תקשורת, מאת יוסי קרמר.
שאלה.
באיזה טון צריך לדבר ?
תשובה.
כשאנחנו משוחחים, הטון דיבור שלנו משתנה, וזאת בעיקר ובהתאם לרגשות הפנימיים שבנו.
כלומר, טון הדיבור שלנו משתנה, כתוצאה מהרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, יצר מיני, ועוד.
והטון דיבור שלנו משתנה, גם כתוצאה מהרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, ועוד.
כלומר, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, הטונים ועוצמת הדיבור שלנו משתנים בהתאם ובאופן תדיר.
כשהדיבור נעשה באופן אמוציונאלי, הטון דיבור והעוצמה משתנים בהתאם.
כשהדיבור נעשה באופן רגוע, הטון דיבור שלנו אינו משתנה, ולכן הוא רציונאלי, מונוטוני, קבוע.
הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו לטון דיבור שמשתנה בהתאם, כמו כן גם ההתנהגות שלנו משתנה בהתאם לרגש הטוב והרגש הרע שבנו.
באמצעות שמיעה עצמית לקול שנובע מגרוננו, בדרך כלל אפשר לזהות באיזה מצב רגשי אנחנו נמצאים.
כלומר, מה שקורה לנו כשאנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי ומרגישים, הרגשות הפנימיים שבנו משתנים, ההתנהגות שלנו משתנה, הטון בדיבור שלנו משתנה, עוצמת הקול משתנה, המסר משתנה ולרוב הוא לא מובן, כלומר מבולבל, כמו כן אנחנו משתנים.
אבל, כאשר בקולנו אפשר לשמוע טון דיבור שנובע מממצב של רוגע, כלומר ללא אותם הרגשות הפנימיים שציינתי שמשתנים, התנהגותו אינה משתנה, המסר הוא ענייני וברור, ואנחנו לא משתנים.
כאשר אנחנו רגועים זה אומר שאנחנו מחוברים לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ולכן אנחנו לא משתנים מבחינה רגשית, כי אנחנו לא מרגישים, מצב שהוא בריא לגוף הפיזי שלנו.
דיבור ברוגע שנעשה ללא הרגשות הפנימיים שבנו ובאופן מונוטוני, קבוע, כאמצעי תקשורת, שנעשה באופן ענייני להעברת המסר מאפשר את הבהירות, את השפיות, ולכן המסר עובר ונקלט באופן ברור יותר.
ישנם אנשים שמדחיקים את רגשותיהם, אבל גם כשמדחיקים את הרגשות, הרגשות עדיין קיימים בנו, ולכן לא יכולה להיות יציבות, לא בהתנהגות ולא בקול ובטון דיבור.
כיום, הדיבור הוא האמצעי תקשורת בין האנשים, וזאת כדי להעביר מסרים בינינו, שנוכל להבין אחד את השני, וכדי להעביר את המסר באופן הברור והקליט עד כמה שאפשר.
השמעת קול החלה בשלב מסוים בתהליך האבולוציה שלנו, ומטרת השמעת הקול הייתה גם כדי לתקשר וגם לשם הצעקות והשמעתם לשם הפחדת האויב ומפני איום שיתרפו אותנו וסכנה על חיינו, ובכך מניעתו של האיום.
חשוב להבין, שאומנם מאז שהשמענו קולות, פיתחנו אותם ואימצנו אותם לשם התקשורת בין בני מיננו, אך התקשורת שהייתה בינינו עוד מתחילת ההתפתחות שלנו הייתה באמצעות שפת הטלפתיה, וזו השפה האמיתית שלנו, כאמצעי להעברת המסרים שברצוננו להעביר.
כלומר, כיום יש כששת אלפים שפות לערך, שפת הדיבור ממחישה עד כמה אנחנו איננו מחוברים לעצמנו, לזהותנו האמיתית, והמדיה כיום ממחישה זאת.
שפת הטלפתיה, מאפשרת את תקשורת העברת המסרים בינינו באופן המדויק שאפשר, וזו גם השפה היחידה שבה כל בני האנוש יכולים לתקשר ביניהם, כיוון שהמסר מועבר כסרט, דומה לחלום, שאנחנו חולמים בלילה.
לכן, עלינו ללמוד אותה, ולחזור לשפה המקורית שלנו.
שפת הטלפתיה נעשית ללא הגוף הפיזי שלנו, אלא עם התודעה.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו.
התודעה בעת התרחשות תופעת המוות משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת.
הגוף הפיזי הוא רובוט ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
לכן, שפת הטלפתיה מתאפשר תודעתית.
מסקנה:
כאשר אנחנו רגועים, טון הדיבור שלו הוא קבוע ויציב, ולכן המסר מועבר באופן ברור יחסית.
כאשר אנחנו לא רגועים, טון הדיבור שלנו משתנה, ולכן הוא אינו קבוע ויציב, מה שמשתקף בהתנהגותנו הרגשית האמוציונאלית שלנו, מה שלא משקף אצלנו את הרציונאליות וההתייחסות העניינית, ולכן המסר אינו מועבר ונקלט באופן הברור.
סיכום:
כיום, הדיבור הוא אמצעי התקשורת להעברת מסרים באמצעות כששת אלפים שפות לערך.
ככל שהמסר ישודר והוא יהיה ברור, כך המסר ייקלט באופן ברור יותר, ואת זאת ניתן לעשות אך ורק כאשר אנחנו במצב של רוגע, כל ניסיון לשלב רגש בדיבור משנה את ההתנהגות ואת טון הדיבור שלנו, ומשבש את אופן העברת המסר המקורי וקליטתו.
המסר במאמר:
שפת הטלפתיה, היא השפה המקורית המשותפת לנו שאותה אנחנו צריכים ללמוד מחדש, שמאפשרת את התקשורת בין כל בני האנוש בעולם באופן הברור ביותר להעברת המסרים, שברצוננו לשדר ולשתף כדי לתקשר, לדעתי.
 
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג הנוסף שלי   http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני  y_kramer@netvision.net.il
טלפון 048224276.