כותרות TheMarker >
    ';
    0

    סברה ושתילה Disk on Key.

    240 תגובות   יום שישי , 1/8/08, 15:23

    חזרתי כבר ביוני מטוקיו, פיזית לפחות, התערוכות שאצרתי שם זכו להצלחה, הספר נמכר מצויין. לתערוכה שאצרתי ביפו הגיעו למעלה מ- 50,000 מבקרים, עברתי לגור עם אהובת ליבי, אך אני עדיין חסר כל יכולת לתרגם לכדי פוסט ממצה - את המפגש עם האומה המיוחדת הזו. היפנית, לא הישראלית.

     

    משהו מטריד את מנוחתי. אבל מה ?

     

    חזרתי לעבוד בסטודיו שלי. שלוש תערוכות ושני ספרים לפניי, אני צריך שקט. אבל את השקט הזה הפרו צעקות במגאפון, מתלהמות ונבזיות, מהפגנת פעילי ימין מול משרדי 'הגדה השמאלית', הסמוכים, כנגד ערב תרבות.

     

    מה הפלא - שמחאתם נגדעה במטח עגבניות וביצים מאחד הגגות ? שקט, שמאלנים מנסים ליצור כאן !

     

    כל אלה, אם תרצו - תירוציי לכל מי שפנו אליי בהעדרי, הסבר מדוע רק באולם הקולנוע - התעוררתי: פתאום, קם גאון. מצליח לתמצת ביצירה אחת הרבה ממה שאין מסוגלים לבטא אחרים. ממש כמו פאבלו פיקאסו ביצירתו ה'גרניקה', גם בגרסת התלת-מימד המדהימה שנוצרה ממנה לאחרונה.

     

    ארי פולמן מצליח ליצור את 'ואלס עם באשיר', ביטוי של כאב המלחמה מההיבט האישי, מגמד את הפוליטיקה לגודלה האמיתי מספת הפסיכואנליזה, נפלאים ציוריו של דוד פולונסקי, מרגש.

     

    תשאלו את סטנלי קובריק, אם תצליחו להעלות אותו באוב, על סרטו 'שבילי התהילה'.

     

    הסבל וייסורי המוסר הנגרמים בעקבות מלחמות מטומטמות של גברים, כואבים בעיקר לאזרחים האומללים שהופכים בעל-כורכם לחיילים, לקורבנות התמימים שקולם נבלע במארשים פוליטיים, בספינים תקשורתיים, באדים העולים מתוך הזבל שמאכילים אותנו כלי התקשורת.

     

    יצירות שהן השתקפות אַסְפַּקְלַרְיָה חדה שנדלתה מהזכרון והשכחה, עלייה על עקבות הטראומות הנחבאות בתחת של המודע, הישג יחיד במינו, תשובה לכל מי שעוד לא בדק את דרך הפציפיזם.

     

    אולי הגיע הזמן שבראש הממשלה תעמוד אישיות ללא עבר פיקודי צבאי, רצוי שתהיה זו אישה. הרי מקומם הטבעי של גברים הוא במטבח, לא במטווח, בטח לא בטבח.

     

    מתוך ביקורות על 'ואלס עם באשיר' בעולם:


     'טלגרף' בריטניה:  "תגלית גדולה. סרט עם אנימציה נועזת וחומר נפץ פוליטי, המבוסס על חוויותיו של הבמאי כחייל לשעבר. נושא השכחה שבסרט והאנימציה המסוגננת והמקורית שלו מזכירים במשהו את `סורק בחשיכה `של ריצ`רד לינקלייטר, כמו גם את `פרספוליס`, מהשנה שעברה. עיסוקו של הסרט בנעורים המשכרים שהופכי למועקה, והניסיון ללמוד מהחברים מה קרה, מעצימים את הסיפור והופכים אותו לפורטרט בלתי נשכח של אובדן נעורים".

     

     'הרלד טריביון', בריטניה "בשנה שעברה הפסטיבל חשף את `4 חודשים, שלושה שבועות ויומיים` הרומני, שעסק בהפלות לא חוקיות בתקופת צ`אוצ`סקו וזכה ב`דקל הזהב`. ואילו הפתעת השנה בתחרות מגיעה מעוד יצירה רבת עוצמה, `ואלס עם באשיר`, סרט אנימציה דוקומנטרי מישראל, על הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-1982, בלבנון, כאשר הסרט הוא סיפורו של חייל שאינו אלא פולמן עצמו".

     

     'סקרין דיילי', בריטניה:   "סרט האנימציה הדוקומנטרי של ארי פולמן יכול להפוך בקלות לאחת ההצהרות החזקות שייצאו מקאן השנה, וישאירו לנצח חותם על המוסר של סרטי מלחמה בכלל. זה אינו רק סרט אנטי מלחמתי נוקב אדיר, אלא גם כתב אישום מוסרי כנגד התנהגות של ישראל בתקופה ההיא".

     

     'גרדיאן', בריטניה "זה סרט נפלא. ראשית, בגלל הסיבה שהוא בכלל קיים. זה `אני מאשים` שנוצר על ידי מישהו המחובר באופן אינטימי לאירועים. הבמאי והדמות המרכזית ארי פולמן לא מנסה להתחמק, לרכך או להמציא תירוצים. הוא מציג את הסרט כתראפיה, הניסיון שלו להתאושש ממצב של הדחקת זיכרונות. ותוך כדי כך הוא מקשר בין מה שאירוע ליהודים במחנות ההשמדה באירופה, לאופן שבו התאכזרו לפלסטינים בלבנון.

    פולמן לא חוסך שבטו".


     'וראייטי', ארה"ב:  "זה נושא שאילו נעשה באופן קונבנציונלי היה הופך לעוד דוקו אודות זוועות המלחמה. אבל באמצעות שימוש נפלא באנימציה, `ואלס עם באשיר` התעצב כמשהו מיוחד, מוזר ובעל עוצמה ייחודית. הוא לפחות נגיש ויותר מורכב מ`פרסופוליס`, שמן הסתם ישוו אותו אליו. אין ספק ש`באשיר` יכול להיות להיט ענק בבתי קולנוע לסרטי אמנות".

     

     'לוס אנג`לס טיימס', ארה"ב "סיפור על מה שיכול לקרות לחבורת גברים צעירים נפחדים וחסרי כיוון, הנושאים עליהם יותר מדי תחמושת חיה. ויש כאן קונפליקט שיא (הטבח בסברה ושתילה) ורסיסים של זיכרונות רדופי אשמה של מבצעי הפשע-ניצולי האירועים. האופן שבו הסיפור נפרש הוא נפתל, אבל סופו המזעזע אפקטיבי בדיוק כשם שהוא מפתיע".

     

     'הוליווד ריפורטר', ארה"ב: "סרט האנימציה הדוקומנטרי בעל הסגנון האישי המיוחד של ארי פולמן, מצרף את קולו לסערה המזרח תיכונית. הכוונות היו אמיתיות, אך התוצאות מעורבות. מבחינה ויזואלית הוא מדהים ומרשים, אך לא מתחבר ברמה הסיפורית והפסיכולוגית".

     

    בנסיעותיי הבאות לחו"ל, אכין ב- Disk on Key שלי - תשובה לכל שאלה בנושא סברה ושתילה, בדמות סרטו של ארי פולמן, מתוך DVD שאקנה בכסף מלא. שאפו.

     

    תודה לנחום מוכיח.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (232)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/08 11:46:

      צטט: eu 2008-09-12 10:29:26

      והוספתי עוד פוסט בנושא....

      קיבלתי, ובאתי. ההודעה במייל הספיקה לי...

       

        12/9/08 10:29:
      והוספתי עוד פוסט בנושא....
        8/9/08 00:02:

      צטט: eu 2008-09-07 23:54:44

      צטט: יגאל שתיים 2008-09-07 11:54:17

      צטט: eu 2008-09-07 11:42:21

      אתה יודע משהו...

       

      אני הייתי בלבנון.

      מאוחר בהרבה.

      תחילת שנות התשעים.

       

      וגם אצלי הסרט הזה פתח כל מני מקומות שנעלתי חזק בראש.

      עמוק במגרה התחילו לצוץ..

       

      ברעשית, בינג'בל.

      ירון

      מרון א ראס.

       

      ולצערי עוד שמונה עשרה שנים יהיו בוגרי לבנון השניה.

      שסרט אחד

      יפתח אצלם מגרות

      שדהיו מעדיפים לשמור נעולות

       

       

      אי יו

       

       מרתק יהיה לשמוע אם תפתח את מגירותיך, ובמקום למגירה - תחלוק איתנו :-) תודה.

       

       

       הנה משהו פרסמתי אצלי בבלוג

      בלי אש ודם ותמרות עשן

       

      בא לראות כמובן מייד, בתודה מראש ומהזנב.

       

        7/9/08 23:54:

      צטט: יגאל שתיים 2008-09-07 11:54:17

      צטט: eu 2008-09-07 11:42:21

      אתה יודע משהו...

       

      אני הייתי בלבנון.

      מאוחר בהרבה.

      תחילת שנות התשעים.

       

      וגם אצלי הסרט הזה פתח כל מני מקומות שנעלתי חזק בראש.

      עמוק במגרה התחילו לצוץ..

       

      ברעשית, בינג'בל.

      ירון

      מרון א ראס.

       

      ולצערי עוד שמונה עשרה שנים יהיו בוגרי לבנון השניה.

      שסרט אחד

      יפתח אצלם מגרות

      שדהיו מעדיפים לשמור נעולות

       

       

      אי יו

       

       מרתק יהיה לשמוע אם תפתח את מגירותיך, ובמקום למגירה - תחלוק איתנו :-) תודה.

       

       

       הנה משהו פרסמתי אצלי בבלוג

      בלי אש ודם ותמרות עשן

       

        7/9/08 19:47:

      צטט: נלי ענבל 2008-09-07 19:38:26

      את ההצגה אני יפנית כבר ראית?

       זה כל מה שיש לך לומר ? בחייאת.

       

        7/9/08 19:38:
      את ההצגה אני יפנית כבר ראית?
        7/9/08 11:54:

      צטט: eu 2008-09-07 11:42:21

      אתה יודע משהו...

       

      אני הייתי בלבנון.

      מאוחר בהרבה.

      תחילת שנות התשעים.

       

      וגם אצלי הסרט הזה פתח כל מני מקומות שנעלתי חזק בראש.

      עמוק במגרה התחילו לצוץ..

       

      ברעשית, בינג'בל.

      ירון

      מרון א ראס.

       

      ולצערי עוד שמונה עשרה שנים יהיו בוגרי לבנון השניה.

      שסרט אחד

      יפתח אצלם מגרות

      שדהיו מעדיפים לשמור נעולות

       

       

      אי יו

       

       מרתק יהיה לשמוע אם תפתח את מגירותיך, ובמקום למגירה - תחלוק איתנו :-) תודה.

       

        7/9/08 11:42:

      אתה יודע משהו...

       

      אני הייתי בלבנון.

      מאוחר בהרבה.

      תחילת שנות התשעים.

       

      וגם אצלי הסרט הזה פתח כל מני מקומות שנעלתי חזק בראש.

      עמוק במגרה התחילו לצוץ..

       

      ברעשית, בינג'בל.

      ירון

      מרון א ראס.

       

      ולצערי עוד שמונה עשרה שנים יהיו בוגרי לבנון השניה.

      שסרט אחד

      יפתח אצלם מגרות

      שדהיו מעדיפים לשמור נעולות

       

       

      אי יו

       

        6/9/08 16:12:

      צטט: פוסט-אמה 2008-09-06 11:00:06

      אויש, רציתי לתת לך כוכב אדום ויצא ירוק. איזה עכבר מאומטם!

      אתה יכול למחוק את זה אמצלך אולי ואני אחזיר אדום?

       את כנראה ימנית, אבל הידיים שלך שמאלניות. אני חושב שכרגע שברת את שיא העילגות אי-פעם בטוקבק לפוסט שלי. תודה :-)

       

        6/9/08 16:09:

      צטט: פוסט-אמה 2008-09-06 10:59:11

      וואי, אתה נוראשמאליני. אני לא מביהנ את זה. זה כמו ליות לעצמך ברגל. איך יכול אדם להיות כל כך שמאלני?! אבל ממש. זה מזעזע, אני חייבת להגיד. אין לנו עתיד במדינה ככה. אני אחזור לדרום אפריקה. לא, אבל הם שוב יכלאו אותי. אין לי ארץ אחרת.

       אני אוהב את השגיאות שלך, אוהב את הכינוי שלך, לא מזוזעז כלל שאת כה ימנית, להיפך - את רק מחזקת הסטריאוטיפ של הימניים, לא אהיה מופתע כלל, אם תעדיפי את דרום אפריקה.

        6/9/08 16:07:

      צטט: *lil* 2008-09-05 11:07:07

      (הטיימינג שלי אפילו גרוע יותר משל האישון).

      גדולה של סרט. בועט בבטן הרכה ומצליח גם להכניע קרביים קשים במיוחד.

       

      זה בסדר, יש רוטציה בין אחרונים-אחרונים חביבים - תני מנוחה לקרביים :-).
        6/9/08 11:00:

      אויש, רציתי לתת לך כוכב אדום ויצא ירוק. איזה עכבר מאומטם!

      אתה יכול למחוק את זה אמצלך אולי ואני אחזיר אדום?

        6/9/08 10:59:
      וואי, אתה נוראשמאליני. אני לא מביהנ את זה. זה כמו ליות לעצמך ברגל. איך יכול אדם להיות כל כך שמאלני?! אבל ממש. זה מזעזע, אני חייבת להגיד. אין לנו עתיד במדינה ככה. אני אחזור לדרום אפריקה. לא, אבל הם שוב יכלאו אותי. אין לי ארץ אחרת.
        5/9/08 11:07:

      (הטיימינג שלי אפילו גרוע יותר משל האישון).

      גדולה של סרט. בועט בבטן הרכה ומצליח גם להכניע קרביים קשים במיוחד.

        27/8/08 10:36:

      צטט: אישון 2008-08-27 09:57:24


      מה רק עשכיו (השגיאה במקור ) הגעתי.
      כן מפני שאתה (עונה לעצמי ) מדחיק את לבנון.
      אם כי תמיד אפשר גם לעשות דאחקות או למחוק רובע ד(א)חייה שלם.
      לסיום (פאוזה במוסיקת הרקע ): אני מושפע גם מיגאל במירקור התשובות

       אישון יקר, אתה אחרון אחרון חביבי, עד הודעה חדשה דנדשה.

       

        27/8/08 10:34:

      צטט: מנורית 2008-08-27 08:16:36


      ראיתי את הסרט, בקולנוע.

      אהבתי.

      הסרט טוב

      הנושא כאוב.

      מדי פעם הצצתי לכוון הגברים שבאולם.

      הקשבתי לשיחות בהפסקה ובסוף.. ביציאה מהאולם.

      הם, נהנו פחות מבנות הזוג.

      ראיתי.. מבוכה וחוסר נוחות

      טוב שהלכתי עם האיש שלי

      טוב שראיתי (מהצד)

       

      עדיין, לא מתלהבת מהדעות הפוליטיות שלך.

      לא מזדהה עם מה שאתה כתבת.

      נורית

       

       לא חייבת להזדהות עם דיעותיי הפוליטיות, כפי שהסרט מיועד לשיפוט.

       

        27/8/08 09:57:

      מה רק עשכיו (השגיאה במקור ) הגעתי.
      כן מפני שאתה (עונה לעצמי ) מדחיק את לבנון. אם כי תמיד אפשר גם לעשות דאחקות או למחוק רובע ד(א)חייה שלם.
      לסיום(פאוזה במוסיקת הרקע )  : אני מושפע גם מיגאל במירקור התשובות
        27/8/08 08:16:


      ראיתי את הסרט, בקולנוע.

      אהבתי.

      הסרט טוב

      הנושא כאוב.

      מדי פעם הצצתי לכוון הגברים שבאולם.

      הקשבתי לשיחות בהפסקה ובסוף.. ביציאה מהאולם.

      הם, נהנו פחות מבנות הזוג.

      ראיתי.. מבוכה וחוסר נוחות

      טוב שהלכתי עם האיש שלי

      טוב שראיתי (מהצד)

       

      עדיין, לא מתלהבת מהדעות הפוליטיות שלך.

      לא מזדהה עם מה שאתה כתבת.

      נורית

       

        26/8/08 17:24:

      צטט: קובינט.קום 2008-08-26 17:20:23

      לפי תמונת המערבולת, המטר הסמלי שהלכתי אחורה לא מספיק.

      בכלל היא כלכך מפחידה המערבולת הזו.

       קח בחשבון - שאתה המערבולת !

       

        26/8/08 17:20:

      לפי תמונת המערבולת, המטר הסמלי שהלכתי אחורה לא מספיק.

      בכלל היא כלכך מפחידה המערבולת הזו.

        26/8/08 08:31:

      צטט: קובינט.קום 2008-08-26 08:06:58

      וואו אני ממש לא יודע ממה להתחיל!

      אני אתחיל ממה שאני הכי רוצה להסיר מהחזה. הסרט ואלס עם באשיר.

      מאז ומתמיד אני מגדיר את עצמי כקרוב יותר לצד ההומני של המפה הפוליטית. תמיד מעסיקה אותי המחשבה שללא קשר לנושא הנדון , אבל תמיד מול הצד ההומני מתמודד לו גוף לא הומני, אולי גוף להומני-לאומני.

      עושה לי רושם ששם במקום הזה מתנהלת לה מערבולת עמוקה מאוד שמעורבים בה שני סוגים, הראשון אלה שבתוך המערבולת, והשני אלה שעומדים מעל המערבולת ועושים רעש של כאילו מעניין אותם מה יש בתוך המערבולת. כאילו הם רוצים להציל את אלה שבתוך המערבולת, אלה מה? לא מעיזים להתקרב יותר מידי שלא לדבר על להיכנס לתוכה.

      גם אני כיוצר (צלם) נמצא שם לא מעט. אני בחרתי להישאר למעלה ואפילו להתרחק מטר אחורה, למה? כי שם נמצאים החיים.

      אגב לגבי יפן בהזדמנות אחרת

      תחליט אתה - אם להיות בעין המערבולת, או לא.

        26/8/08 08:06:

      וואו אני ממש לא יודע ממה להתחיל!

      אני אתחיל ממה שאני הכי רוצה להסיר מהחזה. הסרט ואלס עם באשיר.

      מאז ומתמיד אני מגדיר את עצמי כקרוב יותר לצד ההומני של המפה הפוליטית. תמיד מעסיקה אותי המחשבה שללא קשר לנושא הנדון , אבל תמיד מול הצד ההומני מתמודד לו גוף לא הומני, אולי גוף להומני-לאומני.

      עושה לי רושם ששם במקום הזה מתנהלת לה מערבולת עמוקה מאוד שמעורבים בה שני סוגים, הראשון אלה שבתוך המערבולת, והשני אלה שעומדים מעל המערבולת ועושים רעש של כאילו מעניין אותם מה יש בתוך המערבולת. כאילו הם רוצים להציל את אלה שבתוך המערבולת, אלה מה? לא מעיזים להתקרב יותר מידי שלא לדבר על להיכנס לתוכה.

      גם אני כיוצר (צלם) נמצא שם לא מעט. אני בחרתי להישאר למעלה ואפילו להתרחק מטר אחורה, למה? כי שם נמצאים החיים.

       

      אגב לגבי יפן בהזדמנות אחרת

        25/8/08 16:38:

      צטט: shike.h 2008-08-25 14:41:20

      אכן סרט אדיר

      תודה על הרחבת התודעה לגביו

      שי

       יש סמים מרחיבי תודעה ואישונים - מומלץ :-)

       

        25/8/08 14:41:

      אכן סרט אדיר

      תודה על הרחבת התודעה לגביו

      שי

        25/8/08 10:25:

      צטט: e_c 2008-08-25 09:51:08

      יש משהו ביפן בכלל ובטוקיו בפרט, שאיננו מרפה לנצח. הצצת - נדבקת!

      כבר עבר עשור מאז שעזבתי את יפן והיא עדיין לא עזבה אותי.

      וטוב שכך.

      הבטחתי לעצמי שעוד אשוב אליה.

      כמה אני מקנאה בך על החוויה העצמתית.

       אני ממשיך ומבטיח לעצמי לכתוב ולפרסם את הצילומים מטוקיו. אולי באמת, איני עושה מכיוון שאיני מרפה ממנה, מחשש שאם אנסה לתמצת את החווייה ברשומה אחת - יתפוגג הזכרון הבלתי מעובד ויהפוך למקבץ אותיות :-)

       

        25/8/08 09:51:

      יש משהו ביפן בכלל ובטוקיו בפרט, שאיננו מרפה לנצח. הצצת - נדבקת!

      כבר עבר עשור מאז שעזבתי את יפן והיא עדיין לא עזבה אותי.

      וטוב שכך.

      הבטחתי לעצמי שעוד אשוב אליה.

      כמה אני מקנאה בך על החוויה העצמתית.

        22/8/08 11:36:

      צטט: מוגזמת 2008-08-22 09:40:12

      ליגאל חברי היקר,

      עוד מעט אני אלך לראות גם.

      הפוסט מושלם.

      הכתיבה שלך היא משהו אחר שקשה לתאר,

      והתשובות שלך, פשוט מושלמות.

      באהבה

      משלומית

      תודה יקרה, אם את הולכת לסרט אל תקני ופקורן, פשוט קחי את אחד הקקטוסים המהממים שלך, הוא חבר מתאים לסרט הדוקר הזה :-)

       

        22/8/08 09:40:

      ליגאל חברי היקר,

      עוד מעט אני אלך לראות גם.

      הפוסט מושלם.

      הכתיבה שלך היא משהו אחר שקשה לתאר,

      והתשובות שלך, פשוט מושלמות.

      באהבה

      משלומית

        19/8/08 15:23:

      צטט: lorriek 2008-08-19 13:39:48

      מוערבותה של ישראל בסברה ושתילה ממש לא משנית . נהפוך הוא ...

      אתה מוכשר אתה .

      מרתקת דעתך על הגברים מנופחי האגו , איתך לגמרי בעניין :)

       

       

        19/8/08 13:39:

      מוערבותה של ישראל בסברה ושתילה ממש לא משנית . נהפוך הוא ...

      אתה מוכשר אתה .

      מרתקת דעתך על הגברים מנופחי האגו , איתך לגמרי בעניין :)

        17/8/08 20:03:

      צטט: דיפלו 2008-08-17 18:39:54

      תגיד יגאל ,הגולש ים האולימפי הזה בדגם בובה נשית מתנפחת יביא לנו לבסוף מדלייה או שתהיי לנו שוב התייפחות לעיני מצלמה ...  ???  .....

       אהבתי את העבודה של גולש הגלים בים . יופי! 

       

      לא יודע, אבל יש תקווה לרוכבות האפניים הישראליות !

       


        17/8/08 18:39:

      תגיד יגאל ,הגולש ים האולימפי הזה בדגם בובה נשית מתנפחת יביא לנו לבסוף מדלייה או שתהיי לנו שוב התייפחות לעיני מצלמה ...  ???  .....

       אהבתי את העבודה של גולש הגלים בים . יופי! 

        17/8/08 16:41:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-08-17 04:00:04


      אחד הדברים שאני תמיד עושה ואתה יודע, הוא לחזור לפוסטים שלך, כמו כאן ועכשיו

      ( לא תמיד בשעות כאלה(:- ) ולקרוא את התגובות אליך וממך.

       שווה ביותר.

       

      וכבר כמעט הלכתי לראות את הסרט,  כמעט.

      יומו יגיע.

       

      בוקר טוב

       

      יקירתי, ממך זו מחמאה מאד גדולה, בפעם הבאה שאשאל את עצמי "מדוע אני טורח?" אזכר בדברייך, לכי לראות את הסרט, אם כי - כל דבר בשעתו (לא מומלץ לרכוש פופקורן :-)

       


      אחד הדברים שאני תמיד עושה ואתה יודע, הוא לחזור לפוסטים שלך, כמו כאן ועכשיו

      ( לא תמיד בשעות כאלה(:- ) ולקרוא את התגובות אליך וממך.

       שווה ביותר.

       

      וכבר כמעט הלכתי לראות את הסרט,  כמעט.

      יומו יגיע.

       

      בוקר טוב

       

        13/8/08 10:01:

      צטט: שניקי 2008-08-13 09:34:34


      תענוג לקרוא אותך ..

      תענוג לארח, אחרונה אחרונה חביבה... 

       

        13/8/08 09:34:

      תענוג לקרוא אותך ..
        11/8/08 23:22:

      צטט: yochi2323 2008-08-11 23:01:05

      סופסופ ראיתי את הסרט.

      כל השבחים כבר נאמרו.

      מילה אחת נוספת..

      צריך, לדעתי, לכלול את הסרט בלימודי חובה בבתי הספר. ולא רק בבתי ספר לקולנוע...

      פשוט סרט חובה

      גאון האיש


       

      מהפה שלך לאוזן השלישית. ...

      לצערי,

      הרפורמה שצריך לעשות בבתי הספר, כל כך מקיפה, 

      שיקח זמן עד שנראה אומץ לשינוי כזה דרסטי.

      התכוונתי,

      לכתיבה סימטרית אנכית.

        11/8/08 23:11:

      צטט: לוטרה 2008-08-11 22:36:04

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-11 11:24:44

      צטט: לוטרה 2008-08-11 08:01:56


      היי יגאל, 

      בזכותך הלכתי לראות את הסרט (מעולה, מעולה)

      וגם להבין את הפוסט (המושקע ,כרגיל...) שלך.

      תודה!

       

      שמח שלפוסטים שלי יש גם השלכות מעשיות. בכוונתי לפנות ליוצרי הסרט ולבקש את חלקי בכרטיסך :-) 

      fair enough

       

      ותודה על משחק המילים :-)

        11/8/08 23:01:

      סופסופ ראיתי את הסרט.

      כל השבחים כבר נאמרו.

      מילה אחת נוספת..

      צריך, לדעתי, לכלול את הסרט בלימודי חובה בבתי הספר. ולא רק בבתי ספר לקולנוע...

      פשוט סרט חובה

      גאון האיש


       

        11/8/08 22:36:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-11 11:24:44

      צטט: לוטרה 2008-08-11 08:01:56


      היי יגאל, 

      בזכותך הלכתי לראות את הסרט (מעולה, מעולה)

      וגם להבין את הפוסט (המושקע ,כרגיל...) שלך.

      תודה!

       

      שמח שלפוסטים שלי יש גם השלכות מעשיות. בכוונתי לפנות ליוצרי הסרט ולבקש את חלקי בכרטיסך :-) 

      fair enough

       

        11/8/08 11:24:

      צטט: לוטרה 2008-08-11 08:01:56


      היי יגאל, 

      בזכותך הלכתי לראות את הסרט (מעולה, מעולה)

      וגם להבין את הפוסט (המושקע ,כרגיל...) שלך.

      תודה!

       

      שמח שלפוסטים שלי יש גם השלכות מעשיות. בכוונתי לפנות ליוצרי הסרט ולבקש את חלקי בכרטיסך :-) 

        11/8/08 08:01:


      היי יגאל, 

      בזכותך הלכתי לראות את הסרט (מעולה, מעולה)

      וגם להבין את הפוסט (המושקע ,כרגיל...) שלך.

      תודה!

        10/8/08 22:30:

      צטט: knoker 2008-08-10 15:43:50

      לגבי האוכל - זה אבוד. הם לא ילמדו אף פעם לבשל. לעולם אל תסמוך על אומה שמייבשת חומרי גלם משובחים. הביקורת של הסרט עלינו היא בסדר גמור. אני רק חושש שהאנגלים כמובן לא הבינו אותה. אין ספק - מדינת ישראל פישלה - לא פשעה אלא פישלה (פשלה בלתי נסלחת). ומשום מה הברטים נורא אוהבים לראות אותנו כפושעים. בעיה פתולוגית שגם אנחנו חוטאים בה מידי פעם. זה שהם מחקו את דרזדן - זה יופי. זה שהערבים מכסחים אחד את השני בלבנון, בסודן, באלג'יר ובתימן באכזריות מפעימה - זה מצוין. זה שההולנדים קצת נותרו אדישים (כמו הישראלים בסברה ושתילה) בסברינצה - זה בסדר. כשזה מגיע אלינו המוסר הכפול חוגג. לפחות אנחנו לא מסתרים את הפאשלות שלנו. לפחות אנחנו מדברים על זה. לפחות אנחנו כועסים על המנהיגם שלנו ומקימים וועדות חקירה. צריך לזכור, מי שרצח היו הפלאנגות. ולנו לקח יותר מידי זמן כדי להבין ולעצור. זה זוועה. זה נורא. אבל לא אנחנו ביצענו את הפשע. במלחמה כמו במלחמה. תסתכל על גאורגיה ועל שתיקת העולם. שורה תחתונה - כישראלי סרט מדהים, מעורר, ומפעים.

       

       וכך נוצר לו החיבור הטבעי שבין סברה ושתילה והמטבח אנגלי.

      התחלנו בטבח - סיימנו במטבח,

      לך תבין.

       

       

        10/8/08 15:43:
      לגבי האוכל - זה אבוד. הם לא ילמדו אף פעם לבשל. לעולם אל תסמוך על אומה שמייבשת חומרי גלם משובחים. הביקורת של הסרט עלינו היא בסדר גמור. אני רק חושש שהאנגלים כמובן לא הבינו אותה. אין ספק - מדינת ישראל פישלה - לא פשעה אלא פישלה (פשלה בלתי נסלחת). ומשום מה הברטים נורא אוהבים לראות אותנו כפושעים. בעיה פתולוגית שגם אנחנו חוטאים בה מידי פעם. זה שהם מחקו את דרזדן - זה יופי. זה שהערבים מכסחים אחד את השני בלבנון, בסודן, באלג'יר ובתימן באכזריות מפעימה - זה מצוין. זה שההולנדים קצת נותרו אדישים (כמו הישראלים בסברה ושתילה) בסברינצה - זה בסדר. כשזה מגיע אלינו המוסר הכפול חוגג. לפחות אנחנו לא מסתרים את הפאשלות שלנו. לפחות אנחנו מדברים על זה. לפחות אנחנו כועסים על המנהיגם שלנו ומקימים וועדות חקירה. צריך לזכור, מי שרצח היו הפלאנגות. ולנו לקח יותר מידי זמן כדי להבין ולעצור. זה זוועה. זה נורא. אבל לא אנחנו ביצענו את הפשע. במלחמה כמו במלחמה. תסתכל על גאורגיה ועל שתיקת העולם. שורה תחתונה - כישראלי סרט מדהים, מעורר, ומפעים.
        10/8/08 14:12:

      צטט: הילה פלד 2008-08-09 21:39:47


      פוסט מרתק. גמעתי כל מילה..

      ביקרתי  בשדרות, לנסות לתת שם תחושה שלתלאביבים הפלצנים עם המקיאטו והסושי אכפת מהם, וכל הדרך חזרה הרהרתי בנושא המנהיגות המאצ'ואית והטיפשית שיש לנו.. לקרוא לעצמך מנהיג זו לא חוכמה, בליישם את זה קבור הכלב.

      מהסרט נהנתי, כיוצר מוכשר באמת ציפיתי לממתק והאנימציה מדהימה, אבל הרגשתי  שלא לקחו את זה עד הסוף. עידנו את הסיטואציה.. וזה אבסורד כי במילא בארץ כולם יטענו שזה לשמאלנים מניאקים .. אם כבר לצאת מהמוסכמות אז תעשה את זה מכל הלב, אחרת נראה בVOD את בופור ונגיד שכל הכבוד לצה"ל

      אני לא חושב שהדעות הפנימיות או החיצוניות באמת העסיקו את יוצרי הסרט בזמן שעבדו עליו. כשמישהו יוצר מתוך רצון לספר סיפור אישי, על רקע דילמה וקושי שהם גם לאומיים - לא יאונה לא כל רע אם ידבוק באמת שלו. לסרט השפעה גדולה בעולם, בכך שהוא מציג - מלבד בתכניו -  את העובדה שיש מי שיוצא נגד הבון-טון העממי בישראל ומוציא סרט שאינו שיר הלל לכוחות הבטחון.

       

        10/8/08 10:45:

      צטט: knoker 2008-08-09 21:20:01


      סרט מדהים. חבל רק שהמבקרים מחו"ל אהבו אותו מהסיבות הלא נכונות. קרי הפוליטיות. זה סרט שהוא יצירת מופת כי לפני הכל זה סרט על האופן שבו אנחנו זוכרים ולכן השימוש באנימציה הוא גאוני. כמובן שהאנגלים האנטישמיים ימ"ח שמם אהבו אותו כי הוא מוכיח שאנחנו היינו לא בסדר. וכמובן בטוחים שאת הטבח ביצעו חיילים ישראלים. וזו לא הסיבה שבגלללה צריך לאהוב את הסרט. טוב, נו אנגלים...האנגלים הם הצרפתים החדשים.

       

      tאני לא בטוח בכלל שהסרט לא הובן בחו"ל, או שהוערך מסיבות לא נכונות. היחס לישראל אינו אנטישמי - אלא ביקורתי על רקע זכויות האדם ותקינות שלטונית. כשעל סדר יומה של הממשלה קיימת רשימת חיסולים כחלק ממשימותיה, קשה להבין למה שיתייחסו אלינו כדמוקרטיה נורמטיבית. 

       

      באחת הביקורות מצויין כי הסרט חשוב "בעצם קיומו", כלומר בשל האומץ שלא לטייח או לצאת נקי. וועדת כהן, אגב, חיפשה ומצאה מי הם הגורמים שהיו לכל הפחות אדישים, בכל הרדיוסים שסביב האירוע המזעזע, בראשם אריאל שרון ויצחק שמיר. 

       

      אם הבריטים הם הצרפתים החדשים - אולי לפחות ילמדו לבשל כמו שצריך - ואז נסלח להם.

       

        10/8/08 10:33:

      צטט: לפעמים פה 2008-08-09 20:21:27

       

       זהו שזה סרט שהוא לא בדיוק דקומנטארי ולא בדיוק עלילתי

      השילוב הזה בין דקומנטארי לעלילתי, ואנימציה הוא שהופך אותו למיוחד כ"כ.

      והרי זה הסגנון המיוחד של ארי שקיים גם ב"חומרים מהם עשויה האהבה"

       

      אני חושבת שזה הסרט הכי טוב שראיתי הקייץ בבית קולנוע.

      תודה יגאל על הפוסט הנפלא הזה. פגשתי את ארי בשלב שהוא גייס את

      הכספים לסרט והוא סיפר לי קצת על התסריט. והתוצאה חזקה ומפתיעה מאד.

      הטיפול בזיכרון בטראומה שלא מרפה. הראיונות עם האנשים מהיחידה, ללא גלוריפיקציה.

      סרט טוב. חזק. אין מה להגיד. שאפו לארי.

        

      גם לי לא זכור מתי בחרתי לראות בקולנוע סרט ישראלי - על פני ההיצע של סרטים מהעולם.

      במחשבות נוספות שעלו בי אחרי זמן מה, חשבתי שלב הסרט אינו איזה קונספט, רעיון קופתי, אלא משהו שהעיק על היוצר וחייב היה לצאת, משהו לא פתור, מטריד שלא מוצהֿ ונראה שהיוצר עמד במשימתו שלו בכבוד. 

       

       

        9/8/08 22:10:

      צטט: la parisienne 2008-08-04 21:33:29

      צטט: tsip 2008-08-04 14:47:24

      מעיד על עצמו שלא נולד ולא גדל פה, אלו הם פשוט דברי חלמאות,

      מציעה שאולי תחיה פה איזה שנה שנתיים ואז תרשה לעצמה לכתוב תגובה מסוג זה,

      מותר להביע דעה, רק אולי להכין שיעורי בית קודם לכן.

       

       תודה על ההיצע. לא פה הרבה זמן ובסה"כ רק הספקתי לגדל 3 ילדים, ביניהם 2 בנים שהולכים לשמור עלייך, ומן הסתם על כמה מהחברים שלך, בעוד מספר חודשים בזמן שתמשיכו להתפלסף על כמה צה"ל אכזרי ומיותר!" 

       

      לצערנו , צה"ל עדיין לא מיותר.

      אבל עדיין, נעשים שם דברים רעים מאוד, שלמעשה- רק מסכנים את בטחון המדינה , כי הם הופכים את האויב למתוסכל יותר ואכזר הרבה יותר.

      וגרוע לא פחות- הורסים לנצח את הנשמות של אותם חיילים צעירים, שבאמת ובתמים מתגיסים חדורי מטרה ואמונה.

      גם הסרט מראה שהאשמה לא נופלת על החיילים הפשוטים או הקצינים הזוטרים-

      אלא על המנגנון הפוליטי , שנותן את הוראות הפעולה לצבא.

      תכל'ס- למה  שלשרון יהיה אכפת שטובחים בפליטים לבנונים?

      כולו ערבים...

       

       

       

        9/8/08 21:39:

      פוסט מרתק. גמעתי כל מילה..

      ביקרתי  בשדרות, לנסות לתת שם תחושה שלתלאביבים הפלצנים עם המקיאטו והסושי אכפת מהם, וכל הדרך חזרה הרהרתי בנושא המנהיגות המאצ'ואית והטיפשית שיש לנו.. לקרוא לעצמך מנהיג זו לא חוכמה, בליישם את זה קבור הכלב.

      מהסרט נהנתי, כיוצר מוכשר באמת ציפיתי לממתק והאנימציה מדהימה, אבל הרגשתי  שלא לקחו את זה עד הסוף. עידנו את הסיטואציה.. וזה אבסורד כי במילא בארץ כולם יטענו שזה לשמאלנים מניאקים .. אם כבר לצאת מהמוסכמות אז תעשה את זה מכל הלב, אחרת נראה בVOD את בופור ונגיד שכל הכבוד לצה"ל

        9/8/08 21:20:


      סרט מדהים. חבל רק שהמבקרים מחו"ל אהבו אותו מהסיבות הלא נכונות. קרי הפוליטיות. זה סרט שהוא יצירת מופת כי לפני הכל זה סרט על האופן שבו אנחנו זוכרים ולכן השימוש באנימציה הוא גאוני. כמובן שהאנגלים האנטישמיים ימ"ח שמם אהבו אותו כי הוא מוכיח שאנחנו היינו לא בסדר. וכמובן בטוחים שאת הטבח ביצעו חיילים ישראלים. וזו לא הסיבה שבגלללה צריך לאהוב את הסרט. טוב, נו אנגלים...האנגלים הם הצרפתים החדשים.

       

        9/8/08 20:21:

       

       זהו שזה סרט שהוא לא בדיוק דקומנטארי ולא בדיוק עלילתי

      השילוב הזה בין דקומנטארי לעלילתי, ואנימציה הוא שהופך אותו למיוחד כ"כ.

      והרי זה הסגנון המיוחד של ארי שקיים גם ב"חומרים מהם עשויה האהבה"

       

      אני חושבת שזה הסרט הכי טוב שראיתי הקייץ בבית קולנוע.

      תודה יגאל על הפוסט הנפלא הזה. פגשתי את ארי בשלב שהוא גייס את

      הכספים לסרט והוא סיפר לי קצת על התסריט. והתוצאה חזקה ומפתיעה מאד.

      הטיפול בזיכרון בטראומה שלא מרפה. הראיונות עם האנשים מהיחידה, ללא גלוריפיקציה.

      סרט טוב. חזק. אין מה להגיד. שאפו לארי.

       

       

       

       

        9/8/08 19:59:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-08-09 17:49:10


      שתיים האחד,

      תודה על מילות הפירוש, אני מניחה שאתה יודע שיונה היא עוף שיוצא לקרב ללא רחמים.

      סימבול שלא התעדכן עם הזמן. כמו הרבה מיתוסים, אנשים, דעות וכיוצ"ב.

      צום קל

       

       

       

       

      צודקת. על כן - יש להשרות את היונה ביין ולמלא בטנה בצנוברים מיערות הכרמל, כמו כן מומלץ להשרות בציר פילדלפי.


      שתיים האחד,

      תודה על מילות הפירוש, אני מניחה שאתה יודע שיונה היא עוף שיוצא לקרב ללא רחמים.

      סימבול שלא התעדכן עם הזמן. כמו הרבה מיתוסים, אנשים, דעות וכיוצ"ב.

      צום קל

       

       

       

        9/8/08 07:58:

      צטט: דיידו73 2008-08-09 04:11:39

      נ.ב

      מה שאהבתי ב"ואלס עם באשיר"- מעבר לתסריט החכם והביצוע המבריק -

      זה שלדעתי, הסרט מנקה את צה" ל מהאשמה לטבח-

      אבל לא מהאחריות
      והבמאי מספיק אמיץ בשביל להראות את עצמו כ"נאצי בעל כורחו". בשביל לעשות סרט כזה, יותר ממה שצריך כשרון-

      צריך ביצים ענקיות.

       

      אני חושב שדברים נשארו קצת יותר פתוחים. לגבי האשמה הישירה - אין ספק שצה"ל עצמו לא ביצע טבח. לגבי המודעות למתרחש - קציני צה"ל ידעו, בשלב מסויים "ולא פעלו די". מתוך דו"ח וועדת כהן, אפילו כדי לקפוץ למסקנותיה:

       

    • הוועדה קבעה כי שר הביטחון, אריאל שרון, אחראי להתעלמות מהסכנה שהפלנגות יערכו במחנות הפליטים פעולות נקם על רצח בשיר ג'ומייל. בעקבות זאת המליצה הוועדה ששרון יסיים את כהונתו, ושתיק הביטחון לא יופקד יותר בידיו. שרון סירב להתפטר, אך בעקבות החלטת הממשלה הועבר לתפקיד של שר בלי תיק.
    • הוועדה מתחה ביקורת על תפקודם של הרמטכ"ל, רפאל איתן (הוחלט שלא להדיחו בשל העובדה כי עמד לסיים את תפקידו), אלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי, ומפקד גזרת ביירות, תא"ל עמוס ירון.
    • על ראש אמ"ן, אלוף יהושע שגיא, קבעה הוועדה שהוא העריך נכון את תוצאות הכנסת הפלנגות למחנה הפליטים (שגיא הזהיר מפני טבח אפשרי), אך קבעה כי התרשל בתפקידו ולא הזהיר באופן מספיק בולט, וביקרה אותו באופן חמור על כך שלא העביר בזמן את המידע לקברניטים. לאחר שהוועדה מצאה שמעל בתפקידו והמליצה על פיטוריו, הוא התפטר מתפקידו.
    • על ראש הממשלה, מנחם בגין, אמרה הוועדה שלא שקל נכון את התוצאות הצפויות של מתן הרשאה לפלנגות להיכנס למחנות הפליטים.
    • על שר החוץ, יצחק שמיר, נאמר שהתעלם ממידע על הטבח שנמסר לו, ולא פעל להפסקת הטבח.
    • על ראש "המוסד", נחום אדמוני אמרה הוועדה כי לא סיפק לממשלה "התרעה חד משמעית על הסכנה בקשר עם כניסת הפלנגות למחנות, כניסה שעליה לא העיר ראש המוסד דבר בהערכת המצב שנתן בישיבת הממשלה". חרף זאת החליטה הוועדה "שאין לייחס חומרה להימנעותו זו של ראש המוסד", והוא המשיך לכהן בתפקידו

    • לגבי מידת אשכיו של ארי פולמן - לא מצאתי חומר מבוסס דיו באינטרנט. 
        9/8/08 07:50:

      צטט: דיידו73 2008-08-09 04:00:38

      להיות שמאלני זה לא להיות 'אוהב ערבים', שנשמע כמו כינוי גנאי. אוהב אדם, סליחה אם מישהו מקיא,

      הוא לאהוב אנשים באשר הם אנשים, אך לא יותר מעמי או מעצמי. לכן הגדרה עצמית - הן במובנה האישי

      והן במובנה המדיני כל כך חשובה.

       

      מהמעט שסיפרת ובין השורותף נראה כי נקלעת לאיזה חבורה עם סממנים של כת, רק במקומות כאלה יש 'אפוטרופסות' על אמת, אם יש אלוהים הוא נקרע עכשיו מצחוק, כלומר אדיש לגמרי מ- השטויות שלנו.

       

      לשם מה למדת תסריטאות - כדי להסתפק בשווק מוצרי קוסמטיקה ? אנא ממך - כתבי :-)

       

      קריצהתודה על התגובה.

      אני בהחלט לא "מסתפקת בשיווק מוצרי קוסמטיקה" -אבל אני עדיין סטודנטית ולא מתפרנסת מהכתיבה כרגע.

      נפגשת עם אנשים, שולחת תסריטים וקו"ח -תגובות חיוביות מאוד- אבל זה לא קורה מהיום להיום, אז צריך לשלם שכ"ד בינתיים...

      (במקביל אני גם עושה קריקטורות באירועים, לא ציירת גדולה- אבל את זה עושה טוב...)

       

      מעבר לזה- הצגה שכתבתי עולה בקרוב- לך תדע-אולי משם תבוא הפריצה...

      תתמקדי במה שאת הכי טובה בו - כדי שתגיע הפריצה - ולא פריצת הדיסק.

       

        9/8/08 07:47:

      צטט: tsip 2008-08-09 01:30:45

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-08 20:06:10

      טוב, כדי לא לגרום לשרשור הטוקבקים הארוך בהיסטוריה שעלול לגמור את הסרוור (386) של המארקר, אדגיש כי לא התכוונתי שהיה כדאי להכנס ללבנון כדי שיווצר הסרט, אחרי הכל - כך נשרפו שם כל שדות המריחואנה ! 

       

      עכשיו תגיד את זה כאילו אתה מתכוון, יותר עם רגש...

      אוקיי?! אקשן.

       

      טוב, כדי לא לגרום לשרשור.... שכחתי את השורה שלי, תסדרי לי אחת חדשה.

        9/8/08 04:11:

      נ.ב

      מה שאהבתי ב"ואלס עם באשיר"- מעבר לתסריט החכם והביצוע המבריק -

      זה שלדעתי, הסרט מנקה את צה" ל מהאשמה לטבח-

      אבל לא מהאחריות
      והבמאי מספיק אמיץ בשביל להראות את עצמו כ"נאצי בעל כורחו". בשביל לעשות סרט כזה, יותר ממה שצריך כשרון-

      צריך ביצים ענקיות.

       

        9/8/08 04:00:

      להיות שמאלני זה לא להיות 'אוהב ערבים', שנשמע כמו כינוי גנאי. אוהב אדם, סליחה אם מישהו מקיא,

      הוא לאהוב אנשים באשר הם אנשים, אך לא יותר מעמי או מעצמי. לכן הגדרה עצמית - הן במובנה האישי

      והן במובנה המדיני כל כך חשובה.

       

      מהמעט שסיפרת ובין השורותף נראה כי נקלעת לאיזה חבורה עם סממנים של כת, רק במקומות כאלה יש 'אפוטרופסות' על אמת, אם יש אלוהים הוא נקרע עכשיו מצחוק, כלומר אדיש לגמרי מ- השטויות שלנו.

       

      לשם מה למדת תסריטאות - כדי להסתפק בשווק מוצרי קוסמטיקה ? אנא ממך - כתבי :-)

       

      קריצהתודה על התגובה.

      אני בהחלט לא "מסתפקת בשיווק מוצרי קוסמטיקה" -אבל אני עדיין סטודנטית ולא מתפרנסת מהכתיבה כרגע.

      נפגשת עם אנשים, שולחת תסריטים וקו"ח -תגובות חיוביות מאוד- אבל זה לא קורה מהיום להיום, אז צריך לשלם שכ"ד בינתיים...

      (במקביל אני גם עושה קריקטורות באירועים, לא ציירת גדולה- אבל את זה עושה טוב...)

       

      מעבר לזה- הצגה שכתבתי עולה בקרוב- לך תדע-אולי משם תבוא הפריצה...

        9/8/08 01:30:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-08 20:06:10

      טוב, כדי לא לגרום לשרשור הטוקבקים הארוך בהיסטוריה שעלול לגמור את הסרוור (386) של המארקר, אדגיש כי לא התכוונתי שהיה כדאי להכנס ללבנון כדי שיווצר הסרט, אחרי הכל - כך נשרפו שם כל שדות המריחואנה ! 

       

      עכשיו תגיד את זה כאילו אתה מתכוון, יותר עם רגש...

      אוקיי?! אקשן.

        8/8/08 20:06:
      טוב, כדי לא לגרום לשרשור הטוקבקים הארוך בהיסטוריה שעלול לגמור את הסרוור (386) של המארקר, אדגיש כי לא התכוונתי שהיה כדאי להכנס ללבנון כדי שיווצר הסרט, אחרי הכל - כך נשרפו שם כל שדות המריחואנה ! 
        8/8/08 15:02:

      צטט: tsip 2008-08-08 10:07:09

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-07 15:20:19

      צטט: reefraf 2008-08-07 00:01:27

      הפעם אני אכתוב בפונטים קטנים.

      גם כי זה ארוך,וגם שלא תגיד לי שאני פתאום הפכתי לאלימה מופתע

       

      ואלס עם באשיר

      אני אוהבת סרטי מלחמהזה אולי לא נורמלי, זה אולי נשמע רע,כי איך אפשר לאהוב סרטי מלחמה??? מופתעמסתבר שאפשר(וחוצמזה,אף אחד לא אמר שאני נורמלית...).קריצהלא את המלחמה,כמובן.אותה אני ממש לא אוהבת.כל אחת ואחת נראית לי מיותרת להפליא.משהו בכאב של ההרג המיותר,של אזרחים,של ילדים,של חיילים,של צבאות ושל אומות-מביא אותי פעם אחר פעם לראות סרטי מלחמה כאלו ואחרים.אולי זה הצד האפל והאמיתי שלהם,שמרתק אותי.הסרטים הכי יפים בעיני,עד כמה שאפשר לקרוא להם "יפים", הם: רשימת שינדלר(סטיבן שפילברג), החיים יפים(רוברטו בניני), והפסנתרן(רומן פולנסקי).שלושה סרטי מלחמת העולם ה-2, שאני מסוגלת לראות שנה אחר שנה, ולהנות עם הכאב בכל פעם מחדש.גם בין הסרטים על מלחמת ויאטנם אפשר למצוא כמה "שווים":פלאטון(אוליבר סטון),צייד הצבאים(מייקל צ'ימינו),פול מטאל ג'אקט(סטנלי קובריק).סרטי המלחמה שבהם מעורב צה"ל, הם הנוגעים מכולם,הן אנחנו חלק מהם.בופור,למרות שאינו יצירת מופת בעיני,הוא סרט חובה,ולו רק כדי שנוכל לראות,לחוות,להבין ולדמיין את המציאות שאנחנו,אלו שלא היו שם,לא מכירים.החיילים בשטח, הלחץ,הפחד וההתמודדות.מה הם עוברים,החיילים האלו,ברגעים שחייהם נעים כמטוטלת,ושרק המקום והרגע קובעים את גורלם.היום ראיתי את "ואלס עם באשיר".אני עדיין נפעמת.

      אומנות לשמה.

      אני מקטלגת את הסרט הזה כאחד מהסרטים(הלא רבים) שישאירו עלי את חותמם.יוצר הסרט,ארי פולמן,עושה עבודה נפלאה.הסרט,למרות שבהוויתו הוא תיעודי עד כאב, משלב בתוכו את כל הניואנסים שעושים סרט תיעודי לסרט משובח וראוי לכל סופרלטיב.האנימציה שבו מדהימה. התמונה ששמת, יגאל, של האשה השוחה כשהוא שוכב עליה ומביט באניית התענוגות עולה באש, זו התמונה שבמהלך הסרט יצרה אצלי(וסביר שלא רק אצלי,כי גם בך מסתבר שהיא נגעה,וכנראה שבכל אחד שצופה בה) את האמירה "WOW".יותר מזה לא צריך להגיד,כל מילה נוספת מיותרת.שאפו ענק למאייר דוד פולונסקי ולאנימטור יוני גודמן.עבודתם נפלאה.ההבעות,התנועות,הסיגריה האנימטורית שמשנה את צבע האפר מאדום לשחור,ההקפדה על כל פרט ופרט,מהקטן לגדול,הם אלו שעושים את הסרט למיוחד כל כך.רגע הוא רציני להחריד,רגע הוא מעלה על פניהם של הצופים בת שחוק ומשלב בתמונות הקשות הומור במינון הנכון.

      אין לי מושג מה גרם לו להשתמש בטכניקה הכ"כ מיוחדת הזו,ומה הניע אותו לעשות את הסרט כפי שהוא נעשה.אני יכולה להצביע על כך שעצם הפיכתו למאוייר הפכה את הצפייה למרעננת,למרתקת,לפחות קשה.הרבה יותר קל לראות חיילים מצויירים שבורחים ונופלים מתים מיריות,מאשר חיילים אמיתיים,גם אם הם שחקנים.יפה עשה הבמאי שחסך לנו לראות קטעים פחות נעימים ב"לייב".ככה הרבה יותר סימפטי.

      הסרט(לטעמי,לפחות)הוא המרענן הרשמי של הקיץ,למרות הנושא הטעון.הוא מובן כהלכה,בהיר ומספר את הדברים בצורה ישירה וכואבת,אך גם נעימה וחיננית.עד דמעות,ברור.לקראת הסוף,כשמתחיל הקטע של הטבח בסברה ושתילה,שם הופך הסרט לאמיתי וקשה יותר מרגע לרגע, עד הסוף שבו הזעקות קורעות את המסך.התיעוד האמיתי.הרגעים היחידים של צילומים אמיתיים של הטרגדיה.כשזה נגמר,לא נשאר דבר מלבד שתיקה רועמת באולם.

      אין מילים,ולא ממש צריך אותן.

      ובכל זאת,כמה מילים לסיום:

      שווה.לכו לראות,ומהר.מיוחד,מרטיט,משובח ושובה.ואלס עם באשיר אני לא יודעת אם הייתי רוצה לרקוד,טנגו עם ארי פולמן בטח שכן.קריצה 

       

       

      יקירתי, את המרעננת הרשמי של הפוסט הקייצי שלי, גודל פונט אינו באמת מאפיין של אלימות, כפי שסרט מלחמה יכול להיות דווקא סרט רגיש ואישי במיוחד, תודה שטרחת, היה שווה להכנס ללבנון בשבילך :-)  

       

      לא היה שווה גם לא בשבילך, אבל איזה מזל שעשו על זה סרט.

       

      מסכימה איתך לגמרי.

      הניסוח היה צריך להיות כדלהלן:

      "תודה שטרחת,היה שווה לצאת מלבנון ולו רק כדי להכיר אותך" :-) "

      יקירי,לתשומת ליבך קריצה

       

        8/8/08 10:07:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-07 15:20:19

      צטט: reefraf 2008-08-07 00:01:27

      הפעם אני אכתוב בפונטים קטנים.

      גם כי זה ארוך,וגם שלא תגיד לי שאני פתאום הפכתי לאלימה מופתע

       

      ואלס עם באשיר

      אני אוהבת סרטי מלחמהזה אולי לא נורמלי, זה אולי נשמע רע,כי איך אפשר לאהוב סרטי מלחמה??? מופתעמסתבר שאפשר(וחוצמזה,אף אחד לא אמר שאני נורמלית...).קריצהלא את המלחמה,כמובן.אותה אני ממש לא אוהבת.כל אחת ואחת נראית לי מיותרת להפליא.משהו בכאב של ההרג המיותר,של אזרחים,של ילדים,של חיילים,של צבאות ושל אומות-מביא אותי פעם אחר פעם לראות סרטי מלחמה כאלו ואחרים.אולי זה הצד האפל והאמיתי שלהם,שמרתק אותי.הסרטים הכי יפים בעיני,עד כמה שאפשר לקרוא להם "יפים", הם: רשימת שינדלר(סטיבן שפילברג), החיים יפים(רוברטו בניני), והפסנתרן(רומן פולנסקי).שלושה סרטי מלחמת העולם ה-2, שאני מסוגלת לראות שנה אחר שנה, ולהנות עם הכאב בכל פעם מחדש.גם בין הסרטים על מלחמת ויאטנם אפשר למצוא כמה "שווים":פלאטון(אוליבר סטון),צייד הצבאים(מייקל צ'ימינו),פול מטאל ג'אקט(סטנלי קובריק).סרטי המלחמה שבהם מעורב צה"ל, הם הנוגעים מכולם,הן אנחנו חלק מהם.בופור,למרות שאינו יצירת מופת בעיני,הוא סרט חובה,ולו רק כדי שנוכל לראות,לחוות,להבין ולדמיין את המציאות שאנחנו,אלו שלא היו שם,לא מכירים.החיילים בשטח, הלחץ,הפחד וההתמודדות.מה הם עוברים,החיילים האלו,ברגעים שחייהם נעים כמטוטלת,ושרק המקום והרגע קובעים את גורלם.היום ראיתי את "ואלס עם באשיר".אני עדיין נפעמת.

      אומנות לשמה.

      אני מקטלגת את הסרט הזה כאחד מהסרטים(הלא רבים) שישאירו עלי את חותמם.יוצר הסרט,ארי פולמן,עושה עבודה נפלאה.הסרט,למרות שבהוויתו הוא תיעודי עד כאב, משלב בתוכו את כל הניואנסים שעושים סרט תיעודי לסרט משובח וראוי לכל סופרלטיב.האנימציה שבו מדהימה. התמונה ששמת, יגאל, של האשה השוחה כשהוא שוכב עליה ומביט באניית התענוגות עולה באש, זו התמונה שבמהלך הסרט יצרה אצלי(וסביר שלא רק אצלי,כי גם בך מסתבר שהיא נגעה,וכנראה שבכל אחד שצופה בה) את האמירה "WOW".יותר מזה לא צריך להגיד,כל מילה נוספת מיותרת.שאפו ענק למאייר דוד פולונסקי ולאנימטור יוני גודמן.עבודתם נפלאה.ההבעות,התנועות,הסיגריה האנימטורית שמשנה את צבע האפר מאדום לשחור,ההקפדה על כל פרט ופרט,מהקטן לגדול,הם אלו שעושים את הסרט למיוחד כל כך.רגע הוא רציני להחריד,רגע הוא מעלה על פניהם של הצופים בת שחוק ומשלב בתמונות הקשות הומור במינון הנכון.

      אין לי מושג מה גרם לו להשתמש בטכניקה הכ"כ מיוחדת הזו,ומה הניע אותו לעשות את הסרט כפי שהוא נעשה.אני יכולה להצביע על כך שעצם הפיכתו למאוייר הפכה את הצפייה למרעננת,למרתקת,לפחות קשה.הרבה יותר קל לראות חיילים מצויירים שבורחים ונופלים מתים מיריות,מאשר חיילים אמיתיים,גם אם הם שחקנים.יפה עשה הבמאי שחסך לנו לראות קטעים פחות נעימים ב"לייב".ככה הרבה יותר סימפטי.

      הסרט(לטעמי,לפחות)הוא המרענן הרשמי של הקיץ,למרות הנושא הטעון.הוא מובן כהלכה,בהיר ומספר את הדברים בצורה ישירה וכואבת,אך גם נעימה וחיננית.עד דמעות,ברור.לקראת הסוף,כשמתחיל הקטע של הטבח בסברה ושתילה,שם הופך הסרט לאמיתי וקשה יותר מרגע לרגע, עד הסוף שבו הזעקות קורעות את המסך.התיעוד האמיתי.הרגעים היחידים של צילומים אמיתיים של הטרגדיה.כשזה נגמר,לא נשאר דבר מלבד שתיקה רועמת באולם.

      אין מילים,ולא ממש צריך אותן.

      ובכל זאת,כמה מילים לסיום:

      שווה.לכו לראות,ומהר.מיוחד,מרטיט,משובח ושובה.ואלס עם באשיר אני לא יודעת אם הייתי רוצה לרקוד,טנגו עם ארי פולמן בטח שכן.קריצה 

       

       

      יקירתי, את המרעננת הרשמי של הפוסט הקייצי שלי, גודל פונט אינו באמת מאפיין של אלימות, כפי שסרט מלחמה יכול להיות דווקא סרט רגיש ואישי במיוחד, תודה שטרחת, היה שווה להכנס ללבנון בשבילך :-)  

       

      לא היה שווה גם לא בשבילך, אבל איזה מזל שעשו על זה סרט.

        8/8/08 08:34:

      צטט: ש ר י ת 2008-08-08 08:15:53

       

      מקצה כזה בחיי נכון

      אבל לא זה לא מעייף היה

      ואתה יודע פעילות אירובית מעייפת אבל אין כמוה מאתגרת :-).

      אני כבר יכול לראות את השלטים מעל מכונים שילמדו "גמיעת פוסט רציף", כולל הקורסים "ללנקק ברצף", עם קורסי השתלמות בנושאים "מהו לחצן ימני" ו"קיראה עקבית".  בחוץ תנצנץ פיצוציה בשם AM:EMBEDD.

       

        8/8/08 08:15:

       

       

      מקצה כזה בחיי נכון

      אבל לא זה לא מעייף היה

      ואתה יודע פעילות אירובית מעייפת אבל אין כמוה מאתגרת :-).

        8/8/08 08:08:

      צטט: ש ר י ת 2008-08-07 23:12:42


      תשמע

      אני כבר כמה ימים נכנסת לכאן ויוצאת

      מחכה שיהיה לי את הזמן הנכון להכנס אל תוך הפוסט העשיר הזה

      מבלי שאאלץ לנטוש אותו באמצע

       

      וסוף סוף הצלחתי

      מה אומר

      סיור מרתק זה היה

      יש הרבה ללמוד מאיך שאתה עושה זאת.

       

      סופ"ש נעים

      שרית

       

       

      הי ש ר י ת, זה נשמע קצת מעייף, הפעילות האירובית שביצעת בפוסט שלי, אני שמח לשמוע שיש עוד מי שמנסה לשתות אותי בגמיעה אחת ארוכה, במקום יותר מדי כוסות צ'ייסר, צריך להיות מקצה כזה בבריכה האולימפית.

        7/8/08 23:12:


      תשמע

      אני כבר כמה ימים נכנסת לכאן ויוצאת

      מחכה שיהיה לי את הזמן הנכון להכנס אל תוך הפוסט העשיר הזה

      מבלי שאאלץ לנטוש אותו באמצע

       

      וסוף סוף הצלחתי

      מה אומר

      סיור מרתק זה היה

      יש הרבה ללמוד מאיך שאתה עושה זאת.

       

      סופ"ש נעים

      שרית

       

        7/8/08 15:22:

      צטט: renana ron 2008-08-07 11:48:15

      חייבת ללכת לראות את "וולס עם באשיר"

      תודה יגאל על ההשקעה - נהניתי מהסרטונים.

       

      רננה

      אני שמח שפצחת ברון ורננה, לכי לצפות בסרט, אני לא סבור שקריאת הפוסט תפגע כהוא-זה בהנעתך, מקסימום תשלבי לשני ומישהו כבר ידחוף עוטח :-) 

       

        7/8/08 15:20:

      צטט: reefraf 2008-08-07 00:01:27

      הפעם אני אכתוב בפונטים קטנים.

      גם כי זה ארוך,וגם שלא תגיד לי שאני פתאום הפכתי לאלימה מופתע

       

      ואלס עם באשיר

      אני אוהבת סרטי מלחמהזה אולי לא נורמלי, זה אולי נשמע רע,כי איך אפשר לאהוב סרטי מלחמה??? מופתעמסתבר שאפשר(וחוצמזה,אף אחד לא אמר שאני נורמלית...).קריצהלא את המלחמה,כמובן.אותה אני ממש לא אוהבת.כל אחת ואחת נראית לי מיותרת להפליא.משהו בכאב של ההרג המיותר,של אזרחים,של ילדים,של חיילים,של צבאות ושל אומות-מביא אותי פעם אחר פעם לראות סרטי מלחמה כאלו ואחרים.אולי זה הצד האפל והאמיתי שלהם,שמרתק אותי.הסרטים הכי יפים בעיני,עד כמה שאפשר לקרוא להם "יפים", הם: רשימת שינדלר(סטיבן שפילברג), החיים יפים(רוברטו בניני), והפסנתרן(רומן פולנסקי).שלושה סרטי מלחמת העולם ה-2, שאני מסוגלת לראות שנה אחר שנה, ולהנות עם הכאב בכל פעם מחדש.גם בין הסרטים על מלחמת ויאטנם אפשר למצוא כמה "שווים":פלאטון(אוליבר סטון),צייד הצבאים(מייקל צ'ימינו),פול מטאל ג'אקט(סטנלי קובריק).סרטי המלחמה שבהם מעורב צה"ל, הם הנוגעים מכולם,הן אנחנו חלק מהם.בופור,למרות שאינו יצירת מופת בעיני,הוא סרט חובה,ולו רק כדי שנוכל לראות,לחוות,להבין ולדמיין את המציאות שאנחנו,אלו שלא היו שם,לא מכירים.החיילים בשטח, הלחץ,הפחד וההתמודדות.מה הם עוברים,החיילים האלו,ברגעים שחייהם נעים כמטוטלת,ושרק המקום והרגע קובעים את גורלם.היום ראיתי את "ואלס עם באשיר".אני עדיין נפעמת.

      אומנות לשמה.

      אני מקטלגת את הסרט הזה כאחד מהסרטים(הלא רבים) שישאירו עלי את חותמם.יוצר הסרט,ארי פולמן,עושה עבודה נפלאה.הסרט,למרות שבהוויתו הוא תיעודי עד כאב, משלב בתוכו את כל הניואנסים שעושים סרט תיעודי לסרט משובח וראוי לכל סופרלטיב.האנימציה שבו מדהימה. התמונה ששמת, יגאל, של האשה השוחה כשהוא שוכב עליה ומביט באניית התענוגות עולה באש, זו התמונה שבמהלך הסרט יצרה אצלי(וסביר שלא רק אצלי,כי גם בך מסתבר שהיא נגעה,וכנראה שבכל אחד שצופה בה) את האמירה "WOW".יותר מזה לא צריך להגיד,כל מילה נוספת מיותרת.שאפו ענק למאייר דוד פולונסקי ולאנימטור יוני גודמן.עבודתם נפלאה.ההבעות,התנועות,הסיגריה האנימטורית שמשנה את צבע האפר מאדום לשחור,ההקפדה על כל פרט ופרט,מהקטן לגדול,הם אלו שעושים את הסרט למיוחד כל כך.רגע הוא רציני להחריד,רגע הוא מעלה על פניהם של הצופים בת שחוק ומשלב בתמונות הקשות הומור במינון הנכון.

      אין לי מושג מה גרם לו להשתמש בטכניקה הכ"כ מיוחדת הזו,ומה הניע אותו לעשות את הסרט כפי שהוא נעשה.אני יכולה להצביע על כך שעצם הפיכתו למאוייר הפכה את הצפייה למרעננת,למרתקת,לפחות קשה.הרבה יותר קל לראות חיילים מצויירים שבורחים ונופלים מתים מיריות,מאשר חיילים אמיתיים,גם אם הם שחקנים.יפה עשה הבמאי שחסך לנו לראות קטעים פחות נעימים ב"לייב".ככה הרבה יותר סימפטי.

      הסרט(לטעמי,לפחות)הוא המרענן הרשמי של הקיץ,למרות הנושא הטעון.הוא מובן כהלכה,בהיר ומספר את הדברים בצורה ישירה וכואבת,אך גם נעימה וחיננית.עד דמעות,ברור.לקראת הסוף,כשמתחיל הקטע של הטבח בסברה ושתילה,שם הופך הסרט לאמיתי וקשה יותר מרגע לרגע, עד הסוף שבו הזעקות קורעות את המסך.התיעוד האמיתי.הרגעים היחידים של צילומים אמיתיים של הטרגדיה.כשזה נגמר,לא נשאר דבר מלבד שתיקה רועמת באולם.

      אין מילים,ולא ממש צריך אותן.

      ובכל זאת,כמה מילים לסיום:

      שווה.לכו לראות,ומהר.מיוחד,מרטיט,משובח ושובה.ואלס עם באשיר אני לא יודעת אם הייתי רוצה לרקוד,טנגו עם ארי פולמן בטח שכן.קריצה 

       

       

      יקירתי, את המרעננת הרשמי של הפוסט הקייצי שלי, גודל פונט אינו באמת מאפיין של אלימות, כפי שסרט מלחמה יכול להיות דווקא סרט רגיש ואישי במיוחד, תודה שטרחת, היה שווה להכנס ללבנון בשבילך :-)  

        7/8/08 11:48:

      חייבת ללכת לראות את "וולס עם באשיר"

      תודה יגאל על ההשקעה - נהניתי מהסרטונים.

       

      רננה

        7/8/08 11:26:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-08-06 22:28:40


      שלום רב שובך שתיים, מה שלומך?

      כתמיד מפרגן וגם מוכיח למוכיח (:-

      בהצללללללחה

      לכבוד המעבר, לכל מה שבדרך, לכל החלומות שמתגשמים אוטוטו בהיכל יגאל.

      למרות שאני חוששת לתלות כאן את הכוכב ה-86  מפני קריסת הדף, אעשה זאת ונראה מה יקרה קריצה

       

       

      צמרת יקירתי, בכירת הכותבות, "ברוך שובך ציפורה נחמדת, אל חלוני". פירושים:

      צמרת, שובך - מקום משכן לציפורים. חלוני - מסך תכנת גלישה, צפייה במחשב.

      כוכבך הידק טוב יותר את השובך אל החלון. מנת היום: יונה ממולאת בעלה של זית.  

       

        7/8/08 08:06:

      צטט: אריה ג 2008-08-06 21:53:24


      ברוך שובך הביתה

      ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך!

      ברוכים הנמצאים, וגו' :-)

       

        7/8/08 00:01:

      הפעם אני אכתוב בפונטים קטנים.

      גם כי זה ארוך,וגם שלא תגיד לי שאני פתאום הפכתי לאלימה מופתע

       

      ואלס עם באשיר

      אני אוהבת סרטי מלחמהזה אולי לא נורמלי, זה אולי נשמע רע,כי איך אפשר לאהוב סרטי מלחמה??? מופתעמסתבר שאפשר(וחוצמזה,אף אחד לא אמר שאני נורמלית...).קריצהלא את המלחמה,כמובן.אותה אני ממש לא אוהבת.כל אחת ואחת נראית לי מיותרת להפליא.משהו בכאב של ההרג המיותר,של אזרחים,של ילדים,של חיילים,של צבאות ושל אומות-מביא אותי פעם אחר פעם לראות סרטי מלחמה כאלו ואחרים.אולי זה הצד האפל והאמיתי שלהם,שמרתק אותי.הסרטים הכי יפים בעיני,עד כמה שאפשר לקרוא להם "יפים", הם: רשימת שינדלר(סטיבן שפילברג), החיים יפים(רוברטו בניני), והפסנתרן(רומן פולנסקי).שלושה סרטי מלחמת העולם ה-2, שאני מסוגלת לראות שנה אחר שנה, ולהנות עם הכאב בכל פעם מחדש.גם בין הסרטים על מלחמת ויאטנם אפשר למצוא כמה "שווים":פלאטון(אוליבר סטון),צייד הצבאים(מייקל צ'ימינו),פול מטאל ג'אקט(סטנלי קובריק).סרטי המלחמה שבהם מעורב צה"ל, הם הנוגעים מכולם,הן אנחנו חלק מהם.בופור,למרות שאינו יצירת מופת בעיני,הוא סרט חובה,ולו רק כדי שנוכל לראות,לחוות,להבין ולדמיין את המציאות שאנחנו,אלו שלא היו שם,לא מכירים.החיילים בשטח, הלחץ,הפחד וההתמודדות.מה הם עוברים,החיילים האלו,ברגעים שחייהם נעים כמטוטלת,ושרק המקום והרגע קובעים את גורלם.היום ראיתי את "ואלס עם באשיר".אני עדיין נפעמת.

      אומנות לשמה.

      אני מקטלגת את הסרט הזה כאחד מהסרטים(הלא רבים) שישאירו עלי את חותמם.יוצר הסרט,ארי פולמן,עושה עבודה נפלאה.הסרט,למרות שבהוויתו הוא תיעודי עד כאב, משלב בתוכו את כל הניואנסים שעושים סרט תיעודי לסרט משובח וראוי לכל סופרלטיב.האנימציה שבו מדהימה. התמונה ששמת, יגאל, של האשה השוחה כשהוא שוכב עליה ומביט באניית התענוגות עולה באש, זו התמונה שבמהלך הסרט יצרה אצלי(וסביר שלא רק אצלי,כי גם בך מסתבר שהיא נגעה,וכנראה שבכל אחד שצופה בה) את האמירה "WOW".יותר מזה לא צריך להגיד,כל מילה נוספת מיותרת.שאפו ענק למאייר דוד פולונסקי ולאנימטור יוני גודמן.עבודתם נפלאה.ההבעות,התנועות,הסיגריה האנימטורית שמשנה את צבע האפר מאדום לשחור,ההקפדה על כל פרט ופרט,מהקטן לגדול,הם אלו שעושים את הסרט למיוחד כל כך.רגע הוא רציני להחריד,רגע הוא מעלה על פניהם של הצופים בת שחוק ומשלב בתמונות הקשות הומור במינון הנכון.

      אין לי מושג מה גרם לו להשתמש בטכניקה הכ"כ מיוחדת הזו,ומה הניע אותו לעשות את הסרט כפי שהוא נעשה.אני יכולה להצביע על כך שעצם הפיכתו למאוייר הפכה את הצפייה למרעננת,למרתקת,לפחות קשה.הרבה יותר קל לראות חיילים מצויירים שבורחים ונופלים מתים מיריות,מאשר חיילים אמיתיים,גם אם הם שחקנים.יפה עשה הבמאי שחסך לנו לראות קטעים פחות נעימים ב"לייב".ככה הרבה יותר סימפטי.

      הסרט(לטעמי,לפחות)הוא המרענן הרשמי של הקיץ,למרות הנושא הטעון.הוא מובן כהלכה,בהיר ומספר את הדברים בצורה ישירה וכואבת,אך גם נעימה וחיננית.עד דמעות,ברור.לקראת הסוף,כשמתחיל הקטע של הטבח בסברה ושתילה,שם הופך הסרט לאמיתי וקשה יותר מרגע לרגע, עד הסוף שבו הזעקות קורעות את המסך.התיעוד האמיתי.הרגעים היחידים של צילומים אמיתיים של הטרגדיה.כשזה נגמר,לא נשאר דבר מלבד שתיקה רועמת באולם.

      אין מילים,ולא ממש צריך אותן.

      ובכל זאת,כמה מילים לסיום:

      שווה.לכו לראות,ומהר.מיוחד,מרטיט,משובח ושובה.ואלס עם באשיר אני לא יודעת אם הייתי רוצה לרקוד,טנגו עם ארי פולמן בטח שכן.קריצה 

       


      שלום רב שובך שתיים, מה שלומך?

      כתמיד מפרגן וגם מוכיח למוכיח (:-

      בהצללללללחה

      לכבוד המעבר, לכל מה שבדרך, לכל החלומות שמתגשמים אוטוטו בהיכל יגאל.

      למרות שאני חוששת לתלות כאן את הכוכב ה-86  מפני קריסת הדף, אעשה זאת ונראה מה יקרה קריצה

       

       

        6/8/08 21:53:


      ברוך שובך הביתה

      ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך!

        6/8/08 18:55:

      צטט: zoharhe 2008-08-06 18:42:45

      סל של כוכבים

      כשיהיה אפשר להמיר אותם בדולרים - אני אטוס לי לחופשה באיי סל של. 

        6/8/08 18:42:
      סל של כוכבים
        6/8/08 13:17:

      צטט: אלת האש 2008-08-05 23:46:25


      *עיניי..כן.

      יש מעין ! 

       

        6/8/08 13:17:

      צטט: אלת האש 2008-08-05 23:45:30


      ככל שעיני משכילות לראות לא דנו בזוגיות שלך, יותר דנו באין זוגיות שלי...

       

       

      המממממ...  

        5/8/08 23:46:


      *עיניי..כן.

        5/8/08 23:45:


      ככל שעיני משכילות לראות לא דנו בזוגיות שלך, יותר דנו באין זוגיות שלי...

       

        5/8/08 09:47:

      צטט: אלת האש 2008-08-05 09:33:54

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-05 07:38:41

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,

      המטבח שלך נראה מעולה. צודקת, היום הכנתי פטוצ'יני פורטבלו בשמנת ואגוז מוסקט, עם פרמז'ן מגורררררת, כולל קניות ושטיפת כלים.

      אני מקנאה!

      במנה או בחברה ?

      לא במנה ולא בחברה, בתחושה שלהכין דברים עבור אדם שמעריך ואוהב , לשבת ביחד ופשוט להנות מהדברים הקטנים...לצחוק, ולהביט, שאין מובן מאליו , {כאילו אתה בישלת והיא מנקה}האנרגיה הזו פשוט חסרה לי.

      אנשים שוכחים מהר מאוד את הזמנים האיכותיים האלה...וכל אחד תקוע בצד שלו של החיים.

      ולכן כמו שאתה יודע יש מעט זוגות שהם באמת מאושרים.

      אז הנה על הבוקר, וידוי. עכשיו תהרוג אותי!

       

      איך לכל הרוחות פוסט על סרט שכחת-זכרון מלחמה - הפך לדיון פומבי בזוגיות שלי ? 

       

        5/8/08 09:33:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-05 07:38:41

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,

      המטבח שלך נראה מעולה. צודקת, היום הכנתי פטוצ'יני פורטבלו בשמנת ואגוז מוסקט, עם פרמז'ן מגורררררת, כולל קניות ושטיפת כלים.

      אני מקנאה!

      במנה או בחברה ?

      לא במנה ולא בחברה, בתחושה שלהכין דברים עבור אדם שמעריך ואוהב , לשבת ביחד ופשוט להנות מהדברים הקטנים...לצחוק, ולהביט, שאין מובן מאליו , {כאילו אתה בישלת והיא מנקה}האנרגיה הזו פשוט חסרה לי.

      אנשים שוכחים מהר מאוד את הזמנים האיכותיים האלה...וכל אחד תקוע בצד שלו של החיים.

      ולכן כמו שאתה יודע יש מעט זוגות שהם באמת מאושרים.

      אז הנה על הבוקר, וידוי. עכשיו תהרוג אותי!

       

        5/8/08 07:38:

      צטט: אלת האש 2008-08-05 00:46:57

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-04 23:11:44

      5.איך יש לך כוח לישון 3 שעות בלילה? מי ישן בכלל ? אני משלים שעות שינה במהלך דצמבר. מה קורה בדצמבר שלא קורה עכשיו?

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,  המטבח שלך נראה מעולה. צודקת, היום הכנתי פטוצ'יני פורטבלו בשמנת ואגוז מוסקט, עם פרמז'ן מגורררררת, כולל קניות ושטיפת כלים. אני מקנאה!

      7.פרויד, קצת לא באופנה ,בערך כמו המוסר. פרויד אולי לא באופנה, אבל עבורי הוא הגדול מכולם. יכול להיות, גם המוסר הוא דבר גדול, אבל אף אחד כבר לובש אותו כשהוא יוצא מהבית, חבל.

      8.חומר טוב יש בחיפה. חיפה ? מי גר בחיפה ? זה ב 04, שומו שמיים ! נולדת שם, תן כבוד.

       

      כשהייתי בטוקיו המצאתי משהו שימושי: דומו אריגטודה ! בון נווי יגאלסאן.

       

       

       

      5.איך יש לך כוח לישון 3 שעות בלילה?

      מי ישן בכלל ? אני משלים שעות שינה במהלך דצמבר.

      מה קורה בדצמבר שלא קורה עכשיו?

      בדצמבר מחזירים שעות שינה למס הכנסה.

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,

      המטבח שלך נראה מעולה. צודקת, היום הכנתי פטוצ'יני פורטבלו בשמנת ואגוז מוסקט, עם פרמז'ן מגורררררת, כולל קניות ושטיפת כלים.

      אני מקנאה!

      במנה או בחברה ?

       

      7.פרויד, קצת לא באופנה ,בערך כמו המוסר.

      פרויד אולי לא באופנה, אבל עבורי הוא הגדול מכולם.

      יכול להיות, גם המוסר הוא דבר גדול, אבל אף אחד כבר לובש אותו כשהוא יוצא מהבית, חבל.

      פרויד והסיגר שלו היו פה לארוחת ערב, אכלנו דג מוסר.

       

      8.חומר טוב יש בחיפה.

      חיפה ? מי גר בחיפה ? זה ב 04, שומו שמיים !

      נולדת שם, תן כבוד.

       אז זהו, שלא נולדתי שם, רק גדלתי. ברחתי בזמן.

      כשהייתי בטוקיו המצאתי משהו שימושי: דומו אריגטודה !

      בון נווי יגאלסאן.

      מוצ'אס בוקרטובוס.
        5/8/08 00:46:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-04 23:11:44

      5.איך יש לך כוח לישון 3 שעות בלילה? מי ישן בכלל ? אני משלים שעות שינה במהלך דצמבר. מה קורה בדצמבר שלא קורה עכשיו?

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,  המטבח שלך נראה מעולה. צודקת, היום הכנתי פטוצ'יני פורטבלו בשמנת ואגוז מוסקט, עם פרמז'ן מגורררררת, כולל קניות ושטיפת כלים. אני מקנאה!

      7.פרויד, קצת לא באופנה ,בערך כמו המוסר. פרויד אולי לא באופנה, אבל עבורי הוא הגדול מכולם. יכול להיות, גם המוסר הוא דבר גדול, אבל אף אחד כבר לובש אותו כשהוא יוצא מהבית, חבל.

      8.חומר טוב יש בחיפה. חיפה ? מי גר בחיפה ? זה ב 04, שומו שמיים ! נולדת שם, תן כבוד.

       

      כשהייתי בטוקיו המצאתי משהו שימושי: דומו אריגטודה ! בון נווי יגאלסאן.

       

       

        4/8/08 23:30:

      לא רואה בזה משהו מיוחד... רק עניתי ל"תחיי פה שנה שנתיים ואז תרשי לעצמך..." אני פה רק 20 שנה.

      יש הרבה מה לשפר במדינה ובצה"ל, אבל יש גם הרבה דברים טובים שאפשר להעריך ולהוקיר בהשיגיה של מדינה צעירה שמתמודדת עם כל כך הרבה אתגרים. זה הצד הזה של הכוס שחסר לי בכתיבה השמאלנית. ההתמקדות הזאת בכמה אנחנו לא בסדר היא חסרת איזון, משקפת את המציאות ועושה רע לנשמה - וזה מיותר. 

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-04 23:03:50

      צטט: la parisienne 2008-08-04 21:33:29

      צטט: tsip 2008-08-04 14:47:24

      מעיד על עצמו שלא נולד ולא גדל פה, אלו הם פשוט דברי חלמאות,

      מציעה שאולי תחיה פה איזה שנה שנתיים ואז תרשה לעצמה לכתוב תגובה מסוג זה,

      מותר להביע דעה, רק אולי להכין שיעורי בית קודם לכן.

       

       תודה על ההיצע. לא פה הרבה זמן ובסה"כ רק הספקתי לגדל 3 ילדים, ביניהם 2 בנים שהולכים לשמור עלייך, ומן הסתם על כמה מהחברים שלך, בעוד מספר חודשים בזמן שתמשיכו להתפלסף על כמה צה"ל אכזרי ומיותר!" 

       

       

       

       

      למה את סבורה שאת מיוחדת בזה שילדייך הולכים לצבא ? משום שאנו שינקינאים עם פרופיל 21,

      שקמים בבוקר אל השאכטה ולובשים שרוואלים מתחת לראסטות ? במהלך שירותי הצבאי ראיתי

      במו עיניי עד כמה צה"ל מושחת מהיסוד, זה לא הפריע לי לסיים כסמל בחיל הים, בדיעה בדוקה

      כי צה"ל הוא גוף מנופח ללא צורך, בזבזני, בנוסף על היותו צבא כיבוש יותר מהגנה.

       

       

        4/8/08 23:13:

      צטט: יעל001 2008-08-04 22:47:21

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-04 07:02:43

      צטט: יעל001 2008-08-03 21:21:00

      יגאל ברוך שובך

      "המלחמה היא הייצוג הראוותני והעקוב מדם של חיינו היומיומיים. אנחנו זורעים את זרע המלחמה בחיי היום יום שלנו. ללא שינוי יסודי של עצמנו יימשכו השנאה , הלאומנות והגזענות. כל עוד לא תחול בנו תמורה יימשכו המריבות הילדותיות על רעיונות, מספר החיילים ילך ויגדל, ההצדעה לדגלים תימשך, וכל הברוטליות הזאת תוביל לרצח מאורגן"

       

      יידו קרישנמוטי - לגעת במהות

       

      כל הכבוד על האומץ שלך לומר את האמת שלך ללא פחד וניסיון להסוות דבר. זה לא מובן מאליו בעולמנו ובפרט בארצינו . אלף כוכבים

       

      תודה על הציטוט מיידו קרישנמוטי - הוא כנראה באמת 'נוגע במהות', אבל אם לאמר את האמת,

      הגזע האנושי הוא כנראה פשוט גזע אכזר, שמצטיין במלחמות ובהרס סביבתו. תודות

       

       ווהו יקירי חזרת על טורים גבוהים , 

       

      אוקיי, אני מוריד אותם :-)

       

        4/8/08 23:11:

      צטט: אלת האש 2008-08-04 22:25:29


      שעה וחצי לקרוא שוב הכל, לעבור לינק לינק, לראות את התקצירים של הסרט, לקרוא חלק מהתגובות.

       

      1. מזל טוב על הספר והצלחתו

      2. שוב מזל טוב, אבל הפעם על אהבה. עושה לך טוב.

      3.אני בעד ציפי לבני, גם אני חושבת ששישים שנה סיפקו לנו הוכחה די ברורה שגברים לא טובים בתור ראשי ממשלה- לפחות רובם. על האחרונים הס- זה פשוט מחריד.

      4. אלך לראות את הסרט, למרות שהוא נוקב, אני לא אוהבת מלחמות, אבל מי כן? אהה יש את אלה שכן.

      5.איך יש לך כוח לישון 3 שעות בלילה?

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,  המטבח שלך נראה מעולה.

      7.פרויד, קצת לא באופנה ,בערך כמו המוסר.

      8.חומר טוב יש בחיפה.

       

      תודות, אריגטו, אהה כן כמעט שכחתי, גרתי ביפן יותר משנה, הם אומה מיוחדת אבל קצת מפגרת.{כמובן שלא מבחינה טכנולוגית}. רק אנושית.

       

      1. מזל טוב על הספר והצלחתו - תודה.

      2. שוב מזל טוב, אבל הפעם על אהבה. עושה לך טוב - אני ממליץ לכולם.

      3.אני בעד ציפי לבני, גם אני חושבת ששישים שנה סיפקו לנו הוכחה די ברורה שגברים לא טובים בתור ראשי ממשלה- לפחות רובם. על האחרונים הס- זה פשוט מחריד. כן - מה עם איזו ראש ממשלה מושחתת, נשמע לי סקסי, כשחוקרים אותה כל הזמן והציבור מת לדעת מה נהיה.

      4. אלך לראות את הסרט, למרות שהוא נוקב, אני לא אוהבת מלחמות, אבל מי כן? אהה יש את אלה שכן. ברור, יש כאלה שמלחמה היא המקצוע שלהם, ואם לא תהיה מלחמה איפה יעבדו ? במשרד ?

      5.איך יש לך כוח לישון 3 שעות בלילה? מי ישן בכלל ? אני משלים שעות שינה במהלך דצמבר.

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,  המטבח שלך נראה מעולה. צודקת, היום הכנתי פטוצ'יני פורטבלו בשמנת ואגוז מוסקט, עם פרמז'ן מגורררררת, כולל קניות ושטיפת כלים.

      7.פרויד, קצת לא באופנה ,בערך כמו המוסר. פרויד אולי לא באופנה, אבל עבורי הוא הגדול מכולם.

      8.חומר טוב יש בחיפה. חיפה ? מי גר בחיפה ? זה ב 04, שומו שמיים !

       

      כשהייתי בטוקיו המצאתי משהו שימושי: דומו אריגטודה !
        4/8/08 23:03:

      צטט: la parisienne 2008-08-04 21:33:29

      צטט: tsip 2008-08-04 14:47:24

      מעיד על עצמו שלא נולד ולא גדל פה, אלו הם פשוט דברי חלמאות,

      מציעה שאולי תחיה פה איזה שנה שנתיים ואז תרשה לעצמה לכתוב תגובה מסוג זה,

      מותר להביע דעה, רק אולי להכין שיעורי בית קודם לכן.

       

       תודה על ההיצע. לא פה הרבה זמן ובסה"כ רק הספקתי לגדל 3 ילדים, ביניהם 2 בנים שהולכים לשמור עלייך, ומן הסתם על כמה מהחברים שלך, בעוד מספר חודשים בזמן שתמשיכו להתפלסף על כמה צה"ל אכזרי ומיותר!" 

       

       

       

       

      למה את סבורה שאת מיוחדת בזה שילדייך הולכים לצבא ? משום שאנו שינקינאים עם פרופיל 21,

      שקמים בבוקר אל השאכטה ולובשים שרוואלים מתחת לראסטות ? במהלך שירותי הצבאי ראיתי

      במו עיניי עד כמה צה"ל מושחת מהיסוד, זה לא הפריע לי לסיים כסמל בחיל הים, בדיעה בדוקה

      כי צה"ל הוא גוף מנופח ללא צורך, בזבזני, בנוסף על היותו צבא כיבוש יותר מהגנה.

        4/8/08 22:53:

      צטט: limisan 2008-08-04 20:44:38


      שלום רב שובך, ציפורה נחמדת

      ממחוזותיי הנושנים אל ארצנו השורדת

      ויהיה מעניין לשמוע חוויות בתוליות

      מההתקלות בפלאנטה המכונה ניפון

      גם מחכה וגם מצפה (בוואסאבי)

      ביאליק מעולם לא נראה יותר טוב - מאז שהלבשת אותו בקימונו. בקרוב אאעזור כוח :-)

        4/8/08 22:47:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-04 07:02:43

      צטט: יעל001 2008-08-03 21:21:00

      יגאל ברוך שובך

      "המלחמה היא הייצוג הראוותני והעקוב מדם של חיינו היומיומיים. אנחנו זורעים את זרע המלחמה בחיי היום יום שלנו. ללא שינוי יסודי של עצמנו יימשכו השנאה , הלאומנות והגזענות. כל עוד לא תחול בנו תמורה יימשכו המריבות הילדותיות על רעיונות, מספר החיילים ילך ויגדל, ההצדעה לדגלים תימשך, וכל הברוטליות הזאת תוביל לרצח מאורגן"

       

      יידו קרישנמוטי - לגעת במהות

       

      כל הכבוד על האומץ שלך לומר את האמת שלך ללא פחד וניסיון להסוות דבר. זה לא מובן מאליו בעולמנו ובפרט בארצינו . אלף כוכבים

       

      תודה על הציטוט מיידו קרישנמוטי - הוא כנראה באמת 'נוגע במהות', אבל אם לאמר את האמת,

      הגזע האנושי הוא כנראה פשוט גזע אכזר, שמצטיין במלחמות ובהרס סביבתו. תודות

       

       ווהו יקירי חזרת על טורים גבוהים , 

       

        4/8/08 22:25:


      שעה וחצי לקרוא שוב הכל, לעבור לינק לינק, לראות את התקצירים של הסרט, לקרוא חלק מהתגובות.

       

      1. מזל טוב על הספר והצלחתו

      2. שוב מזל טוב, אבל הפעם על אהבה. עושה לך טוב.

      3.אני בעד ציפי לבני, גם אני חושבת ששישים שנה סיפקו לנו הוכחה די ברורה שגברים לא טובים בתור ראשי ממשלה- לפחות רובם. על האחרונים הס- זה פשוט מחריד.

      4. אלך לראות את הסרט, למרות שהוא נוקב, אני לא אוהבת מלחמות, אבל מי כן? אהה יש את אלה שכן.

      5.איך יש לך כוח לישון 3 שעות בלילה?

      6.אם אתה עושה כל דבר בחיים כמו פוסטים,  המטבח שלך נראה מעולה.

      7.פרויד, קצת לא באופנה ,בערך כמו המוסר.

      8.חומר טוב יש בחיפה.

       

      תודות, אריגטו, אהה כן כמעט שכחתי, גרתי ביפן יותר משנה, הם אומה מיוחדת אבל קצת מפגרת.{כמובן שלא מבחינה טכנולוגית}. רק אנושית.

       

        4/8/08 21:33:

      צטט: tsip 2008-08-04 14:47:24

      מעיד על עצמו שלא נולד ולא גדל פה, אלו הם פשוט דברי חלמאות,

      מציעה שאולי תחיה פה איזה שנה שנתיים ואז תרשה לעצמה לכתוב תגובה מסוג זה,

      מותר להביע דעה, רק אולי להכין שיעורי בית קודם לכן.

       

       תודה על ההיצע. לא פה הרבה זמן ובסה"כ רק הספקתי לגדל 3 ילדים, ביניהם 2 בנים שהולכים לשמור עלייך, ומן הסתם על כמה מהחברים שלך, בעוד מספר חודשים בזמן שתמשיכו להתפלסף על כמה צה"ל אכזרי ומיותר!" 

       

       

       

        4/8/08 20:44:


      שלום רב שובך, ציפורה נחמדת

      ממחוזותיי הנושנים אל ארצנו השורדת

      ויהיה מעניין לשמוע חוויות בתוליות

      מההתקלות בפלאנטה המכונה ניפון

      גם מחכה וגם מצפה (בוואסאבי)

        4/8/08 19:07:

      צטט: דוכסית1 2008-08-04 18:45:06

      דע לך שאני בעיקרון פציפיסטית, רק שיותר נוח לי עם נשק לאור המצב הקיים.. תמים

      טוקיו הגעילה אותי. פוקושימה הקסימה אותי. אוי, לא רציתי לזוז משם..

      אהבתי את הפוסט עד למאוד!

      הכי כיף להיות פציפיסט חמוש, אפשר לצטט ניטשה בזמן ולרסס את הצורה לאמא של ..

      אהההמ. סליחה, אני פציפיסט. אני יושב בתנוחת לוטוס, מעלה עולה לאלת השלום וההבנה. 

       

        4/8/08 18:45:

      דע לך שאני בעיקרון פציפיסטית, רק שיותר נוח לי עם נשק לאור המצב הקיים.. תמים

      טוקיו הגעילה אותי. פוקושימה הקסימה אותי. אוי, לא רציתי לזוז משם..

      אהבתי את הפוסט עד למאוד!

        4/8/08 16:48:

      צטט: fire bird 2008-08-04 16:47:34

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 22:45:05

      fire bird, ציפור אש יקרה, ללא ספק יש לך רגישויות מיוחדות ועלייך להישמר מלהיפגע.

       מקדיש לך ביצוע שאני אוהב לחלק הראשון ציפור האש של איגור סטרווינסקי, אשר

      כתב אותה במיוחד עבורך - כבר ב 1919 - הנה זה - כאן.

       

      איזה כיף לי

      תודה, DEAR

      ספרי לי איך היה.... :-) 

       

        4/8/08 16:47:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 22:45:05

      fire bird, ציפור אש יקרה, ללא ספק יש לך רגישויות מיוחדות ועלייך להישמר מלהיפגע.

       מקדיש לך ביצוע שאני אוהב לחלק הראשון ציפור האש של איגור סטרווינסקי, אשר

      כתב אותה במיוחד עבורך - כבר ב 1919 - הנה זה - כאן.

       

      איזה כיף לי

      תודה, DEAR

        4/8/08 15:30:

      צטט: tsip 2008-08-04 14:50:41


      שכחתי להעניק כוכב, אז הנה אחד בשבילך כי איזה כיף שיש אותך.

      ועוד כוכב לצ'פר על הכוכב האדום של מדאם פופדור שיש לי עוד כמה דברים

      שאמסור לה באופן אישי יותר, אשוב לככב.

      אה, תודה - אני אוסף,לקראת חג הסוכות - אחד משלושת הרגלים (חגי ישראל הם מרבי רגלים). 

      בקשר לשאלתך בנוגע להפקת מיצי בוז'ולה - אני חושב שעדיף גבעה מערבית.

        4/8/08 15:20:

      צטט: tsip 2008-08-04 14:47:24


      לא, לא ראיתי את הסרט, את האגרוף המדובר קיבלתי לפני

      שנתיים בדיוק ואת הביטוי של כאב המלחמה מההיבט האישי

      אני שומרת לעצמי,  מן הסתם קצת קשה לי להגיב לגברת לה פומפדור

      וכי מילותיה נועדו להתסיס ואם היה לה משהו למסור לאומה

      זו אך ורק שתיקה רועמת, כיוון שלכתוב דבר כה מתנשא יומרני כמו  "מי שחי ברגשי אשמה תמידים על עצם קיומו עד כדי תמיכה במי שרוצה להשמיד אותו, שיילך לטיפול במקום להפוך את השינאה העצמית שלו לתרבות. ומיד מעיד על עצמו שלא נולד ולא גדל פה, אלו הם פשוט דברי חלמאות, מציעה שאולי תחיה פה איזה שנה שנתיים ואז תרשה לעצמה לכתוב תגובה מסוג זה,

      מותר להביע דעה, רק אולי להכין שיעורי בית קודם לכן.

      זה קטע, שכל פעם ששני יהודים מתווכחים אחד מציע לשני לגלות בניכר, השני מציע לראשון לעבור ניתוח מו, וכן הלאה. אפה הימים שאפשר היה לשבת על באגט עם טחינה ולפרק אחד לשני את הצורה בנועם ?  היא הלכה, אולי עוד תשוב, אני מבטיח לנסות להשתכנע שערבים ושמאלנים זה פויה ויהודים עם שפם זה מותק.

       

        4/8/08 14:50:


      שכחתי להעניק כוכב, אז הנה אחד בשבילך כי איזה כיף שיש אותך.

      ועוד כוכב לצ'פר על הכוכב האדום של מדאם פופדור שיש לי עוד כמה דברים

      שאמסור לה באופן אישי יותר, אשוב לככב.

        4/8/08 14:47:


      לא, לא ראיתי את הסרט, את האגרוף המדובר קיבלתי לפני

      שנתיים בדיוק ואת הביטוי של כאב המלחמה מההיבט האישי

      אני שומרת לעצמי,  מן הסתם קצת קשה לי להגיב לגברת לה פומפדור

      וכי מילותיה נועדו להתסיס ואם היה לה משהו למסור לאומה

      זו אך ורק שתיקה רועמת, כיוון שלכתוב דבר כה מתנשא יומרני כמו  "מי שחי ברגשי אשמה תמידים על עצם קיומו עד כדי תמיכה במי שרוצה להשמיד אותו, שיילך לטיפול במקום להפוך את השינאה העצמית שלו לתרבות. ומיד מעיד על עצמו שלא נולד ולא גדל פה, אלו הם פשוט דברי חלמאות,

      מציעה שאולי תחיה פה איזה שנה שנתיים ואז תרשה לעצמה לכתוב תגובה מסוג זה,

      מותר להביע דעה, רק אולי להכין שיעורי בית קודם לכן.

        4/8/08 14:05:

      צטט: la parisienne 2008-08-04 13:56:37

      כל מה שאינו שחור אינו בהכרח לבן. אם אני לא שמאלנית, זה לא הופך אותי אוטומתית לימנית קוראת יתד נאמן וקופצת על הגבהות. מצטערת אבל לא היה שום הומור בדבריך. רק מגמתיות ותשובות לא ענייניות. אולי אתה שם פוסטים רק כדי לשמוע כמה אתה גדול וכמה כיף לקרוא את מה שאתה כותב. שם באמת נמצאת הצמיחה! ובענייני מוח, לפחות אצלי הוא לא מעוות הוא לא מציג לי את העם שלי כחבורה של כובשים ופושעים. אם הוא היה כזה, הייתי מהגרת למקום אחר ומפסיקה לקטר. 

      אוף ! הבטחת ללכת ולא לחזור, הכיבוד כבר נגמר. אני כותב פוסטים כדי לעשות הגהות לאחרים,

      לפגוש אנשים שמרגיזים אותי ולהתווכח איתם. העם שלנו הוא טלית שכולה תכלת עם נצנצים, עם של גיבורים שלא הזיקו לאיש מעולם, קדושים מעונים, פרות קדושות המניבות דבש טהור, בצרפת יש קממבר הרבה פחות טוב מכאן, והבסטיליה שלהם זה סתם צריף. 

       

        4/8/08 13:56:
      כל מה שאינו שחור אינו בהכרח לבן. אם אני לא שמאלנית, זה לא הופך אותי אוטומתית לימנית קוראת יתד נאמן וקופצת על הגבהות. מצטערת אבל לא היה שום הומור בדבריך. רק מגמתיות ותשובות לא ענייניות. אולי אתה שם פוסטים רק כדי לשמוע כמה אתה גדול וכמה כיף לקרוא את מה שאתה כותב. שם באמת נמצאת הצמיחה! ובענייני מוח, לפחות אצלי הוא לא מעוות הוא לא מציג לי את העם שלי כחבורה של כובשים ופושעים. אם הוא היה כזה, הייתי מהגרת למקום אחר ומפסיקה לקטר. 
        4/8/08 11:04:

      צטט: la parisienne 2008-08-04 10:49:11


      הפונט שלי בא למנוע מאמץ מעיניך בעת קריאה (והייתי שמחה אם כולם היו כותבים בגופן כזה) ואתה רואה בו אלימות. זה משקף את המקום ממנו אתה מתחיל את הדיון - מקום של דעות קדומות שמחפש בכל דבר הוכחות לאמונות שלו, שהופך את הדיון לעקר וחסר עניין. לכן לא אמשיך בו. 

      יקירתי, הויכוח הסתיים זה מכבר, אם לא שמת לב. הומור לא היה אף פעם הצד החזק של ימניים, לכן אין כמעט מצחיקנים ימניים, למעט ח"כ לשעבר בא-גד,  מסתבר שמשהו בפעילות שתי אונות המוח בבת אחת קשה לכם.

       

        4/8/08 10:49:

      הפונט שלי בא למנוע מאמץ מעיניך בעת קריאה (והייתי שמחה אם כולם היו כותבים בגופן כזה) ואתה רואה בו אלימות. זה משקף את המקום ממנו אתה מתחיל את הדיון - מקום של דעות קדומות שמחפש בכל דבר הוכחות לאמונות שלו, שהופך את הדיון לעקר וחסר עניין. לכן לא אמשיך בו. 
        4/8/08 09:44:

      צטט: la parisienne 2008-08-04 00:39:50

       מתפלאה שבתור פציפיסט אתה מפגין אלימות - גם אם היא במסווה הוירטואליות. אני לא מחפשת ריב. אני מביעה דעה. לא נולדתי ולא גדלתי פה כך שיש לי אולי הסתכלות אחרת על הדברים. אל תכניס אותי לתבניות אליהן אתה רגיל. אני מרגישה שמי שבקצוות מפסיק לחשוב. הוא מונע מתגובות אוטומתיות ולא בוחן יותר שום דבר. הכל נופל לתוך תבניות מוכנות. אני רואה חוסר שפיות בתגובות של השמאל. מעין אטימות למציאות. משהו אובדני. נתק מהשורשים ומהזהות המוביל להזדהות מוחלטת עם האוייב. ברור שמלחמות זה דבר ארור. ברור שבמלחמות דברים איומים קורים וגם ברור שבעיני העולם אנחנו תמיד יוצאים אשמים. האם זה הופך אותנו לאשמים באמת? מעניין למה העולם כל כך מתעניין בחלק זה של הגלובוס ועוצם עיניים מול כל כך הרבה פשעים רחבי היקף המתרחשים כל הזמן באיזורים אחרים של כדור הארץ, ולא מקימה ועדות ולא מפרסמת גינויים. העמדות שאתה מקדם מאיימות עלי, על זכותי להתקיים במדינה שבחרתי להיות בה ומובילות להשמדתה. סליחה שאני לא שותקת על כך ומבקשת לפקוח את עיניך.

      מה שאופייני לימניים רבים, אופייני גם לך. ראשית: לאומנות. שנית: קוצר ראייה. שלישית: אמונה ב'מוסר יהודי' העומד מעל 'מוסר אנושי'. אני לא חושב שראית את הסרט, ואם כן לא הבנת אותו או את את ה"מסר" שלו. זה שאת מכנה אנשים שדעתם שדעתם שונה משלך "אוייבים", כולל אותי, מזכה אותך בעגבנייה וירטואלית, בתמורה לכוכב האדום שלך, תוכלי להכין ממנה חריימה. לידיעתך ועדת כהן לא התכנסה בגלל שאזרחים בישראל חשו אשמה, אלא בגלל שכל העולם מחה בצדק על התנהגות ישראל בעת שהטבח אירע. הועדה קבעה שעל אריק שרון להתפטר, וכן לגבי כל יתר הימניים שהיו בשלטון וכשלו.

      בהצלחה בטיפול.

      לדעתי - אלימות מתבטאת קודם כל בגודל הפונט, תנמיכי. מעבר לזה - מי אמר שלפציפיסטים, לא שאמרתי שאני כזה,  לא יכול להיות דם חם ? איכשהו את מאמינה ששמאלנים אינם נלחמים על דעותיהם בלהט, מחזירים אש ואפילו בודקים אם יש שגיאות כתיב בטוקבקים שלהם - אלא מדברים באינפוף שינקינאי, אך האמת היא ששמאלנים רבים וטובים, כמו יצחק רבין למשל, היו מגדולי המצביאים. 

       

      את כל כך לכודה באידאולוגיה שלך, שנדמה לך שאם את ממכנה שמאלנים כ'בלתי שפויים' זה אינו עלבון, אלא האמת  לאמיתה- בעוד שמי שנראה מטורלל למשעי על הגבעות אלה דווקא ימניים קיצוניים עם טעם רע במיוחד בלבוש, תסרוקת, מוסר ואידיאולוגיה, או כפי שאמרת בעצמך - "מי שבקצוות מפסיק לחשוב", לכן כנראה, למרבית המתנחלות יש קצוות שרופים.

       

      העולם אינו "עוצם את עיניו על פשעים בעולם ומתמקד רק בנו", אלא אם את קוראת נאמנה של "יתד נאמן". ב"הארץ" למשל - תוכלי לדעת יום יום באיזה זוועות  אחרות מתעסק העולם, מעבר לזוועה החמודה שלנו. גינויים עולמיים מתפרסמים ועוד איך, צבאות שלמים טסים לאיזורי סכסוך ואסונות הומניטריים, נסי את מדור חדשות החוץ, מומלץ.

       

      אני לא "מקדם עמדות" אלא מביע את דעתי הפרטית, תפסיקי לבלבל ת'מוח כאילו ישראל ב"סכנת השמדה", זהו הוא התירוץ הנוח ביותר להיות בעלי מצבור טילים גרעיניים כל כך גדול - שיכול לחפור את איראן לבור ג'ולות אחד גדול תוך 20 דקות.

       

      לא צריך לפקוח את עיניי, אני רואה 6:6.

       

       

        4/8/08 07:18:

      צטט: oritall 2008-08-03 21:41:54


      אין לי מילים!!! ידעתי שאני צריכה להקצות זמן לפוסט הזה, הקציתי :-)

       

      ממש כמו לצאת מסרט טוב, כמעט אותה הרגשה ....

       

      ------

       

      עדיין לא ראיתי את הסרט, כמובן ששמעתי עליו וקראתי ביקורות ועכשיו גם ביקורות מהעולם.

       

      אהבתי במיוחד את הביקורת של ה -  "לוס אנג'לס טיימס", ארה"ב

       

      תודה על פוסט נפלא ומעשיר.

      תודה oritall, שמעתי שיש מי שקורא את הפוסטים שלי עד אחרון הלינקים שבו, אולי זו את... כשאני מתבונן בצילומים שלך אני מגדיל אותם ככל שאפשר ומקדיש להם זמן, אולי פעם אכתוב מתחת לתצלומים שלך :-)

        4/8/08 07:08:

      צטט: חבצלת בעיר 2008-08-03 21:39:45

      יגאל,

      מזל טוב,

      העולם מגלה אותך,

      מאחלת לך הצלחה מקרב לבי,

      התרגשתי מההתפתחות בחיים האישיים שלך,

      זאת המהות,

      מרגש, מזל טוב.

      אני מניח שאני שמח שיותר מהעיסוק בסברה, או באחותה שתילה, התמקדת בקורותיי האישיות, כאילו היה זה

      עוד פוסט על ציפורן חודרנית, אבל אולי התכוונת שהמסר הוא אינטרוספקציה, תיקון המיקרו של העולם ?

        4/8/08 07:02:

      צטט: יעל001 2008-08-03 21:21:00

      יגאל ברוך שובך

      "המלחמה היא הייצוג הראוותני והעקוב מדם של חיינו היומיומיים. אנחנו זורעים את זרע המלחמה בחיי היום יום שלנו. ללא שינוי יסודי של עצמנו יימשכו השנאה , הלאומנות והגזענות. כל עוד לא תחול בנו תמורה יימשכו המריבות הילדותיות על רעיונות, מספר החיילים ילך ויגדל, ההצדעה לדגלים תימשך, וכל הברוטליות הזאת תוביל לרצח מאורגן"

       

      יידו קרישנמוטי  - לגעת במהות

       

      כל הכבוד על האומץ שלך לומר את האמת שלך ללא פחד וניסיון  להסוות דבר. זה לא מובן מאליו בעולמנו ובפרט בארצינו . אלף כוכבים

       

      תודה על הציטוט מיידו קרישנמוטי  - הוא כנראה באמת 'נוגע במהות', אבל אם לאמר את האמת,

      הגזע האנושי הוא כנראה פשוט גזע אכזר, שמצטיין במלחמות ובהרס סביבתו. תודות

       

        4/8/08 06:57:

      צטט: m i n d the gap 2008-08-03 19:42:22


      משובח כתמיד (אתה).

      גם אמא שלי אומרת.

       

        4/8/08 06:56:

      צטט: דסיקה 2008-08-03 19:14:25

      *

      ~

       

        4/8/08 00:39:

       מתפלאה שבתור פציפיסט אתה מפגין אלימות - גם אם היא במסווה הוירטואליות. אני לא מחפשת ריב. אני מביעה דעה. לא נולדתי ולא גדלתי פה כך שיש לי אולי הסתכלות אחרת על הדברים. אל תכניס אותי לתבניות אליהן אתה רגיל. אני מרגישה שמי שבקצוות מפסיק לחשוב. הוא מונע מתגובות אוטומתיות ולא בוחן יותר שום דבר. הכל נופל לתוך תבניות מוכנות. אני רואה חוסר שפיות בתגובות של השמאל. מעין אטימות למציאות. משהו אובדני. נתק מהשורשים ומהזהות המוביל להזדהות מוחלטת עם האוייב. ברור שמלחמות זה דבר ארור. ברור שבמלחמות דברים איומים קורים וגם ברור שבעיני העולם אנחנו תמיד יוצאים אשמים. האם זה הופך אותנו לאשמים באמת? מעניין למה העולם כל כך מתעניין בחלק זה של הגלובוס ועוצם עיניים מול כל כך הרבה פשעים רחבי היקף המתרחשים כל הזמן באיזורים אחרים של כדור הארץ, ולא מקימה ועדות ולא מפרסמת גינויים. העמדות שאתה מקדם מאיימות עלי, על זכותי להתקיים במדינה שבחרתי להיות בה ומובילות להשמדתה. סליחה שאני לא שותקת על כך ומבקשת לפקוח את עיניך.

      מה שאופייני לימניים רבים, אופייני גם לך. ראשית: לאומנות. שנית: קוצר ראייה. שלישית: אמונה ב'מוסר יהודי' העומד מעל 'מוסר אנושי'. אני לא חושב שראית את הסרט, ואם כן לא הבנת אותו או את את ה"מסר" שלו. זה שאת מכנה אנשים שדעתם שדעתם שונה משלך "אוייבים", כולל אותי, מזכה אותך בעגבנייה וירטואלית, בתמורה לכוכב האדום שלך, תוכלי להכין ממנה חריימה. לידיעתך ועדת כהן לא התכנסה בגלל שאזרחים בישראל חשו אשמה, אלא בגלל שכל העולם מחה בצדק על התנהגות ישראל בעת שהטבח אירע. הועדה קבעה שעל אריק שרון להתפטר, וכן לגבי כל יתר הימניים שהיו בשלטון וכשלו.

      בהצלחה בטיפול.

        4/8/08 00:19:
      כוכב למי שהיה ונשאר גדול. בשבילי ובשביל עוד רבים ורבות אחרים ואחרות. אבל מי סופר, לא?!
        3/8/08 22:58:

      צטט: פוקסי 2008-08-03 18:32:53

      טוב לראותך פה !

       

      טוב לראות אותך בא לכאן, צף לך - בבועה הכחלחלה שלך, תמסור ד"ש לחיימקינטוש :-)

        3/8/08 22:54:

      צטט: קלועת צמה 2008-08-03 18:10:33


      גדול ממידותי.

      מתפעלת. מהכל - נסיעות, תערוכות ומחאות מרשימות.

      מלחמות מיותרות, גברים כוחניים.

      ואני, עם התה והלימון והשירים.

       

      תבוא פעם לבקר חיוך

       

      אם את גרה עם אריק אינשטיין באסם מקסים בהרי הגלבוע, עם התרנגולת והטרנזיסטור ? איך לא אבוא ?

        3/8/08 22:45:

      צטט: fire bird 2008-08-03 17:44:39

      עד עכשיו נמנעתי מלראות את הסרט.

      אחרי שני בני זוג הלומי קרב, מלחמות וזכרונות העדפתי לחסוך מעצמי את החשיפה הרגשית הזאת,

      אני מטרה קלה.

      אבל אולי יום אחד, כשאהיה רחוקה מספיק מהנושא או כשאגדל עור של פיל - מה שיבוא קודם.

      הסיבה שגרמה לך להתחבר בדיוק מושלם, היא היא הסיבה לבחירה שלי שלא...

       

      fire bird, ציפור אש יקרה, ללא ספק יש לך רגישויות מיוחדות ועלייך להישמר מלהיפגע.

       מקדיש לך ביצוע שאני אוהב לחלק הראשון ציפור האש של איגור סטרווינסקי, אשר

      כתב אותה במיוחד עבורך - כבר ב 1919 - הנה זה - כאן.

        3/8/08 22:23:

      צטט: irmi amir 2008-08-03 17:11:34


      מצטרף לפרגון לארי פולמן, אחד היוצרים המעניינם שקמו כאן. ובנוגע לראש הממשלה אני מציע דווקא את עמוס עוז.

      ארי ידידי, לעמוס עוז יש הלוק המתאים למטבעות חדשים של 20 שקל, אבל מה בינו ובין ניהול ?

      מוטב שיבוא כל אחד / אחת שאינו: מטומטם, שקרן, גנב, טיפש, מושחת, חרמן, בטלן. קלוש - הא ?

       

        3/8/08 22:05:

      צטט: דיידו73 2008-08-03 17:08:08

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 09:38:13

      צטט: דיידו73 2008-08-03 03:04:22

      אוי, הגדה השמאלית...

      בתור שמאלנית (עם קעקוע בעברית וערבית על הכתף...) אני חייבת לומר שיש גבול לפלצנות של השמאל הרדקילי ולנצלנות של אפריים דוידי. איך זה שתמיד אילו שמתהדרים בשיוויון וערכים -יוצאים החלאות הכי גדולות?

      (וזה עוד בלי להזכיר את השנה שעבדתי בשביל דוקטור אורי דיוויס).

      אני מבין שיש לך איזה חשבון פתוח עם ה'תעשיה' ואנשיה. אבל מעבר לכך דברייך לא ברורים - מעניין לשמוע דווקא ממך - מהי אותה 'פלצנות', מהי "נצלנותו של אפרים דוידי" למה ההשמצה 'חלאות' מופיעה בפוסט שלי ללא הסבר ? נא פרטי, נמקי והסבירי. אדרבה, תני לנו לצלול לעומק סכסוכייך עם דוקטור אורי דיוויס.

       

      אין לי שום סיכסוך אישי עם מר דיוויס- עבדתי שנה בניהול אמנותי של בית מוזאיקה ובשביל להסביר למה זה נגמר ואיך-אני צריכה 700 פוסטים.

      (בוא רק נגיד בקיצור, שהרגשתי שידי כבולות מבחינה אומנתיתי ומצפים ממני לעבוד עם אמנים שמתאים למקום על פי דיעותיהם ולאו דווקא עם אנשים בעלי השגים אמנותיים וחברתיים, שלא התאימו לתפיסת העולם המאוד קיצונית במקום. בגדול, פעילות המקום די משותקת כיום , משסיבות האילו. וזה מאוד עצוב לי.)

      אתה יודע-לכל אמת יש לפחות 5 צדדים.

      אין לי חשבון פתוח עם ה"תעשייה"- אני לא חושבת שהגדה השמאלית היא חלק מ"התעשייה"- אלא גוף תל אביבי מנותק.

      מעבר לעינינים טכנים לא תקינים (אני יכולה לתת לך שמות שעדיין מחכים לתשלום שהוסכם עם הגדה, חלקם מחגים כבר כמה שנים...) אני לא אוהבת את כל ההתנהלות שם- את העובדה שבדיוק כמו החרדים, גם הם נוטלים אפוטרופוסות על האמת הדרכים אלימות לעיתים, ובכך, למעשה-עושים נזק לשמאל.

       

      אולי אני באמת צריכה לכתוב פוסט מלא בנושא. אבל בתכל'ס- אין לי כוח לזה.

      הדבר הכי חשוב שלמדתי בתקופה ההיא- זה לדאוג קודם כל לעצמי.

      אידאולוגיה- יום אחד...אולי.

      שוכחים ששמאל זה לא רק "לאהוב ערבים" (חחחח) אלא כל מה שקשור בהומניות

       

      להיות שמאלני זה לא להיות 'אוהב ערבים', שנשמע כמו כינוי גנאי. אוהב אדם, סליחה אם מישהו מקיא,

      הוא לאהוב אנשים באשר הם אנשים, אך לא יותר מעמי או מעצמי. לכן הגדרה עצמית - הן במובנה האישי

      והן במובנה המדיני כל כך חשובה.

       

      מהמעט שסיפרת ובין השורותף נראה כי נקלעת לאיזה חבורה עם סממנים של כת, רק במקומות כאלה יש 'אפוטרופסות' על אמת, אם יש אלוהים הוא נקרע עכשיו מצחוק, כלומר אדיש לגמרי מ- השטויות שלנו.

       

      לשם מה למדת תסריטאות - כדי להסתפק בשווק מוצרי קוסמטיקה ? אנא ממך - כתבי :-)

        3/8/08 21:58:

      צטט: snow6247 2008-08-03 17:01:27


      יגאל :)

      דווקא קראתי את כל הביקורות שהועלו פה על ידך ועוד יותר מחזק את מה שכתבתי בחלק הראשון של תגובתי - מרשים, אבל נאדא מבחינת השאפו שהיה צריך לקבל כפרס על מקוריות ההגשה בסרט ועל הסרט עצמו.

      לגבי הקורבן הצה"לי - אני מניחה שיהיו עוד כמה כאלו שיסכימו עם דעתי, אבל בהחלט ייתכן וכיוונת למקום אחר, אחרי הכול זו דעתי. אני התייחסתי לדעתי על הסרט.

      ואני אקיש אקיש :) 

      שירי

       

      זה בסדר שנהיה חלוקים בדעתנו, או בחלוקים ירוקים של מנתחים. יש בסרט רגש, לא עוד אמירת ריק, רגש.

        3/8/08 21:41:


      אין לי מילים!!! ידעתי שאני צריכה להקצות זמן לפוסט הזה, הקציתי :-)

       

      ממש כמו לצאת מסרט טוב, כמעט אותה הרגשה ....

       

      ------

       

      עדיין לא ראיתי את הסרט, כמובן ששמעתי עליו וקראתי ביקורות ועכשיו גם ביקורות מהעולם.

       

      אהבתי במיוחד את הביקורת של ה -  "לוס אנג'לס טיימס", ארה"ב

       

      תודה על פוסט נפלא ומעשיר.

        3/8/08 21:39:

      יגאל,

      מזל טוב,

      העולם מגלה אותך,

      מאחלת לך הצלחה מקרב לבי,

      התרגשתי מההתפתחות בחיים האישיים שלך,

      זאת המהות,

      מרגש ,מזל טוב.

       

        3/8/08 21:21:

      יגאל ברוך שובך

      "המלחמה היא הייצוג הראוותני והעקוב מדם של חיינו היומיומיים. אנחנו זורעים את זרע המלחמה בחיי היום יום שלנו. ללא שינוי יסודי של עצמנו יימשכו השנאה , הלאומנות והגזענות. כל עוד לא תחול בנו תמורה יימשכו המריבות הילדותיות על רעיונות, מספר החיילים ילך ויגדל, ההצדעה לדגלים תימשך, וכל הברוטליות הזאת תוביל לרצח מאורגן"

       

      יידו קרישנמוטי  - לגעת במהות

       

      כל הכבוד על האומץ שלך לומר את האמת שלך ללא פחד וניסיון  להסוות דבר. זה לא מובן מאליו בעולמנו ובפרט בארצינו . אלף כוכבים

        3/8/08 20:28:

      צטט: דניאלה לונ 2008-08-03 15:48:26

      הסרט באמת נהדר. וגם חשוב. 

      אבל האיורים של דויד פולנסקי הם החלק הגאוני בסרט.

      תודה רבה רבה, איך יכולתי לחטוא כך ? מייד כשעלתה תגובתך (לקראת ארבע) תיקנתי את העוול,

      לעולמי עולמים www.

       

        3/8/08 20:18:

      צטט: נעמית 2008-08-03 15:07:05

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 00:16:04

      צטט: אוסטרליה 2008-08-02 00:17:41


      אני בדעה של ליאת פרשת השבוע סדרה מעולה.

      ושאפו על מכירת הספרים של זיו טוב זה היה ברור

      ספר חובה בכל בית. ** ודיר באלק אם בתגובה שלך

      אלי אתה קורא לי אוסטרליה קוראים לי יעל.

      יעל יקרה, אם את מכנה את עצמך אוסטרליה אל תתפלאי אם גם אחרים מכנים אותך כך.

      אגב,  נושא הפוסט איננו סדרות טלויזיה, אבל הנה לך לינק לפתיח של דלת הקסמים.

       תודה וסחתן על הלינק לדלת הקסמים.

      מה שהניע אותי לבדוק אחת ולתמיד אם רק בי שיר הנושא של "הצריף של תמרי" עורר רק בי סיוטים ופחדים בילדותי העשוקה?

      http://www.youtube.com/watch?v=H9l6Dg1NzBM

       

      'הצריף של תמרי', על דמויותיו - הן בעצם אבות-אבותיו

      של סרט האימה הישראלי שטרם נוצר.

       

        3/8/08 20:08:

      צטט: marion23 2008-08-03 14:14:30


      יגאל שתיים- בתגובה למה שכתבת על פוסט על חוויות ביפן: יש לי סבלנות!

      קח את הזמן. אני יודעת שאתה תעביר את המידע בצורה מרתקת.

       

       

       מריון יקרה - אולי בינתיים תזמיני לך סושי הבייתה ? זה יסייע לך בהמתנה. 

      עליי :-)


       

        3/8/08 19:57:

      צטט: אלונהלי 2008-08-03 13:55:19


      בהודעה ששלחת רשמת ללחוץ איפה שהכי כואב

      ואני , בטעות הבנתי שכתוב  "נא ללחוץ איפה שאני אוהב"-

      [טעות פרוידנית יגידו המלעיזים]

       

      לחצתי על הלב....ושם מסתבר הכי כואב....

       

      זה לבינתיים עד שאכנס לכל הקישורים .

      לדברי פרויד פליטות פה אינן גילויים של מקריות, אלא פעולות נפש משמעותית. פליטות פה מגיעות מהתת מודע.

      פליטות מקלדת מגיעות מה USB. הם באים מכח ניגוד של שתי כוונות שונות. כמעט בכל המקרים של פליטת פה - למעט זו המופיע בסרטים כחולים - מדבר במצב בו נאמר ההיפך ממה שביקשת לומר, כלומר: הכוונה המפריעה מביעה את הניגוד לכוונה המופרעת, וההיפך.

      בספרו "פסיכופתולוגיה של יום יום" פרויד בדק את השכחה של מעשה שהייתה כוונה לקיימו, שכחה של מיקום חפצים או שכחה של שמות. פרויד מכנה אותם "מעשי כשל": פעולות נפשיות  שיש להם משמעות - למצב נפשי שבו האדם שרוי. מסקנה: יש בך אהבה :-)

       

        3/8/08 19:49:

      צטט: אופטימיסטית 2008-08-03 13:06:40


      לא רחצה לילית ולא רחצה באקונומיקה

      לא ימחקו את המחדלים של מלחמת לבנון 1+2

      החיילים שלנו, הבנים שלנו הולכים היום למלחמות ללא ערכים, מטרה או חזון

      כל כך חבל

      אני בעד אישה בראשות הממשלה

      השאלה אם העם בשל לכך...

      האמריקאים הוכיחו שהם עדיין לא...

       

      "העם" עוד לא בשל לכלום, מקלחת קרה לא תזיק למנהיגיו. רק היאוש יביא את האפשרות, שהייתה פעם דמיונית, להבין שאנחנו מחוללי מלחמה לא פחות מאויבינו, שדם מביא רק עוד דם, שחלקת אדמה קטנה ואסטרטגית כמו חוות שבעה פשוט לא שווה את זה, שהחימוש הוא מירוץ ללא קו סיום, שפוליטיקאים הם בדרך כלל אנשים תאבי שררה ואינטרסים, מושחתים לא פחות מאלה שבארץ שמנגד, שכל הילדים והוריהם רוצים שקט.

       

        3/8/08 19:42:

      משובח כתמיד (אתה).
        3/8/08 19:42:

      צטט: ברביבר 2008-08-03 13:02:44

       

      את "ואלס עם באשיר" עדיין לא ראיתי אך מהקצת ששמעתי עליו מבינה שהוא סרט חזק ולא פשוט.

      גם הקטע מ"שבילי התהילה" וקריאת תוכנו יצרו אצלי תחושה קשה במיוחד כשאני חווה עכשיו בן שלישי בצבא ושומעת על כל מיני עוולות, אי סדרים ודי באלאגן.

       

      אולי הגיע באמת הזמן שטאצ' נשי יוביל לדרך מעט אחרת ושנתחיל לראות קצה אור.

      יגאל, ברכות ובהצלחה לתוצרי כל עיסוקיך!*

       

      מרגע שצבא חדל להיות צבא הגנה בלבד, נהפך לכלי בידי פוליטיקאים שמנסים למכור לנו בולשיט כמו שהיציאה למלחמת לבנון השנייה הייתה כביכול כדי "להחזיר את החטופים", במקום לעשות עיסקה פשוטה של החלפת שבויים, כדאי שנמציא לנו איזה אלוהים להתפלל אליו, רק כדי להאמין שביכולתנו להשפיע על גורלם, שהבנים יחזרו שלמים, בלתי מושחתים בגופם או בערכי המוסר שלהם, שלמים. תודה שבאת.

        3/8/08 19:14:
      *
        3/8/08 18:32:
      טוב לראותך פה !
        3/8/08 18:25:

      צטט: ארז אשרוב 2008-08-03 12:34:05

      אתחיל בווידוי - מאוד לא נהניתי מהסרט

      וזאת למרות שלא ראיתי אותו. 

      גם מהשירות הצבאי לא נהניתי, וזאת למרות שעצמתי עיניים רוב הזמן.

      לא נהנה מהחום, לא מהפוליטיקה, לא מכדורגל, לא מהמשחק.

      קומדיות של פרסטון סטרג'ס, לעומת זאת...

       

      טוב, אבל אחי - אתה הרי מיזנטרופ שולל-הכל-יכול, בעצם אף פעם לא היית כאן, אני מוכן להעיד !

       

        3/8/08 18:22:

      צטט: ננטטעע 2008-08-03 12:32:55


      *

       

      לזה אני קורא לאקוניות עם גליץ !

        3/8/08 18:10:


      גדול ממידותי.

      מתפעלת. מהכל - נסיעות, תערוכות ומחאות מרשימות.

      מלחמות מיותרות, גברים כוחניים.

      ואני, עם התה והלימון והשירים.

       

      תבוא פעם לבקר חיוך

        3/8/08 17:55:

      צטט: or6 2008-08-03 12:23:57


      טוב... ברוך הבא.... קבל כוכב...
      ושתרגיש הכי טוב שבעולם.

      אה, תודה... נר בכד זכוכית עם הכיתוב "שלום" בשתי שפות ? כמה זה יכול לקבל לשעתך ב Ebay ?

       

        3/8/08 17:44:

      עד עכשיו נמנעתי מלראות את הסרט.

      אחרי שני בני זוג הלומי קרב, מלחמות וזכרונות העדפתי לחסוך מעצמי את החשיפה הרגשית הזאת, אני מטרה קלה.

      אבל אולי יום אחד, כשאהיה רחוקה מספיק מהנושא או כשאגדל עור של פיל - מה שיבוא קודם.

      הסיבה שגרמה לך להתחבר בדיוק מושלם, היא היא הסיבה לבחירה שלי שלא...


      מצטרף לפרגון לארי פולמן, אחד היוצרים המעניינם שקמו כאן. ובנוגע לראש הממשלה אני מציע דווקא את עמוס עוז.
        3/8/08 17:08:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 09:38:13

      צטט: דיידו73 2008-08-03 03:04:22

      אוי, הגדה השמאלית...

      בתור שמאלנית (עם קעקוע בעברית וערבית על הכתף...) אני חייבת לומר שיש גבול לפלצנות של השמאל הרדקילי ולנצלנות של אפריים דוידי. איך זה שתמיד אילו שמתהדרים בשיוויון וערכים -יוצאים החלאות הכי גדולות?

      (וזה עוד בלי להזכיר את השנה שעבדתי בשביל דוקטור אורי דיוויס).

      אני מבין שיש לך איזה חשבון פתוח עם ה'תעשיה' ואנשיה. אבל מעבר לכך דברייך לא ברורים - מעניין לשמוע דווקא ממך - מהי אותה 'פלצנות', מהי "נצלנותו של אפרים דוידי" למה ההשמצה 'חלאות' מופיעה בפוסט שלי ללא הסבר ? נא פרטי, נמקי והסבירי. אדרבה, תני לנו לצלול לעומק סכסוכייך עם דוקטור אורי דיוויס.

       

      אין לי שום סיכסוך אישי עם מר דיוויס- עבדתי שנה בניהול אמנותי של בית מוזאיקה ובשביל להסביר למה זה נגמר ואיך-אני צריכה 700 פוסטים.

      (בוא רק נגיד בקיצור, שהרגשתי שידי כבולות מבחינה אומנתיתי ומצפים ממני לעבוד עם אמנים שמתאים למקום על פי דיעותיהם ולאו דווקא עם אנשים בעלי השגים אמנותיים וחברתיים, שלא התאימו לתפיסת העולם המאוד קיצונית במקום. בגדול, פעילות המקום די משותקת כיום , משסיבות האילו. וזה מאוד עצוב לי.)

      אתה יודע-לכל אמת יש לפחות 5 צדדים.

      אין לי חשבון פתוח עם ה"תעשייה"- אני לא חושבת שהגדה השמאלית היא חלק מ"התעשייה"- אלא גוף תל אביבי מנותק.

      מעבר לעינינים טכנים לא תקינים (אני יכולה לתת לך שמות שעדיין מחכים לתשלום שהוסכם עם הגדה, חלקם מחגים כבר כמה שנים...) אני לא אוהבת את כל ההתנהלות שם- את העובדה שבדיוק כמו החרדים, גם הם נוטלים אפוטרופוסות על האמת הדרכים אלימות לעיתים, ובכך, למעשה-עושים נזק לשמאל.

       

      אולי אני באמת צריכה לכתוב פוסט מלא בנושא. אבל בתכל'ס- אין לי כוח לזה.

      הדבר הכי חשוב שלמדתי בתקופה ההיא- זה לדאוג קודם כל לעצמי.

      אידאולוגיה- יום אחד...אולי.

      שוכחים ששמאל זה לא רק "לאהוב ערבים" (חחחח) אלא כל מה שקשור בהומניות

       

        3/8/08 17:02:

      צטט: michael-ballak 2008-08-03 11:20:29


      מקווה שיקום יום אחד איזה חייל הולנדי לשעבר שהיה בסברניצ'ה

      ויספר את סיפורו הנשכח על, איך ההולנדים ברחו והפקירו למוות

      13000 אזרחים מוסלמים בידיי קאראצ'יץ ששחט אותם.

      משום מה, לא נראה לי.

      הספקנות שלך לא במקומה. יש בית משפם בינלאומי, ששותה רק קפה 'האג'. יש להם צרכנים נאמנים.

       

       

        3/8/08 17:01:

      יגאל :)

      דווקא קראתי את כל הביקורות שהועלו פה על ידך ועוד יותר מחזק את מה שכתבתי בחלק הראשון של תגובתי - מרשים, אבל נאדא מבחינת השאפו שהיה צריך לקבל כפרס על מקוריות ההגשה בסרט ועל הסרט עצמו.

      לגבי הקורבן הצה"לי - אני מניחה שיהיו עוד כמה כאלו שיסכימו עם דעתי, אבל בהחלט ייתכן וכיוונת למקום אחר, אחרי הכול זו דעתי. אני התייחסתי לדעתי על הסרט.

      ואני אקיש אקיש :) 

      שירי

        3/8/08 16:33:

      צטט: עדנוש 2008-08-03 11:03:38

      ברשות הממשלה תעמוד אישה

      אישה עם ביצים

      פנינה רוזנבלום

      סתםםםםםםםםםםם

      כוכב כמובן

      בזרוע חזקה ובסבתא נטויה \

       

        3/8/08 16:26:

      צטט: בימאית 2008-08-03 10:27:58


      אכן סרט מדהים. תודה על הפוסט.

      כבימאית - את בטח יודעת.

       

        3/8/08 16:06:

      צטט: דני.ל 2008-08-03 09:37:07


        מרוב התרגשות שכתי לצרף את הלינק קודם נבוך

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=515019

      אההה.... הלכת וכתבת פוסט על אותו נושא עם אותו פריים כאילוסטרציה ? המממ, מעניין. בהצלחה.

       

        3/8/08 15:48:

      הסרט באמת נהדר. וגם חשוב. 

      אבל האיורים של דויד פולנסקי הם החלק הגאוני בסרט.

       

       

        3/8/08 15:37:

      צטט: snow6247 2008-08-03 09:28:56

      יגאל, אני דווקא חושבת, שטקס חלוקת פרסי פסטיבל קאן והעובדה שפולמן יצא ללא פרס כלשהוא, רק מאוששים אצלי את המסקנה שחגיגות, זוהרות ככל שתהיינה אין בהן בכדי לשנות בני אדם ודפוסי התנהגות.עם כל החידושים הקולנועיים המרעננים שבסרט וצורת ההגשה המקורית  של הסרט – לא טרחו להעניק לו ולו קריאת עידוד.יחד עם זאת, אני חושבת שיש בסרט הרבה מן התעתוע והגישה שלו אל הנושא הטעון שבו הוא מתמקד חלקלקה משהו.אני חושבת ש"ואלס עם באשיר" מצטרף לשורה ארוכה של סרטים ישראליים שעוסקים בלחימה בלבנון ורואים רק את הקורבן הצה"לי (בופור, שתי אצבעות מצידון, רסיסים, לא שם זין, יוסי וג'אגר וגם עונת הדובדבנים. בכולם, מועלה החייל הישראלי כזבח למלחמה שהוא לא יזם  ושבה הצד השני ללחימה חבוי ונטול פנים ואולי משום כך, נתפס גם  כבלתי אנושי. איזה מזל שלפעמים כלבים נובחים, מעירים את הזיכרון האנושי מתנומתו.כתוב מעניין כמו תמידשבוע נפלא,שירי

       

      יקירתי, 1) כנראה שלא ממש קראת את תרגומי ההתפעלות בביקורות מרחבי העולם שהבאתי. 2) הסרט לא עוסק כלל ב"קורבן הצה"לי". 3) אין שום דמיון לאף סרט מהרשימה שהבאת ולו רק כי איבגי, אבוטבול ושות' לא באים בכלל בחשבון.

        3/8/08 15:32:

      צטט: מישקה הנמר 2008-08-03 09:24:32

      יגאל יקירי

      אני שותף מלא להתפעמות שלך מ"וולס עם באשיר". סרט מקורי חזק ומעורר מחשבה ,

      ההחלטה ליצור אותו באנימצייה גאונית ואופן הביצוע עצמו משרת במדוייק את התוכן. 

      סרט אנטי מלחמתי שעוצמתו הייחודית בנקודת המבט הכה אישית סובייקטיבית ,

      שאינה גורעת ולמעשה מעצימה את החווייה הקולקטיבית אוניברסלית.

      סאונד מדהים שזורק אותך באחת חזרה לתופת וכל מי שהיה אי פעם יודע  במה מדובר.

      ואני מניח שאתה אחד מאותם אנשים שחזרו מהתופת ההיא ? אולי הגיע הזמן לפוסטופת ממך...

       

        3/8/08 15:30:

      צטט: נדיר 2008-08-03 08:48:40

      צטט: לאון 2008-08-03 03:39:54


      יגאל, תאצור אותי !

       

       

         יגאל , תעצור אותי !
      .

        ואפילו רק הציור הזה  .. מפר שקט  .

      כל עוד זה  נדיר שאתה מפר עוצר, אתה יכול לאצור, לעצור ולבצור ענבי מוסקט.

       

        3/8/08 15:28:

      צטט: גלי גולד 2008-08-03 08:39:03

      גבר או אישה - היינו הך, העיקר הלב

       האמת היא שאני לא מוצאת תשובות בפוליטיקה

       פוליטיקה היא פוליטיקה

      פולייט יענו נימוסים יענו התנהגות חיצונית :)

       מנהיגים אמיתיים המבינים עניין אינם נמצאים שם בשדה הזה .

      שמחה שאתה ער לבעיות האמיתיות :)

       שיר בשבילך ובשביל כולם:


       

      בא להציע את ליבי

      פבלו רוזנברג

      לחן: רודולפו פאז

      מי אמר שהכל מכור כבר

      אני בא להציע את ליבי

      דמעת חינם טבעה בנהר העצב

      אני בא להציע את ליבי

      וזה לא יהיה קל, אני יודע

      לא יהיה פשוט כמו שחשבתי

      בחזה פתוח להוציא את הנשמה

      כמו צחצוח חרבות באהבה

      ירח עניים תמיד פתוח

      אני בא להציע את ליבי

      בביתך לבד יורד לו ערב

      אני בא להציע את ליבי

      ואקשור את החבל בשני הקצוות

      ואלך רגוע מבלי לקוות

      לך אתן הכל, את תתני לי רק

      משהו

      אם את אומרת.

       

        3/8/08 15:07:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 00:16:04

      צטט: אוסטרליה 2008-08-02 00:17:41


      אני בדעה של ליאת פרשת השבוע סדרה מעולה.

      ושאפו על מכירת הספרים של זיו טוב זה היה ברור

      ספר חובה בכל בית. ** ודיר באלק אם בתגובה שלך

      אלי אתה קורא לי אוסטרליה קוראים לי יעל.

      יעל יקרה, אם את מכנה את עצמך אוסטרליה אל תתפלאי אם גם אחרים מכנים אותך כך.

      אגב,  נושא הפוסט איננו סדרות טלויזיה, אבל הנה לך לינק לפתיח של דלת הקסמים.

       תודה וסחתן על הלינק לדלת הקסמים.

      מה שהניע אותי לבדוק אחת ולתמיד אם רק בי שיר הנושא של "הצריף של תמרי" עורר רק בי סיוטים ופחדים בילדותי העשוקה?

      http://www.youtube.com/watch?v=H9l6Dg1NzBM

        3/8/08 14:14:


      יגאל שתיים- בתגובה למה שכתבת על פוסט על חוויות ביפן: יש לי סבלנות!

      קח את הזמן. אני יודעת שאתה תעביר את המידע בצורה מרתקת.

        3/8/08 13:55:


      בהודעה ששלחת רשמת ללחוץ איפה שהכי כואב

      ואני , בטעות הבנתי שכתוב  "נא ללחוץ איפה שאני אוהב"-

      [טעות פרוידנית יגידו המלעיזים]

       

      לחצתי על הלב....ושם מסתבר הכי כואב....

       

      זה לבינתיים עד שאכנס לכל הקישורים .

       

       

       

        3/8/08 13:06:


      לא רחצה לילית ולא רחצה באקונומיקה

      לא ימחקו את המחדלים של מלחמת לבנון 1+2

      החיילים שלנו, הבנים שלנו הולכים היום למלחמות ללא ערכים, מטרה או חזון

      כל כך חבל

      אני בעד אישה בראשות הממשלה

      השאלה אם העם בשל לכך...

      האמריקאים הוכיחו שהם עדיין לא...

        3/8/08 13:03:

      צטט: marion23 2008-08-03 08:33:49


      אני אתייחס דווקא למשפט שלך על יפן.

      כמנחת קבוצות שמתמחה בהנחייה בין תרבותית, אשמח מאוד לקרוא/לשמוע על חוויותך ביפן. לאחרונה אני קוראת על המדינה הזו בעניין רב.

       

      דרך אגב פגשת את הילדה "נוריקו סאן הילדה מיפן?" זה ספר ילדות שנתן לי את החשק הראשון לגלות את המדינה הזו.

       

      שיהיה לך טוב, נעים וכיף עם המעבר לחיים משותפים.

        

      אולי עוד אאגור כוח, אפרוק את הפוסט שכבר נכתב בראש, אצרף תמונות לצד אורז וצ'ופסטיקס. 

       

        3/8/08 13:02:

      את "ואלס עם באשיר" עדיין לא ראיתי אך מהקצת ששמעתי עליו מבינה שהוא סרט חזק ולא פשוט. גם הקטע מ"שבילי התהילה"

      וקריאת תוכנו יצרו אצלי תחושה קשה במיוחד כשאני חווה עכשיו בן שלישי בצבא ושומעת על כל מיני עוולות, אי סדרים ודי באלאגן. אולי הגיע באמת הזמן שטאצ' נשי יוביל לדרך מעט אחרת ושנתחיל לראות קצה אור.

      יגאל, ברכות ובהצלחה לתוצרי כל עיסוקיך!*

        3/8/08 13:02:

      צטט: חמדת הרים 2008-08-03 08:33:32

      הפוסטים שלך תמיד מושקעים כאלה שעושים טוב להיכנס לאליהם.

      אהבתי וכיכבתי חיוך

      לפי התמונה הנוכחית שלך, את לא פחות מכיפה אדומה המקורית. נעים להכיר. 

       

        3/8/08 13:01:

      צטט: דני.ל 2008-08-03 08:25:24

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 01:19:13

      צטט: דני.ל 2008-08-02 21:35:32


      סרט נפלא וקשה. חוויה שגם אחרי שבועות אני עוד מרגיש את האגרוף בבטן.

       

      יפה הקישור שעשית לשבילי תהילה

       אך יש עוד סרט אחד, לא שמתקשר בצורה אחרת

      KING AND COUNTRY של ג'וזף לוסיי

      סרט על חייל העומד למשפט על עריקה מהמלחמה כשלמעשה הוא יצא מהחפירות בהלם קרב וכל מה שרצה זה להתרחק מהרעש של הפגזים והפצצות.

       

      למרות שהתייחסתי לסרט אני מרגיש שלא אמרתי מספיק. יצאתי כל כך המום שהתייחסתי רק מתוך מה שהרגשתי. לא יכולתי לחשוב.

      אני שמח להזכר בו מחדש

      הי דני, תודה על תחושותיך. נא צרף לינק ?

       

      מקווה שעוד תגיע לראות שהוספתי חיוך

       

      הממ.... אני מניח שהלינק עוד יגיע. 

        3/8/08 13:01:

      צטט: אפור הזקן 2008-08-03 08:00:40

      ש א פ ו

       

       רגוע

      טוב, בשביל מה יש לך זקן אפור - אם לא כדי להסיר את הכובע רחב התיתורת שלך ? 

       

        3/8/08 12:34:

      אתחיל בווידוי - מאוד לא נהניתי מהסרט

      וזאת למרות שלא ראיתי אותו. 

      גם מהשירות הצבאי לא נהניתי, וזאת למרות שעצמתי עיניים רוב הזמן.

      לא נהנה מהחום, לא מהפוליטיקה, לא מכדורגל, לא מהמשחק.

      קומדיות של פרסטון סטרג'ס, לעומת זאת...

       

        3/8/08 12:32:

      *
        3/8/08 12:23:

      טוב... ברוך הבא.... קבל כוכב...
      ושתרגיש הכי טוב שבעולם.
        3/8/08 11:54:

      צטט: וידרא 2008-08-03 08:00:25

      מ"ואלס עם באשיר" יצאתי רועדת.

      אקפרסיבי אנושי ומדוייק עד כאב

      הסרט הרטיט את ליבי.

      מחוץ לאולם עמדו עשרות אנשים שותקים והמומים

      (חלקם בטח רועדים כמוני)

      יש מעט הזדמנויות בחיים לחוות יצירת מופת

      סמוך לזמן שבו היא נוצרה,

      לחוות תהליך רגשי של אדם אחר בצורה כל כך טוטאלית.

      כשארגע מעט מהלמות הלב שהסרט יצר בי אחזור לראות אותו שוב.

      וכן התמונה שבחרת לשלוח-רחצה לילית היא מהמדהימות ביותר

      כרגיל יש לך טעם משובח.

      גדולתו של הסרט, כל סרט, היא להצליח לטעת בך רעד, רגש, זעזוע, שינוי. ולא בגלל מחירי הפופקורן. 

       

        3/8/08 11:20:


      מקווה שיקום יום אחד איזה חייל הולנדי לשעבר שהיה בסברניצ'ה

      ויספר את סיפורו הנשכח על, איך ההולנדים ברחו והפקירו למוות

      13000 אזרחים מוסלמים בידיי קאראצ'יץ ששחט אותם.

      משום מה, לא נראה לי.

        3/8/08 11:19:

      צטט: דסיקה 2008-08-03 07:57:05

      היית חסר חבר.

      שאפו על התערוכה.

      תענוג להכנס ולחוות 

      אהבתי אפילו מאוד.

      נטולת * אשוב.

      שלום, חברה. 

       

        3/8/08 11:16:

      צטט: עדנה ויסלר 2008-08-03 07:55:08

      טוב להשכים דוט קום עם הצורות והקווים שלך...:)

      אני מבין שישנת באלכסון, ואת קוראת אותי גיאומטרית :-) 

       

        3/8/08 11:03:

      ברשות הממשלה תעמוד אישה

      אישה עם ביצים

      פנינה רוזנבלום

      סתםםםםםםםםםםם

      כוכב כמובן

        3/8/08 10:58:

      צטט: simon von tifa 2008-08-03 06:59:44


      ענק כרגיל....*

      מלחמות, כל מלחמה היא מיותרת מלכתחילה.

      כל בעיה ניתנת לפתרון ע"י תקשורת.

      תקשורת מילולית בין הצדדים.

      קליע עופרת נחשב כתקשורת, תקשורת גרועה ומזיקה...

      אני חושב שחדלו מהשימוש בקליעי עופרת, משום שהיא רעילה. לא היינו רוצים חלילה לגרום לכבושינו לקבל הרעל עופרת ! 

       

        3/8/08 10:54:

      צטט: seagull- 2008-08-03 06:07:44


      וואלה,אהבתי!

       

      *

      וואלה ? סבבה, אפילוֿ אחלה. 

       

        3/8/08 10:35:

      צטט: ירמיק 2008-08-03 05:31:20

      יגאל בוקר טוב

      בעיקרון הנך צודק לחלוטין,

      זמני קצר כרגע אך בהחלט

      אחזור אליך להזדהות ולתמוך

      בברכה - ירמיק.

      בוקר טוב ירמיק - אני מבין שהשכמת ב 05:30 לחליבת התרנגולות. שוב נא לעת ערב. 

       

        3/8/08 10:27:

      אכן סרט מדהים. תודה על הפוסט.
        3/8/08 10:01:

      צטט: לאון 2008-08-03 03:39:54


      יגאל, תאצור אותי !

       

      לא הצלחתי לעצור את אריק שרון בכניסתו ללבנון, אז לפחות אאצור אותך :-)

       

        3/8/08 09:38:

      צטט: דיידו73 2008-08-03 03:04:22

      אוי, הגדה השמאלית...

      בתור שמאלנית (עם קעקוע בעברית וערבית על הכתף...) אני חייבת לומר שיש גבול לפלצנות של השמאל הרדקילי ולנצלנות של אפריים דוידי. איך זה שתמיד אילו שמתהדרים בשיוויון וערכים -יוצאים החלאות הכי גדולות?

      (וזה עוד בלי להזכיר את השנה שעבדתי בשביל דוקטור אורי דיוויס).

      אני מבין שיש לך איזה חשבון פתוח עם ה'תעשיה' ואנשיה. אבל מעבר לכך דברייך לא ברורים - מעניין לשמוע דווקא ממך - מהי אותה 'פלצנות', מהי "נצלנותו של אפרים דוידי" למה ההשמצה 'חלאות' מופיעה בפוסט שלי ללא הסבר ? נא פרטי, נמקי והסבירי. אדרבה, תני לנו לצלול לעומק סכסוכייך עם דוקטור אורי דיוויס.

       

        3/8/08 09:37:


        מרוב התרגשות שכתי לצרף את הלינק קודם נבוך

       

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=515019

        3/8/08 09:31:

      צטט: ארנון_פלטי 2008-08-03 02:52:14

      המון תכנים מעניינים ביותר

      נראה לי שבשבוע הבא אקח חופשה רק בשביל להתעמק בהם כמו שצריך

       

      אם אתה זקוק לחופש כדי לקרוא, מצבי רע. בעצם אם אינך מצוי כבר בחופש מצבך רע. 

       

        3/8/08 09:28:
      יגאל, אני דווקא חושבת, שטקס חלוקת פרסי פסטיבל קאן והעובדה שפולמן יצא ללא פרס כלשהוא, רק מאוששים אצלי את המסקנה שחגיגות, זוהרות ככל שתהיינה אין בהן בכדי לשנות בני אדם ודפוסי התנהגות.עם כל החידושים הקולנועיים המרעננים שבסרט וצורת ההגשה המקורית  של הסרט – לא טרחו להעניק לו ולו קריאת עידוד.יחד עם זאת, אני חושבת שיש בסרט הרבה מן התעתוע והגישה שלו אל הנושא הטעון שבו הוא מתמקד חלקלקה משהו.אני חושבת ש"ואלס עם באשיר" מצטרף לשורה ארוכה של סרטים ישראליים שעוסקים בלחימה בלבנון ורואים רק את הקורבן הצה"לי (בופור, שתי אצבעות מצידון, רסיסים, לא שם זין, יוסי וג'אגר וגם עונת הדובדבנים. בכולם, מועלה החייל הישראלי כזבח למלחמה שהוא לא יזם  ושבה הצד השני ללחימה חבוי ונטול פנים ואולי משום כך, נתפס גם  כבלתי אנושי. איזה מזל שלפעמים כלבים נובחים, מעירים את הזיכרון האנושי מתנומתו.כתוב מעניין כמו תמידשבוע נפלא,שירי
        3/8/08 09:24:

      יגאל יקירי

      אני שותף מלא להתפעמות שלך מ"וולס עם באשיר". סרט מקורי חזק ומעורר מחשבה ,ההחלטה ליצור אותו באנימצייה גאונית ואופן הביצוע עצמו משרת במדוייק את התוכן. 

      סרט אנטי מלחמתי שעוצמתו הייחודית בנקודת המבט הכה אישית סובייקטיבית ,שאינה גורעת ולמעשה מעצימה את החווייה הקולקטיבית אוניברסלית.

      סאונד מדהים שזורק אותך באחת חזרה לתופת וכל מי שהיה אי פעם יודע  במה מדובר.

        3/8/08 08:48:

      צטט: לאון 2008-08-03 03:39:54


      יגאל, תאצור אותי !

       

       

       

         יגאל , תעצור אותי !
      .

        ואפילו רק הציור הזה  .. מפר שקט  .

        3/8/08 08:39:

      גבר או אישה - היינו הך, העיקר הלב

       האמת היא שאני לא מוצאת תשובות בפוליטיקה

       פוליטיקה היא פוליטיקה

      פולייט יענו נימוסים יענו התנהגות חיצונית :)

       מנהיגים אמיתיים המבינים עניין אינם נמצאים שם בשדה הזה .

      שמחה שאתה ער לבעיות האמיתיות :)

       שיר בשבילך ובשביל כולם:


       

      בא להציע את ליבי

      פבלו רוזנברג

      לחן: רודולפו פאז

      מי אמר שהכל מכור כבר

      אני בא להציע את ליבי

      דמעת חינם טבעה בנהר העצב

      אני בא להציע את ליבי

      וזה לא יהיה קל, אני יודע

      לא יהיה פשוט כמו שחשבתי

      בחזה פתוח להוציא את הנשמה

      כמו צחצוח חרבות באהבה

      ירח עניים תמיד פתוח

      אני בא להציע את ליבי

      בביתך לבד יורד לו ערב

      אני בא להציע את ליבי

      ואקשור את החבל בשני הקצוות

      ואלך רגוע מבלי לקוות

      לך אתן הכל, את תתני לי רק

      משהו

        3/8/08 08:33:


      אני אתייחס דווקא למשפט שלך על יפן.

      כמנחת קבוצות שמתמחה בהנחייה בין תרבותית, אשמח מאוד לקרוא/לשמוע על חוויותך ביפן. לאחרונה אני קוראת על המדינה הזו בעניין רב.

       

      דרך אגב פגשת את הילדה "נוריקו סאן הילדה מיפן?" זה ספר ילדות שנתן לי את החשק הראשון לגלות את המדינה הזו.

       

      שיהיה לך טוב, נעים וכיף עם המעבר לחיים משותפים.

       

       

        3/8/08 08:33:

      הפוסטים שלך תמיד מושקעים כאלה שעושים טוב להיכנס לאליהם.

      אהבתי וכיכבתי חיוך

        3/8/08 08:25:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 01:19:13

      צטט: דני.ל 2008-08-02 21:35:32


      סרט נפלא וקשה. חוויה שגם אחרי שבועות אני עוד מרגיש את האגרוף בבטן.

       

      יפה הקישור שעשית לשבילי תהילה

       אך יש עוד סרט אחד, לא שמתקשר בצורה אחרת

      KING AND COUNTRY של ג'וזף לוסיי

      סרט על חייל העומד למשפט על עריקה מהמלחמה כשלמעשה הוא יצא מהחפירות בהלם קרב וכל מה שרצה זה להתרחק מהרעש של הפגזים והפצצות.

       

      למרות שהתייחסתי לסרט אני מרגיש שלא אמרתי מספיק. יצאתי כל כך המום שהתייחסתי רק מתוך מה שהרגשתי. לא יכולתי לחשוב.

      אני שמח להזכר בו מחדש

      הי דני, תודה על תחושותיך. נא צרף לינק ?

       

      מקווה שעוד תגיע לראות שהוספתי חיוך

        3/8/08 08:01:

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2008-08-03 02:47:47

      פוסט מעניין ועמוק מבחינת תכניו.אהבתי

      מה-זה-עמוק..... כעומק שבעים הקילומטר מהבטחת שרון לבגין, כעומק מימי הביצה הלבנונית...

       

        3/8/08 08:00:

      ש א פ ו

       

       רגוע

        3/8/08 08:00:

      מ"ואלס עם באשיר" יצאתי רועדת.

      אקפרסיבי אנושי ומדוייק עד כאב

      הסרט הרטיט את ליבי.

      מחוץ לאולם עמדו עשרות אנשים שותקים והמומים

      (חלקם בטח רועדים כמוני)

      יש מעט הזדמנויות בחיים לחוות יצירת מופת

      סמוך לזמן שבו היא נוצרה,

      לחוות תהליך רגשי של אדם אחר בצורה כל כך טוטאלית.

      כשארגע מעט מהלמות הלב שהסרט יצר בי אחזור לראות אותו שוב.

      וכן התמונה שבחרת לשלוח-רחצה לילית היא מהמדהימות ביותר

      כרגיל ישלך טעם משובח.

        3/8/08 07:57:

      היית חסר חבר.

      שאפו על התערוכה.

      תענוג להכנס ולחוות 

      אהבתי אפילו מאוד.

      נטולת * אשוב.

        3/8/08 07:55:

      טוב להשכים דוט קום עם הצורות והקווים שלך...:)

        3/8/08 06:59:


      ענק כרגיל....*

      מלחמות, כל מלחמה היא מיותרת מלכתחילה.

      כל בעיה ניתנת לפתרון ע"י תקשורת.

      תקשורת מילולית בין הצדדים.

      קליע עופרת נחשב כתקשורת, תקשורת גרועה ומזיקה...

        3/8/08 06:07:


      וואלה,אהבתי!

       

      *

        3/8/08 05:31:

      יגאל בוקר טוב

      בעיקרון הנך צודק לחלוטין,

      זמני קצר כרגע אך בהחלט

      אחזור אליך להזדהות ולתמוך

      בברכה - ירמיק.

        3/8/08 03:54:

      צטט: אלת האש 2008-08-03 02:01:53


      טוב ברור לך שבשעה זו של הלילה איני יכולה לעשות הרבה חוץ מלהתלהב {לבלב} מכל החומר שריכזת כאן, ואין דבר כזה שתהיה לי רק הודעה אחת בפוסט שלך.

      אז עכשיו אני אלך לישון ומחר אחזור לקרוא הכל, ואלוהים עדי שאני גם עוברת על כל הלינקים שלך..תמיד חושבת שאחד מהם יקח אותי לעולם אחר סוף סוף.{עד עכשיו זה לא קרה לצערי}

      אמרתי לך לגבי רשות הממשלה? זה הזמן יגאל 2X ...

      לילה טוב!

      כדי שתצא לך האש מהנחיריים בחום המירבי, ברור שעליך לנוח, בבוקר נראה מה המשכים קום :-)

        3/8/08 03:52:

      צטט: אפרת jeki 2008-08-03 01:55:15


      תודה יגאל

      קראתי בעיון רב

      לא ממש צפיתי בסרט

      אך התרשמתי מפעילות רבת כיוונים  ויצירתית..

      ייישר כוח

      אפרת

      מחמאות כלליות זה נחמד :) אבל נסי ללחוץ על לינקים ואפילו ממש לקרוא ? יהיה נחמד לדסקס עיטח.

       

        3/8/08 03:44:

      צטט: geeee 2008-08-03 01:48:24

      ואלס עם באשיר סרט נפלא, מצמרר בכובד המסר על נזקי המלחמה, הסירוס הנפשי האיום שאנחנו מרשים לצעירינו לעבור

      מעבר לכך, השימוש באנימציה נכון ומדויק

      סרט שראוי אכן להחזיקו קרוב גם אם קשה לצפות בו בתדירות גבוהה, כמו חלק ניכר מעשייתו המשתבחת והולכת של ארי פולמן משך השנים

      ואתה, יגאל .. אחלה חיים, בהצלחה :)

      geeee, אישה כלבבי.

       

        3/8/08 03:39:


      יגאל, תאצור אותי !

       

        3/8/08 03:04:

      אוי, הגדה השמאלית...

      בתור שמאלנית (עם קעקוע בעברית וערבית על הכתף...) אני חייבת לומר שיש גבול לפלצנות של השמאל הרדקילי ולנצלנות של אפריים דוידי. איך זה שתמיד אילו שמתהדרים בשיוויון וערכים -יוצאים החלאות הכי גדולות?

      (וזה עוד בלי להזכיר את השנה שעבדתי בשביל דוקטור אורי דיוויס).

        3/8/08 03:01:

      צטט: אסתי. 2008-08-03 01:20:16

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 00:49:09

      צטט: אסתי. 2008-08-02 00:57:49

      תודה יגאל.

       

      בינתיים גולדה עברה לקנט לייט.

      בבקשה. המשיכי לעדכן לגבי גולדה, ו...אנא הזהירי אותה לקראת צום יום הכיפורים, 24 באוקטובר 1973.

       

       זה בסדר, היא ממילא בדיאטה נטולת הכל.

      דיאטה חריפה, בצירוף עישון קומפולסיבי עלולה לגרום לכאב ראש לא קטן לאנואר סאדאת.

       

        3/8/08 02:52:

      המון תכנים מעניינים ביותר

      נראה לי שבשבוע הבא אקח חופשה רק בשביל להתעמק בהם כמו שצריך

       

      פוסט מעניין ועמוק מבחינת תכניו.אהבתי

        3/8/08 02:18:

      צטט: נעמית 2008-08-03 01:08:38


      ארי פולמן, רני בלייר, אורי סיוון, דב שטוייר, ענת אסולין, מנשה נוי. חבורת אנשים יוצרים שהביוגרפיה וההתפתחות האישית שלהם נארגת בתוך היצירה. פולמן ונוי גם שירתו שניהם במלחמת לבנון כחיילים סדירים בגולני.

      "שבתות וחגים" על חמש העונות שלה היתה בעיניי אולי סדרת הטלוויזיה הישראלית הנפלאה ביותר. פסיפס דרמטי מדויק, סיפור אינטימי, ודמויות שחלחלו ללב הצופים. יחד עם פס הקול המוזיקלי האקלקטי שהרכיב שטויר, ושיר הנושא בקולו החרוך של ברי סחרוף. המצלמה התזזיתית והמרושלת לכאורה, והגיבורה הבלתי מוכתרת של הסדרה- תל אביב שנראתה יפה וכעורה כאחת בצילומים,

      במשך שנים סירב פולמן להתיחס לחוויותיו במלחמת לבנון, אולי העיבוד עם הזמן של החוויות הנוראות ההן שעבר אפשר לו לעבד את זה ל"ואלס עם באשיר".

      את חוויותיו כדור שני לשואה עיבד בסרט הנפלא, שלא זכה למרבה הצער לצפיה שהיה ראוי לה, "מייד אין איזראל" .

      ב"פרשת השבוע" בעונה השניה נכנסו האלמנטים של מלחמת לבנון השניה, יחד עם האלמנטים האישים, העיסוק במשפחות, באמונה (מצידו של רני בלייר) באתאיזם (של ארי פולמן).

      עדין לא ראיתי לצערי את ואלס עם באשיר, מתכוננת לצפות בזה בשבוע הבא.

      עשרים וחמש שנים עברו מאז ורק עכשיו מתחילים לעבד את מה שהיה שם, מה שעבר על החיילים הסדירים. את הטראומות והפוסט טראומות שקיימות. מענין כמה זמן יקח לעבד את מה שקרה לנו במלחמת לבנון השניה. ומי מאלה שחוו את המלחמה הזאת יהיה זה שיעשה זאת.

       

      השריטה הזאת היא סוד הקסם של היצירה של פולמן ואולי לא כדאי לנסות לפענח. מה שאוהבים. או כמו שברי סחרוף שר בשבתות וחגים "ככה זה לאהוב אותך".

      המון תודה על האינפורמציה המשלימה, מי אמר שכל המידע בפוסט ? תודה שאת תורמת, לא רק במשרד.

        3/8/08 02:01:


      טוב ברור לך שבשעה זו של הלילה איני יכולה לעשות הרבה חוץ מלהתלהב {לבלב} מכל החומר שריכזת כאן, ואין דבר כזה שתהיה לי רק הודעה אחת בפוסט שלך.

      אז עכשיו אני אלך לישון ומחר אחזור לקרוא הכל, ואלוהים עדי שאני גם עוברת על כל הלינקים שלך..תמיד חושבת שאחד מהם יקח אותי לעולם אחר סוף סוף.{עד עכשיו זה לא קרה לצערי}

      אמרתי לך לגבי רשות הממשלה? זה הזמן יגאל 2X ...

      לילה טוב!

        3/8/08 01:57:

      צטט: גיל בר-זהר 2008-08-03 00:20:36


      התגעגעתי לפוסטים הרהוטים והמרתקים שלך

      שמוגשים, כתמיד, בויזואליה ייחודית ונקיה

       

      תודה על ההזמנה!

       

      גיל

       

      זה בדיוק מה שאני חושב על הצילומים שלך :-)
        3/8/08 01:55:


      תודה יגאל

      קראתי בעיון רב

      לא ממש צפיתי בסרט

      אך התרשמתי מפעילות רבת כיוונים  ויצירתית..

      ייישר כוח

      אפרת

        3/8/08 01:48:

      ואלס עם באשיר סרט נפלא, מצמרר בכובד המסר על נזקי המלחמה, הסירוס הנפשי האיום שאנחנו מרשים לצעירינו לעבור

      מעבר לכך, השימוש באנימציה נכון ומדויק

      סרט שראוי אכן להחזיקו קרוב גם אם קשה לצפות בו בתדירות גבוהה, כמו חלק ניכר מעשייתו המשתבחת והולכת של ארי פולמן משך השנים

      ואתה, יגאל .. אחלה חיים, בהצלחה :)

        3/8/08 01:34:

      צטט: אליס כאן (בערך) 2008-08-03 00:02:50

      סוחבת אותו תמיד איתי, את הכחול הקטן הזה - דיסק און קי.

      הוא נמצא בין כל מיני דברים חשובים וחשובים יותר, בתא השמאלי עם הרוכסן.

      כזה קטן וכזה שימושי.

       

      דימיתי אותו לעצמי, סוחב סרט ענק בתוכו.

      בטוח לי שהוא יתפרק לי אי שם בתוך התיק מעוצמת הרגשות.

      פתאום הוא יתחיל לרעוד וללחוש לי שזה אי-אפשר להכיל כל-כך הרבה. שיצירות טובות מדי, צריכות להמצא על מסכי ענק, בראש חוצות. תסתכלי על ההבעות, הוא יאמר לי - תסתכלי פנימה לתוך העיניים, לנשמה, לסיפור.

      סיפור של אחד מבוהל, שכמוהו הרבה.

      גם הדיסק און קי שלי, יבהל. הוא ירטוט כל פעם שישמע פיצוץ ויאנח בכל פעם שיראה את האימה וישתוק בכל פעם שיבין את חוסר האונים. של שני הצדדים.

       

      הכחול שלי, לא יוכל להכיל. בטוח.

      אני, אני עליתי על גדותי כשראיתי. מצדיעה לאיכות, מבלי להכנס לפוליטיקה מיותרת.

       

      כרגיל שתיים,

      אין עליך בהעברת מידע. חזק. 

      אליס יקרה, לא יכולתי להמנע מלחשוב על אותו קקטן כחול ורוטט, און קיא, מכיל את הכל עבורך. אבל אנחנו נושאים איתנו הכל לכל מקום בלאו הכי, יותר מלהדחיק אי-אפשר, מתי שהוא זה יתפרץ, אולי לשקר אין רגליים אבל לאמת אין דבק עפעפיים.שמח שאת כאן אפילו אם זה (בערך)

       

        3/8/08 01:20:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-03 00:49:09

      צטט: אסתי. 2008-08-02 00:57:49

      תודה יגאל.

       

      בינתיים גולדה עברה לקנט לייט.

      בבקשה. המשיכי לעדכן לגבי גולדה, ו...אנא הזהירי אותה לקראת צום יום הכיפורים, 24 באוקטובר 1973.

       

       זה בסדר, היא ממילא בדיאטה נטולת הכל.

       

       

        3/8/08 01:19:

      צטט: דני.ל 2008-08-02 21:35:32


      סרט נפלא וקשה. חוויה שגם אחרי שבועות אני עוד מרגיש את האגרוף בבטן.

       

      יפה הקישור שעשית לשבילי תהילה

       אך יש עוד סרט אחד, לא שמתקשר בצורה אחרת

      KING AND COUNTRY של ג'וזף לוסיי

      סרט על חייל העומד למשפט על עריקה מהמלחמה כשלמעשה הוא יצא מהחפירות בהלם קרב וכל מה שרצה זה להתרחק מהרעש של הפגזים והפצצות.

       

      למרות שהתייחסתי לסרט אני מרגיש שלא אמרתי מספיק. יצאתי כל כך המום שהתייחסתי רק מתוך מה שהרגשתי. לא יכולתי לחשוב.

      אני שמח להזכר בו מחדש

      הי דני, תודה על תחושותיך. נא צרף לינק ?

       

        3/8/08 01:08:


      ארי פולמן, רני בלייר, אורי סיוון, דב שטוייר, ענת אסולין, מנשה נוי. חבורת אנשים יוצרים שהביוגרפיה וההתפתחות האישית שלהם נארגת בתוך היצירה. פולמן ונוי גם שירתו שניהם במלחמת לבנון כחיילים סדירים בגולני.

      "שבתות וחגים" על חמש העונות שלה היתה בעיניי אולי סדרת הטלוויזיה הישראלית הנפלאה ביותר. פסיפס דרמטי מדויק, סיפור אינטימי, ודמויות שחלחלו ללב הצופים. יחד עם פס הקול המוזיקלי האקלקטי שהרכיב שטויר, ושיר הנושא בקולו החרוך של ברי סחרוף. המצלמה התזזיתית והמרושלת לכאורה, והגיבורה הבלתי מוכתרת של הסדרה- תל אביב שנראתה יפה וכעורה כאחת בצילומים,

      במשך שנים סירב פולמן להתיחס לחוויותיו במלחמת לבנון, אולי העיבוד עם הזמן של החוויות הנוראות ההן שעבר אפשר לו לעבד את זה ל"ואלס עם באשיר".

      את חוויותיו כדור שני לשואה עיבד בסרט הנפלא, שלא זכה למרבה הצער לצפיה שהיה ראוי לה, "מייד אין איזראל" .

      ב"פרשת השבוע" בעונה השניה נכנסו האלמנטים של מלחמת לבנון השניה, יחד עם האלמנטים האישים, העיסוק במשפחות, באמונה (מצידו של רני בלייר) באתאיזם (של ארי פולמן).

      עדין לא ראיתי לצערי את ואלס עם באשיר, מתכוננת לצפות בזה בשבוע הבא.

      עשרים וחמש שנים עברו מאז ורק עכשיו מתחילים לעבד את מה שהיה שם, מה שעבר על החיילים הסדירים. את הטראומות והפוסט טראומות שקיימות. מענין כמה זמן יקח לעבד את מה שקרה לנו במלחמת לבנון השניה. ומי מאלה שחוו את המלחמה הזאת יהיה זה שיעשה זאת.

       

      השריטה הזאת היא סוד הקסם של היצירה של פולמן ואולי לא כדאי לנסות לפענח. מה שאוהבים. או כמו שברי סחרוף שר בשבתות וחגים "ככה זה לאהוב אותך".

        3/8/08 00:49:

      צטט: אסתי. 2008-08-02 00:57:49

      תודה יגאל.

       

      בינתיים גולדה עברה לקנט לייט.

      בבקשה. המשיכי לעדכן לגבי גולדה, ו...אנא הזהירי אותה לקראת צום יום הכיפורים, 24 באוקטובר 1973.

       

        3/8/08 00:20:


      התגעגעתי לפוסטים הרהוטים והמרתקים שלך

      שמוגשים, כתמיד, בויזואליה ייחודית ונקיה

       

      תודה על ההזמנה!

       

      גיל

        3/8/08 00:16:

      צטט: אוסטרליה 2008-08-02 00:17:41


      אני בדעה של ליאת פרשת השבוע סדרה מעולה.

      ושאפו על מכירת הספרים של זיו טוב זה היה ברור

      ספר חובה בכל בית. ** ודיר באלק אם בתגובה שלך

      אלי אתה קורא לי אוסטרליה קוראים לי יעל.

      יעל יקרה, אם את מכנה את עצמך אוסטרליה אל תתפלאי אם גם אחרים מכנים אותך כך.

      אגב,  נושא הפוסט איננו סדרות טלויזיה, אבל הנה לך לינק לפתיח של דלת הקסמים.

        3/8/08 00:08:

      צטט: la parisienne 2008-08-01 23:22:01

      מתנצלת אם אני לו בקונסנזוס של התגובות. לא מתייחסת לסרט אלא למסר שלו, לאתר שלך ולדבריך: מי צריך אויבים כאשר יש אחים מבפנים המעררים את זכותנו להתקיים בארצנו, משווים בין השואה לסברה ושטילה ומקדמים מכירת ספרים הדנים ב"המצאת העם היהודי"...מצער מאוד. מי שחי ברגשי אשמה תמידים על עצם קיומו עד כדי תמיכה במי שרוצה להשמיד אותו, שיילך לטיפול במקום להפוך את השינאה העצמית שלו לתרבות.

      מה שאופייני לימניים רבים, אופייני גם לך. ראשית: לאומנות. שנית: קוצר ראייה. שלישית: אמונה ב'מוסר יהודי' העומד מעל 'מוסר אנושי'. אני לא חושב שראית את הסרט, ואם כן לא הבנת אותו או את את ה"מסר" שלו. זה שאת מכנה אנשים שדעתם שדעתם שונה משלך "אוייבים", כולל אותי, מזכה אותך בעגבנייה וירטואלית, בתמורה לכוכב האדום שלך, תוכלי להכין ממנה חריימה. לידיעתך ועדת כהן לא התכנסה בגלל שאזרחים בישראל חשו אשמה, אלא בגלל שכל העולם מחה בצדק על התנהגות ישראל בעת שהטבח אירע. הועדה קבעה שעל אריק שרון להתפטר, וכן לגבי כל יתר הימניים שהיו בשלטון וכשלו.

      בהצלחה בטיפול.

        3/8/08 00:02:

      סוחבת אותו תמיד איתי, את הכחול הקטן הזה - דיסק און קי.

      הוא נמצא בין כל מיני דברים חשובים וחשובים יותר, בתא השמאלי עם הרוכסן.

      כזה קטן וכזה שימושי.

       

      דימיתי אותו לעצמי, סוחב סרט ענק בתוכו.

      בטוח לי שהוא יתפרק לי אי שם בתוך התיק מעוצמת הרגשות.

      פתאום הוא יתחיל לרעוד וללחוש לי שזה אי-אפשר להכיל כל-כך הרבה. שיצירות טובות מדי, צריכות להמצא על מסכי ענק, בראש חוצות. תסתכלי על ההבעות, הוא יאמר לי - תסתכלי פנימה לתוך העיניים, לנשמה, לסיפור.

      סיפור של אחד מבוהל, שכמוהו הרבה.

      גם הדיסק און קי שלי, יבהל. הוא ירטוט כל פעם שישמע פיצוץ ויאנח בכל פעם שיראה את האימה וישתוק בכל פעם שיבין את חוסר האונים. של שני הצדדים.

       

      הכחול שלי, לא יוכל להכיל. בטוח.

      אני, אני עליתי על גדותי כשראיתי. מצדיעה לאיכות, מבלי להכנס לפוליטיקה מיותרת.

       

       

      כרגיל שתיים,

      אין עליך בהעברת מידע. חזק. 

        2/8/08 23:56:

      צטט: פיני1 2008-08-01 21:03:46

      לצערי גם עם Disk on key ואיזה סרט שיהיה לך בראש עדין לא יהיה תשובות לסברה ושתילה, אבל אולי יעזור קצת להזיז קצת את המטוטלת. לכוונינו.

      מידע שקיים לגבי עובדות היסטוריות לא צריך להיות שמור בבכלותו הבלעדית של אף אחד. במקרה של סברה ושתילה חוסר היכולת לספק מידע לשאלות כולל אלה הפרובוקטיביות, הוא בעוכרינו. חיילי צה"ל לא ירו באיש במחנה. לא ידעו בדיוק מה מתרחש, בודאי לא הייתה החלטה בשום דרג לאפשר במעשה (אבל אולי במחדל) טבח בחפים מפשע, אבל אוזלת-יד הייתה.

        2/8/08 23:44:

      צטט: meirav shavit 2008-08-01 20:42:27

      OK

      לא עברתי על על הלינקים אבל אעבור, אבל ראיתי ..ונראה מדהים.

      גם כתבת יפה:)

      'ואלס עם באשיר' אני אלך לראות.

       

      ושמחה שעוברת עליך תקופה יפה!!! :-)

      יקירתי, בלי לעבור על כל הלינקים זה כמו לקפוץ ישר למנה האחרונה, או לדאוג רק לאביונה.

        2/8/08 23:36:

      צטט: ליאת z 2008-08-01 20:23:30

       

      קרוב לוודאי שזה הסרט הישראלי הטוב ביותר שנוצר כאן. לכל הפחות, הייחודי שבהם.

       

      העבודה של פולמן והצוות של דויד פולונסקי (זה האירוח שנתן כאן בקפה - http://cafe.themarker.com/view.php?t=468811) הם יצירת מופת.

      המהות הכמירה את ליבי והזכירה לי את תחושת האפסות של אלה שנגזר עליהם להיות

       פיונים על לוח המשחק, קרי אנחנו.

       

      אתמול זכתה "פרשת השבוע", שביים רני בלייר וכתב ארי פולמן, כסדרת הדרמה

      הטובה של השנה האחרונה. הנה עוד DVD שתצטרך לקנות. חובה, על שתי עונותיה.

       

      ואתה, מה אתה מבשל במטבח? קריצה

      חכמת הZ - את רק מגדילה לי את ההוצאות על ציוד משרדי... אני מבשל במטבח, יותר מאשר כל חדר אחר בבית.

       

        2/8/08 23:33:

      צטט: מאיה מיס 2008-08-01 18:29:06

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-01 17:55:11

      צטט: מאיה מיס 2008-08-01 17:24:04


      welcome back

             &

        good luck

      תודה יקירתי, מוזמנת גם לקרוא את המשך הפוסט :-)

       

       

      קראתי יקירי

      ועדיין התכוונתי לתגובתי.

      (-:

       

      אה, אם כך הכל בסדר. לא כדאי לך להחמיץ את מילות השיר של I'm the slime  :-)

        2/8/08 21:35:


      סרט נפלא וקשה. חוויה שגם אחרי שבועות אני עוד מרגיש את האגרוף בבטן.

       

      יפה הקישור שעשית לשבילי תהילה

       אך יש עוד סרט אחג, לא שמתקשר בצורה אחרת

      KING AND COUNTRY של ג'וזף לוסיי

      סט על חייל העומד למשפט על עריקה מהמלחמה כשלמעשה הוא  יצא מהחפירות בהלם קרב וכל מה שרצה זה להתרחד מהרעש של הפגזים והפצצות.

       

      למרות שהתייחסתי לסרט אני מרגיש שלא אמרתי מספיק. יצאתי כל כך המום שהתייחסתי רק מתוך מה שהרגשתי. לא יכולתי לחשוב.

      אני שמח להזכר בו מחדש

        2/8/08 00:57:

      תודה יגאל.

       

      בינתיים גולדה עברה לקנט לייט.

        2/8/08 00:17:


      אני בדעה של ליאת פרשת השבוע סדרה מעולה.

      ושאפו על מכירת הספרים של זיו טוב זה היה ברור

      ספר חובה בכל בית. ** ודיר באלק אם בתגובה שלך

      אלי אתה קורא לי אוסטרליה קוראים לי יעל.

        1/8/08 23:22:
      מתנצלת אם אני לו בקונסנזוס של התגובות. לא מתייחסת לסרט אלא למסר שלו, לאתר שלך ולדבריך: מי צריך אויבים כאשר יש אחים מבפנים המעררים את זכותנו להתקיים בארצנו, משווים בין השואה לסברה ושטילה ומקדמים מכירת ספרים הדנים ב"המצאת העם היהודי"...מצער מאוד. מי שחי ברגשי אשמה תמידים על עצם קיומו עד כדי תמיכה במי שרוצה להשמיד אותו, שיילך לטיפול במקום להפוך את השינאה העצמית שלו לתרבות.
        1/8/08 21:03:
      לצערי גם עם Disk on key ואיזה סרט שיהיה לך בראש עדין לא יהיה תשובות לסברה ושתילה, אבל אולי יעזור קצת להזיז קצת את המטוטלת. לכוונינו.
        1/8/08 20:42:

      OK

      לא עברתי על על הלינקים אבל אעבור, אבל ראיתי ..ונראה מדהים.

      גם כתבת יפה:)

      'ואלס עם באשיר' אני אלך לראות.

       

      ושמחה שעוברת עליך תקופה יפה!!! :-)

        1/8/08 20:23:

       

      קרוב לוודאי שזה הסרט הישראלי הטוב ביותר שנוצר כאן. לכל הפחות, הייחודי שבהם.

       

      העבודה של פולמן והצוות של דויד פולונסקי (זה האירוח שנתן כאן בקפה - http://cafe.themarker.com/view.php?t=468811) הם יצירת מופת. המהות הכמירה את ליבי והזכירה לי את תחושת האפסות של אלה שנגזר עליהם להיות פיונים על לוח המשחק, קרי אנחנו.

       

      אתמול זכתה "פרשת השבוע", שביים רני בלייר וכתב ארי פולמן, כסדרת הדרמה הטובה של השנה האחרונה. הנה עוד DVD שתצטרך לקנות. חובה, על שתי עונותיה.

       

      ואתה, מה אתה מבשל במטבח? קריצה

        1/8/08 19:49:

      צטט: שמוליק_ 2008-08-01 17:42:11

      אהה והכנסת הקטע של ערב ההוקרה לבכרי והפגנת הימין מנגד, השאיר בי טעם רע. אולי זה מתחבר לך יפה עם הסרט של פולמן וזה אולי גם עונה חלקית על השאלה שלי בתגובה הקודמת שלי. נו שויין.

      מילא השמאלנים רוצים ליצור, בחסות חופש הביטוי והיצירה, אבל למה לשקר להסית ולספר עלילות דם? (ככה אני רואה את סרטו ג'נין ג'נין)

       

       

      אי אפשר לנהל צנזורה במדינה מוצפת פרופגנדה מכל סוג ומין כמו במדינת ישראל. כל עוד ביצירה אין עבירה על החוק, (והסרט הגיע לערכאות משפטיות ולא נאסר להקרנה), אין מניעה להקרינו, בודאי לא בפורומים פרטיים, מותר למחות נגד - אך מעבר לכך זו פגיעה בזכות הביטוי, אפילו אם מדובר בסרט מניפולטיבי שפוגע במישהו. שקרים ועלילות דם תמצא בכל מהדורת חדשות ועיתון בישראל - ולא כנגד יהודים....

       

        1/8/08 19:39:

      צטט: שמוליק_ 2008-08-01 17:35:20

      סרט עשוי נהדר טכנית. הרעיון והאידאולוגיה מעט פרווה. אין אמירה חזקה וברורה כמו אצל בופור.

      כאחד שהשתתף באותה מלחמה ועבר הרבה ארועים וחזיתות שונות ומשונות בלבנון, ארץ יפה מרתקת אך בוגדנית, בהחלט מזדהה עם החייל הקטן והפשוט כפי שהיוצר מציג.

      כתבת שאתה תקח עמך את הסרט כתשובה לשאלות על הטבח שביצעו הפלנגות. מעניין מה באמת דעתך באופן ישיר . האם הסרט כפי שפולמן מציג מעדן  מעט את הצד הישראלי שכה הושמץ בעקבות הטבח או שהוא תומך בצורה חזקה, במה שמכונה בעיני הפלסטינים העולם הערבי  ותומכיהם בעולם, שונאי ישראל ויהודים, כפשעי ישראל בסברה ושתילה ובכלל עצם עניין המלחמה כולה?

      שמוליק, לא טרחתי לראות את 'הסרט בופור', כל מה ששמעתי על הסרט דחה אותי. אני לא סבור שב'ואלס עם בשיר' מוצג גיבור הסרט (אנטי גיבור) כ"חייל קטן ופשוט" כדבריך, למעט אולי יכולתו להשפיע פיקודית - אלא אדם שנפגע מהמראות, נעלב מהסתמיות שבאלימות הבלתי מרוסנת שבמלחמה, הלום מהכאוס שיוצרת כל פעולה אלימה. לדעתי, פולמן לא נוקט עמדה פוליטית, אך הסרט מסביר היטב מה היו המעגלים סביב הטובחים עד דעת הקהל שמחוץ ללבנון. בכל מקרה ישראל אינה נקייה, בלשון המעטה, מהרבה הרג ללא צורך בשטח לבנון ובמקומות אחרים בעולם הערבי, שלא היו במסגרת הגנה.

        1/8/08 18:29:

      צטט: יגאל שתיים 2008-08-01 17:55:11

      צטט: מאיה מיס 2008-08-01 17:24:04


      welcome back

             &

        good luck

      תודה יקירתי, מוזמנת גם לקרוא את המשך הפוסט :-)

       

       

      קראתי יקירי

      ועדיין התכוונתי לתגובתי.

      (-:

        1/8/08 17:58:

      צטט: אפרת ש. 2008-08-01 17:30:09

      לא ראיתי את ואלס עם באשיר עדיין,
      אבל, ראיתי המון חלקים ממנו כולל ראיונות עם ארי פולמן.
      הוא יוצר ענק. יש לי היצירה הקודמת שלו "החומר שממנו עשויה האהבה"
      שגם משלבת אנימציה. זו סידרה על מה זו אהבה עם סיפורים אנושיים
      בשילוב עם גישה "מדעית" לנושא. יצירת מופת!
      הוא עשה מעבר חד לנושא המלחמה שלפי מה שהבנתי העסיק אותו זמן רב.
      קשה מאוד למחוק מראות שכאלו מהזכרון.
      הצורה שהוא בחר להעביר את הנושא מקלה על אנשים לשמוע  , להקשיב ,
      ולא רק להיתפס למראות מזעזעים, שלפי דעתי זה החלק החשוב ביותר.
      פולמן הוא יוצר חשוב, שנון, שסולל דרכים ויוצר מושגים חדשים בקולנוע.
      תענוג לראות כמה הערכה יש לסרט וליוצר שכמובן מגיעה לו.
      (הדבר היחיד שצורם לי היא הכנסת השואה לכל הסיפור...)
      נהדר שחזרת. למרות שאתה צריך שקט...תציץ מידי פעם :))

      את צודקת בנושא השואה, אם כי ללא ספק כאשר מדובר בבמעורבותה - אפילו משנית - של ישראל בנושא כטבח,

      השאלה קופצת מאליה לדיון. התעלמות תתפרש כהתממות. בכל מקרה איזכור השואה בסרט מדוייק. תודה שבאת.

       

        1/8/08 17:55:

      צטט: מאיה מיס 2008-08-01 17:24:04


      welcome back

             &

        good luck

      תודה יקירתי, מוזמנת גם לקרוא את המשך הפוסט :-)

       

        1/8/08 17:54:

      צטט: nuni22 2008-08-01 16:57:47


      סוף סוף אני מצליחה להיות הראשונה לתת כוכב! - לפחות פה בבלוג!

       

      אז למרות שלא ראיתי את הסרט עדיין אני חייבת להודות שמה שכתבת נוגע מאד

      כמובן גם מרתיח!

      כן...מקומם של הרבה גברים במטבח :)

      אבל יש גם כאלה שיודעים לרגש

      תודה על החשיפה שאתה נותן פה לסרט  באמת חשוב שיותר ויותר אנשים יראו אותו

      (גם תודה על בישולך במטבח)

       

      יאללה, תקנה דיסק און קיי - והופ לחול! 

      מותק, נשאר לי מקום פנוי בדיסק - 4 ג'יגה יספיק לך ? אני מזמין לנו כרטיסים !

       

        1/8/08 17:42:

      אהה והכנסת הקטע של ערב ההוקרה לבכרי והפגנת הימין מנגד, השאיר בי טעם רע. אולי זה מתחבר לך יפה עם הסרט של פולמן וזה אולי גם עונה חלקית על השאלה שלי בתגובה הקודמת שלי. נו שויין.

      מילא השמאלנים רוצים ליצור, בחסות חופש הביטוי והיצירה, אבל למה לשקר להסית ולספר עלילות דם? (ככה אני רואה את סרטו ג'נין ג'נין)

       

       

        1/8/08 17:35:

      סרט עשוי נהדר טכנית. הרעיון והאידאולוגיה מעט פרווה. אין אמירה חזקה וברורה כמו אצל בופור.

      כאחד שהשתתף באותה מלחמה ועבר הרבה ארועים וחזיתות שונות ומשונות בלבנון, ארץ יפה מרתקת אך בוגדנית, בהחלט מזדהה עם החייל הקטן והפשוט כפי שהיוצר מציג.

      כתבת שאתה תקח עמך את הסרט כתשובה לשאלות על הטבח שביצעו הפלנגות. מעניין מה באמת דעתך באופן ישיר . האם הסרט כפי שפולמן מציג מעדן  מעט את הצד הישראלי שכה הושמץ בעקבות הטבח או שהוא תומך בצורה חזקה, במה שמכונה בעיני הפלסטינים העולם הערבי  ותומכיהם בעולם, שונאי ישראל ויהודים, כפשעי ישראל בסברה ושתילה ובכלל עצם עניין המלחמה כולה?

        1/8/08 17:30:
      לא ראיתי את ואלס עם באשיר עדיין,
      אבל, ראיתי המון חלקים ממנו כולל ראיונות עם ארי פולמן.
      הוא יוצר ענק. יש לי היצירה הקודמת שלו "החומר שממנו עשויה האהבה"
      שגם משלבת אנימציה. זו סידרה על מה זו אהבה עם סיפורים אנושיים
      בשילוב עם גישה "מדעית" לנושא. יצירת מופת!
      הוא עשה מעבר חד לנושא המלחמה שלפי מה שהבנתי העסיק אותו זמן רב.
      קשה מאוד למחוק מראות שכאלו מהזכרון.
      הצורה שהוא בחר להעביר את הנושא מקלה על אנשים לשמוע  , להקשיב ,
      ולא רק להיתפס למראות מזעזעים, שלפי דעתי זה החלק החשוב ביותר.
      פולמן הוא יוצר חשוב, שנון, שסולל דרכים ויוצר מושגים חדשים בקולנוע.
      תענוג לראות כמה הערכה יש לסרט וליוצר שכמובן מגיעה לו.
      (הדבר היחיד שצורם לי היא הכנסת השואה לכל הסיפור...)
      נהדר שחזרת. למרות שאתה צריך שקט...תציץ מידי פעם :))
        1/8/08 17:24:


      welcome back

             &

        good luck

        1/8/08 16:57:


      סוף סוף אני מצליחה להיות הראשונה לתת כוכב! - לפחות פה בבלוג!

       

      אז למרות שלא ראיתי את הסרט עדיין אני חייבת להודות שמה שכתבת נוגע מאד

      כמובן גם מרתיח!

      כן...מקומם של הרבה גברים במטבח :)

      אבל יש גם כאלה שיודעים לרגש

      תודה על החשיפה שאתה נותן פה לסרט  באמת חשוב שיותר ויותר אנשים יראו אותו

      (גם תודה על בישולך במטבח)

       

      יאללה, תקנה דיסק און קיי - והופ לחול! 

       

       

      zappa (-

      כמה אנשים מתו כתוצאה מהכתוב בקאמה סוטרה, ביחס לאלה שמתו כתוצאה מהכתוב בתנ\"ך ?