אתמול הלכתי למסיבה של החבר'ה שציינתי בפוסט  "פעם ראשונה..."

כל שנה הם עושים מסיבה, הפקה מצויינת.

הוזמנתי. האחד שבזמנו סיפר לי מה האחרים חושבים, שנשאר ידיד שלי בא יום לפני המסיבה וביקש שאני אבוא.

הגעתי מאוחר, 11+ ואומנם היה נחמד להגיע כשהמסיבה כבר חיה ופועמת אבל היה חיסרון רציני:

כולם היו כבר מאוד מאוד שיכורים. לא היה לי סיכוי להדביק את הפער.

יותר מזה, לא היה לי חשק.

באתי וכולם מאוד שמחו שהגעתי וגם אמרו לי. חלק אמרו הרבה פעמים.

עדיין לא היה לי נעים לראות ולהיות באותו אזור עם השלושה האחרים.

לא היה לי מצב רוח מסיבתי.

האמת שגיליתי בשנה האחרונה שאין לי מצב רוח מסיבתי אלא אם זה חתונה של מישהו/י קרוב.

אבל מסיבות ככה סתם...פשוט כבר לא בא. עוד פעם מרגישה כמו שידיד שלי אמר לי אתמול

 "יש לך מבט של i'm too old for this shit"

תיאור מצויין של המרגש.

זה לאו דוקא דבר שלילי.

צריך לגדול באיזשהו שלב.

מקוה שבתאילנד, לפחות בפול מון (full moon) יהיה לי כח וחשק לרקוד ולהשתגע...