בנות, 06:00 בבוקר, טרמינל 3.

המשימות מתחילות כבר בשדה התעופה.

צוותנו ל-12  צוותים של 3-4 בנות, כל צוות בג'יפ.

משימות אתם תוהים...אז ככה...כל יום צוות אחר אחראי על משימה שונה.

למשל, משימת תרבות..כן, גם תרבות יש במסע מלכת המדבר.

משימת צ'ופר...כן, לפנק את שאר הבנות בצ'ופר קטן.

משימת קפה....הפסקת קפה עם עוגית ליד, מלכות או לא מלכות ?

DJ ,בל נשכח, לפרוק את האדרנלין.

כמובן כמובן, איך אפשר בלי צוות תורן, זה שמשכים את  המחנה עם  אור ראשון

זה הצוות שטורח על ארוחת הבוקר וגם הצהריים, זה הצוות שאחראי על קיפול ואריזת המאהל

 לקראת הטיסה חזרה.

יש לכן מעתה שבועיים, זמן להכין/לקנות ולהצטייד.

מגיעות על "מדים", אין ג'ינסים או כל בגד אחר, רק הבגדים שאתן מקבלות כאן.

שדרוגים לא מתקבלים, לא גזירת שרוולים, לא פתיחת מחשוף, לא גזירה לחולצת בטן

גם לא גזירת המכנסיים לשבע שמיניות.

גדול...החלפנה בינכן.

חוצמ'זה ממש לא נורא אם הבגדים טיפ'לה גדולים, נהפוך הוא, אפילו נוח יותר.

חחחח...הפליז שקיבלתי מגיע לבירכים והכתפיים למרפקים...והיא, טיפ'לה  אמרה....חחחח..

נא התייחסותכן ברצינות לנושא הקוררר ,היא המשיכה והרעימה בקולה.

האחרונות שחזרו מהמסע נכנסו לאוהל לישון כך :

גטקס תרמי,חולצה תרמית,סווטצ'ר ופליז מעל, גרביים תרמיות עליהן זוג נוסף, צעיף וכובע גרב גם

והדובונית הזו בתוך שק שינה שמתאים למינוס 15 מעלות, מכורבלת בכירבולית פליז וגם שקיות מחממות.

מקלחות..יהיו בבוש..אפילו אם יהיו 2 ל-50 בנות...נתקלח.

רק שכחנו לשאול, האם המים הזורמים חמים הם או קרים.

אז חברה, תגידו, לא טירונות ? ככה באמצע החיים, 7 לילות באוהל ל-4

בגובה 1700 מ' בארץ הקאווזולו נטאל, שם חורף כעת וקררררררררררר.

אני, ראשי מיד קודח, איך אתמודד עם הקור, שהרי אני אישה של קיץ.

כאן הדמיון מיד נכנס לפעולה...אצלול לתוך שק  השינה ופשוט אדמיין את החום הגדול שהשארתי מאחור

את השמש היוקדת, את אגלי הזיעה המעקצצים בגבי ואז יתפשט החום בגופי, ובא לציון גואל, ואני לחלומותי אצלול.

מצפה בכיליון עיניים, לחויה המרתקת, חויה שמחזירה אותי 3-4 שנים לאחור

אז, חבריי יעידו עלי, הייתי חית שטח.

היו שצחקו עלי, אז, ואמרו...מכרי את הבית, את לא צריכה אותו, גם כך את לנה באהל בשטח

כל סופ"ש  וכל חג.

בעוד שבועיים, אני מתעופפת....לחויה של פעם בחיים !

.