מצב רוח לגעגוע שעות אחרונות בבית עוד מעט וזה מאחורי אנשים זרים יכבשו את את מבצרי יתנחלו בגני אני עוזבת ובליבי געגוע לא לקירות הלבנים שגם הם מדוכדכים משהו געגוע לרטט הזה שהיה בליבי ונמוג אט אט נספג באדמה בה גדלים העצים ששתלתי נטמע בילדים שגדלו בבת אחת ובום הקסם פג עבר זמנו של ביתי עבר זמן הקסם מה שנשאר זה חיים שקטים קומה שישית מול הים לא מעט. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל עזיבה יש בה איזה
רטט של געגוע
לאוצר הזיכרונות
ומאגר הרגשות
שנקשרו
אבל גם במקום החדש
רקמת רגשות חדשה
תארג ותקשור את הנפש
למקום.