כותרות TheMarker >
    ';

    משגיח כשרות

    בלוג שעוסק בדברים שמעניינים אותי ומעסיקים אותי, שזה אומר חילונים וחרדים, ישראליות, כנסת, זכויות אדם ודמוקרטיה (איור: עמוס בידרמן, הארץ)

    0

    עבדים בישראל, 2008

    34 תגובות   יום ראשון, 3/8/08, 07:26

     

    במרץ 2006 קבע בג"צ שהסדר הכבילה של העובדים הזרים למעסיקיהם יוצר עבדות מודרנית וממיט על ישראל כלימה. את 28 החודשים האחרונים ניצלו משרדי הממשלה כדי לא לשנות דבר, לא להנהיג נהלים חדשים ולהמשיך לגרש עובדים זרים שכל חטאם הוא שאיבדו את המעסיק. בשבוע שעבר פנו שישה ארגוני זכויות אדם לבג"צ בבקשה שיקבע שהמדינה ביזתה את בית המשפט ויכפה את ביצוע פסק הדין

     

     

     Mural at Miwon / Kiwon Immigrant Workers Office in Korea Town Los Angeles. צילום: rabble. מתוך: flickr

     

    ב-30.3.2006 פסל בג"צ את הסדר הכבילה של העובדים הזרים, ההסדר שקבע שעובד זר שעוזבה את מעסיקו או מאבד אותו (מוות למשל) מסיבה כלשהו הופך אוטומטית לבילתי חוקי. דברים קשים במיוחד כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון אז מישאל חשין:    

    "אכן, אין להימנע ממסקנה - מסקנה כואבת ומבישה - ...כי הסדר הכבילה יצר מעין-עבדות בגירסה מודרנית. בהסדר הכבילה שהיא עצמה קבעה והשליטה, רצעה המדינה את אוזנם של העובדים הזרים למזוזת ביתם של מעסיקיהם, וכבלה את ידיהם ואת רגליהם באזיקים ובנחושתיים למעסיק ש"ייבא" אותם ארצה... על-פי הסדר הכבילה היו העובדים הזרים למכונות-עבודה - בייחוד כך שהמעבידים התירו לעצמם, בניגוד לחוק, להעבירם מיד-אל-יד - והפכו להיותם כעבדים של ימי-קדם, כאותם בני-אנוש שבנו את הפירמידות או שחתרו במשוטים להסיע ספינות של האימפריה הרומית אל המלחמה.

    "עיון בהסדר הכבילה שיצרה המדינה והשליטה אותו על עובדים זרים - עלובי-נפש שנפרדו ממשפחותיהם לחודשים, אף לשנים - מעלה תמיהה מהולה ברוגז, כיצד זה שבעלי-סמכות בארצנו כך רואים לנהוג בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת-לחם למשפחתם... כיצד זה שנעלם מעיניהם כי בהסדר שהם קובעים חורצים הם עמוקות בכבודם של העובדים הזרים כבני-אנוש? והרי כל אדם - גם אם זר הוא בקהלנו - זכאי לכבודו כאדם. כסף ניתן לחלוקה. כבוד אינו ניתן לחלוקה. מה היה לנו שכך נוהגים אנו בעובדים הזרים, באותם בני-אנוש המרחיקים מביתם ונפרדים מיקיריהם כדי לְחַיּוֹת את נפשותיהם ואת נפשות משפחותיהם. כלימה תכסה את פנינו בראותנו כל אלה, וכיצד נחריש. כיצד זה שנשכחה מאיתנו הילכת הגר והרי טבועה היא בגוף תורת ההומניזם של היהדות בכל הדורות: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות כב, כ)".

    ההנחיה של בג"צ היתה ברורה מאד:

    "שר הפנים אינו רשאי להתנות את רישיון הישיבה  שניתו בידי עובדים זרים בעבודה עבור מעסיק ספציפי. חובתם של המשיבים... הנה לגבש הסדר העסקה חדש – מאוזן ומידתי – ביחס לעובדים זרים בחקלאות סיעוד ותעשייה, אשר לא ייסד עצמו על כבילת העובד למעסיק יחידי".

     immigrant workers. צילום: kifo. מתוך: flickr

    בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט שהגישו בשבוע שעבר שישה ארגוני זכויות אדם (קו לעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, מכון אדווה ועמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי) הם כותבים:

    "ניתן היה לצפות כי דברי ביקורת כה נוקבים יביאו לפעולה נחושה, מהירה ונמרצת מצדם של המשיבים לתיקונם של הקלקולים עליהם הצביע בית המשפט... ניתן היה לחשוב כי הסדר לגביו קבע בית המשפט כי הוא בבחינת 'מעין עבדות בגרסה מודרנית' לא יוותר על כנו יממה אחת נוספת, וכי הסדר חדש יגובש בתוך פרק זמן קצר... ניתן היה לקוות כי מעט מהכלימה, ההשתוממות והצער שביטא בית המשפט הנכבד בפסק דינו יפקחו אף את עיני  המשיבים... וכי תאוץ להם הדרך לבטל את ההסדר".

     

     

      Immigrant Worker (San Francisco). צילום: outlan2000. מתוך: flickr

    עו"ד יונתן ברמן ממוקד הסיוע לעובדים הזרים מספר בבלוג לענייני  הגירה "לסה פסה" (אותו הוא מפעיל יחד עם עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח):

    היום שבו ניתן פסק הדין היה יום חג בקרב ארגוני זכויות האדם. אני עוד זוכר שדובר האגודה לזכויות האזרח הודיע לי בטלפון מירושלים, דקות לאחר שימוע פסק הדין, שבית המשפט העליון כינה את ההסדר "עבדות" והורה על ביטולו. אני זוכר שבתמימותי שלחתי מייד מייל קצרצר לרשימת תפוצה של מאות אנשים, ובו נכתבו שלוש מילים בלבד וסימני קריאה רבים: "אין יותר כבילה!!!". אני עוד זוכר איך מנהלת מוקד סיוע לעובדים זרים הגיעה למשרדי המוקד באותו בוקר, וסיפרה לי שכששמעה בדרך ברדיו שבית המשפט פסל את הסדר הכבילה דמעות נקוו בעיניה. כל מי שעסק בתחום ופגש במשך שנים את עוולות הכבילה ואת השפעותיה הרעות על זכויותיהם של עשרות אלפי עובדים, חשב שמדובר במהפכה אמיתית.
     

    מה קורה בפועל? טוענים הארגונים:

    "השנה שנת 2008. שנתיים וארבעה חודשים חלפו מאז ניתן פסק הדין. קרוב לשנתיים תמימות חלפו מאז המועד בו ציווה בית המשפט את המשיבים לתת הסדר חדש תחת הסדר הכבילה ו"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חש תחת השמש (קוהלת, פרק א, פסוק 9). תחת קיום קפדני של הצו בחרו המשיבים לבזותו שוב ושוב מזה שנתיים וארבעה חודשים"

    וביתר פרוט:

    "שר הפנים עודו מתנה את רישיונות ישיבתם של מהגרי עבודה בתנאי כי יעבדו עבור מעביד ספציפי. הנהלים שמפעיל היום משרד הפנים בנוגע להעסקת מהגרי עבודה בישראל הם אותם הנהלים עצמם שנהגו ביום שבו ניתן פסק הדין שפסל את הסדר הכבילה, נהלים שהמדינה הצטוותה לתת אחרים תחתיהם בתוך שישה חודשים... סיום יחסי העבודה בין מהגר עבודה למעסיקו עודו כרוך באותה הסנקציה של אובדן מעמד בישראל, אותה פסל בית-המשפט... עובדות ועובדים מוסיפים להירדף ולשלם בשלילת חירותם על "פשעים" כגון התפטרות מעבודה או פיטורין ממנה. המדינה מוסיפה לגרש מתחומיה בקנאות עובדות ועובדים שנכנסו לישראל כדין וברישיון; עובדות ועובדים שליקטו אגורה לאגורה, משכנו את רכושם ושקעו בחובות עתק על-מנת לעבוד בכמה מן העבודות הפיזיות הקשות, הסיזיפיות והבלתי מתגמלות ביותר בשוק העבודה בישראל, על-פי הזמנתה של המדינה".

    לטענת העותרים:

    "פסק דינו של בית המשפט הנכבד, בפשטות, אינו מהלך על המשיבים – רשויות המדינה, נזכיר – כל רושם, והם אינם סבורים שמוטלת עליהם חובה כלשהי להשמע לו. בית המשפט הנכבד יתבקש להעמיד את המשיבים על טעותם. הוא יתבקש לכפותם לציית לסעד עליו הורה בית המשפט הנכבד".

    ברמן כותב עוד ב"לסה פסה":

    אחד הדברים המפתיעים ביותר הוא ששופטי בית המשפט העליון סבורים כי בהבל פיהם הם אכן מסוגלים לשנות סדרי עולם, ושדי בפסק דין כדי לעשות זאת. איני יכול לתאר את המבוכה שחשתי לפני כשנה, כשהופעתי בבית המשפט העליון, ובעודי מסביר שהכבילה טרם בוטלה קטעה אותי אחת משופטות ההרכב, נתנה בי מבט סלחני שנותן מורה לתלמיד שלא קרא את החומר לשיעור, ואמרה לי "אדוני לא מבין. אין יותר כבילה. אנחנו ביטלנו את הכבילה". נותר לראות האם בקשת הביזיון תביא לביטול ההסדר, או שאכן התקווה שפסק דין חריף וביקורתי של בית המשפט העליון יביא לשינוי היא תקוות שווא, תקווה חלולה.

    דוברת משרד הפנים סבין חדד מסרה בתגובה כי:

    "נהלי משרד הפנים מותאמים לאופן העסקת העובדים". לדבריו חדד כיוון שמשרד התמ"ת לא ישנה עדיין את אופי העסקת העובדים, למעט בתחום הבניין, "טרם הותאמו הנהלים". חדד ציינה עם זאת, כי "גם כיום מאפשרים נהלי רשות האוכלוסין לכל עובד חוקי המבקש לעבור למעסיק אחר לעשות כן".

    silan@haaretz.co.il

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/8/08 00:03:

      צטט: shahar ilan 2008-08-08 15:41:23

      תשובה בקווים גסים מאד: נדמה לי שקצת פחות ממאה אלף חוקיים ועוד מאה אלף לא חוקיים.

       אז מעניינות אותי דעותיך על:

      1. האם מספר כזה של כ200,000 עובדים זרים מהווים בעיה קיומית למדינת ישראל (כפי שאמר, נדמה לי, שר האוצר בזמנו)?

      2. מי הם הכוחות המרוויחים מרדיפת העובדים הזרים ומי הם המפסידים מכך? (נעזוב לרגע את השאלות האנושיות והמוסריות בנושא).

        8/8/08 15:41:
      תשובה בקווים גסים מאד: נדמה לי שקצת פחות ממאה אלף חוקיים ועוד מאה אלף לא חוקיים.
        8/8/08 00:21:


      האם תוכל למסור לנו מהו מספרם הכולל של העובדים הזרים בישראל?

       

        6/8/08 16:54:

      צטט: סנטו רוחו 2008-08-06 12:04:05

      לתגובתך לתגובתי:

      א. מעניין מהו מקור הרוח הקסנופובית והגזענית השלטת במינהל האוכלוסין, האם זוהי מורשת שלטונן ארוך השנים של מפלגות דתיות במשרד הפנים או שיש משהו מעבר לזה?

      ב. ועדיין - תגובתך איננה מסבירה מדוע בית משפט בערכאה כלשהי לא מכניס את ראש המינהל או פקיד בכיר אחר לכמה חודשים לכלא על ביזיון בית המשפט, נדמה לי שצעד כזה יוכל לחולל נפלאות.

       

      לשאלתך הראשונה, התשובה היא - זו אכן הסיבה.

      לשאלה השניה - כי זה דבר שעושים אחרי שמזהירים מיליון פעם. מה שיקרה עכשיו זה שבית המשפט ינזוף בחומרה ויתחיל התהליך שהיה צריך להפתח לפני שנתיים וחצי. היחיד שישלפם יהיה כנראה הציבור, משום שבית המשפט יפסוק למדינה הוצאות כבדות. ראוי היה שאת ההוצאות האלו יורידו לפקידי מנהל האוכלוסין מהשכר אבל זה כנראה לא יקרה. בית המשפט לא כל כך פיתח אמצעים להתמודד עם התנהגות כמו של מנהל האוכלוסין, כי כאמור זו לא התנהגות רווחת.

       

        6/8/08 12:04:

      לתגובתך לתגובתי:

      א. מעניין מהו מקור הרוח הקסנופובית והגזענית השלטת במינהל האוכלוסין, האם זוהי מורשת שלטונן ארוך השנים של מפלגות דתיות במשרד הפנים או שיש משהו מעבר לזה?

      ב. ועדיין - תגובתך איננה מסבירה מדוע בית משפט בערכאה כלשהי לא מכניס את ראש המינהל או פקיד בכיר אחר לכמה חודשים לכלא על ביזיון בית המשפט, נדמה לי שצעד כזה יוכל לחולל נפלאות.

       

        5/8/08 23:08:

      צטט: סנטו רוחו 2008-08-05 16:31:36

      המצב המתואר מרתיח אבל נדמה לי שהוא איננו יוצא דופן ושיש יותר מאשר נושא אחד לגביו המדינה, באמצעות משרדיה וארגוניה, ותוך התנערות מכללי בסיס נורמטיביים וחברתיים, מבזה פסיקות של בית המשפט. שאלת המפתח מבחינתי היא מה הסנקציה. האם ניתן לקנוס? האם ניתן לכלוא? את מי? איך זה אמור לקרות? למה זה (עדיין) לא קורה? אשמח לקבל הסברים.

      חוץ מהממסד הדתי אין שום גוף בשילטוני שמזלזל בקביעות בפסקי דין כמו מנהל האוכלוסין.

       

       

        5/8/08 16:31:

      המצב המתואר מרתיח אבל נדמה לי שהוא איננו יוצא דופן ושיש יותר מאשר נושא אחד לגביו המדינה, באמצעות משרדיה וארגוניה, ותוך התנערות מכללי בסיס נורמטיביים וחברתיים, מבזה פסיקות של בית המשפט. שאלת המפתח מבחינתי היא מה הסנקציה. האם ניתן לקנוס? האם ניתן לכלוא? את מי? איך זה אמור לקרות? למה זה (עדיין) לא קורה? אשמח לקבל הסברים.

        5/8/08 14:14:
      תודה שאתה עוזר לשמור את זה על סדר היום.
        5/8/08 13:33:

      צטט: yosiilan 2008-08-05 10:49:54


      חשוב וכואב וחבל שחיכו כל כך הרבה! 

      אולי אם יקנסו את שר הפנים על בזיון בית המשפט זה יעזור!

      האם לשופטים יש אומץ לנקוט צעד שכזה ?

       

      זו באמת שאלה קשה. חלק גדול מסמכותם של בג"צ ובתי המשפט המנהליים בנויים על ההנחה המובנת מאליה שהפקידים נשמעים להם. אני חושב שהם לא באמת יודעים איך להתמודד עם פקידים שלא.

       

        5/8/08 10:49:

      חשוב וכואב וחבל שחיכו כל כך הרבה! 

      אולי אם יקנסו את שר הפנים על בזיון בית המשפט זה יעזור!

      האם לשופטים יש אומץ לנקוט צעד שכזה ?

       
        5/8/08 06:59:
      שאלה אינפורמטיבית: מה ההבדל בין הכבילה המדוברת של העובדים הזרים לבין הסטטוס של עובדים בארה"ב בויזה מסוג J? הויזה שלהם היא לתקופה מוגדרת ולמעסיק מסוים.
        5/8/08 00:50:

      צטט: נעמית 2008-08-04 21:59:23


      שלום שחר,

      אני חושבת שהכל קשור להכל. היחס לעובדים זרים מתקשר היטב ליחס לקשישים, ליחס לעובדי קבלן שבינינו,

      אתמול פורסמה הידיעה הזאת שזעזעה אותי

       http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1008339&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

      כאשר שני קשישים נאלצים לצאת לעבוד בניקיון רחובות בשכר שהוא פחות משכר מינימום כדי להביא לחם לביתם, ואפילו לא יודעים מי המעסיק שלהם. כל כך עצוב. כל כך מייאש.

      נדמה לי לפעמים שאיבדנו צלם אנוש ואמפתיה בסיסית.

       

      כמה עצוב שאת כל כך צודקת.

       

        5/8/08 00:48:

      צטט: @אורית 2008-08-04 23:09:45


      פוסט חשוב ומפורט,אבל אין ספק שישנם הרבה הבטים לכל ענין הכבילה.

      נכון שמצד אחד ישנם העובדים הזרים שמגיעים לכאן כאילו זו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

      כי מפה לאוזן יודעים שלמרות הקשיים פה אפשר להתפרנס ועוד איך (נושא הכבוד נמדד שונה במדינות שונות),

      לפחות בתחום הסיעוד הנושא מאוד מסודר מאחר וקשישים מורשים לבחזיק עובד זר למטרות סיעודיות

      אך ורק עם אישור של ביטוח לאומי ויחידת הסמך של משרד הפנים.

      קשיש סיעודי או כל מי שמוכר כסיעודי משלם הרבה כסף כדי לאפשר לעובד זר לעבוד חוקית וזאת לפי הנחיות וחוקי עבודה ותנאים סוציאליים כנהוג עם כל עובד בישראל. יש למי לפנות במקרה והדבר מופר.

      קורה לא פעם שעובדים זרים ניצלו קשישים כדי "לסדר" ניירות דרך אחד ולעבור לעבוד אצל אחר,

      או לחילופין לעבוד בעבודות נוספות "בשחור" אצל מעסיקים אחרים.

      לא לכל סיעודי יש משפחה שעומדת מאחוריו ושומרת על זכויותיו.במשך הזמן לומדים העובדים הזרים את מנהגי הארץ ובהתאם מתנהגים ודואגים גם לקרוביהם שמגיעים לכאן כלא חוקיים והופכים להיות ממלאי מקום של החוקיים כשיוצאים לחופשה ולא רוצים לאבד את מקום עבודתם.

      אין הדברים הללו מפחיתים מהתעמרותם של חברות כוח אדם שמנצלים את העובדים הזרים בתחומים אחרים

      ופרוצים יותר.

      עובד זר בתחום הסיעוד יכול לעזוב את מעסיקו בין אם מרצון או שפוטר או שמעסיקו נפטר,לגשת למשרד הפנים ולעבוד לעבוד אצל אחר.

      ואם נסכם - לפעמים יש עובדים זרים שנמצאים פה מספיק זמן כדי ללמוד שיש להם קצת זכויות, ומעיזים לדרוש אותן, כמעט כאילו הם היו ישראלים סוג ד.

       

        4/8/08 23:09:


      פוסט חשוב ומפורט,אבל אין ספק שישנם הרבה הבטים לכל ענין הכבילה.

      נכון שמצד אחד ישנם העובדים הזרים שמגיעים לכאן כאילו זו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

      כי מפה לאוזן יודעים שלמרות הקשיים פה אפשר להתפרנס ועוד איך (נושא הכבוד נמדד שונה במדינות שונות),

      לפחות בתחום הסיעוד הנושא מאוד מסודר מאחר וקשישים מורשים לבחזיק עובד זר למטרות סיעודיות

      אך ורק עם אישור של ביטוח לאומי ויחידת הסמך של משרד הפנים.

      קשיש סיעודי או כל מי שמוכר כסיעודי משלם הרבה כסף כדי לאפשר לעובד זר לעבוד חוקית וזאת לפי הנחיות וחוקי עבודה ותנאים סוציאליים כנהוג עם כל עובד בישראל. יש למי לפנות במקרה והדבר מופר.

      קורה לא פעם שעובדים זרים ניצלו קשישים כדי "לסדר" ניירות דרך אחד ולעבור לעבוד אצל אחר,

      או לחילופין לעבוד בעבודות נוספות "בשחור" אצל מעסיקים אחרים.

      לא לכל סיעודי יש משפחה שעומדת מאחוריו ושומרת על זכויותיו.במשך הזמן לומדים העובדים הזרים את מנהגי הארץ ובהתאם מתנהגים ודואגים גם לקרוביהם שמגיעים לכאן כלא חוקיים והופכים להיות ממלאי מקום של החוקיים כשיוצאים לחופשה ולא רוצים לאבד את מקום עבודתם.

      אין הדברים הללו מפחיתים מהתעמרותם של חברות כוח אדם שמנצלים את העובדים הזרים בתחומים אחרים

      ופרוצים יותר.

      עובד זר בתחום הסיעוד יכול לעזוב את מעסיקו בין אם מרצון או שפוטר או שמעסיקו נפטר,לגשת למשרד הפנים ולעבוד לעבוד אצל אחר.

        4/8/08 21:59:


      שלום שחר,

      אני חושבת שהכל קשור להכל. היחס לעובדים זרים מתקשר היטב ליחס לקשישים, ליחס לעובדי קבלן שבינינו,

      אתמול פורסמה הידיעה הזאת שזעזעה אותי

       http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1008339&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

      כאשר שני קשישים נאלצים לצאת לעבוד בניקיון רחובות בשכר שהוא פחות משכר מינימום כדי להביא לחם לביתם, ואפילו לא יודעים מי המעסיק שלהם. כל כך עצוב. כל כך מייאש.

      נדמה לי לפעמים שאיבדנו צלם אנוש ואמפתיה בסיסית.

       


      למה שהממשלה תעשה משהו ? מי שהיה שר חקלאות ושר פנים היה בעצמו ויחד עם אישתו

      עו"ד רונית כץ ,בעלים של מה שניקרא עלק חברת כ"א , בעצם כל כח האדם שלהם היה יבוא של עובדים

      זרים מרומניה.

      זה לפני כ 10 עד 15 שנה, 

      התקבלתי ע"י מר ישראל כץ לעבוד כמתורגמן לשפה הרומנית בחברת נאות גולן שהייתה ממוקמת ( ואולי עדיין ? לא יודע . )במתחם הבורסה בר"ג .

      נחשפתי למה שנחשב בעיניי ( דעה סובייקטיבית למען הגנה משפטית ) לזוועות ,

      כמתורגמן נחשפתי גם למעשיהם של המעסיקים וגם לתלונותיהם של העובדים החל מאי תשלום

      השכר שהובטח לשעה, תשלום עבור פחות שעות משעבדו בפועל , הורדה משכרם בעבור דברים

      שעל פי החוזה היו צריכים לקבל בחינם כגון מחבת סיר צלחת .

      לילה אחד הוזעקתי למבצע מיוחד,

      אדון ישראל קיבל הצעה טובה יותר ממעסיק באזור הדרום , הוא רצה לשלוף כמה עובדים.

      היגענו בשעת לילה מאוחרת אל קבוצת עובדים שהייתה צמודה זמן ארוך לקבלן באיזור המרכז  ,

      ניתנה פקודה למספר עובדים לארוז את חפציהם ולצאת מהדירה , ככה באופן שרירותי , עובדים שכבר

      עבדו תקופה ארוכה באותו איזור וכבר הכירו את סביבת מגוריהם והיו קרובים לחבריהם ,

      הם היו בשוק , אף אחד לא רצה לעבור פתאום לאשקלון . אבל לא הייתה להם ברירה ,

      אם לא יעשו מה שאומרים להם אז יעיפו אותם מהדירה, ואז הם גם יישנו ברחוב וגם לא תהיה להם עבודה

      ואז תתפוס אותם משטרה ותגרש אותם מהארץ .

      העובדים הרומנים היו חסרי אונים , הם אפילו לא יכולים לברוח מהמעסיק .

      דרכונייהם המוחרמים מונחים במגירתו של אדון ישראל .

      לא יכולתי להישאר בזוועה יותר משבוע שבועיים,

      בסוף גם אותי הוא דפק במשכורת .

      איזה עסקים יש לחברי כנסת וממשלה אחרים ומשפחותיהם וחבריהם וספונסרייהם ?

      בטח אחרים יודעים עוד .

      אז אתה שואל למה הממשלה לא עושה כלום ?

      אני חושב שאני יכול להבין אילו כוחות השפיעו בממשלה כשמר ישראל כץ כיהן כשר פנים ,

      וגם כשר חקלאות .

      אנחנו חיים בחלום, רק נידמה לנו שלאנשים בממשלה איכפת משהו חוץ מכוח מעמד ואינטרסים .

       

       

        4/8/08 11:20:

      צטט: בלמסון 2008-08-04 00:21:58

      "אבל יש פה עוד נושא והוא שבישראל יש גוף אחד, מנהל האוכלוסין שהפך לרשות האוכלוסין, שרואה בהחלטות של בג"צ בקושי המלצה."

       

      זה בעצם הסיפור. הניצול של העובדים הזרים הוכר ע"י בית המשפט אבל הממשלה מצפצפת. זהו עוד סימן להחלשות המדאיגה של בית המשפט העליון. אבל הסיפור יותר מורכב מזה. סוכנויות הסחר בעבדים צצו כפטריות בביצה הרקובה שמסביב לכל מיני פוליטקאים מושחתים שמהרו למכור את התרנגולת המטילה ביצי זהב לחבריהם ומקורביהם בכל מיני דילים פוליטים ויותר מזה. הרשת הזו של פוליטקאים ומקורבים עדין פועלת מאחרי הקלעים בויסות המכסות והרחבת אמצעי היצור לארצות מקור חדשות וגם דואגת לכך שהפקידים במשרדים הרלוונטיים יגררו רגליים וישמטו עטים ככל שדרוש למוסס את החלטות בית המשפט. זה כמובן עולה בקנה אחד עם הגישה הגזענית הבסיסית למנוע משאינם יהודים להתישב ולמצוא את לחמם בישראל כך שכולם מרוצים.   

      אתה כמובן צודק, והלחצים של המאכערים הם הסיבה העיקרית לךכך שאנחנו לא "סוגרים את השמים" ומפסיקים להביא לפה עובדים זרים חדשים

       

        4/8/08 00:21:

      "אבל יש פה עוד נושא והוא שבישראל יש גוף אחד, מנהל האוכלוסין שהפך לרשות האוכלוסין, שרואה בהחלטות של בג"צ בקושי המלצה."

       

      זה בעצם הסיפור. הניצול של העובדים הזרים הוכר ע"י בית המשפט אבל הממשלה מצפצפת. זהו עוד סימן להחלשות המדאיגה של בית המשפט העליון. אבל הסיפור יותר מורכב מזה. סוכנויות הסחר בעבדים צצו כפטריות בביצה הרקובה שמסביב לכל מיני פוליטקאים מושחתים שמהרו למכור את התרנגולת המטילה ביצי זהב לחבריהם ומקורביהם בכל מיני דילים פוליטים ויותר מזה. הרשת הזו של פוליטקאים ומקורבים עדין פועלת מאחרי הקלעים בויסות המכסות והרחבת אמצעי היצור לארצות מקור חדשות וגם דואגת לכך שהפקידים במשרדים הרלוונטיים יגררו רגליים וישמטו עטים ככל שדרוש למוסס את החלטות בית המשפט. זה כמובן עולה בקנה אחד עם הגישה הגזענית הבסיסית למנוע משאינם יהודים להתישב ולמצוא את לחמם בישראל כך שכולם מרוצים.   

        3/8/08 23:15:

      צטט: טובה אבן-חן 2008-08-03 20:48:41


      נדמה לי שאת הנושא שהעלית כאן סיכם בצורה תמציתית אחד מראשי תחום ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הוא אמר כך:"בחוק כבוד האדם וחירותו נשמטו חמש מילים : "בתנאי שהוא לא עולה כסף".

       

      בברכה,

      טובה.

       

      אבל יש פה עוד נושא והוא שבישראל יש גוף אחד, מנהל האוכלוסין שהפך לרשות האוכלוסין, שרואה בהחלטות של בג"צ בקושי המלצה.

        3/8/08 20:48:


      נדמה לי שאת הנושא שהעלית כאן סיכם בצורה תמציתית אחד מראשי תחום ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הוא אמר כך:"בחוק כבוד האדם וחירותו נשמטו חמש מילים : "בתנאי שהוא לא עולה כסף".

       

      בברכה,

      טובה.

        3/8/08 18:06:

      צטט: משה שרף 2008-08-03 16:34:16

      " כיצד זה שבעלי-סמכות בארצנו כך רואים לנהוג בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת-לחם למשפחתם... כיצד זה שנעלם מעיניהם כי בהסדר שהם קובעים חורצים הם עמוקות בכבודם של העובדים הזרים כבני-אנוש?"

       

      כמה נאיבי. כאילו שאכפת להם.

      למה שלא יהיה אכפת להם? כמונו, גם השופטים מביטים במראה הלאומית ורואים שם עם הרבה פחות מוסרי והרבה יותר אנוכי ותאב בצע ממה שרצינו להיות. זה די עצוב ודי מדכא, לא?

       

        3/8/08 16:48:

      צטט: משה שרף 2008-08-03 16:34:16

      כמה נאיבי. כאילו שאכפת להם.

       

       מה, לא שמעתם שהפיליפינים נורא אוהבים לטפל באנשים, במיוחד בקשישים, זה האופי שלהם....יש להם אופי כל כך נוח הם ממש אוהבים לעשות את זה....

       

      שחר זה הדבר הכי קרוב לגזענות שאני שמעתי. 

      שלא לדבר על כל החברות שמתעשרות על גבם של העובדים.

      יש התחלה של מגמה לשלם לעובדים ישירות אבל זה עדיין מאד התחלתי וכמובן שחברות העובדים תעשינה הכל לטרפד את היוזמה.

        3/8/08 16:34:

      " כיצד זה שבעלי-סמכות בארצנו כך רואים לנהוג בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת-לחם למשפחתם... כיצד זה שנעלם מעיניהם כי בהסדר שהם קובעים חורצים הם עמוקות בכבודם של העובדים הזרים כבני-אנוש?"

       

      כמה נאיבי. כאילו שאכפת להם.

        3/8/08 13:27:

      צטט: מר רשתות 2008-08-03 12:36:35

      כדאע לקרא את ספרן המצוין של רבקה רייכמן ואדריאנה קמפ על עובדים זרים בישראל.

      וכמובן את ספרה המרתק של העיתונאית נורית וורגפט "תפתחו, משטרה".

       

       

        3/8/08 13:16:

      צטט: shahar ilan 2008-08-03 13:14:21

      צטט: שפי 2008-08-03 12:06:39

      אכן מצב מזעזע, אשר ממשיך את המצב המזעזע (אולי אפילו יותר) של התנאים בהם נמצאים אותם עובדים "מאושרים" שיש להם מעביד חוקי בישראל.

       

      כאשר רואים את תנאי המחיה בהם הם נמצאים, ממש קשה לקבוע מה עדיף, להות מגורש חזרה או לחיות בצורה בה הם חיים כאן.

       

      טוב. פה נכנסת הידיעה שכמה שנים של חיים חורניים פה יכולה להפוך את העובד הזר לאיש אמיד במולדתו. זה כמובן לא מצדיק את היחס שלנו. אבל ברור שמבחינת העובד הזר הגרוש הוא הנורא מכל. אם אנחנו מגרשים אותו, לפני זהוא החזיר את חובות הענק שהוא לקח כדי להגיע לפה, בעצם פשוט חיסלנו לו את החיים. ואנחנו עושים את זה די הרבה.

      אכן,

      ואחר כך אנחנו שואלים למה שונאים אותנו. 

       

        3/8/08 13:14:

      צטט: שפי 2008-08-03 12:06:39

      אכן מצב מזעזע, אשר ממשיך את המצב המזעזע (אולי אפילו יותר) של התנאים בהם נמצאים אותם עובדים "מאושרים"  שיש להם מעביד חוקי בישראל.

       

      כאשר רואים את תנאי המחיה בהם הם נמצאים, ממש קשה לקבוע מה עדיף, להות מגורש חזרה או לחיות בצורה בה הם חיים כאן.

       

      טוב. פה נכנסת הידיעה שכמה שנים של חיים חורניים פה יכולה להפוך את העובד הזר לאיש אמיד במולדתו. זה כמובן לא מצדיק את היחס שלנו. אבל ברור שמבחינת העובד הזר הגרוש הוא הנורא מכל. אם אנחנו מגרשים אותו, לפני זהוא החזיר את חובות הענק שהוא לקח כדי להגיע לפה, בעצם פשוט חיסלנו לו את החיים. ואנחנו עושים את זה די הרבה.

        3/8/08 12:36:
      כדאע לקרא את ספרן המצוין של רבקה רייכמן ואדריאנה קמפ על עובדים זרים בישראל.
        3/8/08 12:06:

      אכן מצב מזעזע, אשר ממשיך את המצב המזעזע (אולי אפילו יותר) של התנאים בהם נמצאים אותם עובדים "מאושרים"  שיש להם מעביד חוקי בישראל.

       

      כאשר רואים את תנאי המחיה בהם הם נמצאים, ממש קשה לקבוע מה עדיף, להות מגורש חזרה או לחיות בצורה בה הם חיים כאן.

       

        3/8/08 11:24:


      תודה על הפוסט המעניין!

      העבדות המודרנית שוכללה בארה"ב במאה שעברה, המאה ה-20 ונקבעה כחוקית ע"י ידידתנו מעבר לאוקינוס.

      לא ייפלא איפוא שממשלת ישראל אימצה מדינייות פסולה זו.

      זכיתי להיות "עבד עברי" - עובד זר הנושא ויזה H-1b אצל יורד ישראלי שהתעמר בי, בתיווך בכירים ברפא"ל...

      אני שוקל פרסום מחדש ומעודכן של סיפורי

      How do Americans Sustain Modern Slavery? Employing Foreigners!

      שסופר בשעתו באנגלית, בעקבות הליכים משפטיים שנהלתי בארה"ב

      ותועד באתרי הישן משנת 1997.

      הסיפור קשור גם למדינת ישראל (באמצעות יחידת הסמך של משרד הבטחון, רפא"ל לפני שהפכה לחברה בע"מ), לבתי המשפט לעבודה בישראל, לכב' נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק שלא לדבר על פרקליטות המדינה.

       

       

        3/8/08 10:54:
      תודה. מעניין ! (וחשוב)
        3/8/08 10:54:

      צטט: shahar ilan 2008-08-03 10:37:25

      צטט: אפרת ש. 2008-08-03 10:22:58

      המצב הזה קיים כבר שנים, אם לא דורות.

      יש כאן הרגשה שאנחנו "שווים" יותר מאחרים

      ושיש לנו את הזכות להתייחס לבני אדם כנחותים.

      זה התחיל הרבה לפני, אבל הדוגמא הכי טובה היא

      הצורה שהתייחסנו לפלשתינאים בשנים שהם הורשו

      לעבוד בתחומי המדינה.

      אני הייתי עדה להרבה מצבים כאלו. 

      מה שהשתנה הוא רק הלאום. במקום פלשתינאי היום

      אלו הם פיליפינים, רומנים, סינים וכ'ו שלרוע מזלם הגיעו

      לכאן כדי למצוא פרנסה בכבוד ומקבלים יחס מחפיר

      וניצול, שאני מסכימה מחזיר לשימוש את מושג העבדות.

      למה שלא נלך עד הסוף וניתן לבעלי הבית להשתמש בשוט,

      לקשור אותם בשלשלאות ולקרוא להם "בוי". 

      בניגוד לגזענות המובנית כלפי הפלשתינאים, נדמה לי שהיחס לעובדים הזרים הרבה יותר מורכב.

      בעוד משרד הפנים נלחם בכל גוי, אם הוא רק יכול, הציבור כאן לא מגלה עוינות וגזענות כלפי הזרים. אין כמעט אלימות כלפיהם וגם אין טענות שהם גונבים את מקומות העבודה. אבל יש מיקרים קשים של ניצול והונאה שנעזרים מאד בהסדר הכבילה.

       אני בפירוש מדברת על "בעלי הבית" שמעסיקים את אותם זרים לא על הציבור הרחב. 

      להיפך ישנם הרבה אנשים שנרתמו לעזור בתמיכה נפשית או חומרית. 

      תגובת משרד הפנים לא מפתיעה. שנינו יודעים מי אחראי שם... זכויות אנוש אינן חלות על מי ש"אינו יהודי".

      הציבור לא בא בטענות מכיון שמבחינת הציבור עבודות אלו הן "פחותות כבוד"

      ולא נתפסות כעבודה המכבדת את בעליה ומספקת פרנסה. הרי אם דרך החשיבה הייתה שונה

      לא היה צורך בעובדים זרים.

       

        3/8/08 10:37:

      צטט: אפרת ש. 2008-08-03 10:22:58

      המצב הזה קיים כבר שנים, אם לא דורות.

      יש כאן הרגשה שאנחנו "שווים" יותר מאחרים

      ושיש לנו את הזכות להתייחס לבני אדם כנחותים.

      זה התחיל הרבה לפני, אבל הדוגמא הכי טובה היא

      הצורה שהתייחסנו לפלשתינאים בשנים שהם הורשו

      לעבוד בתחומי המדינה.

      אני הייתי עדה להרבה מצבים כאלו. 

      מה שהשתנה הוא רק הלאום. במקום פלשתינאי היום

      אלו הם פיליפינים, רומנים, סינים וכ'ו שלרוע מזלם הגיעו

      לכאן כדי למצוא פרנסה בכבוד ומקבלים יחס מחפיר

      וניצול, שאני מסכימה מחזיר לשימוש את מושג העבדות.

      למה שלא נלך עד הסוף וניתן לבעלי הבית להשתמש בשוט,

      לקשור אותם בשלשלאות ולקרוא להם "בוי". 

      בניגוד לגזענות המובנית כלפי הפלשתינאים, נדמה לי שהיחס לעובדים הזרים הרבה יותר מורכב.

      בעוד משרד הפנים נלחם בכל גוי, אם הוא רק יכול, הציבור כאן לא מגלה עוינות וגזענות כלפי הזרים. אין כמעט אלימות כלפיהם וגם אין טענות שהם גונבים את מקומות העבודה. אבל יש מיקרים קשים של ניצול והונאה שנעזרים מאד בהסדר הכבילה.

        3/8/08 10:22:

      המצב הזה קיים כבר שנים, אם לא דורות.

      יש כאן הרגשה שאנחנו "שווים" יותר מאחרים

      ושיש לנו את הזכות להתייחס לבני אדם כנחותים.

      זה התחיל הרבה לפני, אבל הדוגמא הכי טובה היא

      הצורה שהתייחסנו לפלשתינאים בשנים שהם הורשו

      לעבוד בתחומי המדינה.

      אני הייתי עדה להרבה מצבים כאלו. 

      מה שהשתנה הוא רק הלאום. במקום פלשתינאי היום

      אלו הם פיליפינים, רומנים, סינים וכ'ו שלרוע מזלם הגיעו

      לכאן כדי למצוא פרנסה בכבוד ומקבלים יחס מחפיר

      וניצול, שאני מסכימה מחזיר לשימוש את מושג העבדות.

      למה שלא נלך עד הסוף וניתן לבעלי הבית להשתמש בשוט,

      לקשור אותם בשלשלאות ולקרוא להם "בוי". 

      פרופיל

      Shahar Ilan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      ארכיון