Café
זהו. נמאס לי מהאידיוט;
בעצב קל, ניגבתי הדמעות. שטפתי פנים, נעלתי את הרולר,
ובסיגריה טובה, פתחתי את הבוקר.
עכשיו אני שוב לבד, נודדת כמו הרוח,
מחפשת לשריפה שלי אחד, ורצוי גם איזה מפוח.