היא יושבת לה בשרותים עכשיו וצועקת בקול ובשירה-

 " כל הכבוד לאבא ,

כל הכבוד לאבא... "

ואני אין לי שמץ של מושג במה זכיתי לעידוד הנפלא הזה ,

-בגן כבר אורזים את השנה ובאוספי אותה היום מהגן קיבלתי שקית עם ציור ותמונה שלה

שהייתה על המגירה כל השנה ,

" היי תראה זו אושר " היא צעקה לי כשזיהתה את התמונה ביוצאינו מהגן ,

"אושר ?  אני לא מכיר אותה "

" בטח שאתה מכיר , היא הבת שלך , אושר , נו ...... "

" לא יודע מי זו "

" מה אתה לא יודע זו אני אושר הבת שלך ושל נרקיס ושל סבתא שלי "

" והיא מכירה אותי ? " שאלתי  

" כן אתה שלומי , תסתכל " היא מראה לי את התמונה ומצביעה על הראש הקטן שמחייך ממנה ,

" זו האהבה שלך "

"נכון ", נכנעתי

כנגד טיעון כזה אין לי מה להגיד