס בעצמם את החתנים"
כאן.
קבלו ציטוט:
"בכל אופן, כיוון שרוב רובם של הקוראים לא מצטרף אלי לסיור בהר, ומכיוון שאנחנו בימים אלה בתוך כל העניין הזה של הר הבית ובית המקדש, אז אני יעשה לכם עכשיו סיור וירטואלי "
משה פייגלין, פאשיסט בשעות הפנאי.
אני חושב שאתם סתם מגזימים. למה אפשר לחשוב מה זה כבר עיברית. כולה שפה. יש מלא שפות שלא מגיעים בכלל לגיל שלה ועל זה אתם לא מזכירים ביכלל נכון?
ועכשיו ברצינות (כדי שלא אנודה בקלון) - אני חושב שהמשפט הבא, שלקוח, השם ישמרנו, מאותה קבוצת פייסבוק הקוראת לחיסול ה-י' הסוררת, מסכם את דלותנו בצורה צורבת במיוחד:
ציטוט: "ואו אין דבר יותר מעצבן כשאנשים כותבים ככה!!! זוועה"...
אשכתב בדמעה:
"וואו (נניח שזו מילה), (פסיק, או:) ! (סימן קריאה - אבל איזשהו סימן פיסוק???) אין דבר מעצבן יותר ממממממממממממממממ (על משקל מממממממממממממממ) מממממכשאנשים כותבים ככה (איכס, אבל בסדר... שיהיה... "ככה"... וגם אפשר היה לומר: "מכשאנשים מתבטאים כך / מדברים כך / מתעללים בשפה העברית כך" אבל נו, טוב....).. זוועה" (בנוגע לזוועה אני מסכים).
ולתפארת מדינת יייייייייישראל....
מעולם לא היה נכון יותר להדגיש את קוצו של יו"ד....
בהצלחה לנו.
בסוף אני ירד מיהארץ.
איזה פסיכים אנחנו, אנשים שקוראים כל טקסט, מביטאון פועלי הבניין ועד איזה סופר רומני רגיש, ומחפשים אותו? יעני, מחפשים איך להפיל אותו, את המתרגם, את העורך, את כל מי שנגע בטקסט הזה ולא עשה אותו מושלם?
פסיכים. לא מסתפקים במשהו שהוא פחות מזהב טהור.
סנובים. אני גאה להימנות על שורותיכם.
אתם התקווה של שפתנו.
מה, אתם לא סנובים?
אז אני כן.
גם אם אהיה האחרון בעולם.
(צריך סטיקר - "סנוב וגאה בזה". או "בכך")
יפה לך הערנות.
וההערות גם כן.
לו רבים היו כמותך.....
מירה
אופס. מה שקוראים "במומו פוסל"...
ברורה מאליה... לול :)
אם אני לא ייתן כוכב לטקסט כזה, אז למה אני ייתן?
בדיוק השבוע סיימתי את "שחיטה שחורה" של שחר מגן, וגם שם ניכר חסרונו של עורך לשוני מיומן. זה עוד היה איכשהו נסבל, אבל הכי זוועה, אני חושבת, היה העיתון "הד החינוך" שמופץ למורים ועובדי משרד החינוך. לא היה גיליון שלהם שלא מצאתי בו בזמנו לפחות שש טעויות מביכות של תחביר או הגהה או סתם פיסוק לא נכון. אבל זה לא מה שרציתי להגיד. מה רציתי להגיד? אה כן. פסולי חיתון. לגמרי.
אזלו הכוכבים מאמתחתי וחבל **********
מצטרפת למחאה כאן בקפה (הרי לא אפתח לשם כך משתמש בפייסבוק - ואולי דווקא כן
)
האם במסגרת המאבק אפשר להוציא אל מחוץ לחוק את הביטוי "תביא לי"?
פס מן הארץ השימוש ב"תן לי בבקשה" "אני יכול לקבל בבקשה" וכדומה...
זו סתם עילגות וגסות רוח. גם אם לא טעות לשמה.
אוי, כמה שאני לא מחבבת אנשים שכותבים אני יגיד. זה שווה ערך לרמת העצבים שאני חוטפת כמישהו יורק ברחוב או צופר במכונית ללא סיבה ממשית..
נו שוין, מחבר אותי לצד הנשי שלי...
והשאלה למה עילגות זה רע ורהיטות זה טוב נראית לי ברורה מדי מעליה כדי ממש לנמק, אז לשם שינוי אמנע מכך.
התפטרו. פוטרו כולם.
מיתון.
אני גם נתקלתי בעוד שני ספרים לאחרונה עם שגיאות מפה עד הודעה חדשה.
וכן שתי כתבות ב-NRG שראו היטב כי מישהו שם שכח אולי שכח לעשות "שמור שינויים" רגע לפני שהליחה (אני נותנת קרדיט, שתיקנו.. ובדרך נשמט..)
משום מה חשבתי שאישה כתבה את הפוסט. עמך הסליחה.
בלאט
הקטנוניות הלשונית הזאת (שגם קיימת אצלי, לצערי הרב). כדאי להקדיש כמה דקות של מחשבה למה חשוב לנו כל-כך לדבר "עברית נכונה".
"עברית נכונה". מונח אנכרוניסטי בעיני. הרי העברית של היום היא לא העברית של שנות השישים, והעברית של שנות השישים איננה העברית של בן-יהודה, וזו איננה העברית המקראית. השפה מתפתחת, והאבולציה מתחילה במה שנחשב כ"שגיאה". אם הייתי בלשן הייתי בודק למה אנשים טועים לכאן ולכאן, אבל זה כבר לא קשור. בכל מקרה, לא על זה רציתי לדבר.
חשוב לדבר עברית נכונה, השאלה היא למה זה עד כדי כך חשוב? בוקי נאה היה מנקה את השירותים של ידיעות אחרונות אם היו פוסלים אותו על אותו סעיף. צ'רלס בוקובסקי ואירווינג וולש כתבו ספרים בשפת רחוב. ישראל טוויטו הוביל מהפכה חברתית, ו-BOY הוא היה עילג. יש דברים כל-כך יותר מהותיים כאשר את באה לעמוד על קנקנו של אדם מאשר דקדוק, ובכל זאת - היוד הזאת, נשמעת כל-כך דוחה ולא שייכת. תוסיפי לזה את הגרוניות של עוזרת הבית שלי, וזה כבר ממש מגעיל.
אה, כן. צריך פואנטה: מעבר לדקדוק העממי, תוכלי למצוא המון אנשים חכמים, ודווקא מאחורי מילים גדולות, שפה עשירה ותחביר מושלם תמצאי אנשים ריקים מתוכן. אני כותב את זה יותר בשביל עצמי מאשר בשבילך, ולו רק בשביל הפעם הבאה בה אשמע את הירקן בשוק אומר "אני יתן לך עשר שקלים ואז אלך הבית".
המממ... לך תסביר "שוס". אני מניח ש"קטע" יהיה לפחות בכיוון.
כשהפניתי את תשומת לבם של המוכרים והמנהלים בחנות לכך שהם מוכרים ספר כזה, שכותרתו מעליבה כל מה שנושם בסמוך (כולל קרדיות האבק), הם אמרו לי שאני הראשון שראה את זה, ושזה ספר שכבר שוכב שם מלא זמן.
נו, אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו עורכי הלשון? למה מי שם עלינו?
ומה זה שוס? (הייתי צריך לשאול בפרטי. איזה פדיחה)
אני לא חושב שהדוגמאות שהבאתי מקבילות ל"אחד האמשים" (שלא נראה לי שנבע בהכרח מרשלנות). ואני לא מוצא מקום לסלחנות כלפי עילגות, בטח לא כשהיא מודפסת בספר. אין שום דבר חיובי ב"זוהי אישור", בשום קונסטלציה אפשרית.
ספרים צריכים להעשיר את השפה של הקורא, לא לקלקל אותה.
האמת - דווקא בקטע הזה הייתי שמח אם העברית היתה כמו האנגלית - בלי (או לפחות עם פחות) הבדל בין זכר ונקבה. במספרים למשל - אני לא מבין למה כ"כ צריך את ה"שלוש" וה"שלושה" (וכדי שזה גם יבלבל, בניגוד לאינטואיציה, של ילדה = שלושה וילד = שלוש, זה בדיוק ההיפך).
איזה כיף לדוברי האנגלית שאומרים פשוט three.
ממש בכותרת? זה כבר ממש שוס.
לזה בדיוק אני מתכוונת, דוקא לאותן שגיאות של רשלנות ולאו דוקא לניסיונות ליצור מטבעות לשון חדשות ומחודדות. בעיני צריך להיות יותר סלחנים כלפי "טעויות" לשוניות כיוון שללשון יש תפקיד בחיים המנטאליים שלנו והטעויות פשוט מצביעות על סתגלנות שפתית. בעוד שהלשונאים יוצאים נגד טעויות, הבלשנים יאמרו כי אין כאן שגיאה אלא שינוי לשוני. יש לתת על הדעת מה מסתירה העברית ה"תקנית" איזה נורמות,הטיות לטובת איזה קבוצות (עדתית, מגדרית וכו').
כל הכבוד!!!!
כבר חשבתי שאף אחד לא שם לב.
עכשיו אני יושן קצת, אח"כ אני יענה לך !
האמת שגם אני מנחש שעריכה לשונית גרועה הביאה את הציטוט הזה לא כי אני מתעלף מכישורי השפה
של מצביאינו הדגולים, אבל עדיין...
ד"א אני מופתע וכועס ביותר מרשימת הסניגורים המפוארת שקמה לה לכבוד הפדיחה התורנית אצלנו והפעם איש צבא בכיר ומבטיח כדוגמת תא"ל צ'יקו טמיר (תמיר אולי?).
לשון המיווי גם היא נכחדה כמעט לחלוטין.
אני שם לב לזה בעיקר בפרסומות ובאנרים.
ואני חשבתי שרק לי זה מפריע ואני קיצונית מדי.
טוב שאתה קיים, אני כבר לא לבד.
הלוואי שיהיו כל כך הרבה אליטיסטים עד כדי כך שכבר לא נצטרך קשר עם אלו שלא.
שמע מקרה:
בחנות יוקרתית, בהוצאה יוקרתית (ידיעות, כן, כן), אני רואה את הספר:
"הינואיזם".
?????
אני מפלבל בעיני, מוחי מתגלגל כאוגר בגלגלו, ואז אני מבין:
הינדואיזם.
וזה לא בפנים. זה על הכריכה!!!!! באותיות של קידוש לבנה!!!
כריכה קשה, נוצצת.
אבל לקרוא הם לא יודעים.
איזה חפיפניקיות.
וזה "ידיעות". ההוצאה אולי הגדולה בארץ.
כל כך הזדהיתי...
באתרי ההכרויות (לא שאני שם... שמעתי, סיפרו לי...) אני יכולה לפסול בחורים על ימין ועל שמאל על דברים כאלה בדיוק. על מחסור בסימני פיסוק למדתי איכשהו לסלוח, למרות שזה מעצבן אותי. אבל היו"ד הארורה הזאת... לא נשכח ולא נסלח.
ומצד שני, אם אני רואה מישהו שכותב בעברית יפה ו"מפוסקת" - זה ה"טרן און" האולטימטיבי.
מסכים עם כל מלה. מה יהיה?
קראתי לאחרונה ספר המביס את קישון בנוקאאוט מבחינת השגיאות. מסיבות שונות אני מעדיף לא לציין את שמו, אבל ערכה את הספר אושיה תקשורתית ותיקה ומנוסה, ואני תוהה אם היא באמת עברה עליו או רק צירפה את חתימתה.
לגבי צ'יקו תמיר, אני מניח כי זאת טעות של מעריב. גם אם תמיר טעה, עיתונים בדרך כלל מתקנים שגיאות לשון כאלו.
סליחה על האופורטוניזם, אבל גם אני התעצבנתי על תמיר, מסיבה אחרת.
אני מסכים איתך, אבל לא נראה לי שזה המצב פה. קישון עשה דברים כאלה בעבר (הבולט שבהם הוא כנראה "אחד האמשים"), אבל כאן באמת שמדובר בסתם שגיאות של רשלנות, ולא באמירה חדשה ששואפת לפרוץ גבולות ולהיכנס למילון המדובר.
עילגות גם לי לפעמים מציקה, אבבל -
אני חושבת שיש עניין לשפה להשתנות ולהרחיב את גבולותיה, לעיתים קורה שמילים שהינן טעויות מתקבעות והופכות עם הזמן למקובלות ואף תקינות. אני חושבת שהשפה כככל מערכת חייבת לדעת להתגמש על מנת לשמור על חיוניותה.
אכן, גדי - תמונות קשות.
נראה שהפיקוח הלשוני הוסר גם מפרסומות וגם ממנחי הטלוויזיה,
אחרת איך מסבירים עיוותים מאונגלזים כמו "זה מרגיש נפלא", "לנצח את המשחק", "לשרוד את"
ותאונה לשונית שהגיעה זה עתה בפרסומת חדשה שאיבדו בה איזו נמלמה או קרנב "לתאונה קשה".
יאפ, גם אני חברה בקבוצה הזו בפייסבוק. אחת המוצדקות.
חייבת להגיד שיש לי אלרגיה קשה מאוד לשגיאות כתיב ותחביר בכלל, אבל לשגיאה הזו בפרט. מה שלא נתפס זה כמה השגיאה הזו מושרשת בקרב עמנו, אצל כל כך הרבה אנשים. אני משתדלת שלא לתקן כשאני נתקלת בזה, אבל זה בהחלט נחקק אצלי במודעות וגורם לי לתייג את אותו האדם די אוטומטית. קצת נמהר, בהחלט ייתכן, אבל זו השריטה שלי (אחת מיני רבות).
וכן, אני מרגישה חלאה אליטיסטית מצויה כשאני אומרת את זה, אבל זה חתיכת Turn Off בשבילי לשמוע ממישהו אומר "אני יביא לך". קצת פחות חמור מזה אם כי גם די מעצבן - "יש לך מסנגר?" (האם ' הוא באמת מילה גסה?) וזה לפני שציינו אנשים ששכחו סימני פיסוק בסיסיים מהם.