לא זכיתי באור מן ההפקר,

אף לא בא לי בירשה מאבי,

כי מסלעי וצורי נקרתיו

וחצבתיו מלבבי.

ניצוץ אחד בצור לבי מסתתר,

ניצוץ קטן אך כלו שלי הוא,

לא שאלתיו מאיש, לא גנבתיו

כי ממני ובי הוא.

ותחת פטיש צרותי הגדולות

כי יתפוצץ לבבי, צור עזי,

זה הניצוץ עף, נתז אל עיני

ומעיני לחרוזי.

ומחרוזי יתמלט ללבבכם,

ובאור אשכם הצתיו, יתעלם,

ואנכי בחלבי ובדמי

את הבערה אשלם.

ח.נ.ביאליק

תרס"ב