שב בני ונפליג שנית לנבכי  הפנים הסמויות
הכופלות בתהיות 
וחוזרות הוויות מסב לאב לבן
בדיוק רב
***
שהן עוטות שרטוט קו תחתי
המדגיש שכיות חמדה 
ומגיש ידיעה פועה
שהשנויים זעירים ונמדדים במאיות
האחוז
***
ומה שאחוז בעבותות מתווסף
עובי חלופות לתקופות
****
אני מסתת לך  את השוני
בשנים שבפנים
נופלות השאלות ועולים הקולות
תהיות
****
על הבעות התווים
והתשובות החוזרות ועולות
בין אדישות לעירות,
מהירות ומקצב
החיות וההסתרבלות
***
והזמן הזה מה משכיל להזכיר
תחת עץ התות

***
עוד עדות שישבנו כאן
ודיברנו בצל ענן מכביד
ולא היה ברור אם התאנה ממול
תענה במתיקות
או הגפן תשתרג כראוי
או נחש ילחש
על רוח התפוח
ויפתח דיון נוסף אם הגירוש היה קשוח
דיו
או הדיו היה קשוב בנאמנות
לנסיבות רוח הדברים
***
עודנו מסכמים  במסמכים

ומכרסמת  תולעת הזמן

אם באחת לחצות את הנהר
או מתועלת יצמח משפט שלמה נוסף כאן

יחתוך בתוך
החלומות

בבשר המלחמות
***
שמא טוב יהיה לחצות את שתי הגדות
ושתי האמהות יחלצו
שד והחלב יזוב וזבוב גם

אולי ימתיק ריר מריר לדבש

***
אפשר ללכת מסביב כמו נהרות
ולערפל כראוי ואיש לא יבין מה  נופל ביננו כאן
לראות את הגיחון
ולהרחיק עד ארץ כוש
ולשוב קשים ושטוחים ומלוטשים
כמו אבן בדולח ושוהם
הרובצות  במיי הפישון
שמאז ומתמיד היו שם
כהנחת רגל על רגל 
זו על זו בנהנתנות
בבוהק לחילופין מטשטשות
ומתקשקשות

***
אפשר כאן בזה הגן  להניח אבן בוחן
ויסוד שגוי 
מלווה באנחת אכזבה אחת
הפולטת מוסכמה והוויה
המכילה את האמור
המתפתלת עד חדקל
ומקדמת דנא ועד אשור

ולבחון אם יש עוגן

ואם קשור
XXX
אבל אני אומר בפרט לך
זרום לך
כ-מיי  הפרת
ששם לא הוסף בו הכתוב דבר
לתיאור
ולא הניח בו  אבן קשה
למעט שאמר להם פרו ורבו
והם היו פרין ורבין
ורבים על פרת ועל כנען
ובפרט הורגים הייטב זה את זה
***
אפשר מזה הגן והבוסתן
הקטן שכאן
שתקח משל ונמשל
ואם לא אז את הנשל
שהושל

דבר לא יושאל
אם לא תשאל
***
גם אני ישבתי פעם כאן
ושתקתי תחת גן ועץ התות
עטוי הייתי בצווי קדום
ורתום בי היה הדבר
אבל אתה אינך חתום קבע עוד

***
שואל דברים שבינתי
הותירה נפלאים מדעתי
על המתכות השוברות את מהירות המאך
נפלאות שמעולם צל עץ התות לא שמע
ולא גמע תנודות שכאלה הנפלטות מהברות;
מקצבים ומשלבים כפי שאתה כעת
טופף מסביב
אינני מכיר

 ***

בני, כיצד הן פולחות
את האוויר אני יכול להעיד

על עיר ששרה ושרה והתחפרה בפיר
ברוח זרה לתקופה
והיו בה בני אנוש
והקול שבר בה את החומה והקיר
היא כיום שכבה מיממה
צל החמה, אורה וחומה,כפר ואפר
לא יעבור בה ולא יפגוש אתון איש

ולא יגיש ממלכת
חרוכה מתחתית ורק כוח מתיש
בעפר חבוש ומכחיש  ומכחיש

ומתיש המבאיש ריח

שם האצבעות חולפות יחפות
על פניה
בשכבת החול לפעמים הפיח
מטיח את עצמו לדעת ומכריח אפר לעלות
ולתהות

מה הניח מי הכריע את החומה והצריח
***

כאן אני מכיר את מעוף העטלפים
וההדים ללא הגות סדורה
אם תרצה תוכל להביט לעבר עץ התות

לענפים לעטלפים העפים

תלויים הפוכים עודם מעידים
שהשנים חולפות חורשות וזורעות
ימים ושנים באנשים
***
יש להתמקד ברגבים

בגזעים העבותים
***

העטלפים  ישנים
מאז ומתמיד תלויים שהפנים
מפנימים דממה מהאדמה 
כמו חוששים
שלא תברח עם השורשים

שלא תרחש ותרעש בפתאומיות

-אתה מאוכזב שאינני מתרשם
ממתכות מעופפות
***

אני, בני, התוודעתי לכל היותר
למעוף המלאך
דומני שהוא עף במהירות ציפור
או פרפר
השכלתי לא לספר לאיש על כך
איש כפרי  כמוני עדיף שישתוק
וישחוק לרגבים את המראות
בדרכים שהלכתי כבר לא מאמינים
שבשמים עפות כנפיים
שאינן מלאכותיות
***
-לא אינני מכיר את מהירות האור
אני יכול להצהיר לכל היותר
שפעם ראיתי אותו נאכל ונבלע בחור שחור
מאז עודני תוהה על זה המתחזה לעוף
שעכשיו כאן יחלוף
גם זה העוף הוא סוד

כיצד הוא צד את המראות
מתנודות
אומנם לא כמוס ברז צבאי
אלא עף  טבעי
ועל פי כלל שאינו מלאכותי
פעם ראיתי אותו מניק וולדות

אם תתיישב לבסוף  במתכות
שלא  כדרך עוף השמיים
שלו כנפיים רכות

זכור
פעם אביך היה  שם  נקודות עם נוספים
ומקודדים בסמלים
עטו עלינו המתכות המעופפות
אלה שאתה רוצה לתפעל
שמהם אתה מתפעל

רק האל ידע אך הן תולשות זרועות
ולא רואות
נקודות
***
אל נוכח הדביקות שלך במטרות
כל שנותר לי לומר לך אל תשכח את האדמה
את המים והזרמים
 בפרט את העטלפים

את האנשים, את החושים, הלחשים

באחד הימים יראו לך
מבעד לכוונות
קווים אקראיים ואיים זעירים

הנקודות הללו מכילות דמים
אל תשכח
מכל הגבהים אלה סימנים פועמים
זכור את גובה עץ התות
***
לכשתעוף במהירות המאך
תסתכל בנתיבות אל

אולי תראה מלאך
גם אם צבעו אפור זה הוא שאמרתי לך
עף במהירות ציפור
 אם לא הוא זה  פרפר
תסתכל עליו כיצד גומע טל וטיפות אור
מהכפור
ביום כי תשוב אל הכפר
עץ התות ימתין לך שם הוא שמע הכל

הוא מכיר  את  החול

הוא יכול ויטול בעול הימים

יאזין לך  לעוד דור
הוא הידיד שמעולם לא העביר כקיר קול

אני לעתים שמעתיו 
בור סיד, היה לי חבר וסוד
אם תהיה קשוב
הוא ישוב ויהרהר איתך עם בינך
הוא מדבר וער וקשוב כסב לאב ממתין בתור 
לבן לעוד דור
XXX
לאט אתה מפנים את השנים
ואנחנו תוהים על העל והקל מנשרים
ונפתולי הנחש עלי צוקים
התחתיות והשאול והדרכים

עכשיו שאתה ישוב וקשוב והטל יורד
אספר לך שגם אני עם סבך ישבתי כך
עם או בלי משאלות
שהכוכבים היו נדלקים
וכבים אורות הפלורסנט
היינו מדברים מלבד משב -משק עוף השמיים

על נעקדה והמאכלת והאצבע המוריה

להר
ומסכמים מנפש כל חי

את תולדות הציפור תמימי דעים היינו :
כולם נופלים לבסוף
גם הכוכבים  בלי או עם כאבים
שבים חומרים
ממוחזרים

ועל אחת כמה וכמה שבות המתכות
ליסודות
אין כאן סודות צבאיים
עודך שב ואינך מרפה, מספר לי על טכנולוגיה
אותה אינני מכיר

מהיום שבו ספרו וכמתו כרונולוגיה עם מקלות
ואבנים אני הייתי שם נותרתי תקוע כמו עצים
זוכר את החצים
כיצד היו עפים ומצבאים מכרעים
נצחים בהטלת אבן קלע
ומדרדרים סלע

וכל ההמון כקול בלע

באין מנע ,אני עוד זוכר אותם
כמו את  האפוד
והחושן מבית אבי

זה שאהב אותך יותר מכל ספריית  הקדושים
שהיית הילד היחיד שקרע לו דפים
ותלש לו  מסכת אבות לקרעים
כתולש כנפיים של מלאכים
והיית בחיקו ממיס מתוכו חיוכים
היום שנדושים הקשרים
שקושרים האנשים
והנצחים הם רגעים אקראיים
הנבראים מגמחות של שוחות האש
ורעות הפצעים מפרוכת העור והבשרים
והפצעים
והמצח מסמן אות
בנצח ורצח מממעוף האבן
ושתיקת קין בשלף פיפיות
כל שנותר לומר באם תראה באין נדנה
וחרבות מתהפכות אלה תולדות הימים
והתקופות שאני מכיר

***

שלא תכיר
***
אתה מוסיף ומתבל במתכות
החלונות סגרו בי וילונות

אם זה חלומך וחלונך
אומר לך כפי שסבך אמר לי
בנעוריי

שים ליבך
בצאתך ובבואך
דע מאין אתה בא ולאן הולך
אתה עשוי להתנגש בכנפיים
של פרפר או מלאך
במהירות המאך
שלך

-שהארץ הזו אבניה קשות
ובניה קשיי  עורף ואתה אבן
כיתר עיקש וקשה

זכור את שפעת המים
מקדמת עדן עין בעין תראה
מהחרב המתהפכת
ועד אות הקין
וימי אמש, ועד המתכת

אין  חדש תחת השמש
עץ התות ראה הכל
***
למד את חופת המצנח
שתשוב  ותנחת בנפשך ותשיב ותחשוב
שאין האדם נועד להיות עוף

כראשית וסוף הדברים

שומרך עזרי, עד אין קץ
צאתך ובואך בנתיבות
עץ התות יעטור בך חיות  חיים

ואותות

פתיל טלית תכלת ושלום

http://stage.co.il/Stories/537236593