אתה רוצה אתר שישרת את המטרה שלך?

שהעיצוב ישקף את השפה שלך מול המשתמשים, שהפיתוח יהיה חכם ומתאים לכל הפלטפורמות, שהאתר יהיה אפקטיבי ויעביר נכון את המסר, שיהיה נוח ושימושי ושפשוט שיהיה נכון. נכון?

אז מה אתה עושה? אתה משקיע במחקר מקדים, בעיצוב חכם, באפיון נכון של ממשקי המשתמש ושל חווית הגלישה ולא חוסך שקל בפיתוח, הכל בשביל להעביר את המסר שלך בצורה הטובה ביותר.

רגע, לא שכחת משהו?
איך ייתכן שאבן הבסיס של רשת האינטרנט – המילה הכתובה, מאבדת לגמרי את חשיבותה בתהליך הכל כך חשוב הזה? העיצוב אולי מדבר בדיוק בשפה שהמשתמש שלך צריך לשמוע, אבל מה קורה עם הטקסטים אצלך באתר? האם גם הם כתובים בצורה המתאימה למשתמשים?

נפריד בין שני סוגי טקסטים:

הראשון, שמות נכונים של עמודים, נושאי תפריט, כיתוב על כפתורים, כותרות לקטגוריות ולתתי הקטגוריות - ובעצם כל מה שנחשב לתיוג. סוג זה הוא באחריות המאפיין וייסגר עוד בתהליך האפיון. למרות שהנושא הזה מאוד מעניין לא עליו אנחנו מדברים הפעם (אבל רצוי שתקראו את הפוסט חבקו אותם במילים של ענבל).

השני, הטקסט השיווקי וכל שאר המידע שמופיע באתר. ועל הסוג הזה בדיוק אני רוצה שנדבר.
כאשר מאפיינים אתר, הרבה פעמים אנחנו מכינים את השטח לקראת טקסטים שעדיין אין לנו (ונמצא בסל האחריות של הלקוח). אנחנו מאפיינים אובייקטים מסוימים ונותנים להם עדיפות על פני אחרים לפי הקונספט שגיבשנו. בשלב העיצוב המעצב דואג לתת במה ראויה לכל אותם חלקים שבחרנו להבליט בשלב האפיון. אבל מה קורה אם מנהל התוכן שהיה אמור להזין את אותם התכנים לאותם חלקים חשובים לא עושה את עבודתו נאמנה? במצב כזה נקבל אזורים מאוד מובלטים אך ללא כל טקסט מתאים שיתמוך בהבלטה הזאת.

מאוד קל לכתוב טקסטים שימלאו את אותם המקומות הריקים שיש לנו באתר החדש, זה משהו אחר לגמרי לכתוב טקסט שישרת את המטרה שלך וידבר בשפה אחת עם העיצוב והאפיון, לא רק לאותם חלקים שיווקים באתר אלא גם לעמודי התוכן הפנימיים. במצב האידיאלי צריך לשלב כותב מקצועי (קופירייטר) כבר בשלבים הראשונים של תהליך האפיון והעיצוב כדי ליצור שפה ויזואלית נכונה, בנוסף - שילוב של כותב מקצועי בשלבים מוקדמים יכולה לפתור בעיות רבות בהמשך הדרך, מבעיות אדריכלות ועד סוג המידע שנרצה להציף.

נחדד את העניין עם דוגמא:
באתר humanized (כן עוד הפעם האתר הזה, אני לא אנוח עד שכולכם תשתמשו במוצר שלהם) עשו עבודת קופי מעולה, הטקסטים כתובים לעניין, השפה פשוטה ומכוונת לפעולה ויש דגשים בנקודות המתאימות, נראה שמי שחיבר את התכנים ידע לאיזה קהל הוא מכוון .
כמובן שהחוויה הטובה היא לא תוצר בלעדי של איש הקופירייטינג, היא תוצר של עיצוב נכון, חלוקה נכונה של תכנים, מיתוג טוב וקופירייטינג. החיבור בין המרכיבים האלה הוא מה שהופך את הגלישה באתר humanized לחוויה מעולה.

צריך לשים לב שלא כל איש קופירייטינג יכול לכתוב לאינטרנט, הוא צריך להבין את המדיום ואת היכולות שלו כדי לכתוב נכון. לכתיבה באינטרנט חוקים משלה, היא לא דומה למדיום הפרינט, יש לה יכולות שאין לעיתון או מגזין. הדוגמה הפשוטה ביותר היא שבמאמר טקסט און ליין ניתן לבצע קישורים מידיים (לינקים) מה שאי אפשר לעשות בעיתון. צריך לשים לב שהטקסט ברשת צריך לעיתים להתמודד עם מצבים שעד כה הוא לא נתקל בהם, הוא צריך להסביר התנהגות חדשה, לפנות בצורה הנכונה לקהל בעל התנהגות שונה ולתמוך במדיומים שעד עכשיו לא היה לו קשר איתם, דוגמת סרטונים בגוף הכתבה. איש קופירייט אינטרנטי טוב יודע להעביר את הרעיון שלך למשתמש על ידי שימוש בשפה המתאימה למדיום.

גם אם אין לפרויקט תקציב לכותב מקצועי זה לא סוף העולם. אתם בתור מנהלי האתר יכולים לשים לב לטקסטים שלכם ולבדוק אם הם כתובים בצורה שמשרתת את המטרות של האתר (אותן מטרות שהגדרתם בתחילת הדרך ובתהליך האפיון, זוכרים?) זה אגב יכול להיות אחד המקומות שבהם כל המחקר שעשיתם מראש משתלם.

הרבה פעמים אני נתקל באתר שנראה כי הושקעה בו המון עבודה הן באפיון והן בעיצוב ובפיתוח אך מה שווה כל העבודה הזאת אם מנהל האתר מעלה טקסטים נבובים שלא מדברים אליי? צריך לזכור שכשהאתר מספק חוויה טובה מבחינת האפיון והעיצוב יש איזשהי הבטחה לגבי איכות המידע שבו, כאשר ההבטחה הזאת לא ממומשת אני בתור משתמש לא מסופק מהאתר ואפילו מאוכזב. זה לא חשוב כמה העמוד יתנהג בצורה חכמה או יעוצב בצורה נעימה אם הטקסטים שבו לא יעניינו אותי או ידברו אלי בשפה הנכונה. במקרה כזה אני אעבור הלאה וכנראה שלא אחזור.

ליצור שפה אחידה לאתר היא יותר מלגרום למילים להתאים לתמונות ולגרפיקה. השפה הזאת עוזרת ליצירת דיאלוג ברור ביניכם ובין המשתמשים שלכם. צריך לזכור שחווית משתמש טובה משקפת את הצורה שבה המשתמש מושפע מהאתר- והכלי המרכזי שמשפיע עליו תמיד יישאר המילה הכתובה (לפחות לשנים הקרובות…).

באינטרנט אנחנו קוראים, מצ'טטים, מגיבים ומתייגים, בקיצור, מילים רבותי – מילים.

הרעיון הגיע מהמאמר של Bronwyn Jones באתר A List Apart ומנסיון כואב.

*המאמר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך הוא מתייחס לשני המינים.