כבר התאהבתי בה בעבר. אפילו פעמיים. פעם אחת זה היה רציני ממש.
אז, חשבתי שהיא לא בשבילי. התחלנו לבלות יחד, לטייל. אבל בדומה למנוי חדר כושר ממוצע - גם זה נגמר כמעט בהתלהבות בה זה התחיל... והאהבה נקטעה לפני שממש תפסה.

ניסיתי גם אחרות. שלא תחשבו שלא. עוד אהבות. שונות. חלקן זמניות, חלקן ארוכות.
גם שם היתה התלהבות ראשונית, תכניות לעתיד, שאיפות. השקעתי. קניתי בגדים יפים, פניתי זמן, הוצאתי עליה כסף.
וכרגיל, שלא לומר, כצפוי - זה דעך לאט לאט עד שנגמר. לעיתים בעצב ובאכזבה  - אך גם בהרגשת השלמה. השלמה עם המציאות.
לא סיפוק. הלוואי שהיה נמשך! הלוואי שהייתי מתמיד! הלוואי והייתי משקיע ולא מוותר. וכתמיד - זה לא היא - זה אני...