הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
BDSM WTF
הזדמן לי ללכת למסיבת BDSM. רוב הקהל שם מבוגר, הנשים שמנות, הגברים גם הם. נשים לבושות כקריקטורה של אישה, בבגדים שחורים צמודים כביכול סקסיים שמפלי השומן נוזלים מהן.
אני רואה זוג הוא קשור אליה בשרשרת ברזל הולך אחריה על ארבע, מלקק את הרפש שנדבק לנעליה. אני רואה בחורה נשענת אל הקיר, ומישהו מצליף בה.
החוויה קשה לי, היא לא מגרה אותי, היא גורמת לי לתחושת קבס. אני לא מבינה. האם הם משוחררים ממסוכמות או כבולים לפחדים שלהם, לחוסר הביטחון שלהם.
השולטות - כל שאני רואה הן נשים דחויות מצליפות בגברים, מענישות אותם על שנים של דחיות. על שנים של השפלה.
השולטים - אני רואה נשים מושפלות, אולי משחזרות חויה אחרת, גברים מכים בהן, האם הם חווים כך שיכרון כח? הם נראים לי לא גברים. אין זה משנה כמה חזק הוא מכה, אין זה משנה כמה הוא משפיל הם נראים לי עצובים. הם נראים לי חלשים.
כולם שם כמו מחפשים את התשובה במקום שבו הגאולה לא נמצאת.
All I saw was misery.
כל אישה רוצה להיות מלכה, אבל בעיני כל זה אינו יכול להתממש בכוח, בענישה, בהשפלה
(אין פה ביקורת על קהילת הBDSM, אלא רק החוויה האישית שלי) |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז רגע...את לא היטלר? מוזר...הייתי בטוח ש....
ואם זה נראה לך רב מעללים....חכי שתראי את המופע סאדו שלי....
לכל הקופצים על רגל אחת
ולכל הקופצים על שתיים
וגם לאלה הקופצים במוט...
וגם לקופצים בראש
תודה על שהארתם את עיני על כך שהנני בחורה לא נאורה, גזענית חלילה,
הפוסלת במחי כמה שורות שמתי מעט טורחים לקרוא אוכלוסיות שלמות מעל פני האדמה
ממש כאילו הייתי אייכמן או רחמנא ליצלן היטלר...
וחילזון יקר שלי,
כמה נעים שאתה כל פעם נחלץ לעזרתי
בסוף אעניק לך את התואר "אביר רב מעללים, רב כבודו, סר חילזון"
צודק לגמרי!
זו לא פעם ראשונה שהיא עושה את זה, והגיע הזמן להעמיד אותה במקום גם בנושאים אחרים.
מה לגבי קהילת הקופצים בחבל, המכורים לטטריס והשולטים בחמש אבנים למשל?
לא חשבת פעם אולי במקרה האבנים שבהם הם עשו שימוש כשחזית בהם בפעולה היו משאריות אספלט ולא מגרניט משובח מצפון המדינה? ככה להעמיד באור מגוחך קהילה שלמה של זורקי ותופסי אבנים רק כי להפקה נגמר התקציב בדיוק כשהגיעו לסעיף של האבנים?
ומה לגבי הקופצים בחבל? הא? יצא לך פעם לעצור ולהבין כמה משאבים צריך להשקיע כדי להגיע למצב בו שרירי הירכיים יכולים לעמוד בעומס הבלתי יתואר של שרשת דילוגים וקפיצות כאשר ברקע מוזיקת ראפ כושית, את החבל מסובבת אשונטה מהברונקס וכל שניה איזו ביג מאמא עשויה להצטרף אליך לתוך החבל ולקפוץ לצידך כשכל מה שיש לך בראש זה רחמים על האדמה ועל החיישנים הססמולוגים במדגסקר?
ואני לא רוצה בכלל להתחיל לדבר על המכורים לטטריס, שמבלים את כל היום בעבודה, בשירותים ובדרך הביתה בפקקים, כי ימח שמו חולדאי עדיין לא סיימו לשפץ את אבן גבירול, כשהם מנסים לסדר בראש צורות ככה שיצליחו לסגור שורה, ואת שופטת אותם לרעה על פי זכרון ילדות ישן נושן עם נינטנדו ספציפי עם כמות זכרון ספציפי וכמות צבעים במסך מאוד מאווווווווווווווד ספציפית?
היית פעם בקייטנת נוער שוחר מדע ופיתה עם חומוס?
את הולכת להתקבע במחשבתך על אותה אוכלוסיה רק לפי המלפפון החמוץ שחצי מהם זרקו לפח?
ואני קופץ על רגל אחת כי אני צריך את השניה בשביל לפתוח את הדלת אחרי שאני חוזר מהסופר עם כ''כ הרבה שקיות.
הגיע הזמן שאנשים ידעו לקרוא את הדברים כמות שהם.
שיבינו שמה שכתבת כאן היה מכוון באופן ספציפי כנגד אוכלוסיה שלמה, ללא יוצאים מן הכלל, כל מסיבותיה באשר הם לאורך ההיסטוריה וכל מחשבה שעוברת להם בראש.
אם מישהו איכשהו במקרה קיבל בטעות לגמרי וללא כל סיבה נראת לעין את הרושם שהטקסט הנ''ל נכתב על אירוע נקודתי עם אנשים נקודתיים ועל החוויה האישית שלך לגביו...
פףףףףףףףף.... לא נותר לי אלא לומר לו שהגיע הזמן לפקוח את העיניים, ולדעת לקרוא טקסט כמו שצריך מבלי לקחת אותו באופן אישי מדי.
השורה הכי נאורה פה היא זו של nama-stay:
"איש בטעמו יחיה"...
סבבה שרשמת שמדובר בחוויה אישית.
אבל האם את מבינה מה זה אומר?
לקחת בחשבון מה עובר לחברי קהילת ה BDSM השונים בראש כשהם בבית? בעבודה? ברחוב?
לקחת בחשבון שלהסיק משהו על קהילה שלמה זה כמו להסיק על עולם הרווקים-רווקות מביקור במועדון רועש בנמל תל אביב?
פלח אוכלוסיה קטן, במקום ספציפי, בחוויה מאוווווווד ספציפית..
ו- כן, רוב מי שהולך למסיבת BDSM או או אקסהיביציונית, או אחד שנהנה להביט בהם.... (ואז לשפוט??)
לא יכול להתאפק מלשאול: היית פעם במצעד הגאווה?
מה התרשמותך מהקהילה הזו בהתבסס על אותה חוויה?
בקצרה:
זה שלא התחברת לחוויה, סבבה.
אבל תמיד טוב להשאיר חרך צר של הגדרה שאולי לא הכל רע ולא הכל פאתטי, ולא כוווולם טיפשים ...
לפעמים אני קופץ על רגל אחת לא כי השניה כואבת, פשוט כי לקפוץ על רגל אחת זה כיף
נשמע כמו מסיבה אומללה וגרועה.
אולי זה הכל?
אני חושבת שבסופו של דבר מה שמעניין אותי
זה בעיקר למה הגבתי בצורה כל כך קשה.
למה חזרתי באנרגיות כל כך קשות משם.
זו ביקורת בהחלט מתוך חוויתך האישית. לגיטימי מאד.
:)
אני דווקא הייתי בכמה מסיבות יותר ..... מרנינות
והאם משתמע מדבריך שלאנשים שמנים אין זכות לממש את עצמם (בכל הקשור למין)?
לא יודע - אדם שמן גורם לי פחות בחילה מאנורקטית עם לבוש פרווקטיבי שמציגה את מחמדיה לכל עבר סתם כך ביום רגיל...
הכול בעיניי המתבונן.
לא תמיד ניתן להסביר רגש וכמיהה.
חשקים ותשוקות מועברים בעוצמות שונות, בטעמים מגוונים
ועל טעם ו... כולנו כבר יודעיו : )
פנטזיות מתממשות לפעמים גם בדרכים "מוזרות"
יש דברים שעדיף להשאיר לא פתורים
מניעים וסיבות לא תמיד חשובים.
אני רואה שלא תזיק חוויה מתקנת ;)הכול בעיניי המתבונןלא תמיד ניתן להסביר רגש וכמיהה חשקים ותשוקות מועברים בעוצמות שונות, בטעמים מגווניםועל טעם ו... כולנו כבר יודעים : )פנטזיות מתממשות לפעמים גם בדרכים "מוזרות"יש דברים שעדיף להשאיר לא פתוריםמניעים וסיבות לא תמיד חשובים אני רואה שלא תזיק חוויה מתקנת ;)
יאפ.
אני איתך סיסטר.
בעצם: איש בטעמו יחיה.
איש איש וטעמו.
מפחיד ועצוב
כוכב על פנטום האופרה
באמת אומללות.
כלואים בהצגת תיאטרון פתטית אינסופית.
לגמרי, כן.
זה בדיוק היה ככה.
חזרתי הביתה בתחושות קשות.
נואשת לחום אנושי.
ראית את העצב בעינים.
ראית את האפס מתגלם בדמות אדם.
ראית ילדים שלא זכו לחיבוק אוהב.
ראית את הפשע האנושי שלא ידע מהי אהבה.