כלבי עבודה בעיניים 1 כלבי התקפה וכלבי הגנה. כלבים נגד פושעים, כלבים נגד מחבלים. כלבים לשמירה אישית, להתקפה מרחבית, להגנה התקפית. כלבים נגד טילים, כלבים נגד פילים…די די, מאסנו בסיפורים, כבר עייפנו מן הבלוף. כאדם מן השורה, אם תחזה במו עיניך בכלב מסתער על אדם אשר לצורך הגנתו חבוש בגדי מגן, אתה, ככל הנראה, תתרשם מאוד. "זהו אימון" יאמרו לך. "זה האויב". הכלב כתלמיד. הכלב יתנפל על הדמות, על איש הסמרטוטים, יאחז בו בכוח, יינשך ויטלטל את ראשו מצד לצד, ישאג ויחרחר כאילו הוא נלחם. ברגע הראשון תבהל עד עמקי נשמתך. ידמה לך שהאיש נטרף לנגד עיניך. כשתראה שכולם מסביב מחייכים, תרגע. "מזל שהאיש מוגן" תאמר מיד לעצמך. לאחר שהקרב יסתיים, להפתעתך, יאמרו לך שאתה רשאי לנגוע בכלב שזה עתה כמעט חיסל את איש הסמרטוטים המסכן, שזה בכלל לא מסוכן. "למעשה", יגידו לך, "זהו כלב משפחתי אשר מאוד אוהב ילדים". אתה תהסס אולם לבסוף, תיגע בו ותלטפו ותיווכח שהוא אכן נחמד. כשלא תבין כיצד משנה הכלב את פרצופו, יחייכו אליך, יניחו יד על כתפך ויסבירו לך שהעניין פה הוא מילה סודית. "ההתנפלות האכזרית אשר ראית זה עתה, התרחשה משום שהמילה הסודית נלחשה באוזנו של הכלב", ששש...יגידו. בשלב זה תהיה כבר מהופנט לחלוטין. הכלב ייראה בעיניך אמין כמו יחידה מובחרת ומאמנו ידמה בעיניך כאילו הופיע מתוך מנורתו של אלדין. פתאום אפילו הכלב השובב שלך, זה שעוד משתין בביתו, ייראה לך כמכונת מלחמה אפשרית. הגיע יומם של אויביך. מילה סודית אחת ומיד הוא רץ לחסלם זה אחר זה. האומנם? אכן, זה היה סדר ההתרחשויות. הכלב שאותו ראית הוא אכן כלב נחמד שפניו חביבות אשר השתנה לפתע והפך אכזרי. יתכן גם שהושמעה מילה כלשהי בטרם התהפכו פניו. אף על פי כן, היתכן שזהו טריק? מין "הוקוס פוקוס" כזה? היתכן שאינך שואל את שצריך לשאול? אתה לבדך הרי, כמוך כילד מול קוסם. משום שאתה מצפה אתה ממקד מבטך היכן שלא תוכל ללמוד מאומה. מסיחים את דעתך, מטעים ומבלבלים ובסוף, מרשימים. הרי כדי להפליג בדמיונות אינך זקוק ליותר מכך. ראשית, לא סיפרו את האמת על היחסים בין הכלב לאיש הסמרטוטים. לא אמרו שהכלב מכירו היטב ובעיקר מכיר את לבושו. איש לא הסביר לך שהכלב שבו אתה מתבונן, עסוק עכשיו בפעילות שאף שהיא דומה למלחמה, היא כלל לא כזו. כאדם מן השורה, אינך מביא בחשבון ואינך נותן משקל ראוי למשחק המלחמה המובנה עמוק במושגי הכלבים. לא ציינו שהכל פה משחק ולא מלחמה, כפי שנוצר רושם. לא גילו שעל אף המילה הסודית, האות לתחילת המשחק הוא הופעת דמותו של איש הסמרטוטים, לא המילה הסודית ולא שום לחישה אחרת. לא סיפרו שהעניין פה הוא בגד המגן וכלל לא האיש בתוכו. בהתאם לכך, אין לך שום מושג שבגד המגן והסיטואציה המוכרת כולה הם התנאים להתרחשות. בנוסף, לא סיפרו כלום על תנועותיו של איש הסמרטוטים. לא אמרו שבגד המגן, לעתים קרובות אינו מגרה דיו את הכלב. שאיש הסמרטוטים מוסיף ומגרה את הכלב, שהוא מעודד ומושך אותו בתנועות מאוד מסוימות כדי שהאירוע לא רק יראה כאילו הוא קרב אלא גם יהווה גירוי לכלב המשועמם שאינו שש למשחק. שהסמרטוטן בתנועותיו מבטיח לכלב משחק סוער, עוד כשיש ביניהם מרחק. לא הדגישו שאם אין איש סמרטוטים אין משחק. לא הכריזו שהמשחק הוא רק משחק. אין מאומה רע במשחקים אולם כשסיפרו לך שזה כלב התקפה, הגנה, אבטחה, נשק לעת צרה, השתמשו בדמיונותיך להטעותך. הילכו עליך קסם. הכינו סלט ואתה בלעת. הכלב כתלמיד. למעשה, את הסיפור הזה בולעים רבים מאוד. המדובר באחד הבלופים הגדולים של עולם הכלבנות. השמוש באנשי סמרטוטים אשר מגינים מגושמים על זרועותיהם, מקובל בכל מקום בעולם. זו השיטה. ישנם אף הבונים את פרנסתם מהבלוף הזה. אגב, ישנה אפשרות גם לסימולציה אחרת. היא אכן אינה משחק אולם אינה מקובלת אלא בצבא. בגד המגן אינו שיטת האימון היחידה המקובלת עבור תרגול כלב התקפה. אנשי מקצוע אשר מתיימרים לאימון אמיתי משתמשים בזמם על פיו של הכלב ובביום אויב בלתי מוגן. אכן, זהו מבחן ריאלי הרבה יותר, אולם מעטים מאוד הכלבים, אם בכלל, שמסוגלים לצאת למלחמה ללא גירוי ואף ללא הסיפוק המצופה מהטלטול והנשיכה. כדי להפוך את האירוע לאימון רלוונטי יש להתגבר גם על מראהו האופייני של איש הסמרטוטים וגם על התנהגותו המגרה והמזהה. אם לא הרי שזה משחק בלבד. כל שנותר למאלפי הכלבים להוסיף לויכוח בשלב זה הוא את העובדה שאדם מותקף מגיב בתנועות אשר גורמות גירוי לכלב, גירוי אשר דומה לגירוי שיוצר איש הסמרטוטים בתנועותיו. ההסתמכות על תנועותיו ההיסטריות של האויב ועל עצם זיהויו והבדלתו מאחרים הופכת את האימון לפאתטי. אומנם ישנם כלבים רבים אשר הופכים תוקפנים כשזר קרב לביתם, ואכן ישנם גם שמתנהגים כך כשזר מתקרב לאדונם. ישנם גם בודדים אשר עלולים לנשוך באמת. אלו הן נטיות גנטיות. אם ברשותך אחד כזה, אתה אכן מוגן. עם זאת, אינך זקוק לאימון סמרטוטים ואל תבנה על מילה סודית. שלוט בכלב, השגח עליו והרחיקו מבני אדם שמא תסתבך. מנגד, אם ברשותך כלב ממוצע, כלב רגיל, בידך ללמדו את משחק המלחמה. "כאילו" מלחמה. למעשה, עליך לתרגלו בלבד משום שהוא מכיר את המשחק מתוך בטנו. המדובר במשחק של כלבים. משחק שכיח הקיים בטבעיות בכל כלב. משחק זה אינו כולל בשום מקרה נשיכות באמת ואין זה יתכן שיהפוך לפתע למלחמה ממש. זהו מישור רגשי שונה לגמרי. מי מאתנו המגדלים, לא נתקל בכלב האוחז בפיו אובייקט רך כלשהו, ומטלטל את ראשו מצד לצד. ביכולתך להבין את עומק הבלוף דווקא כאשר ברשותך כלב, מאותם בודדים אשר להם פוטנציאל לנשוך באמת. הכלב שלך לא ילמד היטב את המשחק, לא ימצא בו סיפוק ולא יהנה ממנו. הוא יסלוד מבגד המגן, לא יתפקד כנדרש ואילופו יכשל. ועוד מבט על המשחק, גם הוא מאחורי גבו של הקוסם. נאמר שבבעלותך כלב מתורגל היטב. אם אתה עצמך תתחפש לאיש סמרטוטים, סתם כך, תחבוש את המגן על זרועך, תרוץ ותטלטל זרועותיך כמו איש סמרטוטים מנוסה, תגלה שכלבך שלך נלחם בך ללא משוא פנים. משתובב ומשתעשע בהנאה גלויה. תהיה מי שתהיה, יהיה כלבך אלוף האלופים. כאשר האמור בכלב מתורגל, יהיה הוא מתורגל ככל שיהיה, מלבד יתרונות פסיכולוגיים מסויימים, אין הוא בנוי לשמש אותך להגנתך. את דברי אני טוען לאחר שלושים שנים כמאלף כלבים, מתוכם כמעט עשרים גם כמאמן כלבי התקפה. שנים תפקדתי כאיש סמרטוטים או כלוחש המילה הסודית. פעם כך ופעם כך. בצבא ובמסגרות נוספות. אלפים נלחמו איתי "בכאילו", ואלפים אחרים נשלחו על ידי למלחמה. הקשיבו הקשיבו, שמעו כולם ודעו: בידי מאמני הכלבים אין שום אפשרות לדמות מלחמה עם כלב, שלא תתפס בעיניו כמשחק. שום מאמן ושום כלב, שום סמרטוט ושום מקום בעולם. זוהי אשליה של קהל הצופים ולעיתים גם של המאמנים עצמם. כל שניתן להשיג הוא כלב שכמה כמיהה גדולה לבגד המגן, לסמרטוטים. כלב שמשחק בנשיכות "כאילו", שמפעיל את דמיונם של אנשים מן השורה, שחולמים והוזים שהם חוזים בחלומם. אגב, השימוש בכלבי תקיפה בצבאות ובמשטרות ברחבי העולם אינו מהווה הוכחה למאומה. ראשית, כלבים במסגרות אלה נבחרים בסלקציה נוקשה וקפדנית מבין רבים אחרים על סמך תכונותיהם המיוחדות מאוד. שנית, עבודתם, בשום מקרה, אינה להתנפל, לנשוך ולטלטל בני אדם. כך או כך, אין בשום מקום טעם לאימוני סמרטוטים. הכלב כתלמיד נשיכות כלבים אפשריות בכלבים נשכנים בלבד כלומר, בחלק קטן מהכלבים. רוב הכלבים לא ינשכו בני אדם לעולם ולא ניתן ללמדם לנהוג כך. האפשרות לנשוך אדם, מבחינתם, חסומה גנטית! עבורי לא עוד. די לי מהבלוף, נמאס לי מהקסם, לא יפה לעבוד בעיניים. העת להתפכח. לקבל את הכלב בלי להזות שהוא נועד להציל, ובלי להדביק לו כוונות כאלה. די, די כבר עם תסביך "הכלבים המצילים". מעכשיו, סתם כך לאהוב. ואתה, אם תזדקק באחד הימים להצלה, חלילה, התקשר מיד 100. |