02:06 ולמי אכפת כמה שניות. שמעתי את המחברת וידעתי שזה בא. קודם הוא רושם, מוחק, מעלה מזיז. דפוק, עושה קופי פייסט על מחברת. פחחח.אחרי שהוא מתעלל במחברת אצלי הוא גומר. המחברת זה רק המשחק המקדים. אבל אני? כל הזין.
עכשיו הוא בא אליי, יופי, מתחיל גם לגעת....קמתי, בחוסר חשק אני חייבת לציין, יאללה, נעלה את הטפט הכבד שלך ואת אלף האייקונים שאתה לא משתמש בהם - תמשיך לשים זין על ה- desktop wizard.
כן, מה עכשיו? מצגת? וורד? אולי אקסל? אולי תתחיל עם צייר? הא מאמי? ראבק! למה דווקא outlook? אתה יודע מה אני צריכה כדי להרים את זה??? זהו קמתי! מי יכול על ה- outlook אני שואלת? אולי אני אהיה פחות צינית ורעה? שנתקע כדי לעשות כיבוי והדלקה?
זין עם הלפטופ הזה! עוד פעם נתקע?
נדלקתי. קצות אצבעותיו מתרוצצות על גבי, הרעיון נשטף אל תוך ה-PPT דרך מקשי המקלדת, אני שם, שותפה מלאה ליצירה שלנו. תחילה הוא מעמיד את השלד. המטרות האובייקטיביות, עולם התוכן, חללית האם (התצורה המרכזית של עולם התוכן). משם הוא ממשיך לצבוע ולהעמיק את העולם החדש שלנו (כןןןןןן שלנו!) באמצעות פעילויות משנה, נקודות מגע נוספות (מחוץ לרשת ובתוך הרשת)
תרגיעי,
נרגעתי, אוקיי... הבנתי, עולם התכן שלנו הוא פנטזיית נעורים (OC, השמינייה, מייקל לואיס) איך אנחנו ניצור את עולם התוכן הזה אלדד? הרי במיני סייטים זה לא יעזור? טוב אני שותקת.... מכאן אני כבר לא יכולה להמשיך. בנקודה הזו אני נעצרת, רק אני, אלדד והלקוח שותפים לכל התוכנית.
אני אוהבת את ההתחלה, היא אופטימית, מלאה ביצירה. אני מוצאת את עצמי ערה עד השעות הקטנות של הלילה. עוזרת לחבר בין אלפי הקצוות של התוכניות הגדולות. הנה המחירים, הספקים, הצעות המחיר, הסקיצות, ההמחשות, לוחות הזמנים והגאנטים. כולם מסודרים בתיקייה עם שם קוד מחכים לפרוץ החוצה לעולם האמיתי. את כל המרכיבים אנחנו מקשטים כמו כלה בליל כלולות או במקרה שלנו ליום המצגת.
אנחנו מגיעים 30 דקות לפני הזמן, הוא נשאר רגוע, מחכה לאות כדי לטרוף את הקהל. השקף הראשון כבר מוקרן על המסך, שקף מעוצב, עם כותרת טיזרית. כבר בקליק הראשון כמו תמיד תעלה פתיחה דרמטית "כי חשוב לתפוס את הקהל כבר ברגע הראשון" כמו שהוא אומר לצוות שלו כל הזמן. משקף לשקף אני רואה את הקהל שבוי בידיים שלו, מרותק, הוא מציג בפניהם case study, המחשות עתידיות של הפרויקט, סרטי וידיאו עוד רגע הם שוברים את הכוס וצועקים "מזל טוב!"
המצגת מסתיימת, הם תמיד מבקשים הצעת מחיר ומסמך מפורט (שכבר מוכנים בתיק...)אח"כ הם מבקשים איזה שבוע לעכל.... מה קרה שבוע? מה אתם מעכלים קרנף? כעבור שבוע של עיכול אני פותחת הודעה חדשה המיועדת לצוות של הפרויקט:
"שלום חברים,בשל שיקולים כאלה ואחרים הלקוח מעדיף להשקיע את הכסף בדברים יותר מסורתיים (באנרים מיני סייטים) פנימית בעניין זה תקבע בהמשך היום למתן בריף וחלוקת מטלות. כמו תמיד הפגנתם עבודה של מקצוענים. אל תשכחו שפריצת דרך תמיד תלוו בשריטות וחתכים, זה המחיר שמשלמים כדי לפרוץ את הדרך. אני מאמין בדרך שלנו ובכם בקרוב נצליח לממש את החזון נמשותף שלנו. שוב תודה, אלדד." |