מחלומי אלייך צוהר נפתח והוטח חלוני, שזכרתי אותך כך זוהר שהנץ מרגע ישן באת קדמונית כל כך פתאומית והשעה הייתה בדעתי כמלפנים תוהה באותה תיירת אלמונית שהשלג נפל על גגות העיר המפלסות לא נראו יוצאות משתרשרות ברחובות בעיר הזו אין מחסנים ולא ציוד כבד יש להודות הארץ הזו חמומת חום שהלבן כאן אינו נותר יותר מיום שאם שועטות כאן שרשראות וחורקות המתכות זה סימן למלחמות שצפת ענייה ואינה בריסל שצריכים לשוב לחלומות בהם הלכנו דמויות ששם במורד העיר מעורסלת עוד בבואתך זכרונך המת וזכרוני חי כאן להזכירך על ערב קר שישבנו על אבן את אמרת שצפת קדושה כמו נשיקה תמיד התיירים ראו יותר מילידי העיר דברים שרואות העיניים הבאות מבריסל לא ראיתי מכאן כיליד צפת בלילה ידעתי מלבד אמונתך בקדושה שאת גם אישה על כל הכללים שאינך מחזיקה ספר תהילים באדיקות בלבד שהערב ירד הבנתי ששיר השירים אינו פיוטי בלבד שהיית איתי בעור ובגידים שבלילות הקרים הבערנו גזרים באח שהטל ירד וידענו שהבוקר עלה עמדנו בשקט החורש והדממה היית אישה קדומה תעלומה ונותרת חידה יחידה שלא פענחתי משלושה את מעוף הנשר ראינו מעל הר מירון בלי כל קשר לפשר הקשר טבע הדברים היה את הנחש בנקיק מצוק כיצד גלש למערות הקדושות וחומק בנדושות שאנחנו זרמנו מים על אבנים קשות זוהרים בהולכנו ועל מה לא שאלנו בנקיקים בין ירח לצאת החמה מעיינות מפכים היו לנו הדרכים עכשיו הזמן והכאן העלה ודמה דמותך שנית כפי שהיית בפעם האחרונה, לפני עשור שנים הנחתי לך את הפרחים, למנוחה שלמה היה חשוב שמישהו יזכור אותך בכל שנה מכל האנשים אבל המרחק הזה בין צפת לבית העלמין היהודי בבריסל פוסל כל יכולת התמדה מאפשר לכל היותר פעם בעשור שנים לבחון את קור האבנים המונחות ואת המנוחות אם שלמות ופעם בשנה אם לא שוכחים לשלוח בשירות שליחים בינלאומי חרציות כאלה שצומחות בחממות ישראל מהונדסות הנשלחות ונמכרות בבורסות הפרחים גם בזו הפורחת בבריסל הסמוכה לבית העלמין אני זוכר אותן אחרות מהשדות של צפת למרגלות היערות היו קטנות שאותן אספת צהובות ועגולות שהשחלת על מחט וחוט עשית מחרוזות כמארץ הילדים של הוואי לפני שארזת עכשיו אני זוכר אותך על כאביי אולי בגלל שהאביב עוד מעט יבוא לצפת אולי בגלל שלא שלחתי שנתיים צמחים חיים, ששכחתי שיניחו בפקודתי אנשים רחוקים פרחים הודות לכרטיס בינלאומי של אשראי אולי בגלל שהלב נקף עליי ומעט חף רחק רחף בין כך וכך בליל הנדודים באת אליי נקרע חלומי לעבר ארץ נכר בכר חלומי בזוכרי שעודך קדומה וראשונית היית שנפתח חלוני משבר דודים ואין עוד אחת על מורדות צפת והרריה המבדדים בנפשי מקדדים שזכרונותיי שועטים שישבנו שם ובכינו על שובך לבריסל ורוחות השקט אספו בנו לקט זמנים בתוך סל שלא נשכח שנגינו ככינורות בעצי הערבות ובסבך מה ישורר שכך עוד הומות הרוחות בין צפת לבריסל הזמן המערסל הפרחים שלחתי, טריים הם ולחים שכך אזכירך |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילותיך יפות
המון כאב ויופי של עיר ו או ארץ..
מעריצה את המעין שאינו דומם אף לרגע.
את המילה והצבע
ואת הכבוד
מירה
מדהים...
אהבתי מאד
שיר יפה ונוגה..
אהבתי..
הזכרון החי בלב
והגעגועים.
נפלא.
בשירך הכל תקוע בטווח הראייה והשמיעה
הכל שורק בטווך הזמן כמו יללה צפוייה
והעיר הקסומה צפת ורחובותיה ונופיה
והיא האהובה, חוזרות אליך כמו פורחות ומתחדשות,
ובין שיבולי קומת אישה אהובה,זיכרה הופך יסורים ופיוט
חלום וזיכרון , חותכים את הלב בשתיקה ואנחה.
נעים להתרפק על זיכרונות,
גם של מישהוא אחר...
זורם הכתוב כאילו בזרם התודעה,
כמנהג הכותב, בלי פסיק או נקודה...
אבל אפשר גם ככה להנות.
רמי
אני זוכר אותן אחרות
מהשדות של צפת למרגלות היערות
היו קטנות שאותן אספת צהובות ועגולות
שהשחלת על מחט וחוט עשית מחרוזות
אהבתי את הזכרונות האלה
ובעיקר את יופיה של צפת
לאור זכרונותיך
אפרת
הפרחים שלחתי, טריים הם ולחים
שכך אזכירך
מקסים!
תודה על השיתוף באהבה בתאורי הנוף
באהבת הארץ שלך
ובאהובה שלך.
תודה
עם כל הצער והכאב
הבאת בשירה נוגעת ומתנגנת
קשר של אהבה חובקת ארצות.
כל כך יפה
כל כך נוגה.
תודה.
באהבה
עופרה
נוגע ללב כאבך לאהבה הקדמונית שנפטרה
וכמה קשה הגישור על מרחק זה ,במיוחד באהבה .
מה שחוית איתה היה יקר ונכון לזמנו
ואם היא זכתה לאהבתך סביר להניח שהייתה מיוחדת
יהי זיכרה ברוך
כוכב לאהבות יישנות ,ולאהבות חדשות
חברתך איריס .
אדם קדם יקר
כך בעודי עוד כאן...דקה לפני יציאה לדרכי
גם הדפסתי כדי לקרוא במכונית...
שכן מסיעים אותי:) ואוכל לקרוא ולהעמיק
מקריאה ראשונה אהבתי את שירך
כל מילה נוגעת
בחיי - ביקרתי רק פעם אחת בצפת..ונשביתי מהיופי
------
זכרונך המת וזכרוני חי כאן
להזכירך
על ערב קר שישבנו על אבן
את אמרת שצפת קדושה
כמו נשיקה
תמיד התיירים ראו יותר מילידי העיר
דברים שרואות העיניים הבאות מבריסל
לא ראיתי מכאן כיליד צפת
--------
אינני מזהה אותך ידידי,
אך כמי שנולד וגר בצפת עד הגיוס,
התוכן שיצרת נגע מאד לליבי.
אולי מתוך געגוע עמוק לזכרונות ילדות
אולי מתוך עצם מגוריי בארופה.
אולי באופן כולל...
ממני אליך*