אני לא יודעת מה לקח לי כל כך הרבה זמן, הרי ההופעה היתה לפני שלושה שבועות.

אולי הייתי צריכה להרגע מההתרגשות...

לקלוט ולהפנים, שבאמת התאספו מקצווי-הארץ-והחוצלארץ האנשים המיוחדים האלה, והציבו את עצמם על הבמה במרחק שני מטר ממני, ככה שיכולתי לשמוע את פורטיס זורק את ההלצות המוזרות שלו ישר אליי, ולראות כל שינוי זעיר במימיקה העדינה מאוד של מלכה שפיגל, ולהסתכל לבארי היפהפה ישר בעיניים, ולהשלות את עצמי שהוא מסתכל בחזרה. וסמי בירנבאך, הילד-יום-הולדת שבלתי נתפס שהוא אכן בגילו. והמתופף ההולנדי - גם הוא משהו לשים עליו את העיניים...

אנרגיות-הנעורים עם בשלות של בגרות, התרכובת המיומנת הזו של האנשים השונים כל כך זה מזה, שחייהם קשורים אלה באלה כבר כמעט שלושים שנה, ולמרות שכל אחד חי את חייו הם תמיד מתגעגעים וחוזרים, והם נוהגים זה בזה באהבה ובצחוק וברצינות, וגם פשוט נורא נורא נהנים. 

למי ששכח / לא ידע / רוצה לדעת יותר, מי ומה הם מינימל קומפקט,  - הנה:http://mooma.keshet-tv.com/Biography.asp?ArtistId=2018 

ורשמים מצולמים (לצערי לא משלי):http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3566307,00.html