למדני, אלוהי, ברך והתפלל

על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,

על החירות הזאת: לראות, לחוש, לנשם,

לדעת, לייחל, להיכשל. 

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל,

לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,

לבל יהיה עלי יומי הרגל. 

לאה גולדברג 

נראה לי שיר יפה. ומי ששם לב הימים האחרונים ממש יפים. כמו בכל שנה בתקופת בין המייצרים. ומי שלא שם לב, שיקרא את השיר וישים לב. הייתי כותב את השיר הזה בעצמי אם לאה גולדברג לא היתה כותבת אותו לפני כל כך מדויק. הייתי הופך אותו למוטו של החיים שלי. אם רק הייתי מצליח. היא כתבה אותו בין הדיכאונות בגיל 40. פירלנסרים יכולים מאוד להזדהות איתו. בכל מקרה, לפעמים נחמד לקרוא שירה ולקבל השראה.