רבים מחבריי הטובים ביותר ולפעמים גם אני, עסוקים במרץ בשאלה האקוטית: 'איך גורמים למר רון חולדאי, ראש העיר, לסיים את תפקידו בבחירות המתקרבות בתל אביב-יפו?. העלבון הצורב כל כך עקב הריסת אולם אוסישקין, אולם אשר היה עולמנו, מתערבב ברצון הגדול כל כך בשינוי אמיתי לעיר הזאת. אבל לפעמים אנחנו מפספסים את הנקודה החשובה. המהותית. בעצם, הבעיה היא לא חולדאי האיש.  הוא לא זה שצריך להפריע לנו. זו השיטה שהורסת כל חלקה טובה. החולדאיזם. 

החולדאיזם הוא תהליך כלל עולמי עליו יכולים לספר רבים מחברינו בערים אחרות ברחבי העולם. בברצלונה, פאריז ואפילו מילאנו, מתרחש בדיוק אותו הדבר. מחירי השכירות מרקיעים שחקים. ראשי הערים המדוברות ,מדושני העונג, נהנים מתהליך הטרנספר "הטבעי" בו עשירי העולם מגיעים ורוכשים דירות יוקרה במתחמים מבוצרים ושאר התושבים נאלצים להיחנק תחת עול המשכנתא או שכר הדירה ובסופו של דבר גם לעזוב לערים מרוחקות יותר. פריפריה.

 נכון, לפעמים אנחנו משיגים איזה הישג בדמות שביל אופניים חדש. לפעמים ריח הדשא הקצור, שמסתלסל ועולה מפארק חדש ויפה שנבנה בשכונות מסוימות מאוד בעיר, משכר את התושבים וגורם להם לחשוב כי יש להם ממש "איכות חיים". אבל אלו הישגים מינוריים. אלו לא הפתרונות שיובילו לשינוי חברתי מן היסוד. האמת היא, שהניצחונות הקטנים הללו רק "מרדימים" את כולנו והופכים אותנו ליצורים האפאטיים שמשרתים בדיוק את מטרות החולדאיזם. 

 חולדאי, ביושר רב יש לציין, זוכה להתנגדות אישית נרחבת ברחבי תל אביב-יפו. האופי השחצני, היהירות האופיינית כל כך לטייס, שחושב כי הוא יכול לנווט את דרכו בעיר ממרומי הקומה האחרונה במגדל העירייה, מבלי להבין את משמעות החלטותיו על התושבים המופצצים שבקרקע, כל אלו הופכים את חולדאי האיש לדמות נלעגת ורעה. הופכים את האיש לאישיו. אבל האמת המצערת היא שחולדאי האיש הוא רק פיון בחולדאיזם.  הרי אין באמת הבדל אם במשרד ראש העיר ישלוט החולדאיזם, ויסנריזם, רון לונטליזם או כל שיטה אחרת, שבעצם היא אותה שיטה בדיוק.  

הבחירות הקרובות לראשות ומועצת העיר תל אביב-יפו מציעות לתושבי העיר הזדמנות חד פעמית. תמיכה במפלגה ובמועמדת לראשות העיר אשר כל מהותם התנגדות לחולדאיזם. התנגדות לשיטה הקפיטליסטית גלובלית שדורסת את כל מה שנקרה בדרכה, שהופכת אנשים לחסרי כל, חסרי הזדמנויות ובעיקר מחוסרי תקווה. מפלגת דע"ם בראשותה של אסמא אגברייה, המועמדת לראשות עיריית תל אביב, יתמידו בהתנגדות האמיתית הזו. מה שנכון בתל אביב, נכון גם בירושלים, בברצלונה, מילאנו ואפילו ניו-יורק. אל לנו להתפתות לפתרונות אינסטנט שישפרו בצורה קוסמטית את המצב שנוצר בגלל תהליכים גלובליים- חולדאיסטים. אפשר לעשות שינוי מן היסוד. צריך להצביע לדע"ם ואסמא אגברייה.