Café
זהו. נמאס לי מהאידיוט;
בעצב קל, ניגבתי הדמעות. שטפתי פנים, נעלתי את הרולר,
ובסיגריה טובה, פתחתי את הבוקר.
עכשיו אני שוב לבד, נודדת כמו הרוח,
מחפשת לשריפה שלי אחד, ורצוי גם איזה מפוח.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה כניראה הפוסט הכי ארוך שלך עד כה :-)
לחזור לקצרים. הם עמוקים יותר :-)
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:-)
זה כניראה הפוסט הכי ארוך שלך עד כה :-)
לחזור לקצרים. הם עמוקים יותר :-)