הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
מה שאני רוצה
אני רוצה לפרוץ את הגבולות שהצבתי לעצמי אני רוצה להשתחרר מעקרונות המוסר שיצרתי לי אני רוצה לתת דרור למאווים שלי, לתשוקות שלי אני רוצה לחיות את חיי כפי שאני מוצאת לנכון.
לאחרונה אני מוצאת את עצמי מתלבטת בשאלת העצמאות שלי. עד כמה אני באמת חופשיה. האם העצמאות שלי, החיים שבניתי לעצמי הם סוג של חופש או אולי כלא. בשנותי הצעירות הייתי תחת המסגרת של הורי, האם השתחררתי.
אימי היא גורם משפיע. קשר מסובך יש לנו, משופע באהבה, משופע באי הבנות. היא רואה את החיים במסגרות. אני תמיד מנסה לפרוץ את הגבולות.
למרות מרדנותי, בסופו של יום אני תמיד מרגישה שאני רוצה להיות ילדה טובה. אמי אולי לא מבינה את זה לא רואה את זה, היא חשה תמיד בקוצי המרידה שלי. אני נעה על הגבול של בין ריצוי האחר לריצוי העצמי. איפה הגבול הזה. איפה באמת עובר הקו החמקמק הזה.
איפה בין השאיפות והחלומות שלי, למשפטים הנוקבים והחדים שלה עובר הגבול. לפעמים אני מרגישה שהיא תמיד צודקת. לפעמים אני מרגישה שהיא תמיד טועה. שהיא לא מבינה אותי. המאבק שלי, הפנימי, הוא לא רק איתה, הוא גם עם עצמי ועם החברה. נדמה שמאז ומעולם אני ועקרונות החברה לא הסתדרנו. משהו שם לא תמיד עובד.
רוצה להיות אני. האם המחיר של להיות עצמי גבוה מהמחיר שאני משלמת היום?
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
התחבר לי מאוד למשו ישן שלי:
http://stage.co.il/Stories/371373
מעניין אותי לדעת מה תחשבי על זה - אשמח אם תגיבי.
את כותבת מהבטן, וחזק. נהנה לקרוא אותך
תודה
לפני איזה חצי שנה, לכבוד יום הנישואים של ההורים שלי, הלכנו להופעה של חווה אלברשטיין. בשלושת השירים הראשונים הייתי קצת סקפטי, אחר-כך התאהבתי, כשהגיע השיר הזה חשבתי שזה אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו לי השנה.
אני אחסוך ממך את משנתי בנושא, לא כי היא לא חשובה,
פשוט כי היא ארוכה.
אבל נראה לי שפשוט צריך לחשוב - בשביל מי את חיה? מישהו אחר לא יכול לחיות אותך (אם את מבינה למה אני מתכוונת),
ולכן את האחראית היחידה על האושר שלך.
כשדברים אצלך יתיישבו ותהיה הלימה בין החלקים,
אחרים פשוט יקבלו את זה.
מאחלת לך הלימה.
שלום קוני
המחיר כך נראה לי הוא בלהיות לא אני
להיות אני ולאהוב - זה רווח נקי.
השיר של חווה מתמזג עם המלים שלך.
צ'וני ....
החיים הם תהליך, הרי את יודעת ..
בתור ילדים אנחנו עוברים חוויות שונות, ההורים משפיעים, תבניות, מוסכמות חברתיות ... זה לא תמיד פשוט.
... מאתגר להיות את ולדבוק בזה, לדעת שאת נכונה לך, שזה מה שטוב לך ..
על אף הזמן הקצר שאנו מכירות נראה לי כי את יודעת מי את ולאן את הולכת,
אני מהצד מאמינה בך,
:)
הילה
תודה לכל המגיבים והמככבים,
הנושא עדיין בהתהוות
תהליך...
מג''ב בכוננות.
הכתיבה שלך, אותנטית להפליא.
לקרוא אותך זה בעבורי, עונג צרוף.
היי נאמנה לגרעין שלך.
כל השאר יסתדר מאליו.
אחזור עם כוכב כשיתחדש לי המלאי.
עמנואל
נגעת בדיוק בנקודה
לאמא יש משמעות מאד גדולה לשחרור שלנו!!
לא נעים לי לספר ומקווה שאמא שלך תהיה בריאה עוד המון שנים
ומספרת זאת כדי שתביני שעכשיו זה זמנך להשתחרר ולא לחכות
ביום שאמא שלי נפטרה החלטתי שאני מתגרשת!
ואני זוקפת זאת לזכותה עם כל הצער
מאחלת לך ולאמך שנים ארוכות של בריאות ואושר
אבל החיים קצרים ולכן תשחררי עכשיו
ותהני מאמך כל זמן שהיא חיה
אם התשובה שלי קשה מידי עבורך אשמח אם תמחקי אותה
אבל הכוכב הוא בשבילך!!
הי choni.
אני מוצאת את עצמי, מפעם לפעם, מגלגלת בראשי את אותה השאלה, ושוב ושוב מגיעה לאותה החלטה/תשובה - החיים האלה שלנו קצרים מכדי שנבזבז אותם בניסיון לרצות אחרים או בניסיון להכנס לתוך תבניות נורמטיביות שיצקו אחרים. כל אחד ודרכו בדרכו. כמובן כל עוד לא נעשית פגיעה באחר...
ערב מקסים לך
מאיה