0
טוב , אמרתי שאתחיל מתי שהוא , לא שאני חייבת. סתם להיפתח? חזרנו מהליכה , אני , שחמט ושוקה -ומי שלא הבין שני כלביי . שחמט גר בבית ושוקה גרה בסטודיו ובאה לחופשת שבת. טיילנו מסביב להר .טוב שיש כניסה לטבע ליד הבית מין שער לעולם קסום של קולות , אורות (בשעה כזו של לפנות ערב) ריחות . לפעמים פוגשים אנשים . היום פגשנו נשים צעירות שעלו מכורדיסטאן לפני כשלוש שנים . הילד הקטן -בן שש-נראה כבן ארבע , פחד מהכלבים , וכל נסיונות השיכנוע שלי שיתקרב לא עזרו. הנשים דיברו כורדית -התפלאתי לשמוע נשים כל כך צעירות מדברות את השפה -קרמנג'י-הן אמרו . אני -יותר מבוגרת מהן בקושי יודעת כמה מילים במרוקאית -שפת אימי - וזה בוודאי נשמע מצחיק מאוד לדוברי השפה במקור . "את ישראלית" -הן אמרו. מה -לאחר שלוש שנים כאן -הן עדיין לא מרגישות ישראליות ? לא שאלתי , כנראה שלא . הן לבושות שונה . ונראות כלקוחות מעולם אחר. ממש ציורי . ו.. לפעמים שומעים אנשים . לאחר רחוב נוסף בבית מדהים , ענק . ארוחת שבת -כנראה. וצעקות. "קוםמהשולחן " תצא מהבית הזה " גבר מרים קולו . עצוב יש כאלה שיש להם הכל ואין להם כלום אותי זה החזיר לימים רחוקים... טוב , נראה כמה פעמים אעשה את המסלול הזה השבת.
|