0
| פתאום נפל לי אסימון, ככה פתאום. בעצם לא סתם ככה, זה קורה בדרך כלל אחרי כאב.
כל חודש זה תוקף אותי מחדש. הרגשות, ההורמונים. הכאב, הבאסה, הכבדות. כל חודש אני סובלת מחדש ואומרת לעצמי למה זה מגיע לי? היא הייתה חייבת להתפתות לנחש ולקחת ביס?! חוסר היכולת הזה להתאפק, טוב זה לפוסט אחר...
זה מדהים חשבתי. לכמה ימים, פעם בחודש הכל מעצבן, כואב ומעיק. כבד כזה שלא בא לעשות כלום. Down (נשמע יותר טוב באנגלית)
ואז, זה שוב עובר ושוכחים שהיה. שבוע חדש מתחיל, הקלילות חוזרת, הריצות ההסתובבויות, האנרגיות, הhigh . מי בכלל זוכר את הבאסה של השבוע הקודם. במבט לאחור זה עבר, נגמר, העתיד נראה ורוד, האנרגיות טובות, הכל זורם.
שוב, עובר עוד חודש, איך לא הייתי מוכנה, איך שכחתי, לא מתרגלים לזה.
זה מדהים כמה הגוף והנפש שכנים. רק ככל שמתבגרים נעשים יותר מודעים. יותר מרגישים. יותר רגישים.
ככה זה. אלו החיים.
לגברים שמרגישים מקופחים זה מאוד פשוט, תהפכו את זה לסקס. כמו בחיים, פעם בחודש, לכמה ימים רצופים אתם לא מקבלים ואז זה חוזר ואתם נרגעים
------ מוקדש למחזור החודשי שלי. |