הגיגים...
פוסטים פופולאריים
-
מצחיק עד דמעות
21/10/08 | 979 צפיות
-
הכל יחסי - חומר למחשבה
29/7/08 | 1914 צפיות
-
שנה טובה
29/9/08 | 915 צפיות
-
האם פרק ב' יכול להיות שונה ???
26/6/08 | 1745 צפיות
פוסטים אחרונים
- מצחיק עד דמעות 21/10/08
- שנה טובה 29/9/08
- הכל יחסי - חומר למחשבה 29/7/08
- האם פרק ב' יכול להיות שונה ??? 26/6/08
הכל יחסי - חומר למחשבה
רציתי לשתף אתכם בצפייה בסרט שראיתי ברשת אשר מעורר מחשבה לגבי יחסי כוחות- חזק /חלש, גזענות, שנאה, תקווה, אופטימיות מול פסימיות. האם יש סיכוי לפתרון באזורינו או שמא לנצח נאכל חרב ? אשמח לקרוא את תגובותיכם. http://www.youtube.com/watch?v=RpjHSiQLPmA |
תגובות אחרונות
-
אקזיסטנציאליסטית
בתגובה על me
-
סום.
בתגובה על מצחיק עד דמעות
-
מיקה א.
בתגובה על אני היפית בגיל 5
-
אני מיכל
בתגובה על הכל יחסי - חומר למחשבה
-
purecoco
בתגובה על האם פרק ב' יכול להיות שונה ???
-
ג' ג'
בתגובה על שנה טובה
תגובות (57)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סרט חזק ועוצמתי .עשוי מעולה, אגב השתתף וזכה בפסטיבלים רבים בעולם. אם הדבר היה תלוי בנו בני האדם שרוצים לחיות לאהוב ולגדל ילדים בשקט ,לצערי את השינאה מזינים גורמים שניבנים מהדם, כן גם פוליטיקאים, יצרני כלי נשק וגנרלים בצבא. בזה עסקו שניים מסרטיו הדוקומנטרים של מייקל מור.
תודה שהבאת את הסרט.
יש לי בעיה עם הרמקולים אז לא יודעת אם פספסתי משהוא...
אבל לפי דעתי הסוף היה צפוי.
אולי מפני שאני לא נולדתי כאן בארץ...
ורי אינטרסטינג..
למרות ששבת עם שמש זורחת וטמפרטורות נעימות לעונה, קשה לי להיות אופטימית ועם מבט אחורה להיסטוריה של העולם, חושבת שאכן, לנצח נחייה על החרב
הסרט מציג בעיה ..אין ספק
אבל מה הקשר שלו אלינו?
האם אנחנו גלוחי הראש ?
הסרט בהחלט מגמתי
והיום כשהמוסלמים כובשים לאט את ערי אירופה
ניתן יהיה לצפות לגלים של גזענות.
באותה מידה הייתי רוצה לראות סרט
של בחור עם כיפה
שנקלע לקרון של מוסלמים באירופה..
או בארץ אחרת.
ולשאלה הלנצח תאכל חרב
התשובה היא פשוטה..אם רק נביט ונלמד את ההיסטוריה העולמית...
התשובה לצערנו היא כן.
ולסיום הערה והארה קטנה
המשפט " הלנצח תאכל חרב" שיש בה שימוש כה נרחב
היתה כאשר נערי שאול ונערי דוד הרגו זה את זה
בברכה שבגבעון ...
וכוונתה האם כך תמשיך מלחמת האחים?
כדאי לדעת...
מעולה.
תודה שהבאת סרט מעורר מחשבה זה.
לאחרונה גרתי ביפו בבית משותף ששליש בו יהודים, שליש ערבים ושליש סינים.
היה כייף לקום בבוקר לריח הנרגילה שחדר לבית מהשכנים מלמטה (סינים).
ברוח דומה ומאותו "אזור" ב-YuoTube להלן קישור לסרט ישראלי אחר
http://www.youtube.com/watch?v=TYIxBRA5qjA&feature=related
סרט מעולה שממחיש את שידוע כבר מזמן:
השונאים הכי גדולים ישתפו פעולה מול אויב משותף,
אולם אין זה הופך אותם לאוהבים.
אין לנו מריבה עם הערבים באשר הם ולכן כאשר מנתקים אותנו מהסכסוך המקומי אין בעיה לשתף פעולה. אבל פה בארץ המלחמה היא לא רק על האדמה אלא גם מלחמת דת וככזו אין בה מקום לפשרות. או שאנחנו צודקים או שהם. ואנחנו צודקים.
תודה לך. ואני טוענת שלא רק בצד הערבי קיים אינטרס לשימור הסכסוך
יש פתרון ויש עתיד אופטימי. הצרה היא שזה ייקח הרבה מאוד זמן....
הערבים ה"עמך" טוענים שהפוליטיקאים הם אלו שיוצרים את הבעיות ואילו ל"עמך" אין שום בעיה עם יהודים באופן כללי...
על מנת להבין את הימשכותו של הסכסוך יש להבין את הדינמיקה במדינות ערב. מי שמבין את הפוליטיקה במדינות ערב המובילות יבין מדוע זה אינטרס שלהם להמשיך במאבק (רמז: קשור ביציבות השילטונית שלהם קרי הדיקטטורה)...
אט אט טוחנים גלגלי הצדק והעולם הערבי מתקרב יותר ויותר לקראת השלום...
יותר ויותר פובליציסטים ערבים כותבים בגנות הטרור ובעד זכות העם היהודי למולדת. למרות שקולם חלוש הרי שזאת לבדה התקדמות רבה.....
יותר ויותר מנהיגים ערביים קוראים ליהודי ערב לחזור ל"מולדתם" (וגם זה אמנם מתוך אינטרס אך גם זה לא היה עד לפני כמה שנים)....
הסרט מבחינה קולנועית עשוי מאוד טוב...
תודה לך דלית על תגובתך.
לגבי הפסימיות - הביטי בתגובות. כל אחד לקח את לכיוון תפיסת העולם שלו. ניתן לראות בסרט סימנים לאופטימיות וניתן בדבבד לראות בו - אין מוצא. זה מה שיפה בסרט. הוא מעלה שאלות ותהיות ונראה שאין תשובה אחת חותכת, בדומה למצב שלנו כאן.
סרט נורא עצוב בעיניי
המציאות האכזרית שאנו חיים בה
ונחייה עוד הרבה שנים
לא נראה שיש פיתרון
*
ולמה לדעתך ? האם קיבלו רגליים קרות או שמא לא באמת התכוונו לפתור את הסכסוך מלכתחילה ?לצערי לא כי אין לנו מנהיגים
חזקים וגם כשהיו לנו הם ברגע האמת
כשלו.
אז למעשה, לפי דבריך, לא ניתן במציאות של היום להגיע לפתרון ממשי ?
אפשר להגיע לפתרון באזורנו זה לא תלוי במנהיגים שלנו
כי אין לנו מנהיגים .במי זה תלוי. בנו באזרחים שחיים פה
עם נתאחד כולנו כמו שעמים אחרים כמו ועשו מעשה כדי
לשנות את המציאות שהם חיים.זה יהיה אפשרי אבל אני
יודע שזה לא מציאותי במדינה שלנו שנותנת אמון כל פעם
מחדש בפוליטקאים שסרחו וכשלו .ככה נמשיך לחיות כל
אחד ידאג לאינטרסים של עצמו והמציאות שלנו לא
תשתנה.
קשה לא לחשוב על הכתום בסרט באוגוסט אלפים ושמונה,
כמעט כל מדינה בלטית קומוניסטית פרודת ברית המועצות , מפולין ועד לגוש קטיף,
התעוזה, החוצפה, האישונים השחורים עם האימה, צבועים בכתום
גם אם נחליף תיקים עוד מאה פעם, עדין המסילה לדו קיום תישאר שחורה ומקבילה, כי בין שני תחנות במקרה הזה עוברים יותר מקו אחד.
ולך כוכב צהוב על זכות ההארה
עצוב לראות איך אנחנו עדיין מופעלים על פחד.......
יש אנטישמיות בעולם המערבי,ואנטישמיות זה כנגד כל העמים השמים......אם ההבנה הזאת הייתה יותר ברורה,יכולנו
להשכיל ללמוד לחיות יחד, בסוף הסרט כל אחד קיבל את ה"תיק"שלו. התקוה יכלה להיות במקום שכל אחד מנסה לשאת את התיק של השני.
אני כן מאמינה בכל ליבי שיש תקוה!צריך ללמוד להתקרב באמת.......
לשאלתך האם יש סיכוי? התשובה שלי היא כן.
ובו בזמן מוכנה לחתום בשמונה העתקים שלא בימינו אנו.
כוכב. יעל
סרט חזק.
אין ספק.
מבחינתי מראה שככל שהאויב המשותף מסוכן
כך תהינה הזדמנויות לקואליציות מוזרות יותר.
חומר למחשבה.
כל עוד הויכוח הוא דתי ,אין לו פתרון
אם זה טוען שלי וגם השני ..... ואף צד לא מוכן לסגת מעמדותיו ולהתפשר
כי הרי בדת אין פשרה ....
אז כדאי שנהיה חזקים
כי לנצח נאכל חרב ...
בני אדם מופעלים על ידי אותם קודים בעולם כולו.
לפנינו שני קודים שכולם מכירים.
האחד- קוד האחווה והגזע- אחד מהקודים המשפיעים ביותר שיש- אנחנו, החברים המלוכדים ואלה אשר כמונו, לא נרשה לזר להתערבב בנו. כל הדתות בעולם שואבות את כוחן מקוד ביולוגי אנושי זה.
השני- קוד החשק לעזור לחלש- קוד שעומד בקונפליקט לקוד האחווה והגזע- הצורך לרחם והיכולת לחוש במקומו של אחר.
*
אכן - עם כל הכאב על כל חלל - עצימותו של הסכסוך עם שכנינו בעשורים הקודמים היתה נמוכה ביחס לגלי ההרג ששטפו את אירופה ושבעקבותיהם - לאחר עשרות שנים באו השלום והאיחוד האירופי.
כיום העולם חזר למלחמת דתות תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר.
אגב - המלחמות הן אשר הובילו תמיד גלים חדשים של טכנולוגיה.
היכרות אישית עם הצד השני יש בה משהו.
לצערי, ברמה הלאומית אינני אופטימי.
סרט קשה ומצמרר המראה את התמכרות החייל לפקודה
הקטלנית, אפילו "בגובה העיניים" אין אמונה ואין תפילה, רק שנאה אוטומטית היישר לגומחות המתים באגרטלים ריקים, צהוב בפנים וצהוב בלב העקר.
ברגע מסויים ניחשתי את הםוף הקטלני, ידעתי כי שני הצדדים התמכרו לשינאה.*
רון, אם שמת לב - בסוף, למרות התובנות אודות המשותף ביניהם, עדיין עומדים היהודי והערבי על שתי גדות נפרדות, זה מול זה.
כאשר הוסר האיום, הם חוזרים לדפוסים הישנים והמוכרים של הניכור.
תודה לך
סרט קשה ומצמרר המראה את התמכרות החייל לפקודה
הקטלנית, אפילו "בגובה העיניים" אין אמונה ואין תפילה, רק שנאה אוטומטית היישר לגומחות המתים באגרטלים ריקים, צהוב בפנים וצהוב בלב העקר.
ברגע מסויים ניחשתי את הםוף הקטלני, ידעתי כי שני הצדדים התמכרו לשינאה.*
וחזרתי עם כוכב ירוק מנצנץ
כן אבל אולי אם הבעיה שלנו תיפתר יהיה כאן טוב לשעה ושהבעיות יעברו קצת למקום אחר.
It's only fair.
נמאס לחיות על פתח הר הגעש . (פראפראזה על דני ליטני)
תודה לך.
רוני הי
תודה על תגובתך. על אף שהיא פסימית היא אכן משקפת את מה שקורה כאן היום. ישנה הנצחה של הסכסוך ע"י שני הצדדים, כנראה בגלל שזה משרת אינטרסים כלשהם של אנשים כלשהם תחת שמי הים התיכון. עצוב אבל מציאותי.
תודה לך
שנון אה ? זה מהצד העמוק שלך או מהצד הסגול?סרט חזק.
האם הוא נותן אופטימיות? העולם מסתובב כבר כל כך הרבה זמן בצורה הזו. אם בעיה אחת תיפתר בעיה אחרת תצוץ.
לנצח נוכל חרב...
ותמיד יהיו מילחמות ומתחים...
ותמיד יהיו מחרחרי ריב ומדון.
ותמיד תהיה קינאה, וחידלון,
ותמיד
ותמיד
טבע האדם ...
אני ממש מנסה לחשוב על הקונפליקט
אבל אז בא איזה מישהו עם דחפור
וקוטע לי את החוט...
אכן אכן
תודה על ההתיחסות.
יום נפלא לך אפור הזקן.
חזרתי שוב אל תגובתך ו......שים לב שבכל זאת סיימת בנימה אופטימית.
מודה לך גיא.
תודה לך ליאבנר - לכבוד הוא לי.
הסרט אמור לעורר אותנו לחשוב. אני חושבת שזה למעשה תפקידם של סרטים, להאיר לנו את הקיים באור אחר, חדש. הוא תולש אותנו מהביצה הקטנה שלנו ומעביר את הסצנריו האיזורי לתחום הגלובאלי, או אז ההסתכלות היא אחרת.
רוצה לומר- יש לנו יותר במשותף מאשר אנו חושבים, אז אולי שווה לעשות משהו בנידון ?
אני חושבת שהוא עשוי באופן עוצמתי כשלא ניתן להתעלם מן המסר הטמון בחובו.
תודה יקירה על תגובתך.
יקירה
ראיתי בעבר
כל כך משקף את המציאות לצערי
תודה לך
מאהבה
סרט עוצמתי מאד !
הכל עניין של פרופוציה הא?
תודה רבה שהבאת את הסרט.
אבנר
חומר למחשבה
מה מראה הסרט הזה בעצם?
שכאשר היהודי והערבי בנפרד, מאויימים על ידי משהו גדול מהם, הם יתאחדו.
באותה מידה יכלו להראות במקום ניאונאצים, כמות של טרוריסטים ערבים.
לא רוצה להיראות פסימית, אך נכון לעכשיו, ההרגשה שלי היא שאם נשרוד כאן, בטוח נאכל עוד חרב, רובים, פיגועים, טילים ועוד כל מיני...
שלך,
איריתה
כיכבתי כי עשוי נחמד.
עוד קצת חומר לביטול העומק של הסיפור שהוא מעניין ושווה מאוד כוכב בלי קשר מבחינתי. *
זה קצת סרט מוזר ... וחסר משמעות לכאורה כיוון שהאויב של האויב שלך הוא לא בהכרך חברך.
נניח שיש אותה סטואציה ... אם לדוגמא היה 5 טרוריסטים ערבים ,נאצי מוחצן ויהודי.
אז אולי הנאצי יהיה פחות גזען בסוף הסרט (אלא אם כן שם רגל ליהודי ליפול אצל חבורת הטרורסטים) ?
מה שבטוח שזה היה יוצא סרט משעמם מאוד אם נניח שיש אותה סטואציה ... אם לדוגמא 5 חילי צה"ל חמושים , נאצי וערבי.
הכי טוב אם היה שם שייח,רב,וחבורת כמרים .... או תסדרו אתם את הרוב אצל הצד הנראת בעיניכם וחשבו מי היה מרגיש הכי הרבה בסיכון מבחינת כל סטואציה.
גם לי זה הזכיר את שרשרת המזון, את כל דאלים גבר, את עולם הפרא. מסתבר שבבני האדם יש אלמנטים חייתיים זה כלפי זה.
נראה כמו שרשרת המזון - מזעזע כמה שנאה וכמה השרדות.
בהחלט חומר למחשבה !
בימוי מצויין ושימוש מעולה בכרמלית
אותי אישית זה העיף ישר לזכרון מימי מנהטן
לחוויה האישית שלי בסאבווי ...
לגביי הרעיון האם יש תקווה לעתיד ?
לא ממש נראה לי מציאותי כי "אויב משותף"
פה במזרח התיכון לא ממש יכול לצוץ שאנחנו מוקפים במדינות ערביות
אבל אולי בכל זאת משהו מהרעיון יכול לחלחל ...
האם הוא נותן פתח לאופטימיות כלשהי ?
סרט מאוד מעניין