צפויים לי שלושה שבועות מאוד קשים.

היו המון שינויים במקום העבודה שלי.

למרות שאני כמעט שלושה חודשים שם, הוא עדיין מרגיש כמקום עבודה חדש, ויש לי תחושה שזה יהיה כך לאורך תקופה ארוכה.

 E4X הוא האקס המיתולוגי שלי כשמדובר במקומות עבודה. 

לפני כחודש, באמצע תקופת החפיפה הבוס הגדול החליט לשנות סדרי עולם ושינה לי (ולכל אחד במחלקה) את התפקיד במהותו. אז אני לומדת הכל מאפס.

אני הופכת לספצית באקסל וניתוחים אך לפחות חלק מהתפקיד שלי עדיין כולל את אחד הדברים שאני הכי נהנית לעשות - כיבוי שריפות. 

האדרנלין הזה שזורם בגוף, הלחץ, החשיבה היצירתית והכי הכי כיף - ת ק ש ו ר ת.

זה מה שגורם לי לרצות לחזור בתקופה האחרונה למשרד.

האנשים.

איזה כיף זה שכולם ביחד - לחוצים, מתרגזים ומתייאשים.

אני הכי אוהבת להרגיע אנשים במצבים כאלה - ואז לגרום לכולם לפרוץ בצחוק או סתם בשיר ישן שכולם שכחו. זה נותן כוח, מאחד וגורם לכולם להתרכז במטרה ולהשיג אותה הרבה יותר מהר ממה שחשבו.

לפחות האנשים שאני עובדת איתם באופן יום יומי מאוד נחמדים - באמת אנשים ברמה. 

הבוס הקודם שלי, או יותר נכון "אלוהים" (כפי שרק אנשים מסוימים מכנים אותו) ידע להוביל אנשים בלי צעקות, בלי גינויים.

הוא פשוט סחף את כלום אחריו. איזה כיף זה. הייתה לי הזכות ללמוד ממנו.

עכשיו כשאני עובדת בשביל דיקטטור שלא ממש מבין מה כל אחד במחלקה שלנו עושה ובכל זאת מרשה לעצמו לצרוח עלינו, זה גורם לי להעריך את אלוהים (הבוס הקודם...) הרבה יותר. 

ההחלטות המתקבלות בחברה הזו חסרות הגיון. הכל עניין של כוח- פוליטיקה.

לדוגמא - ראש הצוות שלי חוזרת מחופשת לידה עוד מעט, אך בנתיים הדיקטטור החליט למנות ראש צוות אחרת (במקרה לגמרי היא בהריון בחודש החמישי...).

ראש הצוות החדשה מאוד חמודה אך היא חסרת ניסיון בתחום ולפיכך לא משנה כמה פעמים ניסתי להבין את הסיבות למנוי החדש - לא הצלחתי.

אולי הריון הוא תנאי הכרחי לקידום? כנראה שאני צריכה להכנס להריון!

אז אולי לא צפויים לי שלושה שבועות קשים אלא תשעה חודשים?!