יש לילות שהנפש סוערת והחלומות טרופים.

התעוררתי קצר נשימה בתקווה לכוס מים קרירים.

ישבתי בשמחה עצובה מול המחשב בתקווה למצוא את פיסת השינה שהלכה לאיבוד.

בעוד אני צופה בסדרה עקרות בית מחורמנות משועממות

אני קולט בזווית העין גוף שחור מהיר קטן חולף בריצת אמוק מתחת למקרר.

אמאלה צעקתי

היא לא ענתה

זה בטח עכברון קטן מניאק או לחילופין ג'וק ספורטיבי.

שמתי לב שאני לא נועל נעליים.

בדילוג נואש דרך שולחן הסלון הגעתי לנעלי האומץ, בלעדי הנעלים אני ערום ועריה

ותש כוחי אל מול החרג'וק האמיץ שוויק.

הקרוקס ישר מילאו אותי ביטחון איתן

פתחתי את הדלת ופספסתי לחתוליאדה שאני מגדל בגינה.

פיזרתי חתיכות גבינה צהובה סביב המקרר

וכל הגורים השובבים חגגו.

לפתע אני שומע קנאנק ורואה את החתולונת הקטנה מחזיקה חרג'וק

שילוב בלתי אפשרי של ג'וק מגודל עם רגלי לטאה

יש לי תחושה שיש שיקוץ שנולד בין ג'וק חרמן ללטאה איטית.

החתולה כירסמה את המציאה בעונג רב.

חלצתי את נעלי האומץ ושבתי לחיפוש השינה.